חקר השפעה של מסרים על התנהגות בריאותית

מחקר של ריץ' פטי ושות'

• החוקרים בחנו שלושה תנאים של מסרים: מסר שממוקד בעצמי, מסר שממוקד באחרים ומסר משולב.
• הם רצו לבחון איזה מסר יותר יעיל בשכנוע אנשים לחשוב שזה חשוב לשמור על מרחק חברתי.
• התוצאות הראו שהמסר שממוקד באחרים והמסר המשולב נתפסו כיותר משכנעים מאשר מסר שממוקד בעצמי.

ניסוי של שוורץ ושות'

• החוקרים ערכו פרה-טסט ומצאו שלנבדקים קל למצוא בממוצע 8-9 התנהגויות אסרטיביות שלהם.
• בניסוי עצמו, נבדקות כתבו 6 או 12 דוגמאות להתנהגויות מאוד אסרטיביות/לא אסרטיביות.
• החוקרים מצאו שכשיש איום בריאותי/במצב של איום מתופעל במעבדה -- אחוז ניכר בחרו להשוות את עצמם כלפי מעלה, לאנשים שמצבם יותר טוב משלהם.

השפעת הידע עצמי על קוגניציה

• הרעיון של הערכה עצמית הוא שמידע שמוכלל במבנה ידע עצמי נזכר בצורה טובה יותר מאשר מידע שלא נקשר לעצמי מבחינה אסוציאטיבית.
• הניסוי של רוג'רס ואחרים הראה שמידע שקשור לעצמי נזכר טוב יותר מאשר מידע על דברים אחרים.

הערכה עצמית

• הערכה עצמית היא סך ההערכות החיוביות או השליליות שיש לנו לגבי עצמנו.
• הערכה עצמית תכונתית היא רמת הביטחון המתמשכת שיש לנו לגבי היכולות והתכונות שיש לנו מעבר לזמן.

דחייה חברתית

• דחייה חברתית היא התופעה בה אדם נדחה על ידי אחרים.
• הניסוי של סייבר-אוסטרסיזם טאסק הראה שדחייה חברתית יכולה להיגרם גם ברשת החברתית.
• התוצאות הראו שאנשים שחוו דחייה חברתית ברשת החברתית הרגישו פגיעה בעצמיותם ובתחושת החברות שלהם.

בחינת השפעה של מסרים שונים על התנהגות האדם בנוגע לשמירה על מרחק חברתי במצבי מגפה. החוקרים בחנו מסרים שממוקדים בעצמי ובאחר ומסר משולב.