שיעור 3

הפלסטינים ראו בציונות איום כפול: חדירה זרה ושאיפה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל.

העברת קרקעות לידי יהודים גרמה לנישול פלאחים ערבים וחיזקה את הקונפליקט.

היהודים ראו בקרקע משאב לאומי, בעוד שהערבים ראו בה מקור חיים, מה שגרם לאי הבנה עמוקה.

עם הזמן, הפער הכלכלי בין הקהילה היהודית לערבית גדל באופן משמעותי.

הכלכלה היהודית צמחה בקצב מהיר בזכות הון פרטי ומוסדי מהתפוצות.

הכלכלה הפלסטינית, מבוססת על חקלאות מסורתית, התקשתה להתחרות בכלכלה היהודית המתפתחת.

בשנת 1948, לפני מלחמת העצמאות, חיו 600,000 יהודים ו-1.4 מיליון פלסטינים בארץ ישראל.

בסוף מלחמת העצמאות, בשנת 1948, גורשו פלסטינים רבים מבתיהם ואדמותיהם.

כמעט 700,000 פלסטינים עזבו את ארץ ישראל במהלך מלחמת 1948.

מרבית הפלסטינים שחיו באזור שיהפוך למדינת ישראל, ברחו או גורשו אל מדינות ערב סמוכות, או לחלקים בארץ ישראל שנכבשו על ידי הצבאות הערביים.

גורש פלסטיני הוא מי שנאלץ לעזוב את ביתו ואדמתו כתוצאה ממלחמה, אלימות או סיבות אחרות.

פלסטינים רבים הועברו למחנות פליטים שהוקמו על ידי אונר

גישה סוציולוגית המנסה להבין את תפקידי מוסדות חברתיים בהשגת יציבות וצרכים חברתיים.

הנחה שמוסדות חברתיים נועדו לספק צרכים חברתיים, כמו תרומה לחברה.

סוציולוג ישראלי שעסק רבות בגישה הפונקציונליסטית ופרסם ספר על החברה הישראלית.

ספר מרכזי שכתב אייזנשטדט, המתמקד בהתפתחות החברה הישראלית, דרך תנועת העבודה.

גישת אייזנשטדט התעלמה מהקונפליקט , ובפרט מה , בטענה שהיא גורם חיצוני.

ה

הגישה הפונקציונליסטית מתמקדת במוסדות וב .

אוניברסיטת חיפה הפכה למרכז מרקסיסטי בסוציולוגיה הישראלית בשנות ה-70. זרמי מחשבה חדשים נכנסו לקמפוס החיפאי וקידמו מחקר ביקורתי.

המעמד הבינוני החדש בישראל בשנות ה-50 נחקר על ידי שולמית כרמי והנרי רוזנפלד. הם טענו כי המדינה השפיעה על השליטה הכלכלית.

שלמה סבירסקי ודבורה ברנשטיין טענו כי הפיתוח הכלכלי בישראל יצר מעמד בינוני אשכנזי שולט ומעמד עובדים מזרחי מודר. הם טענו שהפערים העדתיים הם חלק ממערכת הקפיטליזם.

סבירסקי הרחיב את גישתו למערכת החינוך ועיירות הפיתוח, וטען שהן משמרות את ההיררכיה המעמדית ומפנות את המזרחים והערבים לכוח עבודה פרולטרי.

החשיבה הפמיניסטית הפכה לחלק מרכזי בסוציולוגיה הישראלית. היא התמקדה על יחסי כוח מגדריים ודיכוי נשים.

סוג של סוציולוגיה שמטרתה לנתח ולבקר את הסדר החברתי הקיים, תוך הדגשת אי שוויון וחוסר צדק.

סוג של סוציולוגיה שמטרתה לתאר ולנתח את הסדר החברתי הקיים, תוך התמקדות בהיבטים חיוביים ובשמירה על יציבות החברה.

הסוציולוגיה הביקורתית היא מבקר של הסדר החברתי, מאתגרת את הממסד ורואה את המציאות החברתית כמושפעת מחוסר צדק.

הסוציולוגיה הממסדית תומכת במצב הקיים, ניזונה מהממסד ורואה את המציאות החברתית כיציבה וחיובית.

המתודולוגיה של הסוציולוגיה הביקורתית משתמשת בניתוח המכלול - בודקת את הסדר החברתי ואת ניגודיו הפנימיים.

המתודולוגיה של הסוציולוגיה הממסדית משתמשת בתצפית מלומדת - בוחנת את הסדר החברתי ואת היבטיו החיוביים.

הסוציולוגיה הביקורתית רואה את העבר כרצף של מאבקים, את ההווה כבעייתי ואת העתיד כאפשרי לשינוי.

הסוציולוגיה הממסדית רואה את העבר כטבעי להווה, את ההווה כיציב ואת העתיד כהתפתחות מתבקשת.

אידיאולוגיה הקוראת לפלורליזם תרבותי ופוליטי, ודוחה את הציונות כגורם המונע ממנו.

ההשפעה של המרקסיזם בסוציולוגיה הישראלית הייתה מינימלית עד שנות ה-70 המאוחרות, כאשר החלו רוחות חדשות מהאקדמיה המערבית להשפיע.

היעדר ההשפעה המרקסיסטית בסוציולוגיה הישראלית הייתה תופעה חריגה במדינות שונות בגלל גורמים שונים בישראל

אוניברסיטת ההגמוניה בתקופה זו אימצה תרבות לא סוציאליסטית, שסתרה את השפעת המרקסיזם

תנועת העבודה עם אופי ממלכתי חזק לא עידדה דיון מרקסיזם

אינטלקטואלים שמאלנים התחברו לא קידמו את המרקסיזם בתוך התנועה שלהם אלא עברו להאקדמיה במאוחר

בגלל השפעות מהאקדמיה האמריקאית בשנות ה-50 האוניברסיטה ההברית התעלמה מהמרקסיזם

האוניברסיטה ההברית עם השפעות האמריקאיות לא קיבלה באופן רשמי את המרקסיזם