המאבק לעצמאות אמריקאית

לפני מלחמת העצמאות האמריקנית, המלך האנגלי מינה מושלים לכל אחת מ-13 המושבות, אך המתיישבים לא הורשו להשתתף בשלטון המקומי.

ממשלת אנגליה החלה לנקוט בפעולות נגד המושבות לאחר שהבינה שהן מתחרות בכלכלתה ופועלות בניגוד לאינטרסים שלה.

חוק הבולים קבע כי כל מסמך רשמי במושבות חייב להיות מוטבע בחותמת של הממשל הצרפתי.

חוק האכסון חייב את המתיישבים לספק מגורים ואספקה לחיילים הבריטים שהגיעו להגן על המושבות.

מסיבת התה של בוסטון הייתה פעולת מחאה שבה המתיישבים שרפו את מטען התה הבריטי.

הטבח של בוסטון התרחש כאשר יחידת צבא אנגלית פתחה באש על אזרחים אמריקאים לאחר שיידו לעברם כדורי בוץ.

המתיישבים מחו נגד חוקי המיסוי בטענה של 'אין מיסוי ללא ייצוג', מכיוון שלא היו מיוצגים בפרלמנט האנגלי.

התגברות הנוכחות הצבאית האנגלית במושבות תרמה להפחתת המתחים בין הצדדים.

מלחמת העצמאות האמריקנית החלה כתוצאה מהסכמה הדדית בין המושבות לאנגליה על תנאי סחר הוגנים.

הצהרת העצמאות נרקמה במהלך מלחמת העולם הראשונה.

המושבות נהנו מחופש פעולה רחב בתחום הכלכלי עד שאנגליה החלה להתערב כדי להגן על האינטרסים שלה.

אחד הגורמים העיקריים לסכסוך היה חוסר רצונה של אנגליה להגן על המושבות מפני אויבים חיצוניים.

המתיישבים קיבלו ייצוג הולם בפרלמנט האנגלי, ולכן לא הייתה להם סיבה להתנגד לחוקי המיסוי.

הסגר הימי שהטילה אנגליה נועד לעודד סחר חופשי בין המושבות למדינות אחרות.

חוק הבולים השפיע רק על העשירים במושבות, ולא השפיע על האזרחים הפשוטים.

הטבח של בוסטון הוביל להפחתה משמעותית במתיחות בין המתיישבים לחיילים האנגלים.

מסיבת התה של בוסטון הייתה אירוע שבו המתיישבים הביעו תמיכה במדיניות המיסוי האנגלית.

המתיישבים האמינו שלממשלת אנגליה יש את הזכות להטיל עליהם מיסים בלי לייצג אותם בפרלמנט.

הסכסוך בין אנגליה למושבות התחיל בעקבות מחלוקת על גבולות טריטוריאליים.

המושבות פיתחו מערכת ממשל עצמאית בעקבות התערבות מוגברת של אנגליה בענייניהן.