מצגת 4 - מעבר חומרים דרך הממברנה PDF

‫מעבר חומרים‬ ‫דרך הממברנה‬  ‫תאים חיים וגדלים בעזרת‬ ‫חילוף חומרים עם הסביבה‬ ‫ הממברנה התאית עשויה ליפידים וחוסמת מעבר חומרים מסוימים‪.‬‬ ‫אך התא חייב לקבל חומרי מזון מהסביבה כמו סוכרים ולהוציא רעלים‪.‬‬ ‫ ממברנת הת...

‫מעבר חומרים‬ ‫דרך הממברנה‬  ‫תאים חיים וגדלים בעזרת‬ ‫חילוף חומרים עם הסביבה‬ ‫ הממברנה התאית עשויה ליפידים וחוסמת מעבר חומרים מסוימים‪.‬‬ ‫אך התא חייב לקבל חומרי מזון מהסביבה כמו סוכרים ולהוציא רעלים‪.‬‬ ‫ ממברנת התא מעבירה מולקולות קטנות מומסות במים‪.‬‬ ‫ רוב החומרים עוברים דרך חלבוני הובלה ממברנלים‬ ‫)‪ (membrane transport proteins‬אשר מאפשרים מעבר סלקטיבי של חומרים‪:‬‬ ‫‪ -‬חלבונים נשאים )‪ (carrier proteins‬מעבירים מולקולות אורגניות קטנות ויונים‬ ‫אנאורגנים ע"י הנעת אזורים בחלבון ושינוי קונפורמציה )=מבנה מרחבי( של החלבון‪.‬‬ ‫‪ -‬חלבוני תעלה )‪ (channel proteins‬שלרוב נקראים תעלות יונים‪ ,‬יוצרים תעלה‬ ‫הידרופילית ולכן יונים אנאורגניים יכולים לעבור ע"י דיפוסיה‪.‬‬  ‫תאים שומרים על ריכוז יונים פנימיים‬ ‫השונה מריכוז היונים מחוץ לתאים‬ ‫הבדלי הריכוזים חשובים לפעילות ושרידות התא‪.‬‬ ‫ריכוז הנתרן גבוה מחוץ לתא וריכוז האשלגן גבוה בתוך התא‪.‬‬ ‫יונים אלו טעונים חיובית וכדי לשמור על שווי משקל חשמלי בין צידי‬ ‫הממברנה התא שומר על ריכוזי ‪ Cl-‬גבוהים מחוץ לתא המנטרלים את הנתרן‪.‬‬ ‫אניונים מסוימים מנטרלים את האשלגן )טעון חיובית( בתוך התא‪.‬‬ ‫ממברנת התא לא חדירה ליונים ומומסים‬ ‫ הממברנה ההידרופובית מהווה מחסום למעבר מומסים‬ ‫ויונים‪.‬‬ ‫אך כל מולקולה יכולה לעבור את הממברנה בהינתן‬ ‫מספיק זמן!‬ ‫קצב מעבר המולקולה דרך ממברנות נקבע ע"י תכונות‬ ‫המולקולה‪:‬‬ ‫ מולקולות קטנות לא טעונות כמו חמצן ופחמן דו חמצני‬ ‫עוברות בקלות דרך ממברנות בתא‪.‬‬ ‫ מולקולות קוטביות לא טעונות עוברות גם הן יחסית בקלות‬ ‫דרך הממברנה‪ :‬לדוגמה‪ ,‬מים )‪ 18‬דלטון( ואתנול )‪ 46‬דלטון(‬ ‫עוברים בקלות‪.‬גליצרול )‪ 92‬דלטון( עובר פחות טוב‪ ,‬וגלוקוז‬ ‫)‪ 180‬דלטון( כמעט ולא עובר‪.‬‬ ‫ ממברנת התא כמעט ולא חדירה ליונים ומולקולות טעונות‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬מולקולות רבות עוברות את הממברנה בעזרת חלבוני‬ ‫הובלה‪.‬‬  ‫חלבוני הובלה מתחלקים לשני סוגים‪:‬‬ ‫נשאים ותעלות‬ ‫ חלבוני הובלה נמצאים בתאים רבים ומאפשרים הובלת חומרים סלקטיבית דרך‬ ‫ממברנות‪.‬הרכב החלבונים בממברנה יקבע את סוג החומרים שיעבור דרכה‪.‬‬ ‫ חלבוני הובלה חוצים את הממברנה מספר פעמים וכך יוצרים מעבר הידרופילי‬ ‫המאפשר למולקולות לעבור מבלי לבוא במגע עם הממברנה ההידרופובית‪.‬‬ ‫ תעלות מבדילות בין מומסים שונים על פי גודל ומטען ומאפשרות למולקולות‬ ‫קטנות מספיק ובעלות המטען המתאים לעבור‪.‬‬ ‫ לעומת זאת‪ ,‬חלבונים נשאים מאפשרים מעבר חומרים מתאימים ע"י קישור‬ ‫לחלבון הנשא‪ ,‬שינוי הקונפורמציה של החלבון הנשא ומעבר של החומר‪.‬‬  ‫מומסים חוצים את הממברנה‬ ‫במעבר פסיבי ואקטיבי‬ ‫כיצד נקבע כיוון מעבר החומרים דרך חלבוני ההובלה?‬ ‫ ‪ - passive transport‬חומרים יעברו מריכוז גבוה לנמוך בעזרת תעלות או‬ ‫נשאים מסוימים באופן פסיבי ללא צורך בהשקעת אנרגיה‪.‬‬ ‫ ‪ - active transport‬כדי להעביר חומרים כנגד ריכוזם החלבון צריך לבצע‬ ‫עבודה הדורשת אנרגיה‪.‬סוג זה של מעבר נעשה בעזרת חלבוני נשא המנצלים‬ ‫אנרגיה למעבר החומר‪.‬‬  ‫דוגמה לנשא אקטיבי‬ ‫ בתאי שריר שלד ישנו מאגר סידן באזור ב‪ ER‬הנקרא‬ ‫)‪.Sarcoplasmic Reticulum (SR‬‬ ‫ כאשר שריר מקבל אות‪ ,‬יש מעבר סידן פסיבי דרך תעלה מה‪ SR-‬לתוך‬ ‫הציטוזול‪.‬‬ ‫בכדי להחזיר את המצב לקדמותו )מאגר סידן ב ‪ (SR‬יש מעבר הובלה‬ ‫אקטיבית של סידן חזרה דרך חלבון נשא‪.‬‬ ‫ חלבון זה חוצה את הממברנה עם ‪ 10‬סלילי אלפא‪.‬‬ ‫ המנגנון‪ :‬זרחון התעלה גורם לשינוי מרחבי של אזור האקטיבציה של‬ ‫החלבון‪.‬שינוי זה גורם לארגון מחדש של סלילי האלפא המאלץ יוני סידן‬ ‫שנקשרו לעבור לתוך ה‪.SR-‬‬  ‫דוגמה לנשא פסיבי‬ ‫ דוגמה לנשא פסיבי הוא נשא גלוקוז הנמצא בממברנת התא של תאי כבד‪.‬‬ ‫נשא זה חוצה את הממברנה ‪ 12‬פעמים ויכול להימצא בשתי קונפורמציות ועובר‬ ‫ביניהם באופן הפיך ואקראי‪:‬‬ ‫בקונפורמציה אחת הנשא חושף את אזור קשירת הגלוקוז לחוץ התא ובשנייה‬ ‫חושף אזור זה לתוך התא‪.‬‬ ‫ הגלוקוז עובר מאזור בו ריכוזו גבוה לאזור בו ריכוזו נמוך‪.‬‬ ‫ כאשר ריכוז הגלוקוז גבוה מחוץ לתא הוא עובר לתא ע"י קישור לנשא‪.‬‬ ‫ כאשר ריכוז הגלוקוז בדם נמוך ההורמון גלוקגון מעביר אות לתאי הכבד ליצור‬ ‫גלוקוז ע"י שבירה של גליקוגן‪.‬ריכוז הגלוקוז בתא עולה וגלוקוז נקשר לנשא‬ ‫ומועבר אל מחוץ לתא‪.‬‬  ‫הכוח המניע‬ ‫ מעבר פסיבי של מומסים טעונים תלוי בשני משתנים‪:‬‬ ‫‪ -‬חשמלי‬ ‫‪ -‬ריכוז החומר‬ ‫אשר יחד יוצרים את המפל האלקטרוכימי )‪.(electrochemical gradient‬‬ ‫ לעיתים ריכוז החומר ומטענו פועלים להעברה פסיבית של החומר לאותו כיוון‬ ‫כמו במקרה של נתרן שריכוז גבוה מחוץ לתא ומטענו חיובי )מטען תוך התא ברוב‬ ‫המקרים שלילי( ‪.‬‬ ‫ לעיתים למטען וריכוז החומר השפעות הפוכות‪ ,‬כמו במקרה של אשלגן‬ ‫שמטענו חיובי אך ריכוזו מחוץ לתא נמוך )יחסית לתוך התא( ולכן המפל‬ ‫האלקטרוכימי של אשלגן קטן‪.‬‬  ‫חומרים עוברים כנגד המפל האלקטרוכימי‬ ‫בעזרת הובלה אקטיבית‬ ‫ תאים מעבירים חומרים כנגד המפל האלקטרוכימי בכדי לשמור על ההרכב היוני‬ ‫התוך תאי‪.‬‬ ‫תאים מעבירים חומרים באופן אקטיבי בשלוש דרכים‪:‬‬ ‫‪.1‬הובלה מצומדת ‪ -‬חומר בריכוז נמוך מועבר לאזור בו ריכוזו גבוה‪ ,‬באותו הזמן‬ ‫שבו חומר שריכוזו גבוה מועבר לאזור בו ריכוזו נמוך‪.‬‬ ‫‪.2‬משאבות אשר מונעות ע"י ‪ - ATP‬מעבר החומר במעלה ריכוזו נמצא בצימוד‬ ‫להידרוליזה של ‪.ATP‬‬ ‫‪.3‬תעלות מונעות ע"י אור ‪ -‬מעבר החומר מצומד לאנרגית אור )מצוי בעיקר‬ ‫בבקטריות(‪.‬‬  ‫תאים משתמשים בהידרוליזה של ‪ATP‬‬ ‫בכדי להוציא נתרן אל מחוץ לתא‬ ‫משאבת נתרן‪-‬אשלגן ‪:Na+-K+ pump‬‬ ‫ משאבה זו פועלת להורדת ריכוז הנתרן בתא )‪ 10-30‬יותר נמוך בתא( )הנתרן חודר‬ ‫לתא דרך תעלות אחרות( ולהעלאת ריכוז האשלגן בתא )‪ 10-30‬יותר גבוה בתוך התא(‪.‬‬ ‫ משאבה זו משתמשת ב ‪ 30%‬מתצרוכת ה ‪ ATP‬בתא‪.‬‬ ‫ המשאבה מפרקת ‪ ATP‬ל‪ ADP-‬ומשתמשת באנרגיה להעביר נתרן‪.‬‬ ‫ המשאבה היא גם אנזים ‪.ATPase‬‬ ‫ משאבה זו מצמדת מעבר נתרן אל מחוץ לתא במעבר אשלגן אל פנים התא‪.‬‬  ‫משאבת נתרן‪-‬אשלגן מונעת‬ ‫ע"י הוספה זמנית של זרחן‬ ‫ נתרן נקשר בתוך התא ומפעיל את ה ‪.ATPase‬‬ ‫ ‪ ATP‬מתפרק ל ‪ ADP‬וקבוצת הזרחן יוצרת קשר‬ ‫עתיר אנרגיה במשאבה‪.‬‬ ‫ הזירחון גורם לשינוי קונפורמציה ולשחרור הנתרן‬ ‫ובו זמנית לקישור האשלגן‪.‬‬ ‫ קישור האשלגן מזרז את שחרור הזרחן והמשאבה‬ ‫חוזרת לקונפורמציה הקודמת‪.‬האשלגן משתחרר‬ ‫‪https://www.youtube.com/watch?v=GT‬‬ ‫‪HWig1vOnY&ab_channel=Oboeplaye‬‬ ‫לתוך התא‪.‬‬ ‫‪r511‬‬ ‫ מעגל זה שאורך כ‪ 10-‬אלפיות השניה‪ ,‬יכול לחזור‬ ‫על עצמו‪.‬‬ ‫ המשאבה עובדת בשלבים וכאשר חסר יון מסוים‬ ‫התהליך נעצר‪ ,‬מה שמונע בזבוז ‪.ATP‬‬ ‫)עוד( קצת טרמינולוגיה לפני שממשיכים‪...‬‬ ‫מעבר שני חומרים לכיוון אחד דרך הממברנה = ‪symport‬‬ ‫מעבר בכיוונים נגדיים = ‪antiport‬‬ ‫מעבר חומר אחד = ‪uniport‬‬  ‫נשא נתרן‪-‬גלוקוז משתמש במפל‬ ‫האלקטרוכימי של הנתרן בכדי להכניס גלוקוז‬ ‫ יוני הנתרן ומולקולת הגלוקוז נקשרים לנשא כיחידים‪ ,‬אך נקשרים ביעילות גדולה יותר יחדיו‪.‬‬ ‫ הנתרן משנה את מבנה החלבון לבעל זיקה גבוהה יותר לגלוקוז ולהפך‪.‬‬ ‫ מאחר וריכוז הנתרן גבוה יותר מחוץ לתא‪ ,‬מעבר הגלוקוז הוא לתוך התא‪.‬‬  ‫איזון אוסמוטי – חשוב לכל התאים‬ ‫מעבר מים מריכוז נמוך של מומסים לריכוז גבוה נקרא אוסמוזה )‪.(osmosis‬‬ ‫מעבר מים לתוך התא יגרום לו להתנפח עד כדי פיצוץ‪.‬מה עושים?‬ ‫‪.1‬בבע"ח‪ :‬התא שואב מומסים לא רצויים אל מחוץ לתא כדי לשמור על איזון אוסמוטי‪.‬‬ ‫העבודה נעשית בעיקר ע"י משאבת נתרן‪-‬אשלגן אשר בעקיפין מונעת גם מעבר לתוך‬ ‫התא של כלור ע"י שמירה על פוטנציאל הממברנה‪.‬אם משאבה זו לא עובדת התא‬ ‫סופג נתרן וכלור ועלול להתפוצץ‪.‬‬ ‫‪.2‬בצמחים‪ :‬דופן התא מאפשרת לשאת הבדלים אוסמוטיים גדולים‪.‬תאי הצמח יוצרים‬ ‫לחץ נגדי )לחץ טורגור( המונע כניסה נוספת של מים ומעניק נוקשות לתאי הצמח‪.‬‬ ‫‪.3‬בפרוטוזואה‪ :‬עודף מים נאגר בבועיות ומשתחרר אל מחוץ לתא‪.‬התא מאפשר‬ ‫לבועיות להתמלא במומסים ומים עוברים באוסמוזה לתוכם‪.‬התא מרוקן את‬ ‫המומסים לתוך הציטופלסמה ע"י משאבה לפני ריקון הבועית אל מחוץ לתא‪.‬‬  ‫תעלות יונים‬ ‫לתעלות היונים תכונות המבדילות אותם מנקבוביות יונים כלליים‬ ‫)כגון ה ‪:(porins‬‬ ‫‪ (1‬תעלות יונים הן סלקטיביות ‪ -‬מאפשרות מעבר יונים הנקבע ע"פ‬ ‫גודל‪ ,‬צורת וקוטר התעלה וחומצות האמיניות הטעונות לאורכה )למשל‪,‬‬ ‫תעלות צרות לא יאפשרו מעבר יונים גדולים ובעלי מטען דומה(‪.‬‬ ‫היונים יוצרים מגע זמני עם החומצות האמיניות לאורך התעלה‪.‬‬ ‫ישנו קצב מעבר מקסימלי של יונים דרך התעלה‪.‬‬ ‫‪ (2‬תעלות היונים לא פתוחות כל הזמן‪.‬הן נפתחות ונסגרות במהירות‪.‬‬ ‫רוב התעלות הם ‪ ,gated‬כלומר גירוי מעורר אותם להיות במצב פתוח או סגור ע"י שינוי‬ ‫קונפורמציה‪.‬‬ ‫תפקיד התעלות הוא להעביר יונים בעזרת מפל אלקטרוכימי‪.‬‬ ‫תהליך זה אינו מצומד להעברת מומסים‪.‬‬ ‫מעבר יונים גורם להיווצרות אות חשמלי ומשנה את פוטנציאל הממברנה‪.‬תעלות אחרות‬ ‫אשר רגישות לשינויים אלו במתח החשמלי נפתחות גם הן וכך יכול אות חשמלי לעבור‬ ‫מאזור אחד לשני כמו בתא עצב‪.‬‬  ‫תעלות יונים נבדלות ע"י היונים שהן‬ ‫מעבירות אך גם ע"י התנאים‬ ‫שמאפשרים את פתיחתן‬ ‫ פתיחת ‪ Voltage-gated channels‬נשלטת ע"י פוטנציאל הממברנה‪.‬‬ ‫ פתיחת ‪ Ligand-gated channels‬נשלטת ע"י קישור מולקולה )ליגנד( לתעלה‪.‬‬ ‫ פתיחת ‪ Stress-activated channels‬נשלטת ע"י כוח מכני המופעל על‬ ‫הממברנה‪.‬‬  ‫פוטנציאל הממברנה נקבע על פי‬ ‫החדירות ליונים ספציפיים‬ ‫ מעבר יונים דרך תעלות יוצר זרם חשמלי‪.‬הצטברות יונים בצד אחד של הממברנה‬ ‫שאינו מאוזן ע"י מטען הפוך בצד השני של הממברנה ‪ -‬יוצר פוטנציאל ממברנלי‪.‬‬ ‫ מטען שלילי בתוך התא מאוזן במצב מנוחה בעיקר ע"י מטען חשמלי של אשלגן‪.‬‬ ‫ ריכוז גבוה של אשלגן אפשרי בעזרת משאבת נתרן‪-‬אשלגן אשר שואבת אשלגן‬ ‫לתוך התא‪.‬‬  ‫פוטנציאל המנוחה בממברנה‬ ‫ ישנן תעלות אשלגן מסוג ‪ K+ leak channels‬אשר עוברות ממצב פתוח לסגור ללא‬ ‫קשר למצב התא ומאפשרות מעבר אשלגן באופן חופשי‪.‬‬ ‫ האשלגן ינוע עד אשר המטען החשמלי הפועל על יוני האשלגן יאזן את הכוח‬ ‫המופעל ע"י הבדלי הריכוזים‪.‬במצב זה יש עדיין ריכוז גבוה יותר של אשלגן בתוך‬ ‫הת א ‪.‬‬ ‫חישוב מתח הממברנה‬ ‫ משוואת נרנסט משמשת למציאת‬ ‫הפוטנציאל החשמלי של ממברנת התא ביחס‬ ‫ליון אחד‪ ,‬אם ריכוז היון בתוך ומחוץ לתא ידוע‪.‬‬ ‫ אם תעלות אחרות נפתחות כמו תעלות‬ ‫נתרן‪ ,‬ונתרן עובר לתוך התא בגלל מפל‬ ‫הריכוזים אז פוטנציאל הממברנה נעשה‬ ‫פחות שלילי‪.‬‬  ‫פוטנציאל הפעולה נוצר ע"י‬ ‫תעלות נתרן מבוקרות מתח‬ ‫ פוטנציאל פעולה נוצר ע"י שינויי מתח מקומיים הנקראים דה‪-‬פולריזציה‪ :‬מתח‬ ‫הממברנה נעשה פחות שלילי‪.‬‬ ‫ דה‪-‬פולריזציה חזקה מספיק גורמת לפתיחה זמנית של תעלות נתרן מבוקרות מתח‬ ‫‪ voltage gated Na+ channels‬מה שמאפשר כניסת נתרן לתא דרך תעלות אלו במורד‬ ‫מפל הריכוזים האלקטרוכימי‪.‬‬ ‫ כניסת נתרן לתא גורמת לדה‪-‬פולריזציה נוספת הפותחת תעלות נתרן נוספות ולכניסת‬ ‫נתרן נוספת לתא ולדה‪-‬פולרזציה נוספת‪...‬‬ ‫ תהליך זה נמשך כך שתוך מילישניה פוטנציאל הממברנה עובר מ‪ -60‬ל‪ +40‬מיליוולט‪.‬‬ ‫ מתח זה קרוב לשיווי המשקל האלקטרוכימי של נתרן כך שאין יותר כוח הדוחף את‬ ‫הנתרן לצאת או להיכנס לתא )ריכוז היון והמתח על הממברנה הפוכים ושווים בכוח שהם‬ ‫מפעילים על היון(‪.‬‬  ‫התקדמות פוטנציאל הפעולה‬ ‫אזור מסוים בתא שעובר דה‪-‬פולריזציה יכול להפעיל אזור סמוך שבו יופעלו‬ ‫תעלות הנתרן וכך מתקדם פוטנציאל הפעולה‪.‬‬  ‫החזרה לפוטנציאל מנוחה‬ ‫ במצב זה התא נמצא עם פוטנציאל ממברנה גבוה וסיגנל תמידי‪.‬‬ ‫ מצב זה מתוקן ע"י היכולת של תעלת הנתרן להיכנס אוטומטית למצב של‬ ‫אינאקטיבציה שבו היא לא מעבירה נתרן יותר למרות שפוטנציאל הפעולה עדיין חיובי‪.‬‬ ‫ ממברנת התא נעזרת בתעלות אשלגן מבוקרות מתח ‪ voltage-gated K+‬בכדי‬ ‫לחזור למתח במצב מנוחה )פוטנציאל מנוחה(‪.‬תעלות אלו נפתחות גם הן ע"י דה‪-‬‬ ‫פולריזציה אך בקצב איטי יותר מתעלות הנתרן‪.‬תעלות אלו נשארות פתוחות כל עוד‬ ‫ממברנת התא בדה‪-‬פולריזציה‪.‬במצב זה כאשר פוטנציאל הפעולה מגיע לשיא אשלגן‬ ‫מתחיל לזרום במורד מפל האלקטרוכימי‪.‬‬ ‫ מעבר היונים דרך תעלות האשלגן מביא את פוטנציאל הממברנה למצב של‬ ‫פוטנציאל המנוחה מהר יותר מאשר אם זרימת האשלגן הייתה מתרחשת רק דרך‬ ‫תעלות זליגת אשלגן‪.‬‬ How does it sound?  ‫תעלות סידן מבוקרות מתח הופכות אותות‬ ‫חשמליים לאותות כימיים בקצוות תאי העצב‬  ‫אקסוציטוזה‬ ‫השחרור של הבועיות מתאפשר בעזרת תעלות סידן מבוקרות מתח‬ ‫‪.voltage-gated Ca2+ channels‬‬ ‫כאשר פוטנציאל הפעולה מגיע לקצה האקסון הוא פותח תעלות אלו ומאפשר מעבר‬ ‫סידן במורד המפל האלקטרוכימי‪.‬‬ ‫עליה בסידן בציטופלסמה של קצות העצב מאפשרת את מיזוג הבועיות עם‬ ‫הממברנה הפרה‪-‬סינפטית ושחרור הנוירוטרנסמיטרים למרווח הסינפטי‪.‬‬ ‫נוירוטרנסמיטרים אלו מפעילים קולטנים בתא הפוסט‪-‬סינפטי וגורמים להפעלתו‪.‬‬  ‫הקולטן לאצטילכולין בסינפסת עצב‪-‬שריר‬ ‫ הנוירוטרנסמיטר בסינפסת עצב‪-‬שריר הוא אצטילכולין )‪.(acetylcholine‬‬ ‫ אצטילכולין נקשר לקולטן פוסט‪-‬סינפטי אשר בנוי מחמש יחידות הבונות תעלה‬ ‫בעזרת סלילי אלפא‪.‬‬ ‫ חומצות אמיניות שליליות בקצה התעלה מאפשרות ליונים טעונים חיובית בלבד‬ ‫לעבור )כגון נתרן ואשלגן(‪.‬‬ ‫תרופות פסיכואקטיביות שונות פועלות על‬ ‫תעלות שהם קולטנים לנוירוטרנסמיטרים‬ ‫ רוב התרופות המשפיעות על אינסומניה‪ ,‬חרדה‪ ,‬דיכאון‪,‬‬ ‫סכיזופרניה וכו' פועלות על הסינפסות ורובן על תעלות שהן‬ ‫קולטנים לנוירוטרנסמיטרים‪.‬‬ ‫ ברביטורטים )‪ (barbiturates‬וסמים מרגיעים כגון וואליום‪,‬‬ ‫הליקון וטמזפאם )‪ (temazepam‬לדוגמה נקשרים לקולטני‬ ‫‪.GABA‬קשירתם לקולטנים מאפשרים פתיחה קלה יותר ע"י‬ ‫‪ GABA‬וגורמים לתא להיות רגיש יותר לפעילות של ‪.GABA‬‬ ‫ פרוזק מעכב ספיגת סרוטונין )‪ (serotonin‬מהסינפסה ומעלה‬ ‫את ריכוזו‪.‬‬ ‫ מספר הנוירוטרנסמיטרים גדול וישנם קולטנים רבים ל‪,GABA‬‬ ‫לאצטילכולין‪ ,‬לגלוטמט וכו'‪.‬‬ ‫מושגים חשובים‪:‬‬ ‫איזו מולקולה או יון יעברו במהירות וביעילות הרבה‬ ‫ביותר בדיפוזיה דרך ממברנת התא?‬ ‫א‪Mg2+ -‬‬ ‫ב‪ -‬גלוקוז‬ ‫ג‪ -‬חומצה נוקלאוטידית‬ ‫ד‪ -‬חמצן‬  ‫איזה סוג של נשא מעביר גלוקוז לתוך התא כנגד מפל‬ ‫הריכוזים שלו‪ ,‬תוך שימוש באנרגיה ממעבר של יון אחר?‬ ‫א‪glucose uniport -‬‬ ‫ב‪Na+-glucose antiport -‬‬ ‫ג‪K+-glucose symport -‬‬ ‫ד‪Na+-glucose symport -‬‬ ‫ה‪K+-glucose antiport -‬‬  ‫בשיא פוטנציאל הפעולה ועם תחילת‬ ‫הירידה לכיוון פוטנציאל מנוחה )ירידה מ ‪30‬‬ ‫מיליוולט למינוס ‪ 70‬מיליוולט(‪:‬‬ ‫א‪ -‬נפתחות תעלות אשלגן תלויות מתח‬ ‫ב‪ -‬נסגרות תעלות אשלגן תלויות מתח‬ ‫ג‪ -‬נפתחות תעלות נתרן מכל הסוגים‬ ‫ד‪ -‬מתרחשת דה‪-‬פולריזציה של הממברנה‬ ‫דה‪-‬פוספורילציה )הורדת הזרחן( ממשאבת נתרן‪-‬אשלגן תגרום באופן ישיר ל‪:‬‬ ‫א‪ -‬הכנסת אשלגן לתא‬ ‫ב‪ -‬הוצאת אשלגן מהתא‬ ‫ג‪ -‬הכנסת נתרן לתא‬ ‫ד‪ -‬הוצאת נתרן מהתא‬