פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר PDF
Document Details
Uploaded by ResourcefulRaleigh
פרופ׳ צבי טריגר
Tags
Summary
המסמך מציג פרקים בחשיבה הומניסטית ומנתח נושאים כמו שלטון החוק ,היסטוריה של חשיבה פוליטית ודמוקרטיה ליברלית. הוא עוסק בתחומים כמו זכויות אדם ,הליברליזם ותפקידו של השלטון בחברה.
Full Transcript
גל ספיר -פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר בציטוט ניתן לראות שיש לנו כאן איש עשיר עם הרבה צאן ,ואיש עני שיש לו רק כבשה אחת והיא כבשה ״משפחתית״ ] כ מ ו ח ת ו ל /כ ל ב [ ,מ ג י ע א ל ה א י ש ה ע ש...
גל ספיר -פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר בציטוט ניתן לראות שיש לנו כאן איש עשיר עם הרבה צאן ,ואיש עני שיש לו רק כבשה אחת והיא כבשה ״משפחתית״ ] כ מ ו ח ת ו ל /כ ל ב [ ,מ ג י ע א ל ה א י ש ה ע ש י ר א ו ר ח ו ה ו א ל א ר ו צ ה ל ק ח ת מ ה צ א ן ו ה ב ק ר ש ל ע צ מ ו כ ד י לשחוט ולהכין ארוחה לאורח ]האיש העשיר חומל על החיות הפרטיות שלו[.לכן ,הוא גונב את הכבשה היחידה מהעני ,שוחט מבשל אותה ומגיש לאורח.העשיר מתקמצן על המשאבים של עצמו ולוקח את הדבר היחיד שיש לעני.זה סיפור שנתן הנביא לספר לדוד המלך ,וכיצד הגיב דוד המלך? כעס מאוד על האיש העשיר; הוא אמר שהעשיר צריך למות ,והוא ישלם פי 4פיצוי משווי הכבשה שלו ßואז נתן אומר לדוד ״אתה האיש״ – כי דוד בעצמו הרע בכך שהוא שלח את בעלה של בת שבע למלחמה על מנת להתחתן איתה ]ובעלה ימות במלחמה[. אנחנו עובדים עם כללים ,ומיישמים אותם על מקרים פרטיים ßהוא נותן לדוד לנסח את המקרה על הכלל ,ואז אומר לדוד ״אתה בעצמך האיש״.שכן ,בליבה המשפטית הוא בעצם גורם לדוד לנסח את הכלל – שהעשיר לא יגזול את המשאבים המועטים של העני ,ואם כן הוא בר ענישה.בפרשנות הפילוסופית – זה נחשב לאחד משני המקורות ההיסטוריים של עקרון שלטון החוק.ה ד ר ך פ ה ה י א כ ע ק ר ו ן ס ו ג ש ל ״ מ נ י פ ו ל צ י ה ״ ,נ ת ן ל ו ל ר א ו ת א ת הגבשת של עצמו. ת.ל – יש אמרה באנגלית בריטית שאומרת בתרגום חופשי ״אדם לא יכול להריח את הריח הרע מהפה של עצמו״ – אזי לפני שדוד בא ואמר למישהו אחר ואמר לו מה אתה עשית וכמה הרעת.נתן בא אליו והסביר לו מה הוא עשה לא בסדר ]ולא בא ואמר לו ישר ״אתה אשם״[ ; אין דין אחד לפשוטי העם ודין אחד לשליט ,הוא קודם נותן לדוד לומר מה העיקרון שחל ״בלי פרוטקציה״ ורק אז דוד יבין שאותו דין חל גם עליו. © ביוון :חופש הביטוי – פרהסיה ]אחת מארבע המילים מילים יווניות שמשמעותן חופש הדיבור = חופש הביטוי[ -שכן ,המקור השני הוא ביוון העתיקה והוא מגולם במילה ״פרהסיה״ ]בפומבי[ – ביוון ,העיקרון הוא שכולם ז כ א י ם ל ח ו פ ש ה ב י ט ו י .ה מ ש מ ע ו ת ה מ ו ד ר נ י ת ל מ י ל ה פ ר ה ס י ה ל א ר ח ו ק ה מ ח ו פ ש ה ב י ט ו י ,כאמור ,ה ר ע י ו ן ה ו א שצריך להגן עליו בחופש הביטוי הוא לכלל הציבור ]ולא רק כשאתה לבד בחדר בבית[.השלטון כפוף לביקורת בדיוק כמו כל אחד מאתנו.היום המילה פרהסיה בעברית מודרנית המשמעות שלה היא ציבור ,פומבי. ג׳ון לוק על שלטון החוק מקור התפיסה המודרנית לרעיון של זכויות אדם – ג׳ון לוק פיתח את האמנה החברתית ואת הזכויות הטבעיות. © ״מטרת השלטון היא טובת האנושות״ – השלטון אמור לשרת את האנושות ,והאנושות לא עובדת בשביל השלטון ]טריגר מציין שהדברים נראים היום קצת אחרת[.אלו דברים שחושבים עליהם כבר במשך מאות שנים ,שכן, בתקופתו זו מ ה פ כ ה כ י ו ו ן ש ב ע ת ה ע ת י ק ה מ ל ך א נ ג ל י ה ה י ה מ ר כ ז ה י ק ו ם ,ו כ ו ל ם ה י ו צ ר י כ י ם כ ל ה ז מ ן ל פ ר נ ס א ו ת ו – לשלם מעשר או יותר מגידוליהם.הם לא היו בעלי הקרקע של עצמם ,התפיסה בעבר כן הייתה שהעם משרת את השלטון.וזו המהפכה ההומניסטית – שאם השלטון לא משרת את העם מותר לעם להתקומם ]לא מדובר בהפיכה ,אלא זו זכותו של העם ,אם השלטון בוגד בתפקידו[. © על חשיבות האפשרות להתנגדות של העם – אם לא יהיה לעם זכות להתקומם ,השלטון יכול להישאר לנצח.שכן, הוא לא יכול לשרת יותר את טובת האנושות.אחת מהנחות המוצא של האמנה החברתית היא שהאדם הוא אינטרסנט ואנוכי שהוא רוצה לשמר את הכוח שלו.לוק אומר שאם האדם יצבור מספיק כוח כדי להטיל מרות על אנשים זה יסתור את העקרונות של הצדק ,שזה חלק מהרעיון של הזכויות הטבעיות.המסקנה היא שהאמנה החברתית שימשה לביטוי כהסכם תאורטי בין יחידים שרצו להתאגד כדי למנוע את האפשרות שתהיה חלוקה לא צודקת. הדמוקרטיה הליברלית © פרופ׳ סילביה פוגל ביזוואי הוציאה ספר בשנת 2011״דמוקרטיה ופמיניזם :מגדר ,אזרחות וזכויות אדם״ – © הטענה :לכאורה ,כינון הדמוקרטיה אמור היה לשים קץ להפליה נגד קבוצות מוחלשות ,כמו נשים או מיעוטים אתניים או הפליה על בסיס סוציו-אקונומי – פרופ׳ פוגל ביזוואי לימדה במכללה הרבה שנים ,היא טוענת גל ספיר -פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר שלכאורה לא היינו אמורים לדבר על חוסר שוויון בחברה ]לא בין מיעוט לרוב ,גברים ונשים ,סוציו אקונומי[, משום שתשתית החשיבה הדמוקרטית ליברלית היא שכל בני האדם נולדו שווים.אזי ,איך אנחנו נמצאים כיום במצב בו נשים נחותות בפני החוק לעומת גברים ]אנו רואים זאת בדיני המשפחה ,באיסור ההפלות בארה״ב ועוד מדינות ,לכל מדינה יש את היבטה באפליית נשים[. © בפועל :הליברליזם מושתת על דגם האדם כגבר בלבד ,ובמסגרתו נשללו מנשים זכויות רבות ,הן בתחום המשפט הציבורי והן בתחום המשפט הפרטי.הרי ,איך זה שיש חוסר שוויון כלכלי כה גדול – העשירים מתחזקים ,העניים מתרחקים מיציבות כלכלית ,ואיך זה שיש אפליה בקבוצות אתניות ]עדיין[? – עדיין יש אפליה נגד מזרחים ,יוצאי אתיופיה ,יוצאי ברית המועצות.כל זה לכאורה נוגד את היותה של ישראל מדינה דמוקרטית ,איך זה שזה לא חוסל? התשובה שהיא מציעה – הליברליזם מדבר על שוויון של גברים ß הגדרת האדם בליברליזם :לפי פרופ' פוגל ביזאוי ,המושג הליברלי של "האדם" הוא עדיין ״גברים לבנים, חופשיים ,בעלי רכוש״ ,וכך לא הביא לשוויון מלא ולביטול כל צורות האפליה בחברה – היינו ,הדמוקרטיה לא הביאה לביטול צורת האפליה.״גבר ,לבן חופשי בעל רכוש״ – הדמוקרטיה הליברלית נכשלה כיוון שמהתחלה ב נ ת ה א ת ת פ י ס ת ה ש ו ו י ו ן ל פ י ה ד ג ם ש ל ה ג ב ר ה ל ב ן ב ע ל ה ר כ ו ש .נ י ת ן ל ר א ו ת א ת ז ה ע ד ה י ו ם – בארץ או במדינות מערביות שנחשבות בעיני עצמן או אחרים כמתקדמות.היו מדינות כחלק ממדינות סקנדינביה – שם ראינו שהחלה התחלה של שוויון.אולם ,גם שם ,בגלל טרנדים של הגירה ממקומות קשים ]מסיבות שונות כמו מלחמות וכו׳[ ,עדיין נוצרו פערים מגדריים וכדומה.הבסיס הוא שהדמוקרטיה יוסדה תוך חשיבה על טובתו של הגבר הלבן בעל הרכוש. פמיניזם זכויות ומשפט – אורית קמיר עמיחי מציג אורית קמיר היא ד״ר ונמנית בפמיניזם הרדיקלי ]תלמידה של קתרין מקינון[ – פרויקט מוכר שלה זה ניסוח החוק למניעת הטרדה מינית – שם היא מימנה כיוון מחשבה שיש להפסיק לדבר על מעמד האישה ,ולדבר על מונחים של כבוד האדם. שכן ,אם נפתח את החוק נראה שהוא מדבר על מונחים של כבוד האדם.היא פעילת זכויות אדם ,והייתה שותפה לשיח על הצעת חוק שעסקה במניעת אלימות במשפחה.זכתה בפרס "משפט צדק חברתי" על שינוי של השיח המשפטי.המאמר שלה נכנס לתוך זכויות נשים במשפט.מדברת על פמיניזם ועל זכויות נשים ,מדברת על נשות אפגניסטן כדוגמא לדיכוי מאוד קיצוני ,מספרת שזכויות מאוד בסיסיות נשללות מהן ,כגון הזכות לבריאות ,השכלה מאוד בסיסית ברמה של קרוא וכתוב ויותר מכך – לצאת מהבית בחופשיות.״נישואים בכפייה ואלימות במשפחה הפכו נפוצים באופן מדאיג ,נשים חיות ב ח ש ש מ ד א י ג ...״ -המשפט נאמר בראיון ע״י אישה שהיא חלק משלטון הטאליבן באפגניסטן ,אולם ברור שלא שללנו את האפשרות שמדינה ליברלית גם מאפשרת שזה יקרה.הטענה המעניינת – אמנם זה מאוד קיצוני ,אך היא מדברת על זה שנשים לא בדיוק פעלו לפי כללי התנהגות שקבעו להן ונענשו די באכזריות )הן הוצאו שם להורג(.אמנם זה קיצוני ואנחנו לא נראה בישראל הוצאה להורג של נשים אבל הבסיס הרעיוני של כללי ההתנהגות הוא לא כל כך זר לנו.מדובר בסוג של הקצנה של רעיון שהוא קיים ,אז גם אם ניקח את נשות אפגניסטן הבסיס הרעיוני הוא לא חדש לנו. לעניין המשפט של האישה שכפופה לשלטון הטאליבן ,ברור שלא רק הנשים הללו יכולות לומר את המשפט הזה – אורית קמיר נוגעת בבעיות החזקות שנמצאות בתוך החברה הליברלית ,מדברת על זה שנשים אחראיות לרוב לעוני של קטינים, שכן ,אינן יכולות לפרנס את הילדים שלהן בכבוד ]לאור עזיבת הגבר /אלימות במשפחה וכדומה[.זה מזכיר לנו את מרקס כיוון שמרקס אומר – ״מדברים על משפט ,על זכויות ,כשבפועל זה רק משמר את כוחם של החזקים״ ,גם ד״ר קמיר מתייחסת למרקס אך מכיוון אחר.היא שואלת מדוע עברו 200שנים מאז שהתחילה המהפכה הפמיניסטית? ואנחנו עדיין לא במקום טוב.היא משווה את זה למרקסיזם וציונות ועונה – כשהיהודים באירופה חוו אנטישמיות ,מה שקרה זה שנוצרו 2קבוצות.(1 :יהודים.(2 ,אנטישמים.והם ידעו שהם צריכים לקום ולעשות מהפכה; מרקס אומר – מי שפועל זו קבוצה אחת ,מי שלא זו קבוצה שנייה.אולם ,הם גרים יחד ,גרים באותה שכונה וכדומה ßיש להם את אותה זהות. גל ספיר -פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר מה הבעיה בפמיניזם? שנשים קשורות קשר אמיץ עם גברים ,לאישה יש בעל/ילד/שכן שהיא אוהבת ,היא לא מגדירה עצמה כישות נפרדת אלא להפך.מגדירה את עצמה לפעמים לפי הגברים שבחייה.אזי ,זה קשה למחנה הנשי להתקומם נגד הרעיון ]כי היא תגיד מה אני אתקומם נגד בעלי? מה אתם רוצים?[ – שכן ,היא מסבירה בכך מדוע תהליך הפמיניזם הוא איטי.כשמדברים על תנועות מרד אחרות ,מתנגדים לאדם מסוים שאין לנו יחסים איתו וכאן הקבוצה המדכאת היא קבוצת הגברים ,אנחנו חיות איתם ביום-יום ,המחשבה של להילחם נגדם היא מחשבה מפוצצת. איך בכל זאת אפשר לטפל בבעיה? השאלה הנשאלת היא האם המשפט בישראל ]ופסקי הדין המכוננים כמו אליס מילר, שקדיאל וכו׳[ ,עוזר לנשים? על פניו אנחנו חושבים שכן ,אולם בפועל – קיבלו הכרעה שיפוטית שפתחה אפשרות מסוימת, ולא באמת היה פה טיפול מהותי.היינו ,אנחנו חושבים שהנושא ״מטופל״ אבל בפועל זה רק מרדים אותנו. 2עקרונות מהיהדות : .(1ברגע שמתחילים פעולה ,גם אם לא מבינים אותה מהתחלה בשלב מסוים מתחברים אלייה; .(2מראית עין – למשל ,כלי בשרי ששטוף כמו שצריך לא באמת מעורבב עם בשר וחלב.אולם התפיסה היא שכל בן אדם ש ר ו צ ה ל ה ב י ן מ ש ה ו מ ה ש ו ר ש ,ש ם מ ע י ן ״ ג ד ר ״ ש ת א פ ש ר ל ו ל ש ל ו ט ב ה ל ך ח י י ו ] ל מ ש ל ,ה ת ו ר ה ש מ ה ״ ג ד ר ״ – כמו עניין הכלים של הבשר חלב[. אורית קמיר מגדירה את הפמיניזם בעולם – נותנת דגש על ״הזכר כאביר שבא להציל את הבחורה״ – שכך האישה מגדירה את עצמה ,כמחכה לאביר.עולם התרבות בהקשר של אגדות – אנחנו קוראים אגדות בתור ילדים ותמיד יש מוטיב חוזר של גיבור חזק חכם ולצידו יש אישה שמצטיירת כמישהי שמצטיינת בלחכות שיצילו אותה וזה לא כל כך טבעי.אמנם זו אגדה אבל זה בדיוק מטמיע את הרעיון של מעמד האישה.השפה העברית – שפה מגדרית ,אם יהיה 40נשים וגבר 1עדיין נדבר בלשון זכר.ההמלצה של האקדמיה – בלשון זכר ולא רק נשים או גם וגם.בנוסף ,״כולנו בני אדם״ – במקום לומר ״כולנו בנות חווה״.גם במאמר היא סיפרה שיש תפיסה שנשים מפחדות ומבוהלות ,שכן ,פרויד עשה מחקר ולקח נשים – ניסה להבין מה הבהלה שהן נמצאות סביבה ,והנשים אמרו ״נתקפנו מינית ע״י אנשים מהמשפחה״ ,אולם פרויד היה שוביניסט ורצה לא לפרסם את זה. מי הוא אדם? אדם הוא בן זוגה של חווה מהתורה ,מה היא חווה? שם בלבד...מה הוא אדם? מי שמתאר נשים וגברים בעולם ״אדם״; כשאני אומרת אדם ומגדירה את זה גם כגברים וגם כנשים ,זה מעיד שנשים כפופות לגברים – ״אדם״. כמו כן ,מוסיפה קמיר כולנו מכירים את המונח לא לערבב ביזנס ופלז׳ר – זו התנהלות גברית ,אנחנו כנשים מערבבות אישי ומקצועי; אנחנו גם רגשיות וגם תבוניות.הפמיניזם הרדיקלי לא מחפש שוויון – אלא הוא מחפש שתהיה אישה, גבר ,וכל אחד יהיה מה שהוא.נשים חושבות בצורה רב תחומית ,מחשבותיהן הרבה יותר גמישות ,שכן ,ניתן לראות שכל כתבי עת הישנים הם מעין ״טקסט בוק״ – נורא תבניתי ורציונלי ,ועם השנים המאמרים הפכו ונהיו – משפט וכתיבה, משפט וסוציולוגיה – זה מה שהנשים הביאו.ואז מתחילים להבין שהתנועה האקטיביסטית שאנחנו מביאים אותה – במקביל אלייה פועלת תנועה נוספת שמייצרת הגות ,אקדמיה ,תאוריה ,שאנחנו לא שמים לב אבל אנחנו ניזונים מהם ומחכימים בלי לדעת.לסיכום הפרק :ה ד מ ו ק ר ט י ה מ ה ו ו ה מ ע י ן ״ ט ש ט ו ש ״ ,י ש ר ו ב ד מ ס ו י ם ש י ש מ ק ר י ם ש ה ח ב ר ה כ ב ר ל א סבלנית אלייה ,כי אנחנו בתור חברה רואים את החברה כטובה ביותר. פרופ׳ טריגר מוסיף :בסופו של דבר ,המטרה של כל הזרמים בפמיניזם היא אותה מטרה של השגת שוויון.ההבדלים הוא שכל זרם נותן לחוסר השוויון היא דרך שונה.שכן ,מה שמייחד את התאוריה הפמיניסטית – זה שאורית מסבירה שהיא לא רק תאוריה שצריכה להישאר באקדמיה אלא ככזו ששואפת להביא לשינוי חברתי.ש כ ן ,ק מ י ר א ו מ ר ת ש ב נ י ג ו ד ל ת נ ו ע ו ת ש ח ר ו ר ל א ו מ י ו ת מ מ ו צ ע א ת נ י – כאשר מדובר בנשים וגברים אין אנחנו או הם ]לא אמור להיות לפחות[; הגברים הם חלק בלתי נפרד מחייהם של נשים ולהפך ,ולכן לנשים יש התנגדות או קושי לראות בגברים כאויב.זאת לעומת התנגדות למשל נגד לבנים ושחורים – שם קשה יותר לראות קושי בהתנגדות.שכן ,קרול גיליגן אומרת על המודל של הגבר הלבן שהוא כ״כ שקוף שאנחנו לא שמים לב אליו – ״דגים לא יודעים שהם חיים במים״ ,ואנחנו חיים בפטריארכיה ולא יודעים שאנחנו ח י י ם ב פ ט ר י א ר כ י ה כ ז ו כ י ו ו ן ש א נ ח נ ו ח י י ם כ כ ה באופן תמידי .ז ה ת ו צ ר ש ל ב ח י ר ה א נ ו ש י ת ש מ ס ת ו ו ת ל ה י ו ת ה ב ח י ר ה הטבעית.נשים מגדירות את עצמן לגבר שנמצא לצידן ,כמה זה קשה לאישה לבוא ולהגיד שהיא צריכה להתנגד לגבר גל ספיר -פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר שנמצא לידה.תפיסת חיים שנשים פחות מתמודדות איתו.היא מתארת דבר נוסף שנמצא בדברים הקטנים ,למשל חוברת מתמטיקה ביסודי" :רני וגבי מכרו" ,זה תמיד זכרים. כמעט כל דבר בחיים שלנו מעוצב ע״פ הגבר 2דוגמאות לכך: .(1הרפואה; יש ענף שלם שנקרא רפואה מגדרית ,שכן ,בדקו לא מעט ועשו ניסויים רק על גברים.לא מעט תרופות לא כללו בתרופותיהן את הנשים.בכתב עת המשפט ציטטו שנאמר -״אישה נחשבה לגבר עם הפרעה״ – גבר הוא אדם ללא הפרעות ,אישה היא בעלת הפרעות – יש לה מחזור ,בעיות הורמונליות.מה התוצאה מכך שלא כללו נשים בתרופות? שיותר נשים קיבלו התקף לב.ההסבר לכך ,שנשים מקבלות התקף לב כאשר הן חשות בכאב בטן ]לא תמיד לא להילחץ[ ,אולם גברים מקבלים זאת בכאב ביד ימין וצד שמאל.לכן ,נשים ״הופלו״ בבדיקות ,כי בפועל הן תמיד חושבות שכואב להן הבטן בגלל מחזור ומה שיוצא מזה זה שמקבלות התקפי לב ולא יודעות. ת.ל -יצא לפני שבוע ספר על בדיקות רכב ,שכן ,השלטון הפדרלי עושה רק בדיקות להתנגשות וכדומה עם בובות של גבר בלבד.זה פוגע בבטיחות נשים ,כיוון שנשים ממוצעות שקטנות יותר מהגבר הממוצע נחתכות בחגורה ,ההגה והדוושות רחוקים והן צריכות להיות קרובות יותר להגה.לכן ,סילביה פוגל אומרת ש-״הכל נבנה ע״י הגבר״; מכיוון שהנושא נחקר גם בתחום דיני הנזיקין – יש לכך גם היבטים משפטיים.שכן ,התפרסם מאמר של כתב העת המשפט שעסק בהיבטים המשפטיים של הרפואה המגדרית ]והתעלמות מהמין הנשי[. .(2בוויכוחים על אימוץ ילדים/הורות להט"בים ,עולה השאלה על הורות שנוצרת בדרך משפטית לעומת הורות טבעית ]גבר ואישה שמקיימים יחסי מין[ – גם ההורות הטבעית לא מוכרת אוטומטית ע״י המשפט.כל הורות היא בעקרון משפטית ולא טבעית ,היינו ,החוק הישראלי ]חוק מידע גנטי[ קובע שאישה גרושה שילדה תוך 300ימים מיום הגירושים, האבא הוא הגרוש ]אין ספק שנכנסה ממנו להריון[ ,אולם מבחינת הדין הדתי פוגעים פה בשלושה אנשים – ה י ל ד ש א ב י ו הביולוגי הוא אינו אביו ,זכויות הילד ,האבא שנכפה עליו להיות הורה.גם לומר שהטבע הוא קריטריון זו בחירה אנושית. .(3הדין הישראלי קובע שהיולדת של התינוק היא האישה ]אהיה כנה לא חושבת שזה רק הדין הישראלי קובע אלא הטבע –[.........אולם מה אם היולדת נכנסה להריון מתרומת ביצית? למשל ,בפרשת העוברים באסותא – כאשר יצרו את הדין לא חשבו על התקלה הטרגית הזו ,אולם לפי הדין הישראלי לאור זאת שהיולדת היא האם ,אין בכלל שאלה לעניין הביולוגי.אך הדין נוצר למקרה בו אין תקלות כאלה ,כשבפועל ברור שכן יש תקלות כאלה.הפתרון הכי אנושי במקרה זה לטעמי טריגר – הוא שגם ההורים שלא ילדו את התינוקת יהיו מעורבים.יש 2דרכים להתמודד עם לקונה.(1 :להסתכל על החוק כהסדר שלילי; .(2פרשנות לפי רוח התקופה. ת.ל – פרופ׳ טריגר מעלה את זה בשיעורים של דיני משפחה. ועוד על הפגיעות של הדמוקרטיה – הסכנה בשלטון העם – vox populi vox deiהביטוי הזה משמש בצורה ביקורתית לומר ״קולו של העם – קולו של האל״ ]ביהדות:״קול המון כקול שדי[ – משתמשים בביטוי בצורה אירונית ,משתמשים בו כדי לומר ״פופוליזם״ ,היסחפות אחרי משהו שלא בהכרח צריך להקשיב לו.רעיון הוא שאי אפשר להסתפק בשלטון הרוב.אם הרוב מחליט לעשות דברים לא לגיטימיים הוא עשוי לפגוע בזכויות אדם. לסיכום : vיש פער בין הדמוקרטיה כאידיאל לבין היישום; © כיצד מגדירים דמוקרטיה? oמי שולט בדמוקרטיה? Öהעם? Öהיטלר? :״אינני דיקטטור ,רק עשיתי את הדמוקרטיה לפשוטה יותר״
