הכרזת העצמאות: חלקים, הצדקות ועקרונות

בסדר גמור, הנה סיכום הטקסט שהעלאת:

חלקי הכרזת העצמאות

• החלק ההיסטורי מצדיק את זכות העם היהודי להגדרה עצמית בישראל.
• החלק האופרטיבי כולל הוראות להקמת המדינה, מתן שמה "ישראל", הקמת רשויות שלטון זמני, בחירות, כינון חוקה ורשויות קבע.
• החלק ההצהרתי מתווה את העקרונות הדמוקרטיים של המשטר בישראל וקשור לעקרונות מגילת האומות המאוחדות.
• ההכרזה פונה לארבעה גורמים: האו"ם, ערביי ישראל, מדינות ערב ויהודי התפוצות.
• החתימות מסמלות הסכמה רחבה להקמת המדינה, עם חתימות 37 חברי "מועצת העם".
• ההכרזה מהווה בסיס להבנת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

הצדקות להכרה בזכות להגדרה עצמית של יהודים

• קשר רציף של העם היהודי לארץ ישראל לאורך הדורות.
• הצדקה משפטית בינלאומית באמצעות מסמכים כמו הצהרת בלפור, כתב המנדט והחלטת כ"ט בנובמבר.
• כל עם זכאי להגדרה עצמית, כך גם העם היהודי.

עקרונות האופי היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל

• שוויון זכויות חברתי ומדיני לכל האזרחים ללא הבדל דת, גזע ומין.
• הבטחת חופש דת, לשון, מצפון, חינוך ותרבות.
• שמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות.
• הבטחת אזרחות מלאה ושווה לכל האזרחים, כולל המיעוט הערבי.
• מדינת ישראל תהיה פתוחה לעלייה יהודית וקיבוץ גלויות.
• מדינת ישראל תיבנה על פי חזון נביאי ישראל של צדק, חירות ושלום.

קריאות לשיתוף פעולה

• האו"ם מוזמן לקבל את ישראל למשפחת העמים.
• ערביי ישראל מוזמנים להשתתף בבניין המדינה על בסיס שוויון.
• מדינות ערב השכנות מוזמנות לשיתוף פעולה לשלום.
• יהודי הגולה מוזמנים לעלות או לסייע למדינה.

מעמד המיעוטים בהכרזה

• המדינה מתחייבת לשמור על שוויון זכויות למיעוטים כאזרחים: נציגות מלאה, אזרחות שווה, שוויון זכויות חברתי ומדיני וחופש דת, מצפון ולשון.

זכויות האדם והאזרח

• עקרון חשוב בדמוקרטיה מהותית, המבוסס על רעיונות הומניסטיים לפיהם האדם הוא ערך ומטרה, אוטונומי וחופשי.
• מימוש זכויות האדם מבטא דמוקרטיה מהותית.
• מסגרת הזכויות מחולקת לזכויות טבעיות (אדם) וזכויות אזרחיות-פוליטיות.

זכויות טבעיות (אדם)

• הזכות לחיים, ביטחון ושלמות הגוף.
• הזכות לקניין.
• הזכות לחירות: חופש מחשבה, תנועה, עיסוק, דת ומדת, ביטוי.
• הזכות לכבוד: שם טוב ופרטיות.
• הזכות לשוויון.
• הזכות להליך הוגן.
• זכויות אלו שייכות לאדם מעצם היותו אדם, ואינן תלויות בשלטון.

זכויות אזרח

• הזכות לבחור.
• הזכות להיבחר.
• הזכות להתאגד פוליטית.
• הזכות לביקורת פוליטית.

הזכות לחיים, ביטחון ושלמות הגוף

• זכותו של כל אדם להימנע מפגיעה פיזית, והמדינה חייבת לשמור על ביטחון האזרחים.
• מוגנת באמצעות חוקים, הקמת מוסדות כמו משטרה וצבא, ודילמות שעולות כוללות המתת חסד, הפלות, ועונש מוות.

הזכות לקניין

• זכותו של כל אדם לצבור ולהחזיק רכוש ולהשתמש בו, כולל קניין חומרי ורוחני.
• אסור לפגוע בקניין ללא רשות, ויש לשלם פיצוי על פגיעה.

הזכות להליך משפטי הוגן

• אדם חף מפשע עד שהוכחה אשמתו, וזכויותיו הטבעיות ייפגעו באופן מינימלי במהלך ההעמדה לדין.
• כולל כללים כמו חיפוש עם צו שופט, מעצר מוגבל, איסור להעניש ללא משפט, זכות לייצוג משפטי ומשפט פומבי.

הזכות לחירות

• זכותו של כל אדם לבחור דרך פעולה ולקחת אחריות עליה, כל עוד אינה מנוגדת לחוק.
• המדינה יכולה להגביל חירות במקרים של סיכון עצמי, סיכון לאחרים או סיכון לציבור.

נגזרות של הזכות לחירות

• חירות המחשבה והמצפון: זכות לגבש דעה ולהחזיק בה, גם אם אינה מקובלת.
• חופש הביטוי: זכות לבטא אמונות ודעות בכל דרך.
• חופש דת: זכות להאמין בכל דת ולקיים מצוות.
  • חופש מדת: זכות לא להאמין או להשתייך לדת כלשהי.
• חופש התנועה: זכות לנוע בחופשיות במדינה ומחוצה לה.
  • חופש העיסוק: זכות לבחור מקצוע ולעסוק בו, כל עוד הוא חוקי ובמדינה.

הזכות לשוויון

• זכותו של כל אדם לקבל יחס זהה ללא הבדל דת, גזע ומין.
• השוויון מתבטא במישורים פורמלי (פוליטי), מהותי (חברתי), וחוקתי (משפטי).
• מדיניות שנוקטת מדינה יכולה להיות מדיניות הבחנה (יחס שונה לאנשים שונים שמצדיק יחס אחר), * אפליה פסולה* (יחס שונה שאינו מוצדק) או * העדפה מתקנת *(אמצעי לצמצום פערים).

הזכות לכבוד

• זכותו של כל אדם לא להיות נתון ליחס משפיל‪ ,‬ולא לפגוע בדימוי העצמי שלו‪ .‬
• חלק מהזכות כוללת את הפרטיות והשם הטוב.

הזכות לפרטיות

• זכותו של כל אדם לחיות את חייו באופן אנונימי ללא חשש מהתערבות.

הזכות לשם טוב

• זכותו של כל אדם ששמו של יוכפש‪ ,‬או לפרסם אודותיו מידע שיקרי שיפגע בשמו.

זכויות פוליטיות

• זכויות הקשורות לתחום הפוליטי ולשותפות בניהול המסגרת המדינית; כוללות חופש הפגנה והמחאה והאפשרות לבקר את השלטון.

חובות האדם וחובות האזרח

• האזרח ממלא חובותיו כאדם מוסרי וגם כאזרח
• חובות האדם כאדם הן חובות מוסריות כלפי הזולת לכבד ולמנוע פגיעה בזכויות אחרים.
• חובות האזרח כוללות תשלום מיסים ושירות צבאי או לאומי‪.

יחסיותן של הזכויות

• הזכויות המוקנות לאזרחים אינן מוחלטות ויש להתחשב בהקשר החברתי והמדיני של המדינה.

עקרונות דמוקרטיים

• עיקרון שלטון העם קובע שהעם הוא הריבון במדינה והעם בוחר את נציגיו.
• הבחירות הן הליך המאפשר חילופי שלטון וקיימים 5 תנאים לקיומן: כלליות, חשאיות, מחזוריות, שוויוניות והתמודדות הוגנת.

שיטת הבחירות בישראל

• שיטה ארצית שבה כל המדינה מהווה אזור בחירה אחד וחלוקת המושבים בפרלמנט יחסית למספר המצביעים שעברו את אחוז החסימה.