פסיכולוגיה של למידה

פסיכולוגיה של למידה

• למידה אופרנטית (סקינר): מתמקדת בחיזוקים וענישות כגורמים לעיצוב התנהגות. התנהגות מועצמת על ידי חיזוק, ואילו התנהגות מענישה פחות צפויה.
• עיצוב התנהגות: שיטה באמצעות שכר ועונש, מקל וגזר, וכלכלת אסימונים.
• למידת חיקוי: למידה באמצעות צפייה וחקייתם של אחרים (מורים, הורים וכו'). הדגש על התיקון של טעות או חוסר שלמות, כמו באברהם אבינו.

נוירונים מראה ואמפתיה

• נוירוני מראה: מאפשרים חיקוי, אמפתיה, והזדהות רגשית עם אחרים, תנועה ורגש. נוירונים אלה מגיבים כאשר אנחנו עושים תנועה. דוגמה: כאבי פנטום, ורגש אלים בטלויזיה.
• אמפתיה/סימפתיה: קשור לנוירוני מראה, וכניסה פנימית לנפש של אחר. זה יותר מרק השתתפות בצער, אלא כניסה לתוך הרגש.

מודל למידה (צורת בית)

• מודל למידה (לומדים בית): מודל טיפוסי לתיאור הלמידה.
  • לימוד חושי: קבלת מסרים, גירויים וחושים.
  • ייצור למידה: זיכרון עבודה וזרם התודעה.
  • שמירת למידה: מאגר זיכרון.
  • פיקוח על למידה: מטא-קוגניציה ורפלקציה.

מערכות למידה

• מערכות למידה:
  • רישום חושי: ויסות ועיבוד גירויים חושיים.
  • קשב סלקטיבי: מה יילמד.
  • זיכרון עבודה: ייצור הלמידה.
  • מאגר זיכרון: שמירת הלמידה.
  • רפלקציה ומטא-קוגניציה: פיקוח על כל התהליכים.
  • רגשות, מחשבות והתנהגות.
  • מודעות כללית וספציפית.

ויסות חושי

• ויסות חושי: ויסות של המידע המתקבל מהסביבה ומתוך הגוף. כולל חושים פנימיים.
• התנהגויות בולטות: ויסות חושי לא תפקודי, סימני מצוקה, חוסר היררכיה, קושי במעברים, חיפוש מגע, תגובות לרעשים/אורות.

גישות פדגוגיות

• גישת פדגוגיה ישנה: אינטליגנציה אחת, תלמידים כקולקטיב.
• גישת פדגוגיה חדשה: אינטליגנציות מרובות, יחס אישי לתלמידים.

זרם התודעה

• זרם התודעה: זרימת מחשבות ורהורים בחופשיות, ללא הגיון. באופן חופשי, סובייקטיבי, חסר מעצורים, לאו דווקא תקני.

שכחה

• שכחה: שכחה סבירה, בריאה, לעומת לא לשכוח כלום.

רישום חושי

• רישום חושי: ויסות ועיבוד גירויים מהחושים (5 חושיים + 3 פנימיים: תנועתי, עמוק, פנימי).

שכחה

• שכחה היא חלק בריא מתהליך הלמידה.

זיכרון

• מאפייני זיכרון: דינמי, משתנה, לא אמין, עיוות זכרונות, שכחה ברוכה, זיכרונות לא תמיד אמינים, שני אנשים יכולים לראות את אותו דבר ולזכור דברים שונים.

• זכרון ככלי טיפולי: לכל אחד יש סיפור משלו.

• הנרטיב ככלי טיפולי: כל אחד יש את הסיפור שלו, וזה מועיל לנו.

• סכמות: מסגרות קוגניטיביות, תבניות מחשבה שעוזרות לארגן ולפרש מידע. מספקות הבנה מהירה יותר, זכרון קל יותר וניבוי מצבים.

• מאפייני סכמות בזיכרון: תוכן, נפח, גודל, מורכבות. גמישות, זמינות, רגשות, לכידות.

• ריבוי משימות וסכמות: סכמות זמינות ברמת אוטומציה גבוהה, קשור למולטי-טסקינג.

• רגשות וזיכרון: רגשות חיוביים/שליליים משפיעים על שמירת זכרונות. שליליים נשארים לרוב יותר מהחיוביים.

• פרויד: "לזכור פירושו לחיות מחדש".

• הנעלבים זוכרים יותר מהעולבים: רגשות שליליים זכרוניים יותר מחיוביים.

שינוי במאגר זיכרון

• תהליכי שינוי במאגר זיכרון: הבנה (רמה 1), הפנמה (רמה 2), מהפך ויישום (רמה 3).

סוגי זיכרון

• זיכרון סמנטי: מידע עובדתי, מילים, משמעות, הקשרים בין מילים.
• זיכרון אפיזודי: מידע חזותי, מרחבי ותמונות, עניינים ספציפיים, בייחוד רגעיים או אירועים.
• זיכרון תנועתי: מימיקה, כישורים מוטוריים (למשל נהיגה).
• זיכרון חושי: ריח, טעם, מגע.
• זיכרון רגשי: חוויות רגשיות.

קוגיטו ארגו סום (דקארט)

• קוגיטו ארגו סום: "אני חושב, משמע אני קיים". חשיבה ביקורתית, הטלת ספק תכופה.