חור בלבנה - אורי זוהר

חור בלבנה - אורי זוהר

• הסרט "חור בלבנה" (1965) מהווה יצירה חדשנית ומשמעותית בתולדות הקולנוע הישראלי.
• עלילה רופפת המציגה את דמותו של צלניק (אורי זוהר) המגיע לארץ ישראל ומקיים קיוסק עם דמות מזרחית (אברהם הפנר).
• יש ניסיונות להקים אולפן קולנוע במדבר, המסמל שילוב בין הטבע לסוגי בידור שונים.
• תיאור העירוב הקולנועי בסרט כולל אזכורים לדמויות כמו המלט ומסיבות מסכות.
• הסיפור מציין את תחושת השחזור החוזר של הסרט כאלט - חוויה קבוצתית המתרחשת באופן חוזר.

שיר הפתיחה

• שיר הפתיחה של הסרט, שהלחין שלום חנוך, לא נשמע אופטימי, והניגודיות בין המילים לתוכן הסרט תורמת להבנת הסיפור.

אורי זוהר

• אורי זוהר נחשב לדמות אייקונית בישראל, בנה להורים מהגרים ממזרח אירופה והשתמש ביידיש במופעים שלו.
• בסוף שנות ה-70, נהיה חרדי והחל ליצור סרטונים למפלגת ש"ס.

ההוויה הישראלית בהקשר הסרט

• הסרט מציג את התשוקה הגברית לאישה ומפרט על המבט הגברי כמרכזי בקולנוע.
• המבט מתמקד בחלקים ובפירוק של השלם, המתבטא בקולנוע כעבודת צילום ומראה של גוף האישה.
• ישנו ניסוי בצורה בה הקול והצילום עובדים יחד ליצירת דימויים.

האליטה והחברה הישראלית

• הסרט מציין את הניגודיות בין האליטות לבין המעמד הבלתי מיוחס, והשיח הציבורי בעניין.
• מנחם בגין היה דמות מרכזית בעיצוב השיח שבין הקבוצות והביע עוינות כלפי האליטה.
• המרואיינים מהקיבוצים מתארים את החוויה האליטיסטית ואת הנתק מהציבור הרחב.

טכניקות צילום ועריכה

• הסרט משתמש בטכניקות צילום שונות, צילומים מתקופות שונות, ורקע קול מעצב את מהות התמונות המוצגות.
• יש חלוקה ברורה בין התמונה לקול, כאשר הקול מעניק הקשר לתמונות המעטות.

הסרט 'חור בלבנה' מהווה יצירה קולנועית חדשנית ומשמעותית בתולדות הקולנוע הישראלי. הוא מציג סיפור על שלום בין הטבע לבין אמנות הבידור, ומעורר שאלות על המבט הגברי וההוויה הישראלית. ניתוח שיר הפתיחה ותשוקה גברית לאישה מוסיפים להבנת הסרט.