מערכת העצבים ותפקוד הלב

במנוחה, המערכת הפועלת ואחראית על תפקוד הלב היא בעיקר המערכת הפאראסימפתטית.

רקמת העלייה מקבלת אינרבציה עשירה יותר מעצב הואגוס (X) מאשר רקמת החדר.

היעד של הנוירוטרנסמיטרים במערכת הפאראסימפתטית הם קולטנים מוסקריניים.

הפעלה של קולטנים מוסקריניים גורמת להאטה בהולכה בצומת AV, מנגנון להורדת קצב לב.

במצב מנוחה ישנה פעילות פאראסימפתטית (ואגלית) דומיננטית ולא סימפתטית.

המערכת הפאראסימפתטית פועלת כמערכת מעכבת ללב, המתבטאת בדופק נמוך יותר במנוחה.

המערכת הסימפתטית מופעלת במצבי לחץ, פעילות גופנית או מצבים הדורשים תפוקת לב מוגברת.

העלייה מקבלת אינרבציה פאראסימפתטית עשירה יותר דרך עצב הואגוס בהשוואה לחדרים.

אזור צומת הסינוס-אטריאלי וצומת האטריו-ונטריקולרי מושפעים במיוחד על ידי עצב הואגוס.

לחדרים יש כמות קטנה יחסית של סיבים פאראסימפתטיים.

גירוי ואגלי משפיע בעיקר על קצב הלב והולכה אטריו-ונטריקולרית, אך פחות על התכווצות חדרית.

הנוירוטרנסמיטר של המערכת הפאראסימפתטית הוא אצטילכולין.

אצטילכולין מקיים אינטראקציה עם קולטנים כולינרגיים מוסקריניים (M2).

קולטנים אדרנרגיים הם מטרה לקטכולמינים (אדרנלין, נוראדרנלין) של מערכת העצבים הסימפתטית.

הפעלה של קולטנים מוסקריניים מאטה את ההולכה בצומת AV.

האטה בהולכה בצומת AV היא אחד המנגנונים להפחתת קצב הלב בעת הפעלת המערכת הפאראסימפתטית.

גירוי פאראסימפתטי חזק עלול לגרום לחסימה אטריו-ונטריקולרית.