הנורמות המשפטיות בישראל

<p>צו הוא הוראה חוקית ספציפית, בעוד חקיקת משנה היא הוראה חוקית כללית. (B)</p> Signup and view all the answers

<p>זכויות אדם הן מעל למוסדות השלטון ומוגנות מפני פגיעה על ידם. (B)</p> Signup and view all the answers

<p>חוקה/חוקי יסוד מגבילים את סמכות הכנסת לחוקק חוקים. (B)</p> Signup and view all the answers

<p>המלצה לחלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות - יהודית וערבית. (C)</p> Signup and view all the answers

<p>החוק החדש גובר על החוק הישן. (A)</p> Signup and view all the answers

<p>החוק הספציפי גובר על החוק הכללי במקרים המוגדרים בו. (C)</p> Signup and view all the answers

<p>פקיד בכיר במשרד האוצר. (B)</p> Signup and view all the answers

<p>האם חוק מימון המפלגות נוגד את עקרון השוויון בבחירות הקבוע בחוק יסוד: הכנסת? (D)</p> Signup and view all the answers

<p>חוקי היסוד גוברים על כל חוק רגיל הסותר אותם. (C)</p> Signup and view all the answers

<p>חשש לקיומם של קשרי שחיתות בין בז'רנו לגורמים במוסכי הרישוי, אשר פגעו בשוויון הזדמנויות. (A)</p> Signup and view all the answers

<p>האם זכות שאינה מעוגנת בחוק מפורש מוכרת כזכות משפטית? (B)</p> Signup and view all the answers

<p>עקרון חוקיות המנהל - כל פעולה שלטונית חייבת להיות מוסמכת בחוק. (C)</p> Signup and view all the answers

<p>כל עוד אין חוק האוסר על פעולה מסוימת, היא מותרת. (B)</p> Signup and view all the answers

<p>על המדינה המבקשת להגביל את הזכות להוכיח את הצורך בהגבלה. (D)</p> Signup and view all the answers

<p>השופטים קבעו שאין ראיות מספיקות לשחיתות, וגם אם יש, אין זה מצדיק את הגבלת בז'רנו. (B)</p> Signup and view all the answers

<p>לחוקק חוק המסדיר את פעילותם של שליחים ומגביל אותה במידת הצורך. (B)</p> Signup and view all the answers

<p>הממשלה יכולה להגביל זכויות רק אם קיים חוק מפורש המתיר לה לעשות זאת. (C)</p> Signup and view all the answers

<p>זכות הקניין - הגנה על רכושו של אדם מפני פגיעה שלטונית. (B)</p> Signup and view all the answers

<p>לא היו מספיק ראיות חד משמעיות להוכחת כוונות הרשימות. (A)</p> Signup and view all the answers

<p>הוספת סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת. (D)</p> Signup and view all the answers

<p>הסתה לגזענות ושללה את אופייה הדמוקרטי של המדינה. (A)</p> Signup and view all the answers

<p>הזכות של מדינה דמוקרטית להתגונן מפני גורמים השוללים את אופייה. (D)</p> Signup and view all the answers

<p>הצגת ראיות חד משמעיות המעידות על עמידה בקריטריונים של סעיף 7א(א). (C)</p> Signup and view all the answers

<p>הלכת ירדור לא יושמה בניימן הראשון בשל חוסר בראיות חד משמעיות, אך קיימת כעיקרון. (C)</p> Signup and view all the answers

<p>הן מדברות בסיסמאות בלבד ללא תוכניות מעשיות. (D)</p> Signup and view all the answers

<p>ליישם ולפרש את הלכת ירדור וחוק יסוד הכנסת. (B)</p> Signup and view all the answers

<p>הלכת ירדור נשמרה כעיקרון, אך יישומה מותנה בראיות חד משמעיות. (C)</p> Signup and view all the answers

<p>להגדיר באופן ברור את העילות לפסילת רשימות מלהתמודד לכנסת. (D)</p> Signup and view all the answers

<pre><code> , . (A) </code></pre> Signup and view all the answers

<pre><code> . (D) </code></pre> Signup and view all the answers

<pre><code> . (A) </code></pre> Signup and view all the answers

חוק חדש יבטל חוק ישן, במקרים אלו, חוק ספציפי תמיד יגבר על חוק כללי.

במקרה של סתירה, חוק יסוד תמיד יגבר על חוק רגיל.

חוקי היסוד קובעים את העקרונות הבסיסיים של המשטר בישראל, ולכן הם תמיד יהיו מעל לכל חוק רגיל.

במקרה של סתירה בין חוק יסוד לבין חוק רגיל, חוק היסוד יגבר.

עקרון השוויון קובע שכל המפלגות צריכות לקבל מימון בהתאם לגודלן, ללא קשר לעושר התומכים שלהן.

סוג של הוראה חוקית מחייבת שמכוונת לגוף או למקום ספציפי. היא נקבעת בדרך כלל על ידי גורמים זוטרים ברשות המבצעת, כגון פקידים.

חוקים כלליים המתקבלים על ידי ממשלת ישראל (שרים), והם תקפים רק אם הם נקבעים על ידי חוקים בכירים יותר.

חוקים שנקבעים על ידי הכנסת, החוק הראשי בישראל.

הסמכות העליונה בישראל, היא קובעת את גבולות החקיקה של הכנסת, כלומר מה הכנסת רשאית לחוקק.

הסכמה בלתי פורמלית בין כל האזרחים, בלי קביעה פורמלית, שמתקבלת כנתון במציאות.

כל חוק בישראל חייב לקבל את אישורה מ חוק גבוה יותר. חוק נמוך לא יכול לסתור חוק גבוה.

זכות מולד שניתנת לכל אדם ללא תלות במעמדו או באזרחותו. שום מוסד לא יכול לקחת את הזכויות האלה מהאזרחים.

זכות טבעית היא זכות שחלה על כל אדם בלי קשר לחוק או למדיניות.

בעיקרון, לא ניתן לפגוע בזכויות של אדם אלא אם כן קיים חוק שמאפשר זאת.

לכל אזרח יש זכות לעשות כל מה שאינו אסור בתקנות, כל עוד אין חוק האוסר זאת.

במקרים של הגבלה של זכויות, המדינה צריכה להוכיח מדוע יש צורך בפעולה זו.

במקרה של בז'רנו, בית המשפט קבע שלא היה ראיות מספיקות לשחיתות במערכת הרישוי.

גם אם היו ראיות לשחיתות, בית המשפט קבע שצריך לפתור את הבעיה באמצעות חוקים ולא באמצעות הגבלות ייחודיות לאנשים כמו בז'רנו.

בית המשפט קבע שאין אפשרות למנוע מבז'רנו לעסוק במקצוע שלו כל עוד הוא לא עובר על החוק.

המקרה של בז'רנו הדגיש את החשיבות של זכות יסוד לעסוק במקצוע, חופש העיסוק.

לא ניתן להגביל אדם מלעסוק בעבודה כל עוד לא הוכח שהוא עובר על החוק.

הלכה משפטית הקובעת כי ניתן לפסול רשימות פוליטיות מלהתמודד בבחירות לכנסת אם הן פוגעות בעקרונותיה הדמוקרטיים של המדינה, גם אם אין עבירה פלילית ברורה.

סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת קובע כי רשימות או יחידים הפוגעים בעקרונות הדמוקרטיים של המדינה, כפי שמוגדרים בסעיף, ייפסלו מלהתמודד בבחירות לכנסת.

במקרה זה בית המשפט העליון לא יישם את הלכת ירדור, אלא יצר מבחן הדוק יותר שדורש הוכחה חד משמעית לפגיעה בעקרונות הדמוקרטיים של המדינה על מנת לפסול רשימה.

בית המשפט העליון פסל רשימה מלהתמודד בבחירות לכנסת בהתבסס על הלכת ירדור, כיוון שמטרותיה ופעולותיה של הרשימה נמצאו כמסיתות לגזענות.

מבחן הדוק שנקבע בפרשת ניימן הראשונה. על מנת לפסול מפלגה מלהתמודד בבחירות, על העותרים להציג ראיות חד משמעיות לפגיעה בעקרונות הדמוקרטיים של המדינה, כפי שמוגדים בסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת.

כללים שנועדו להגן על המדינה ועל אופיה הדמוקרטי מפני סכנה פנימית או חיצונית

מטרות ופעולות של רשימות פוליטיות, כגון הבעת עמדות ובצעדים שמתכוונת לקדם.

מצבי סכנה חמורים שבית המשפט מחליט לבצע בהם פעולה, גם ללא עבירה פלילית ברורה.

התנהגות או פעולות שונות של רשימה פוליטית.

סעיפים 19 ו-19א לפקודת העיתונות (1993) מתייחסים להגבלות על חופש הביטוי במקרים של סכנה לשלום הציבור. השאלה היא האם הסעיף מתייחס רק לסיכון של שלום הציבור בפועל או שמספיק חדש של שר הפנים לשלום הציבור.

בית המשפט קובע כי החלטות המבוססות על עקרונות יסוד בדמוקרטיה, כגון חופש הביטוי, לא יכולות להיפגע בקלות על ידי החלטות של שר הפנים, למרות שסמכותו מוקנית לו בחוק.

בית המשפט קובע כי החלטות המבוססות על עקרונות יסוד בדמוקרטיה, כגון חופש הביטוי, לא יכולות להיפגע בקלות על ידי החלטות של שר הפנים, למרות שסמכותו מוקנית לו בחוק.

הכרזת העצמאות היא מסמך מכונן שמתאר את החוקים והערכים הבסיסיים של מדינה דמוקרטית.

שופטים משתמשים בעיקרון של הפרשנות התכליתית, אשר מתייחס לכוונה הראשונית של החוק, כדי לקבוע את משמעותה של פקודת העיתונות

בית המשפט קובע כי פרשנות של חוקים וסמכויות צריכה להיות זהירה ולבחון את היקף הסמכות "בעיני המפרש"

בפרשת ירדור נ' ועדת הבחירות, בית המשפט קבע כי זכות הבחירה היא זכות יסוד בדמוקרטיה. חוק הבחירות הקיים באותה שנה לא הטיל הגבלות על הזכות הזו.

שופטים קובעים כי זכות לחופש ביטוי אינה כתובה בחוק במפורש אבל היא נתונה מעצם היותו של אדם אזרח במדינה דמוקרטית. זכות זו נחשבת לזכות "לא כתובה"

בשל אופיה של הדמוקרטיה, אין אפשרות להגביל חופש ביטוי בצורה קלה על ידי שר הפנים בלבד. הסמכות הזו שייכת לבית המשפט ויש לו את הסמכות לפסוק האם יש הגבלה על חופש הביטוי.

בית המשפט העליון הוא הגוף בעל הסמכות הסופית לפרש חוקים ופקודות, כולל פקודת העיתונות.