הקשר היסטורי וחברתי של הסוציולוגיה

הקשר היסטורי וחברתי של הסוציולוגיה

• הסוציולוגיה נוסדה במאה ה-19 כתוצאה מתהליכים חברתיים-פוליטיים ומגמות אינטלקטואליות כמו הנאורות, המהפכה הצרפתית והתעשייתית, עיור, חילון, צמיחת הקפיטליזם, אימפריאליזם והתיישבות קולוניאלית.
• השינויים הגדולים במאה ה-19 גרמו לאנשים לשאול שאלות על החברה, מה שהוביל להקמת הסוציולוגיה כמו דיסציפלינה.
• אוגוסט קונט טבע את המושג "סוציולוגיה", והחברה הפכה להיות מושא מחקר.
• הסוציולוגיה התחילה לחקור תהליכים חברתיים בחברה המודרנית, במקום לשאול "למה?".
• הסוציולוגיה ניתחה והסבירה שינויים כלכליים, פוליטיים, וחברתיים שאפיינו את המודרניות.

הקאנון הסוציולוגי הקלאסי

• כל סוציולוג הבין את החברה המודרנית במושגים שונים, כמו קומודיפיקציה של מרקס, כלוב הברזל של וובר, וסולידריות אורגנית של דורקהיים.
• נעשה ניסיון להבין את תהליכי השינוי שאפיינו את המודרניות וליצור הסבר שיטתי על החיים החברתיים.
• התבצע ניתוח והסבר של תופעות חברתיות ספציפיות ופותחו כלים אנליטיים לניתוח חברתי.

דמיון סוציולוגי

• דמיון סוציולוגי הוא היכולת לקשור בין תהליכים חברתיים רחבים לבין מופעים אינטימיים של האנושות.
• הוא מאפשר להסביר תופעות לא רק במובנים אישיים, אלא לקשור אותן לתהליכים חברתיים רחבים יותר.
• דוגמה: סגנון הלבוש מבטא את היכולת להסביר את החיים לא רק באופן אישי, אלא שסגנון הלבוש נובע מהקשר חברתי רחב יותר.
• הדגש הוא על הסתכלות ביקורתית ושאילת שאלות על משמעות הדברים והיחסים ביניהם.

תיאוריות מאוחרות

• התיאוריות המאוחרות הן המשך של פרויקט הדמיון הסוציולוגי.
• קו הגבול בין הקאנון הקלאסי לבין התיאוריות המאוחרות הוא דינמי ומשתנה.

צירים אנליטיים לניתוח תיאוריות סוציולוגיות

• ניתוח תיאוריות סוציולוגיות נעשה בעזרת צירים כדי ליצור סדר.
• ציר היחס בין היחיד לחברה שואל מה קודם למה: הפרט או החברה.
• אינדיבידואליזם גורס שהפרט קודם לחברה, וכי החברה היא אוסף של יחידים.
• ריאליזם חברתי גורס שהחברה קודמת לפרט, וכי החברה היא תופעה גדולה מסך פרטיה.

מבנה חברתי/פעולה חברתית

• סוציולוגיה של פעולה גורסת שהמבנה החברתי מורכב מפעולות של אינדיבידואלים, כאשר פעולת האדם מניעה את החברה.
• סוציולוגיה של מבנה גורסת שהמבנה החברתי מעצב את פעולותיו והתנהגותו של היחיד ע"י אילוצים מבניים שכופים את עצמם על היחיד.

הציר המתודילוגי

• הציר המתודילוגי עוסק בשאלה מה הסוציולוגיה אמורה להסביר ואיך.
• גישות פוזיטיביסטיות שואפות לגלות את החוקיות של החיים החברתיים ולבסס ידע ודאי על המציאות החברתית ולנבא בעזרת שימוש במתודולוגיה של מדעי הטבע.
• גישות קונסטרוקטיביסטיות מדגישות את ההבניה החברתית ואת התהליך הדינמי.

שאלת מקומו של האדם בעולם (ובמציאות החברתית).

• הומניזם מעמיד את האדם במרכז ומזהה "טבע אנושי" המבוסס על תבונה, ריבונות, ואוטונומיה, לבני האדם יש רצון חופשי והם מסוגלים להבין ולשנות את סביבתם.
• אנטי-הומניזם שולל את קיומו של טבע אנושי יציב וקבוע, וטוען שהאדם הוא תוצר של הבנייה חברתית; הקטגוריה של האדם כסובייקט אינה קיימת.
• פוסט-הומניזם שולל את ההבחנה הדיכוטומית בין אנשים ללא אנשים (חפצים, צמחים, חיות), וטוען שהם יוצרים יחד רשת המכוננת את המציאות החברתית.

האינדיבידואליזם המתודולוגי ותיאוריית הבחירה הרציונלית

• הפונקציונליזם שהדגיש איזון, שלם, והומוסטאזיס שלט בסוציולוגיה עד שנות ה-60 ומדגיש את החברה לפני הפרט, שהינו בובה על חוטים הנשלטת ע"י אילוצים חיצוניים.
• כתגובת נגד מתחילות לצמוח תיאוריות חדשות, תיאוריית הבחירה הרציונלית שואלת "לאן נעלם היחיד".
• האינדיבידואליזם המתודולוגי צומחת בתחילת שנות ה-60 כביקורת לחשיבה פונקציונלית, זוהי לא תיאוריה אלא מערכת חשיבה, וכוללת שיטות מחקר שמתחילות באדם הבודד.

השקפת עולם אינדיווידואליסטית

• הפעולה וההתנהגות של היחיד נתפסות כיסוד הבסיסי של המציאות והחיים החברתיים. האדם הבודד הוא יחידת הניתוח הבסיסית ביותר ולכן מחקר סוציולוגי חייב להתחיל באדם.
• תופעה חברתית היא תוצר של פעולה של יחידים, החברה נבחנת כאוסף של אינדיבידואלים.
• טבע האדם מוגדר כיצור רציונלי, בעל העדפות ובחירות רציונליות וחירות לפעול כרצונו למרות האילוצים המוטלים עליו.
• אין חברה אלא אוסף של אינדבדואלים, ברגע שכל אחד עושה את שלו וממקסם את היכולות שלו ופועל לפי הרצונות שלו באופן רציונלי, זה טוב לכולם, ככה נוצרת חברה.
• ההנחה הרציונלית מתייחסת לבחירותיו של האינדיווידואל ולא לתוצאות של פעולותיו והתנהגותו.

תיאוריית הבחירה הרציונלית

• תיאוריית הבחירה הרציונלית יוצאת מתוך מערכת החשיבה של האינדוידואליזם המתודולוגי, ומתפקדת כאוסף של תיאוריות שחולקות את ההנחה של הבחירה הרציונלית.
• פעולות היחיד הן תוצר משולב של כוונותיו, העדפותיו והאילוצים במסגרתם הוא נתון.
• הפעולה נובעת מבחירה ומכוונת לתכלית רצויה - אוטונומיה של היחיד.

קתרין האקים ותיאוריית העדפות

• קתרין האקים טוענת כי שינויים מרחיקי לכת במחצית השנייה של המאה העשרים העניקו לנשים לראשונה אפשרויות בחירה אמיתיות בנוגע לסגנון החיים שלהן.
• היא מזהה הטרוגניות בהעדפות של נשים כלפי השילוב בין עבודה בשכר ועבודה שאינה בשכר – הטרוגניות שיוצרת ניגודי אינטרסים בין נשים.
• קתרין לוקחת בחשבון אילוצים מבניים המגבילים את אפשרויות הבחירה, אך מעמידה במרכז את העדפותיהן של נשים, ומדמה את החברה לכביש סואן, בו קיימים אילוצים אך עדיין יש חופש לנסוע איך שרוצים ולאן שרוצים.
• עבודה בזנות- התיאוריה אומרת שכל אחד מפעיל את מערך השיקולים שלו, ונשים יכולות לבחור להיות עובדות מין גם בלי להיות קורבן כי זה מהן רוצות לעשות.

ביקורות על האינדיווידואליזם המתודולוגי ותיאורית הבחירה הרציונלית

• קושי להעביר מרמת הפרט לתיאוריה. מתאים למצבים עם כללים חברתיים ברורים, אך לא תמיד השיקולים של עלות מול תועלת ידועים.
• ניסיון לנתח תופעות חברתיות מחייב הקניית משמעות סובייקטיבית למושג רציונליות.

תיאוריית הבחירה הרציונלית בראי הסוגיות האנליטיות

• אינדיבידואליזם/ריאליזם חברתי- אינדיבידואליזם. הפרט קודם לחברה.
• מבנה חברתי/פעולה חברתית- פעולה חברתית. פעולה מניעה חברה. כוח של אדם לפעול בצורה רציונלית ועצמאית.
• פוזיטיביזם/קונסטרוקטיביזם- פוזיטיביזם. מנסחת חוקיות (טבע האדם).
• הומניזם/ אנטי הומניזם/ פוסט הומניזם- הומניזם. מכירה בעובדה שיש סובייקט.

תיאוריית הבחירה הרציונלית מול גישות פרשניות (אינטראקציה סימבולית) על צירים אנליטיים

• הבחירה הרציונלית מייצגת המשמעות סובייקטיבית, מדגישה פעולה חברתית, פוזיטיביסטית ומצביעה על הומניזם.
• גישות פרשניות מייצגת ריאליזם חברתי, מדגישות מבנה, קונסטרוקטיביסטיות, אנטי או פוסט הומניזם.

סדר היום הניאו-מרקסיסטי

• במקביל לתיאוריות הקודמות, צמחה התיאוריה הניאו מרקסיסטית המרחיבה את החשיבה המרקסיסטית.
• שואלים מה היא החשיבה שגורמת לתיאוריה הפונקציונליסטית להתעלם מיחסי כוח, איפה הכוח והקונפליקט.

בין מרקס לניאו מרקסיזם- ההקשר ההיסטורי חברתי

• קרל מרקס כתב על המהפכה התעשייתית ועליית הקפליטליזם
• לאחר מרקס הדגש היה על תשתית וגורמים כלכליים ועניין מועט בבניין העל.
• ניאו מרקסיזם התעורר בעקבות מלחמת העולם הראשונה, והטיל ספק בהיבטים מסוימים בניתוחים המרקסיסטיים.

המעבר לקפיטליזם המאורגן וסדר היום המחקרי של הניאו-מרקסיזם

• מקור ההשראה של מרקס היה הקפיטליזם הקלאסי המבוסס על עיקרון של שוק חופשי ללא התערבות מדינה, כאשר מקור ההשראה של הניאו מרקסיזם הוא הקפיטליזם המאוחר החל משנות ה-30 של המאה העשרים בו המדינה לוקחת חלק פעיל.
• הניאו מרקסיזם עוסק במנגנוני השעתוק החברתי ובפרקטיקות השליטה והאידיאולוגיות כמנגנוני לגיטימציה.

בין המרקסיזם לניאו-מרקסיזם

• המרקסיזם הקלאסי שם דגש על התשתית (ניתוח היסטורי-מטריאלי של תנאי הייצור), הניאו-מרקסיזם מפנה את המבט אל עבר תופעות שממוקמות במבנה העל (המדינה, מבנים אידיאולוגיים וכו').
• הניאו מרקסים למדו את תהליך הקומודיפיקציה (הסחרה) של החיים החברתיים כמאפיין מרכזי של הציוויליזציה הקפיטליסטית דרך אסכולת פרנקפורט.
• המדינה המודרנית נתפסת כ"מדינה קפיטליסטית" ומאפשרת את שיעתוק הקפיטליזם.

אנטוניו גרמשי

• הגמוניה היא מכלול האסטרטגיות שהקבוצות הדומיננטיות משתמשות בהן כדי להשיג את הסכמת החברה כולה לשלטונן ("אין שלטון ללא הגמוניה").
• מוסדות המדינה והחברה האזרחית (חינוך, תרבות, תקשורת ומשפחה) מסייעים להפנמת הקונצנזוס באמצעות כינון תודעה פוליטית קולקטיבית שמשרתת את ההגמוניה הבורגנית, וגם באמצעות פרקטיקות יומיומיות שהופכות את התפיסות והאינטרסים שלה ל"טבעיים".

המשותף לזרמים הניאו-מרקסיסטיים

• מעבר מניתוח המבנה המעמדי לניתוח של מנגנוני השיעתוק
• התמקדות באידיאולוגיה ובפרקטיקות השליטה החברתיות כמנגנוני לגיטימציה של הסדר הקיים.
• אסכולת פרנקפורט- מתרכזת בחשיפת מנגנוני השיעתוק של התרבות הבורגנית וטפלול (מניפולציה) התודעה.
• תפיסה הומניסטית. התרבות פועלת עבור הקפיטליזם

יסודות התיאוריה הביקורתית

• התיאוריה הביקורתית צומחת כמטרה קידום חשיבה ביקורתית.
• ביקורת התבונה- תפיסת התבונה כאמצעי לביקורת החיים החברתיים ולשחרור מגורמי דיכוי המחשבה החופשית.
• ביקורת הקידמה (progress) והנאורות- התרבות, המדע, הטכנולוגיה כמקור לשליטה חברתית ולדה-הומניזציה בקפיטליזם המאוחר.

ניתוח כוללני של הסדר הקפיטליסטי המאוחר

• מצד אחד באמצעות התבונה הטהורה הנאורות חותרת לשחרור האנושות ממיתוסים ומדוגמות. מצד שני היא מקדמת רציונליות שהופכת למכשיר שליטה.
• חברי האסכולה טוענים שלאחר השואה אי אפשר לשיר שיר הלל לאדם מכיוון שהשואה הייתה נקודת שיא של התגלמות היכולות הטכנולוגיות המדעיות.
• הרציונליות הטכנולוגית היא צורה של שליטה