אישיות בספורט: צורך בגרייה, טיפוסי אישיות

אישיות

• לא קיימת הגדרה מוסכמת אחת ל"אישיות". קיימות הגדרות וגישות מגוונות.
• מבנה האישיות מהווה בסיס להתחברות לענף ספורט מסוים.
• מחקר אישיות בספורט מתמקד בקשר בין תכונות אישיות ועיסוק בספורט, וביחס בין אישיות להצלחה.
• תכונות אישיות כוללות צורך בגרייה וחישה, מוחצנות/מופנמות, לחץ, חרדה ומגדר.

תכונות אישיות בהקשר ספורטיבי

• צורך בגרייה וחישה קשור לצרכי מערכת העצבים.
• גירוי רציף של מערכת העצבים תורם לשמירה על ערנות ויעילות.
• חסך חושי עשוי להשפיע על קוגניציה, רגש ותנועה.
• קיימים הבדלים בין אישיים בעוצמת הצורך בגירוי של מערכת העצבים.
• יש המעדיפים סביבה עשירה בגירויים, בעוד שאחרים מעדיפים מצבים רגועים.

טיפוסי אישיות

• קיימים שני טיפוסים עיקריים: מופנם ומוחצן.
• מופנם (אינטרוורט): מרוכז במחשבותיו, נהנה מחברת עצמו, זהיר ושקט, מתקשה ליצור קשרים, לא מרוכז בנוכחות גירויים רבים, עצמאי ואוהב לעבוד לבד. מתאים לענפי ספורט יחידניים וללא מגע.
• מוחצן (אקסטרוורט): אוהב להיות במרכז העניינים, מעדיף פעילות קבוצתית, חש בדידות בריחוק חברתי, מבטא רגשות ומחשבות, מרגיש בנוח בסביבה מגרה ואימפולסיבי. מתאים למשחקים קבוצתיים או כאלה הכוללים מגע פיזי.

תאוריית המשיכה של מורגן

• ספורטאים עם תכונות אישיות מסוימות יימשכו לענפי ספורט התואמים את הגירויים המועדפים שלהם.
• נמצאו הבדלים בין ענפי ספורט קבוצתיים ליחידניים, וכאלה עם או בלי מגע.
• ספורטאי צמרת נוטים להיות מתחת לממוצע במאפיינים כמו מתח, חרדה, דיכאון, עייפות ובלבול (בחיי היומיום).
• ספורטאי צמרת נוטים לכעוס יותר ולהיות בעלי אנרגיה רבה יותר (בחיי היומיום).

הגישה הפסיכואנליטית - זיגמונד פרויד (1856-1939)

• תאוריה מהפכנית להבנת האישיות דרך ניתוח הנפש.
• שיטת הטיפול כוללת שיחה חופשית וניתוח חלומות.
• מתמקדת במשברי ילדות ובטיפול בהם.
• גורסת שהתנהגות ומחשבות אינן מקריות וניתן להסבירן.
• רוב האנשים אינם חופשיים, אלא שבויים בדפוסי התנהגות שאינם תמיד מודעים להם.
• הבנת הגורמים להתנהגות משחררת מדפוסי חשיבה.

"פשר החלומות"

• לחלומות יש משמעות והם אינם מקריים.
• משמעות החלום היא נפשית ולא גופנית.
• החלום הינו אינדיבידואלי.

המודל הדינאמי של פרויד

• האדם נולד עם שני סוגי דחפים בסיסיים: דחפי חיים (מיניים) ודחפי מוות (תוקפנות).
• דחפים אלה יכולים לפעול בניגוד או בסנכרון, והחברה אמורה לאזן אותם.
• התנהגות חיצונית מבטאת משהו עמוק יותר וניתן להבינה דרך המודל הטופוגרפי.

המודל הטופוגרפי של פרויד

• מודל המסביר ומכוון להבנה מעמיקה של ההתנהגות האנושית, דרך 3 רמות מודעות: מודע, סמוך למודע ותת מודע.
• תת מודע: ניתן ללמוד עליו בעקיפין באמצעות היפנוזה, ניתוח חלומות, פליטות פה, התנהגויות סמויות ושיחות נפש. מכיל תכנים שהאדם לא מודע להם, אך משפיעים על מחשבותיו, חלומותיו והתנהגותו.

המודל המבני של פרויד

• מודל המיועד להבנה והסבר של החלק הפנימי המשפיע על ההתנהגות.
• סתמי (איד): מייצג דחפים לחפש סיפוק מיידי של צרכי העונג, השגת הנאה והימנעות מכאב.
• אני (אגו): מספק את צרכי האדם בדרך פשרה בין הדחפים למציאות.
• אני עליון (סופר אגו): מתפתח סביב גיל 5, מייצג מצפון ומוסר, את הרצוי והלא מצוי.
• בריאות נפשית מושגת דרך פשרה בין שלושת חלקי האישיות: סתמי, אני ואני עליון.
• האדם חי עם קונפליקטים פנימיים תמידיים.

הגישה האינדיבידואלית - אלפרד אדלר (1937-1980)

• חולק על הגישה הפסיכואנליטית והתנגד לדגש על מיניות ותוקפנות.
• לפי אדלר, העתיד והשאיפות של האדם הם המרכזיים, לא העבר.
• יש להתמקד במניעים של האדם ושאפתו.
• האדם מתרכז ברצון להגיע לשלמות, הצלחה ועליונות.
• האדם שואף להשתפר ללא רצון לשלוט באחר.
• לאדם יש דחף לעוצמה וחתירה לשלמות מתוך רצון להתגבר על רגשי נחיתות.

רגש הנחיתות על פי אדלר

• האדם מנסה להתגבר על רגשי הנחיתות כדי לממש את הפוטנציאל האישי.
• רגשי נחיתות הם טבעיים ומקורם בילדות (תחושת חוסר האונים של תינוקות וילדים מול מבוגרים).
• רגשי הנחיתות מניעים להתמודדות ומעוררים מאבק לשחרור מתלות והשגת שליטה ועליונות.
• כישלון בהתמודדות עם רגש הנחיתות עלול להוביל לתסביך נחיתות, הגורם לחוסר הכרה במוגבלות וניסיון להוכיח יכולות במטרה להעלות את הדימוי העצמי.

המאבק לפי אדלר

• המאבק נמשך כל החיים בתהליך דו שלבי: תחושת מוגבלות פיזית ותחושת נחיתות, ומאבק לעליונות ולהצלחה כפיצוי על תחושת הנחיתות.
• כאשר המאבק מאוזן, הוא מסייע במימוש הפוטנציאל.
• המאבק מתחיל בילדות (שחרור מתלות) ונמשך כל החיים, כאשר החיים הם מאבק מנחיתות לעליונות ("מנגנון פיצוי").
• סדר הלידה במשפחה משפיע על אישיות האדם וסגנון חייו:
  • הבכור נהנה מיתרון של ילד יחיד ורגיל לבדידות ועצמאות.
  • האמצעי שופע מרץ, תחרותי ובעל דחף הישג גבוה.
  • הצעיר נדחף לייאוש בניסיון להשתוות לאחיו המיומנים.
  • ילד יחיד ההורים מגנים עליו ומקדישים לו תשומת לב.

סיכום אדלר

• האדם הוא יצור חברותי התלוי בסביבתו.
• האדם מסוגל להתמודד עם מצבי חיים משתנים ומשתמש בשכל הישר.

הגישה ההומניסטית - קארל רוג'רס (1902-1987)

• גישה זו שמה את האדם במרכז ומתמקדת בהבנות הייחודיות המבדילות אותו מבעלי החיים.
• האדם הוא טוב מיסודו ומכוון את חייו לבנייה, יצירה, התפתחות והגשמה עצמית.
• המניע המרכזי להתנהגות הוא מניע למימוש עצמי המוביל לחיים מלאים ומאושרים.
• הבנת האישיות מתמקדת בתפיסת האדם את העולם הסובב אותו, רגשותיו והתנהגותו.
• העצמיות היא התמונה שיש לאדם על עצמו - מציאות סובייקטיבית ולא אובייקטיבית.
• העצמיות כוללת תפיסה פיזית (בשלב הינקות), תפיסת קשרים (בילדות מוקדמת) ותפיסת חיים (ניסיונות החיים).
• ילד זקוק ליחס חיובי מצד הוריו והסביבה כדי לפתח התנהגות חיובית. העדר יחס זה עלול להוביל להערכה עצמית שלילית.
• הסביבה משפיעה על התנהגות הילד, וחיזוקים חיוביים מסייעים בבניית התנהגויות רצויות.
• העצמיות מתפתחת בהדרגה באמצעות ניסיונות חיים.

יחסים בין אישיים בין מדריכים למודרכים

• רוג'רס מונה שלושה מאפיינים של יחסים בין אישיים טובים: 1. מודעות מלאה של המאמנים למניעי התנהגותם והתאמה בינם לבין מעשיהם. 2. קבלת החניכים ודאגה לשלמותם האישית ללא תנאים וללא בקשת תמורה, אישור ללומדים לבטא את ייחודם. 3. הבנה אמפתית של עולמם הפנימי של התלמידים, כפי שהם תופסים אותו.