שיעור 1 מבנה חברתי בישראל

קורס מבנה חברתי של ישראל

• המטרה העיקרית של הקורס היא ללמוד מסגרות תיאורטיות וכלים לניתוח ביקורתי של מבנה החברה בישראל.
• נלמד על מקורותיה, התפתחותה ההיסטורית, ומציאותה כיום.
• נחקור מושגים מרכזיים הקשורים למבנה חברתי, ונסקור את המדינה כישות חברתית-פוליטית.
• נבחן את החברה הישראלית מראשיתה, דרך התפתחות מוסדות השלטון והמדינה, תוך הדגשת אופייה הייחודי כחברה של מהגרים.
• נדון בתהליכי חיברות וגיבוש זהות ישראלית חדשה, תוך בחינת הקשר ההדוק בין התנועה הציונית להתפתחות הדמוקרטיה הישראלית.
• ננתח את השסעים החברתיים המרכזיים המהווים מאפיינים יסודיים של החברה הישראלית.

שסעים בחברה הישראלית

• השסע העדתי: נושא מורכב ומגוון.
• השסע הדתי-חילוני ומערכת היחסים בין דת ומדינה: סכסוכים סביב ערכים, אורח חיים ומבנים חברתיים.
• השסע הלאומי והסכסוך הישראלי-פלסטיני: מרכזיות לאומית ובעיית גבולות.
• השסע המגדרי: נושא חשוב ומורכב.

חובות הקורס

• השתתפות פעילה: 10% מהציון.
• מטלה 1 (ניתוח מושגי יסוד ותיאוריות): 50% מהציון, במועד האחרון, חומר פתוח.
• מטלה 2 (סקירת רומן היסטורי): 40% מהציון, על פי רשימת ספרים באתר הקורס.

רקע היסטורי - בין היסטוריה לסוציולוגיה

• ההבנה של החברה הישראלית קשורה בהכרת האידיאולוגיה הציונית.
• הכרת הזרמים המרכזיים בציונות.
• מציאות ההתפתחות בתקופת השלטון הבריטי.
• יחסים בין היישוב היהודי והערבי בארץ ישראל.
• גיבוש זהות קולקטיבית ביישוב היהודי בארץ.
• שינויים משמעותיים בחברה הישראלית לאורך השנים.
• עקרונות יסוד של החברה הישראלית, שמקורם באידיאולוגיה הציונית.
• השפעת העקרונות על תפיסת הזהות היהודית.
• הסכסוכים בין דתיים לחילונים.

ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית

• אוכלוסייה מורכבת: מוסלמים, נוצרים, יהודים, שומרונים, ודרוזים.
• התקופה: מ-1516 עד 1917.
• גידול אוכלוסייה: 123,000 בראשית המאה ה-16 ל-690,000 בראשית המאה ה-20

חלוקה דמוגרפית בעת מלחמת העולם הראשונה

• כ־625,000 תושבים מוסלמים.
• כ־70,000 תושבים נוצרים.
• כ־85,000 תושבים יהודים.
• כ־100,000 תושבים בדואים.
• הערכות למספר הדרוזים: כ־8,000 נפש.

השפעת האידיאולוגיה הציונית על גיבוש הזהות הקולקטיבית הישראלית

• השפעה בצמתים היסטוריים מרכזיים, דוגמה, דחיית "הצעת אוגנדה".
• חיזוק הזיקה לישראל כטריטוריה יהודית.
• השפעה עקיפה על גיבוש הזהות הישראלית.
• קונפליקטים בין דתיים לחילונים.
• סכסוכים סביב ערכים, אורח חיים.
• זיקה לאומית-יהודית באידיאולוגיה הציונית.

שני אירועים חשובים אפשרו לממש את האידיאולוגיה הציונית

• כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים ועידת וורסאי.
• הכרה בינלאומית בזכות היהודים לבית לאומי בארץ ישראל.
• הצהרת בלפור (1917).

תכנית באזל

• קונגרס ציוני עולמי ראשון (29 באוגוסט 1897).
• יותר מ-200 צירים הצביעו עבור תכנית באזל-
• אוסף דימויים וערכים של החברה היהודית.
• תכנית ציונית מאורגנת וממוסדת.

הפרדוקסיות של האידיאולוגיה הציונית

• הזיקה ההיסטורית בין יהודים לארץ ישראל.
• הווית הגלות מאז ומתמיד.
• השפעת זיקה לאומית על התפתחות לאומית.
• התנועה הציונית כגורם ששינה את ההיסטוריה.

האנטישמיות והתגברותה בסוף המאה ה-19

• האמנציפציה עודדה סוג חדש של אנטישמיות – האנטישמיות המודרנית.
• אנטישמיות – שנאה דתית.
• אנטישמיות מודרנית – התבססה על תורת הגזע.

הפוגרום בקישינב (1903)

• אירוע אלימות אנטי-יהודית.
• הסתה בעיתונות רוסית, בעידוד ממשלת הצאר.
• נהרגו 49 יהודים ו-500 נפצעו.

בנימין זאב הרצל

• מייסד התנועה הציונית.
• השפעות הומניסטיות ופרדוקס, זיקה לארץ ישראל אבל הווית הגלות.
• ניסיון לתת פתרונות לאנטישמיות.

כתב המנדט

• אישור שליטה בריטית בארץ ישראל.
• 30 שנה של שלטון בריטי.
• הצהרת בלפור, תוך שמירת זכויות תושבים.

היחס בין אידיאולוגיה לזהות קולקטיבית

• אידיאולוגיה היא כלי רעיוני להבנת המציאות.
• זהות קולקטיבית היא אוסף דימויים של הקבוצה.
• אידיאולוגיה ומטרות קשורות לזהות.
• מתחים בין זהות קולקטיבית לאידיאולוגיה.

המפלגות הציוניות הראשונות

• "פועלי ציון" (מרקסיסטית).
• "הפועל הצעיר" (לא-מרקסיסטית).
• "מזרחי" (דתית־ציונית).

הזרם הסוציאליסטי בציונות

• אספקת מסגרת לאומית יהודית בארץ ישראל.
• התחדשות חברתית וכלכלית סוציאליסטית.
• זהות יהודית חדשה.
• פילוגים וקונפליקטים בציונות.

ההגמוניה של הציונות הסוציאליסטית

• דומיננטיות כלכלית ופוליטית דרך מוסדות שונים.
• המשך דומיננטי בשלושת העשורים הראשונים.

הגורמים לעליית הציונות הרביזיוניסטית

• התנגשויות אלים בין יהודים לערבים.
• העלייה השלישית לא עמד ביעדים.
• משבר כלכלי.
• התאכזבות ממדיניות בריטניה.

זאב ז'בוטינסקי

• מנהיג ציוני רביזוניסטי.
• מייסד התנועה הרביזיוניסטית ובית"ר.

חיים וייצמן

• מנהיג ציוני כללי.
• מנהיגות בולטת בייצוג יהודי.

הציונים הכלליים

• מנהיגים חשובים: אוסישקין, סוקולוב, ויצמן, נורדאו ורופיו.
• רוב לא השתייכו למפלגות אידיאולוגיות.

הקמת מפלגות

• המפלגה הקימה סעיפים ציונים כלליים.
• התפלגו לברית עולמית ושני קבוצות-

הציונות הדתית

• תנועה ציונית דתית.
• התנגדות להחלטת הקונגרס הציוני.
• שמירת מצוות.

מבשרי הציונות

• יהודה אלקלעי, הרב צבי הירש קלישר, אליהו גוטמכר, ומשה הס – הוגי דעות, פילוסופים, רבנים, אנשי מחשבה.

מדוע מבשרי הציונות לא צלחו?

• הגלות כעונש אלוהי.
• השתלבות בחברות נוכריות.
• תפיסות רפורמות-

הקמת מפלגת המזרחי

• 1902: קמו כחלק מהתנועה הציונית הדתית.
• נהגו במתינות בפעילותם, אך היו עקביים בדרכם הלאומית.

הפועל המזרחי

• 1922: נוצרה כאלטרנטיבה לתפיסות אחרים.