Untitled Quiz

יסוד נפשי של מחשבה פלילית

• חובה להבחין בין עבירת התנהגות או תוצאה.

עבירת תוצאה

• התנאי להטלת אחריות פלילית הוא גרימת תוצאה מסוימת עקב מעשה הנאשם.
• סימן ההיכר: הביטוי "הגורם ל".
• דוגמאות: עבירות המתה, חבלה בכוונה מחמירה, חבלה חמורה, חבלה ברשלנות.
• ישנם חריגים בהם לא כתוב "גורם ל" אך הפסיקה קבעה שמדובר בעבירת התנהגות.
• סעיף 333: "החובל בחברו חבלה חמורה.....".
• סעיף 448 רישא: "המשלח אש במזיד".

עבירת התנהגות

• מספיק שהנאשם ביצע את המעשה, ללא תנאי נוסף של תוצאה מסוימת.
• דוגמה: הרכב הגנוב, יסוד הנפשי הוא מודעות לאקט הקבלה (טיב המעשה) ומודעות להיות הרכב או החלק גנוב (הנסיבה).
• מבחינה פורמלית, כדי שתתגבש עבירת התנהגות נדרש רק שהנאשם ביצע את האקט המפורט בהגדרת העבירה.
• בעבירת התנהגות אין תנאי נוסף לקיום העבירה של התרחשות תוצאה מסוימת, מספיק שהנאשם ביצע את המעשה המופיע בהגדרת העבירה.
• לדוגמה, בעבירת אינוס לפי סעיף 345(א)(1) נדרש רק שהנאשם ביצע את האקט המיני [המעשה] כאשר המתלוננת לא מסכימה לכך [הנסיבה], די בכך כדי שהעבירה תתגבש מבחינה פורמלית.

עבירת תוצאה

• אם לא מדובר בעבירת תוצאה, מדובר בעבירת התנהגות.

צירוף עבירות

• ישנן עבירות תוצאה המותנות בביצוע מעשה מוגדר, כך שלא רק התוצאה משנה אלא גם הדרך.
• לדוגמא- סעיף 301א(א)(7) רצח בנסיבות מחמירות, לא די בכך שהיה רצח אלא הוא צריך להיעשות באכזריות מיוחדות.

יסוד נפשי של מחשבה פלילית - עבירת התנהגות

• סעיף 20(א) מגדיר את הצורך במודעות לטיב המעשה ולקיום הנסיבות, הנמנים עם פרטי העבירה.
• בהמשך לדוגמה הקודמת, מודעות לאקט הקבלה של הרכב (טיב המעשה) ומודעות להיות הרכב גנוב (הנסיבה).

טעות במצב דברים

• סעיף 34יח (א): העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו.

טעות ודין

• כאשר העבירה מיוחסת לנאשם היא עבירה עם יסוד נפשי של מחשבה פלילית, נדרש רק שהטעות תהיה טעות כנה.
• בוחנים את הדברים מנקודת הראות של הנאשם באשר להתרחשות האירוע נשוא כתב האישום.
• ניתן לייחס אחריות לנאשם על בסיס ההוראה המפורטת בסעיף זה לחוק העונשין בגין עבירה שונה מזו שהתרחשה בפועל - רק אם מדובר בעבירה שאינה חמורה יותר.
• אם יש במצב הדברים כפי שהנאשם דימה אותו כדי לגבש עבירה חמורה יותר מזו שהתרחשה בפועל אזי ניתן רק להרשיעו בניסיון לבצע את העבירה המדוברת [החמורה יותר], לפי סעיף 25 לחוק העונשין.
• אייזנקוט– אם העובדות בפס"ד אייזנקוט היו כאלו שהמתלוננת לא הייתה מתחת לגיל 16 אך הנאשם חשב בטעות שהיא קטינה [מתחת לגיל 16] אזי לא ניתן היה, בהסתמך על סעיף 34יח(א), להרשיעו בעבירה של אינוס בנסיבות מחמירות לפי סעיף 345(ב)(1) - אלא רק בניסיון לבצע עבירה זו

פסק דין

• אייזנקוט הורשע בכך שביצע עבירות מין קשות בטרמפיסטיות בשתי הזדמנויות שונות לאחר שאסף אותן ברכבו.
• ביהמ"ש העליון קיבל את טענתו וקבע מחמת הספק שאחת המתלוננות גרמה לו להאמין שהיא לפני גיוס (בת 18) ולכן הרשיעו בעבירה הבסיסית של אינוס לפי סעיף 345(א) בלבד.

הדוקטרינה של ״עצימת עיניים״

• אם אדם חושד, נמנע מבירור ומבצע את המעשה האסור יהיה ניתן לייחס לו מודעות למעשה מתוך מחשבה פלילית.
• קבלת נכס שהושג בפשע, גם אם מקבל הנכס לא ידע בוודאות שהנכס הושג בפשע, אם הוא חשד באפשרות זו ולא בירר את העניין, ניתן לייחס לו ידיעה על בסיס הדוקטרינה של עצימת עיניים.
• מכיוון שמדובר ביסוד נפשי של מחשבה פלילית, נדרש קיומו של חשד סובייקטיבי, יש להוכיח כי קיומה של הנסיבה הרלוונטית לעבירה חלפה במוחו של הנאשם.
• אין די בכך שאדם סביר היה חושד שהנסיבה הרלוונטית מתקיימת, מדובר בעבירה סובייקטיבית ולכן נדרשת מודעות סובייקטיבית.
• יש להבחין בהקשר זה בין מצב מנטלי של חשד לבין מצב מנטלי של טעות, במצב של טעות יש תמונה בראש (שאינה נכונה) אך אין ספקות וחששות בנוגע לקיומו של מצב אחר (חשד).

המשך דוקטרינה

• כך שאם הנאשם הוטעה לחשוב שהנסיבה הרלוונטית אינה מתקיימת (דוגמת אייזנקוט - הוטעה לחשוב שאינה קטינה) והאמין בכנות לכך לא ניתן לייחס לו מודעות על פי דוקטרינה זו.
• גם אם מקבל הנכס לא ידע בוודאות שהנכס הושג בפשע, אם הוא חשד באפשרות הזאת ולא בירר את העניין - ניתן לייחס לו ידיעה על בסיס הדוקטרינה של עצימת העיניים.
• מכיוון שמדובר ביסוד נפשי של מחשבה פלילית, נדרש קיומו של חשד סובייקטיבי - לא מספיק שאדם היה חושד שהנסיבה הרלוונטית מתקיימת, אלא נדרש שהחשד התעורר אצל הנאשם, כלומר שמספיק שחלפה בראשו המחשבה שאולי מתקיימת הנסיבה הרלוונטית לעבירה. די בחשד ממשי/רציונלי. אין דרישה לחשד בדרגת הסתברות גבוהה. אם מדובר בחשד שמבוסס על ספקולציה בלבד, לא ניתן יהיה לייחס לו מודעות בהתבסס על הדוקטרינה.
• ההבדל בין שיטות משפט שונות במדינות שונות - בישראל אין דרישה לעיוורון מכוון, לא מחפשים את הסיבה להימנעות מצידו מבירור החשד שהתעורר אצלו באשר לקיומה של נסיבה רלוונטית לעבירה וזאת לא משנה מאיזו סיבה; עצלנות, אילוצי זמן, עומס

היקף חובת הבירור

• מהו היקף החובה לפעול שמוטלת על העושה כאשר הוא חושד שהנסיבה מתקיימת אך הוא מבקש לברר אם החשד אכן מבוסס (או לא) כדי שיוכל לבצע את המעשה שמופיע בהגדרת העבירה? מבחן סוביקטיבי – היה דוחק, פחד, עצלנות? רשלנות בבירור– בירור לקוי מבחינה אובייקטיבית אינו שולל בהכרח את הטענה שהבירור היה הולם.

הגבלות עצימת עיניים

• יש לוודא שאכן דובר במקרה של העלמת עין וקיים חשד ממשי . במקרי עצימת עיניים לעיתים קיים קושי להבחין בין חשד ממשי לבין מצב שבו טעה הנאשם מלכתחילה .

המניע כיסוד נפשי מיוחד:

• המניע = המוטיבציה (הסיבה שהולידה את המעשה ומה הניע את העושה)
• המניע לא חשוב לאחריות הפלילית של העושה ואינו חיצון לאירוע עברייני.
• כדי ששדק רצידיות נישואין, ביהמ"ש כן.

יסוד חפצי : חלוקת הבעייתיות

• במקרים מסויימים , פחח

עבירות ההמתה - לפני/אחרי

תשעיושח, סולדי בצהוב

• *להמשך התיקות להחקרת

עבירות המטרה

-יסוד קאמי אושר

סיווג השקעה כפליליות

היסוד הנפשי בעברות תוצאות . רשלנות . קנטור ועוד

• אחריות קאפידה משמעותית?

היסוד הנפשי רשלנות -

שימות אינדיבים

בהשלייר קבלת עמנינים

קאפידה חלוט

מחקיבי תמחש יותק.