פרמקונומיה והערכה כלכלית של טכנולוגיות רפואיות

בסדר, הנה רשימת הערות לימוד על סמך הטקסט שסופק:

• בישראל, אחוז ההוצאה הלאומית לבריאות נמוך מהממוצע העולמי, אך תוחלת החיים גבוהה יחסית למדינות OECD אחרות.

הערכה כלכלית של טכנולוגיות רפואיות

• מערכת הבריאות בישראל יעילה, אך הצוותים הרפואיים נמצאים תחת לחץ גובר.
• מחירי התרופות החדשות עולים משמעותית.
• תרופות חדשות בדרך כלל יעילות ויקרות יותר.
• תקציב סל הבריאות מוגבל ואינו יכול לממן את כל התרופות היעילות.
• חולים רבים מתקשים לממן תרופות שאינן כלולות בסל הבריאות.
• התקציב לרוב נשאר זהה, אך מחירי התרופות עולים, מה שמקשה על חולים לקבל מימון ציבורי.
• קבלת ההחלטות לגבי אילו טכנולוגיות יוכנסו לסל הבריאות נעשית בצורה מחושבת ולא אינטואיטיבית.
• פותחה שיטה שנקראת: הערכה כלכלית/הערכת עלות-תועלת.
• הערכת עלות-תועלת עוזרת למקבלי החלטות לנצל את התקציב הקיים בצורה יעילה.

פרמקונומיה

• תחום מדעי בתרופות, מכונה פרמקונומיה.
• שואף לענות על השאלה: האם תוספת התועלת של תרופה חדשה מצדיקה את תוספת העלות ביחס לחלופה הקיימת.
• לא ניתן לספק את כל הטכנולוגיות במימון ציבורי.
• המדינה לא תמיד חייבת לממן טכנולוגיה מסוימת, הבחירה להכליל נקבעת על פי משאבים ותיעדוף.

מטרת ועדת הסל

• המטרה היא חלוקה יעילה של התקציב.
• השגת מקסימום תועלת בריאותית בתקציב הנתון.
• תיעדוף הטכנולוגיות עם יחס עלות/תועלת מועדף (cost-effective).
• בסל הבריאות יש בסיס סל המכסה שירותי בריאות קבועים, ותקציב נוסף שמתקבל מדי שנה.
• בבחירת טכנולוגיות רפואיות חדשות, השיקול העיקרי הוא לקחת טכנולוגיות עם מידת השיפור הגבוהה ביותר.
• ככל שהטכנולוגיה החדשה יקרה יותר, המשאבים למימון טכנולוגיות אחרות פוחתים.

הערכה כלכלית עוזרת למקבלי ההחלטות

• מקבלי ההחלטות זקוקים לכלי הערכה כדי לבצע בחירות מושכלות לסל הבריאות.
• הערכה כלכלית נועדה לסייע לוועדה (כולל רופאים, מבטחים וקובעי מדיניות).
• כל הערכה כלכלית חייבת לכלול השוואה בין 2+ חלופות.
• השוואה עם טיפול אחר או אי טיפול היא חובה.
• צריך לעשות השוואה לטיפול/תרופה שכבר קיימים.

שני מרכיבים עיקריים בהערכה כלכלית

• עלויות (Costs) - כמה משלמים?
• תועלות (Outcomes) - מה מקבלים?

מתי יש צורך בהערכה כלכלית?

• תלוי בכדאיות
• ובנכונות החברה לשלם

סוגים של הערכות כלכליות

• ישנם 4 סוגי הערכות בהן ניתן להשתמש בעת בחירת תוספת טכנולוגיה לסל.
• • ניתוח מזעור עלויות (CMA)
• • ניתוח עלות-יעילות (CEA)
• • ניתוח עלות-תועלת (CBA)
• • ניתוח עלות-תועלת (CUA)

ניתוח מיזעור עלויות (CМА)

• ניתוח מיזעור עלויות מתאים לתרופות גנריות שתוקף הפטנט פג, גנריות חהכל- אותו חומר פעיל, אותה צורת מתן, חוזק ותופעות לוואי זהות.
• אנליזה המשווה בין חלופות טיפוליות בהתייחס רק לעלותן, היעילות והבטיחות של הטיפולים זהה- מה שזול יותר יילקח.
• אנליזה המשווה בין חלופות טיפוליות בהתייחס רק לעלותן וההנחה היא שהיעילות והבטיחות של הטיפולים זהות.
• נעדיף את התרופה הזולה ביותר.
• לזכור - אם אין תוצאי הטיפול זהים , לא ניתן לבצע CMA

Cost-Effectiveness Analysis ניתוח עלות מועילות (CEA)

• השוואה בה נמדדות עלויות הטיפול בכסף, ותוצאות הטיפול ביחידות טבעיות כגון:
• • תוספת שנות חיים
• • ירידה בלחץ דם סיסטולי
• -איזון הסוכר
• • מספר מקרים שנרפאו
• • מספר מקרים שנמנעו .
• ניתן להשוות רק חלופות שיש להן אותו סוג של תוצא רפואי

איך עושים?

• CEA לתרופה חדשה צריכה להיעשות בהשוואה לטיפול הנוכחי השוואה לאי טיפול רלבנטית רק אם זו הפרקטיקה הטיפולית. ICEר הוא כמה $ צריך להשקיע עבור כל QALY נוסף שמקבלים מהטכנולוגיה חדשה.