ניסוי השימפנזים ותודעת בעלי חיים

פרק שני: תיאוריית התודעה בבעלי חיים

• שאלת המפתח: האם לבעלי חיים יש חשיבה רציונלית?
• תיאוריה של תודעה (Theory of Mind): היכולת להבין מה מתחולל במוחו של מישהו אחר. היא כוללת הבנה של כוונות, ידע, אמונות ורגשות של אחרים.
• ניסויים עם שימפנזות: חוקרים ניסו לגדל שימפנזים צעירים כמו ילדים אנושיים כדי לראות אם יש הבדלים ביכולותיהם. כפי שרה, שימפנזה שהוגדרה כמודגמת. הראו לה סרטונים של בני אדם שנאבקים במשימות ובהמשך הוצגו תמונות פתרונות. שרה בחרה באופן עקבי בתמונה המתאימה לפתרון.
• ההצעה המקורית: החוקרים טענו ששרה הבנה את המצב הנפשי של האחר, ולפיכך יש לה תיאוריית תודעה.
• חזרה מההצעה: חוקרים חזרו בו בהמשך וטענו ששרה בחרה נכונה לא בגלל תיאורית תודעה, אלא על סמך קישורים והסקות פשוטים מניסיונה הקודם.
• המשך מחקרים: מחקרים רבים נמשכים כדי לבדוק את יכולותיהם השכליות של בעלי החיים באשר לתיאורית התודעה.

האם בעלי חיים מזהים את עצמם במראה?

• זיהוי עצמי: היכולת להבדיל בין עצמם לבין אחרים. התפתחות זו מתרחשת באופן הדרגתי בבני אדם גילאי 2-3.
• שבעת שלבי זיהוי עצמי במראה בבני אדם:
  • התעלמות – תפיסה של ההשתקפות כחלק מהסביבה ללא התייחסות להשתקפות
  • יריבות – זיהוי של ההשתקפות כישות אחרת, יריב או אויב.
  • יצירת מגע עם חלקי גוף של ההשתקפות - פעוטות מצמידים בשלב זה את ידיהם או פניהם אל אלה שבהשתקפות.
  • השלכה - מניחים על ראש הפעוט כובע. הפעוט מביט תחילה בכובע שעל דמותו שבמראה, אחר כך מוריד את הכובע ומסתכל עליו.
  • זיהוי עצמים - הפעוט יושב מול מראה וכאשר מכניסים צעצוע שמשתקף במראה הפעוט מזהה את הצעצוע במראה.
  • מבחן הסימן - צובעים סימן על אף או לחי של פעוט, כך שאין הוא יכול לראותם אלא באמצעות מראה.
  • האני – הפעוט יושב מול המראה, הורה עומד מחוץ לטווח המראה, מצביע על הדמות של הפעוט במראה ושואל את הפעוט מי זה?
• השתקפות פיזית לעומת השתלכות מנטלית: בעוד שההשתקפות הפיזית מדויקת, ההשתקפות המנטלית יכולה להיות סובייקטיבית.
• מבחן גאלופ (מבחן הסימן): זיהוי אדם בראייה, סימן נצבע על גופו. ההגדרה האם הגורילה/קוף עבר או לא עבר.
• בעיות במחקרים: ממצאים שונים, כולל גורילות שלא עברו את מבחן הסימן, ושימפנזים שהראו יכולת נמוכה.
• סיכום: זיהוי עצמי במראה אינו בהכרח עדות לתיאורית תודעה. התוצאות נראות מגוונות מאוד, ולא ברור כיצד לפרשן.

נושאים נוספים בתיאוריית התודעה בבעלי חיים:

• נקודת השקפה (perspective taking): יכולת להבין את נקודת ההשקפה של השני. ניסויים עם שימפנזים מצביעים על הבנה חלקית של נקודת מבט אחרת, אך לא ברור האם מדובר בהבנה מלאה.
• חיקוי: חיקוי אוטומתי לעומת חיקוי מושכל. הדיון אם מדובר רק בהעתקת תנועות או בהבנה של המטרה.
• נוירוני מראה (mirror neurons): תאי עצב במוח שמגיבים הן כאשר בעל החיים מבצע פעולה, והן כאשר הוא צופה בבעל החיים אחר מבצע את אותה פעולה. גילוי זה נתן ביטוי מוחשי לתיאוריית התודעה.
• הטעיה מכוונת (intentional deception): בעלי חיים רבים מנסים להטעות אחרים, למשל בע"ח שיוצרים מצג פציעה. יש דיונים האם זה הוכחה לתיאורית התודעה.
• ציתות (eavesdropping): בעלי חיים לומדים ממידע שאספו על התנהגות אחרים.
• הנס החכם: סיפורו של סוס חכם שפתר בעיות חשבון, אך נמצא ששכפלו את התשובות וכי הוא לא ידע פיזית את התשובה. סיפק דוגמה ליכולת להבין שיטைகள்.
• סיכום: יישומיים שונים עבור היתרונות בלהבין איך בעלי חיים חושבים.