פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר PDF

‫גל ספיר ‪ -‬פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר‬ ‫בציטוט ניתן לראות שיש לנו כאן איש עשיר עם הרבה צאן‪ ,‬ואיש עני שיש לו רק כבשה אחת והיא כבשה‬ ‫״משפחתית״ ] כ מ ו ח ת ו ל ‪ /‬כ ל ב [ ‪ ,‬מ ג י ע א ל ה א י ש ה ע ש...

‫גל ספיר ‪ -‬פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר‬ ‫בציטוט ניתן לראות שיש לנו כאן איש עשיר עם הרבה צאן‪ ,‬ואיש עני שיש לו רק כבשה אחת והיא כבשה‬ ‫״משפחתית״ ] כ מ ו ח ת ו ל ‪ /‬כ ל ב [ ‪ ,‬מ ג י ע א ל ה א י ש ה ע ש י ר א ו ר ח ו ה ו א ל א ר ו צ ה ל ק ח ת מ ה צ א ן ו ה ב ק ר ש ל ע צ מ ו כ ד י‬ ‫לשחוט ולהכין ארוחה לאורח ]האיש העשיר חומל על החיות הפרטיות שלו[‪.‬לכן‪ ,‬הוא גונב את הכבשה היחידה‬ ‫מהעני‪ ,‬שוחט מבשל אותה ומגיש לאורח‪.‬העשיר מתקמצן על המשאבים של עצמו ולוקח את הדבר היחיד שיש‬ ‫לעני‪.‬זה סיפור שנתן הנביא לספר לדוד המלך‪ ,‬וכיצד הגיב דוד המלך? כעס מאוד על האיש העשיר; הוא אמר‬ ‫שהעשיר צריך למות‪ ,‬והוא ישלם פי ‪ 4‬פיצוי משווי הכבשה שלו ‪ ß‬ואז נתן אומר לדוד ״אתה האיש״ – כי דוד‬ ‫בעצמו הרע בכך שהוא שלח את בעלה של בת שבע למלחמה על מנת להתחתן איתה ]ובעלה ימות במלחמה[‪.‬‬ ‫אנחנו עובדים עם כללים‪ ,‬ומיישמים אותם על מקרים פרטיים ‪ ß‬הוא נותן לדוד לנסח את המקרה על הכלל‪ ,‬ואז‬ ‫אומר לדוד ״אתה בעצמך האיש״‪.‬שכן‪ ,‬בליבה המשפטית הוא בעצם גורם לדוד לנסח את הכלל – שהעשיר לא‬ ‫יגזול את המשאבים המועטים של העני‪ ,‬ואם כן הוא בר ענישה‪.‬בפרשנות הפילוסופית – זה נחשב לאחד משני‬ ‫המקורות ההיסטוריים של עקרון שלטון החוק‪.‬ה ד ר ך פ ה ה י א כ ע ק ר ו ן ס ו ג ש ל ״ מ נ י פ ו ל צ י ה ״ ‪ ,‬נ ת ן ל ו ל ר א ו ת א ת‬ ‫הגבשת של עצמו‪.‬‬ ‫ת‪.‬ל – יש אמרה באנגלית בריטית שאומרת בתרגום חופשי ״אדם לא יכול להריח את הריח הרע מהפה של עצמו״‬ ‫– אזי לפני שדוד בא ואמר למישהו אחר ואמר לו מה אתה עשית וכמה הרעת‪.‬נתן בא אליו והסביר לו מה הוא‬ ‫עשה לא בסדר ]ולא בא ואמר לו ישר ״אתה אשם״[ ; אין דין אחד לפשוטי העם ודין אחד לשליט‪ ,‬הוא קודם נותן‬ ‫לדוד לומר מה העיקרון שחל ״בלי פרוטקציה״ ורק אז דוד יבין שאותו דין חל גם עליו‪.‬‬ ‫© ביוון‪ :‬חופש הביטוי – פרהסיה ]אחת מארבע המילים מילים יווניות שמשמעותן חופש הדיבור = חופש הביטוי[‬ ‫‪ -‬שכן‪ ,‬המקור השני הוא ביוון העתיקה והוא מגולם במילה ״פרהסיה״ ]בפומבי[ – ביוון‪ ,‬העיקרון הוא שכולם‬ ‫ז כ א י ם ל ח ו פ ש ה ב י ט ו י ‪.‬ה מ ש מ ע ו ת ה מ ו ד ר נ י ת ל מ י ל ה פ ר ה ס י ה ל א ר ח ו ק ה מ ח ו פ ש ה ב י ט ו י ‪ ,‬כאמור ‪ ,‬ה ר ע י ו ן ה ו א‬ ‫שצריך להגן עליו בחופש הביטוי הוא לכלל הציבור ]ולא רק כשאתה לבד בחדר בבית[‪.‬השלטון כפוף לביקורת‬ ‫בדיוק כמו כל אחד מאתנו‪.‬היום המילה פרהסיה בעברית מודרנית המשמעות שלה היא ציבור‪ ,‬פומבי‪.‬‬ ‫ג׳ון לוק על שלטון החוק‬ ‫מקור התפיסה המודרנית לרעיון של זכויות אדם – ג׳ון לוק פיתח את האמנה החברתית ואת הזכויות הטבעיות‪.‬‬ ‫© ״מטרת השלטון היא טובת האנושות״ – השלטון אמור לשרת את האנושות‪ ,‬והאנושות לא עובדת בשביל השלטון‬ ‫]טריגר מציין שהדברים נראים היום קצת אחרת[‪.‬אלו דברים שחושבים עליהם כבר במשך מאות שנים‪ ,‬שכן‪,‬‬ ‫בתקופתו זו מ ה פ כ ה כ י ו ו ן ש ב ע ת ה ע ת י ק ה מ ל ך א נ ג ל י ה ה י ה מ ר כ ז ה י ק ו ם ‪ ,‬ו כ ו ל ם ה י ו צ ר י כ י ם כ ל ה ז מ ן ל פ ר נ ס א ו ת ו‬ ‫– לשלם מעשר או יותר מגידוליהם‪.‬הם לא היו בעלי הקרקע של עצמם‪ ,‬התפיסה בעבר כן הייתה שהעם משרת‬ ‫את השלטון‪.‬וזו המהפכה ההומניסטית – שאם השלטון לא משרת את העם מותר לעם להתקומם ]לא מדובר‬ ‫בהפיכה‪ ,‬אלא זו זכותו של העם‪ ,‬אם השלטון בוגד בתפקידו[‪.‬‬ ‫© על חשיבות האפשרות להתנגדות של העם – אם לא יהיה לעם זכות להתקומם‪ ,‬השלטון יכול להישאר לנצח‪.‬שכן‪,‬‬ ‫הוא לא יכול לשרת יותר את טובת האנושות‪.‬אחת מהנחות המוצא של האמנה החברתית היא שהאדם הוא‬ ‫אינטרסנט ואנוכי שהוא רוצה לשמר את הכוח שלו‪.‬לוק אומר שאם האדם יצבור מספיק כוח כדי להטיל מרות‬ ‫על אנשים זה יסתור את העקרונות של הצדק‪ ,‬שזה חלק מהרעיון של הזכויות הטבעיות‪.‬המסקנה היא שהאמנה‬ ‫החברתית שימשה לביטוי כהסכם תאורטי בין יחידים שרצו להתאגד כדי למנוע את האפשרות שתהיה חלוקה לא‬ ‫צודקת‪.‬‬ ‫הדמוקרטיה הליברלית‬ ‫© פרופ׳ סילביה פוגל ביזוואי הוציאה ספר בשנת ‪ 2011‬״דמוקרטיה ופמיניזם‪ :‬מגדר‪ ,‬אזרחות וזכויות אדם״ –‬ ‫© הטענה‪ :‬לכאורה‪ ,‬כינון הדמוקרטיה אמור היה לשים קץ להפליה נגד קבוצות מוחלשות‪ ,‬כמו נשים או מיעוטים‬ ‫אתניים או הפליה על בסיס סוציו‪-‬אקונומי – פרופ׳ פוגל ביזוואי לימדה במכללה הרבה שנים‪ ,‬היא טוענת‬  ‫גל ספיר ‪ -‬פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר‬ ‫שלכאורה לא היינו אמורים לדבר על חוסר שוויון בחברה ]לא בין מיעוט לרוב‪ ,‬גברים ונשים‪ ,‬סוציו אקונומי[‪,‬‬ ‫משום שתשתית החשיבה הדמוקרטית ליברלית היא שכל בני האדם נולדו שווים‪.‬אזי‪ ,‬איך אנחנו נמצאים כיום‬ ‫במצב בו נשים נחותות בפני החוק לעומת גברים ]אנו רואים זאת בדיני המשפחה‪ ,‬באיסור ההפלות בארה״ב ועוד‬ ‫מדינות‪ ,‬לכל מדינה יש את היבטה באפליית נשים[‪.‬‬ ‫© בפועל‪ :‬הליברליזם מושתת על דגם האדם כגבר בלבד‪ ,‬ובמסגרתו נשללו מנשים זכויות רבות‪ ,‬הן בתחום המשפט‬ ‫הציבורי והן בתחום המשפט הפרטי‪.‬הרי‪ ,‬איך זה שיש חוסר שוויון כלכלי כה גדול – העשירים מתחזקים‪ ,‬העניים‬ ‫מתרחקים מיציבות כלכלית‪ ,‬ואיך זה שיש אפליה בקבוצות אתניות ]עדיין[? – עדיין יש אפליה נגד מזרחים‪ ,‬יוצאי‬ ‫אתיופיה‪ ,‬יוצאי ברית המועצות‪.‬כל זה לכאורה נוגד את היותה של ישראל מדינה דמוקרטית‪ ,‬איך זה שזה לא‬ ‫חוסל? התשובה שהיא מציעה – הליברליזם מדבר על שוויון של גברים ‪ß‬‬ ‫הגדרת האדם בליברליזם‪ :‬לפי פרופ' פוגל ביזאוי‪ ,‬המושג הליברלי של "האדם" הוא עדיין ״גברים לבנים‪,‬‬ ‫חופשיים‪ ,‬בעלי רכוש״‪ ,‬וכך לא הביא לשוויון מלא ולביטול כל צורות האפליה בחברה – היינו‪ ,‬הדמוקרטיה לא‬ ‫הביאה לביטול צורת האפליה‪.‬״גבר‪ ,‬לבן חופשי בעל רכוש״ – הדמוקרטיה הליברלית נכשלה כיוון שמהתחלה‬ ‫ב נ ת ה א ת ת פ י ס ת ה ש ו ו י ו ן ל פ י ה ד ג ם ש ל ה ג ב ר ה ל ב ן ב ע ל ה ר כ ו ש ‪.‬נ י ת ן ל ר א ו ת א ת ז ה ע ד ה י ו ם – בארץ או במדינות‬ ‫מערביות שנחשבות בעיני עצמן או אחרים כמתקדמות‪.‬היו מדינות כחלק ממדינות סקנדינביה – שם ראינו‬ ‫שהחלה התחלה של שוויון‪.‬אולם‪ ,‬גם שם‪ ,‬בגלל טרנדים של הגירה ממקומות קשים ]מסיבות שונות כמו מלחמות‬ ‫וכו׳[‪ ,‬עדיין נוצרו פערים מגדריים וכדומה‪.‬הבסיס הוא שהדמוקרטיה יוסדה תוך חשיבה על טובתו של הגבר הלבן‬ ‫בעל הרכוש‪.‬‬ ‫פמיניזם זכויות ומשפט – אורית קמיר עמיחי מציג‬ ‫אורית קמיר היא ד״ר ונמנית בפמיניזם הרדיקלי ]תלמידה של קתרין מקינון[ – פרויקט מוכר שלה זה ניסוח החוק למניעת‬ ‫הטרדה מינית – שם היא מימנה כיוון מחשבה שיש להפסיק לדבר על מעמד האישה‪ ,‬ולדבר על מונחים של כבוד האדם‪.‬‬ ‫שכן‪ ,‬אם נפתח את החוק נראה שהוא מדבר על מונחים של כבוד האדם‪.‬היא פעילת זכויות אדם‪ ,‬והייתה שותפה לשיח על‬ ‫הצעת חוק שעסקה במניעת אלימות במשפחה‪.‬זכתה בפרס "משפט צדק חברתי" על שינוי של השיח המשפטי‪.‬המאמר‬ ‫שלה נכנס לתוך זכויות נשים במשפט‪.‬מדברת על פמיניזם ועל זכויות נשים‪ ,‬מדברת על נשות אפגניסטן כדוגמא לדיכוי‬ ‫מאוד קיצוני‪ ,‬מספרת שזכויות מאוד בסיסיות נשללות מהן‪ ,‬כגון הזכות לבריאות‪ ,‬השכלה מאוד בסיסית ברמה של קרוא‬ ‫וכתוב ויותר מכך – לצאת מהבית בחופשיות‪.‬״נישואים בכפייה ואלימות במשפחה הפכו נפוצים באופן מדאיג‪ ,‬נשים חיות‬ ‫ב ח ש ש מ ד א י ג ‪...‬״ ‪ -‬המשפט נאמר בראיון ע״י אישה שהיא חלק משלטון הטאליבן באפגניסטן‪ ,‬אולם ברור שלא שללנו את‬ ‫האפשרות שמדינה ליברלית גם מאפשרת שזה יקרה‪.‬הטענה המעניינת – אמנם זה מאוד קיצוני‪ ,‬אך היא מדברת על זה‬ ‫שנשים לא בדיוק פעלו לפי כללי התנהגות שקבעו להן ונענשו די באכזריות )הן הוצאו שם להורג(‪.‬אמנם זה קיצוני ואנחנו‬ ‫לא נראה בישראל הוצאה להורג של נשים אבל הבסיס הרעיוני של כללי ההתנהגות הוא לא כל כך זר לנו‪.‬מדובר בסוג של‬ ‫הקצנה של רעיון שהוא קיים‪ ,‬אז גם אם ניקח את נשות אפגניסטן הבסיס הרעיוני הוא לא חדש לנו‪.‬‬ ‫לעניין המשפט של האישה שכפופה לשלטון הטאליבן‪ ,‬ברור שלא רק הנשים הללו יכולות לומר את המשפט הזה – אורית‬ ‫קמיר נוגעת בבעיות החזקות שנמצאות בתוך החברה הליברלית‪ ,‬מדברת על זה שנשים אחראיות לרוב לעוני של קטינים‪,‬‬ ‫שכן‪ ,‬אינן יכולות לפרנס את הילדים שלהן בכבוד ]לאור עזיבת הגבר‪ /‬אלימות במשפחה וכדומה[‪.‬זה מזכיר לנו את מרקס‬ ‫כיוון שמרקס אומר – ״מדברים על משפט‪ ,‬על זכויות‪ ,‬כשבפועל זה רק משמר את כוחם של החזקים״‪ ,‬גם ד״ר קמיר‬ ‫מתייחסת למרקס אך מכיוון אחר‪.‬היא שואלת מדוע עברו ‪ 200‬שנים מאז שהתחילה המהפכה הפמיניסטית? ואנחנו‬ ‫עדיין לא במקום טוב‪.‬היא משווה את זה למרקסיזם וציונות ועונה – כשהיהודים באירופה חוו אנטישמיות‪ ,‬מה שקרה‬ ‫זה שנוצרו ‪ 2‬קבוצות‪.(1 :‬יהודים‪.(2 ,‬אנטישמים‪.‬והם ידעו שהם צריכים לקום ולעשות מהפכה; מרקס אומר – מי שפועל‬ ‫זו קבוצה אחת‪ ,‬מי שלא זו קבוצה שנייה‪.‬אולם‪ ,‬הם גרים יחד‪ ,‬גרים באותה שכונה וכדומה ‪ ß‬יש להם את אותה זהות‪.‬‬  ‫גל ספיר ‪ -‬פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר‬ ‫מה הבעיה בפמיניזם? שנשים קשורות קשר אמיץ עם גברים‪ ,‬לאישה יש בעל‪/‬ילד‪/‬שכן שהיא אוהבת‪ ,‬היא לא מגדירה‬ ‫עצמה כישות נפרדת אלא להפך‪.‬מגדירה את עצמה לפעמים לפי הגברים שבחייה‪.‬אזי‪ ,‬זה קשה למחנה הנשי להתקומם‬ ‫נגד הרעיון ]כי היא תגיד מה אני אתקומם נגד בעלי? מה אתם רוצים?[ – שכן‪ ,‬היא מסבירה בכך מדוע תהליך הפמיניזם‬ ‫הוא איטי‪.‬כשמדברים על תנועות מרד אחרות‪ ,‬מתנגדים לאדם מסוים שאין לנו יחסים איתו וכאן הקבוצה המדכאת היא‬ ‫קבוצת הגברים‪ ,‬אנחנו חיות איתם ביום‪-‬יום‪ ,‬המחשבה של להילחם נגדם היא מחשבה מפוצצת‪.‬‬ ‫איך בכל זאת אפשר לטפל בבעיה? השאלה הנשאלת היא האם המשפט בישראל ]ופסקי הדין המכוננים כמו אליס מילר‪,‬‬ ‫שקדיאל וכו׳[‪ ,‬עוזר לנשים? על פניו אנחנו חושבים שכן‪ ,‬אולם בפועל – קיבלו הכרעה שיפוטית שפתחה אפשרות מסוימת‪,‬‬ ‫ולא באמת היה פה טיפול מהותי‪.‬היינו‪ ,‬אנחנו חושבים שהנושא ״מטופל״ אבל בפועל זה רק מרדים אותנו‪.‬‬ ‫‪ 2‬עקרונות מהיהדות ‪:‬‬ ‫‪.(1‬ברגע שמתחילים פעולה‪ ,‬גם אם לא מבינים אותה מהתחלה בשלב מסוים מתחברים אלייה;‬ ‫‪.(2‬מראית עין – למשל‪ ,‬כלי בשרי ששטוף כמו שצריך לא באמת מעורבב עם בשר וחלב‪.‬אולם התפיסה היא שכל בן אדם‬ ‫ש ר ו צ ה ל ה ב י ן מ ש ה ו מ ה ש ו ר ש ‪ ,‬ש ם מ ע י ן ״ ג ד ר ״ ש ת א פ ש ר ל ו ל ש ל ו ט ב ה ל ך ח י י ו ] ל מ ש ל ‪ ,‬ה ת ו ר ה ש מ ה ״ ג ד ר ״ – כמו עניין‬ ‫הכלים של הבשר חלב[‪.‬‬ ‫אורית קמיר מגדירה את הפמיניזם בעולם – נותנת דגש על ״הזכר כאביר שבא להציל את הבחורה״ – שכך האישה מגדירה‬ ‫את עצמה‪ ,‬כמחכה לאביר‪.‬עולם התרבות בהקשר של אגדות – אנחנו קוראים אגדות בתור ילדים ותמיד יש מוטיב חוזר‬ ‫של גיבור חזק חכם ולצידו יש אישה שמצטיירת כמישהי שמצטיינת בלחכות שיצילו אותה וזה לא כל כך טבעי‪.‬אמנם זו‬ ‫אגדה אבל זה בדיוק מטמיע את הרעיון של מעמד האישה‪.‬השפה העברית – שפה מגדרית‪ ,‬אם יהיה ‪ 40‬נשים וגבר ‪ 1‬עדיין‬ ‫נדבר בלשון זכר‪.‬ההמלצה של האקדמיה – בלשון זכר ולא רק נשים או גם וגם‪.‬בנוסף‪ ,‬״כולנו בני אדם״ – במקום לומר‬ ‫״כולנו בנות חווה״‪.‬גם במאמר היא סיפרה שיש תפיסה שנשים מפחדות ומבוהלות‪ ,‬שכן‪ ,‬פרויד עשה מחקר ולקח נשים –‬ ‫ניסה להבין מה הבהלה שהן נמצאות סביבה‪ ,‬והנשים אמרו ״נתקפנו מינית ע״י אנשים מהמשפחה״‪ ,‬אולם פרויד היה‬ ‫שוביניסט ורצה לא לפרסם את זה‪.‬‬ ‫מי הוא אדם? אדם הוא בן זוגה של חווה מהתורה‪ ,‬מה היא חווה? שם בלבד‪...‬מה הוא אדם? מי שמתאר נשים וגברים‬ ‫בעולם ״אדם״; כשאני אומרת אדם ומגדירה את זה גם כגברים וגם כנשים‪ ,‬זה מעיד שנשים כפופות לגברים – ״אדם״‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מוסיפה קמיר כולנו מכירים את המונח לא לערבב ביזנס ופלז׳ר – זו התנהלות גברית‪ ,‬אנחנו כנשים מערבבות‬ ‫אישי ומקצועי; אנחנו גם רגשיות וגם תבוניות‪.‬הפמיניזם הרדיקלי לא מחפש שוויון – אלא הוא מחפש שתהיה אישה‪,‬‬ ‫גבר‪ ,‬וכל אחד יהיה מה שהוא‪.‬נשים חושבות בצורה רב תחומית‪ ,‬מחשבותיהן הרבה יותר גמישות‪ ,‬שכן‪ ,‬ניתן לראות שכל‬ ‫כתבי עת הישנים הם מעין ״טקסט בוק״ – נורא תבניתי ורציונלי‪ ,‬ועם השנים המאמרים הפכו ונהיו – משפט וכתיבה‪,‬‬ ‫משפט וסוציולוגיה – זה מה שהנשים הביאו‪.‬ואז מתחילים להבין שהתנועה האקטיביסטית שאנחנו מביאים אותה –‬ ‫במקביל אלייה פועלת תנועה נוספת שמייצרת הגות‪ ,‬אקדמיה‪ ,‬תאוריה‪ ,‬שאנחנו לא שמים לב אבל אנחנו ניזונים מהם‬ ‫ומחכימים בלי לדעת‪.‬לסיכום הפרק ‪ :‬ה ד מ ו ק ר ט י ה מ ה ו ו ה מ ע י ן ״ ט ש ט ו ש ״ ‪ ,‬י ש ר ו ב ד מ ס ו י ם ש י ש מ ק ר י ם ש ה ח ב ר ה כ ב ר ל א‬ ‫סבלנית אלייה‪ ,‬כי אנחנו בתור חברה רואים את החברה כטובה ביותר‪.‬‬ ‫פרופ׳ טריגר מוסיף‪ :‬בסופו של דבר‪ ,‬המטרה של כל הזרמים בפמיניזם היא אותה מטרה של השגת שוויון‪.‬ההבדלים הוא‬ ‫שכל זרם נותן לחוסר השוויון היא דרך שונה‪.‬שכן‪ ,‬מה שמייחד את התאוריה הפמיניסטית – זה שאורית מסבירה שהיא‬ ‫לא רק תאוריה שצריכה להישאר באקדמיה אלא ככזו ששואפת להביא לשינוי חברתי‪.‬ש כ ן ‪ ,‬ק מ י ר א ו מ ר ת ש ב נ י ג ו ד ל ת נ ו ע ו ת‬ ‫ש ח ר ו ר ל א ו מ י ו ת מ מ ו צ ע א ת נ י – כאשר מדובר בנשים וגברים אין אנחנו או הם ]לא אמור להיות לפחות[; הגברים הם חלק‬ ‫בלתי נפרד מחייהם של נשים ולהפך‪ ,‬ולכן לנשים יש התנגדות או קושי לראות בגברים כאויב‪.‬זאת לעומת התנגדות למשל‬ ‫נגד לבנים ושחורים – שם קשה יותר לראות קושי בהתנגדות‪.‬שכן‪ ,‬קרול גיליגן אומרת על המודל של הגבר הלבן שהוא‬ ‫כ״כ שקוף שאנחנו לא שמים לב אליו – ״דגים לא יודעים שהם חיים במים״‪ ,‬ואנחנו חיים בפטריארכיה ולא יודעים שאנחנו‬ ‫ח י י ם ב פ ט ר י א ר כ י ה כ ז ו כ י ו ו ן ש א נ ח נ ו ח י י ם כ כ ה באופן תמידי ‪.‬ז ה ת ו צ ר ש ל ב ח י ר ה א נ ו ש י ת ש מ ס ת ו ו ת ל ה י ו ת ה ב ח י ר ה‬ ‫הטבעית‪.‬נשים מגדירות את עצמן לגבר שנמצא לצידן‪ ,‬כמה זה קשה לאישה לבוא ולהגיד שהיא צריכה להתנגד לגבר‬  ‫גל ספיר ‪ -‬פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר‬ ‫שנמצא לידה‪.‬תפיסת חיים שנשים פחות מתמודדות איתו‪.‬היא מתארת דבר נוסף שנמצא בדברים הקטנים‪ ,‬למשל חוברת‬ ‫מתמטיקה ביסודי‪" :‬רני וגבי מכרו"‪ ,‬זה תמיד זכרים‪.‬‬ ‫כמעט כל דבר בחיים שלנו מעוצב ע״פ הגבר‬ ‫‪ 2‬דוגמאות לכך‪:‬‬ ‫‪.(1‬הרפואה; יש ענף שלם שנקרא רפואה מגדרית‪ ,‬שכן‪ ,‬בדקו לא מעט ועשו ניסויים רק על גברים‪.‬לא מעט תרופות לא‬ ‫כללו בתרופותיהן את הנשים‪.‬בכתב עת המשפט ציטטו שנאמר ‪ -‬״אישה נחשבה לגבר עם הפרעה״ – גבר הוא אדם ללא‬ ‫הפרעות‪ ,‬אישה היא בעלת הפרעות – יש לה מחזור‪ ,‬בעיות הורמונליות‪.‬מה התוצאה מכך שלא כללו נשים בתרופות? שיותר‬ ‫נשים קיבלו התקף לב‪.‬ההסבר לכך‪ ,‬שנשים מקבלות התקף לב כאשר הן חשות בכאב בטן ]לא תמיד לא להילחץ[‪ ,‬אולם‬ ‫גברים מקבלים זאת בכאב ביד ימין וצד שמאל‪.‬לכן‪ ,‬נשים ״הופלו״ בבדיקות‪ ,‬כי בפועל הן תמיד חושבות שכואב להן הבטן‬ ‫בגלל מחזור ומה שיוצא מזה זה שמקבלות התקפי לב ולא יודעות‪.‬‬ ‫ת‪.‬ל ‪ -‬יצא לפני שבוע ספר על בדיקות רכב‪ ,‬שכן‪ ,‬השלטון הפדרלי עושה רק בדיקות להתנגשות וכדומה עם בובות של גבר‬ ‫בלבד‪.‬זה פוגע בבטיחות נשים‪ ,‬כיוון שנשים ממוצעות שקטנות יותר מהגבר הממוצע נחתכות בחגורה‪ ,‬ההגה והדוושות‬ ‫רחוקים והן צריכות להיות קרובות יותר להגה‪.‬לכן‪ ,‬סילביה פוגל אומרת ש‪-‬״הכל נבנה ע״י הגבר״; מכיוון שהנושא נחקר‬ ‫גם בתחום דיני הנזיקין – יש לכך גם היבטים משפטיים‪.‬שכן‪ ,‬התפרסם מאמר של כתב העת המשפט שעסק בהיבטים‬ ‫המשפטיים של הרפואה המגדרית ]והתעלמות מהמין הנשי[‪.‬‬ ‫‪.(2‬בוויכוחים על אימוץ ילדים‪/‬הורות להט"בים‪ ,‬עולה השאלה על הורות שנוצרת בדרך משפטית לעומת הורות טבעית‬ ‫]גבר ואישה שמקיימים יחסי מין[ – גם ההורות הטבעית לא מוכרת אוטומטית ע״י המשפט‪.‬כל הורות היא בעקרון‬ ‫משפטית ולא טבעית‪ ,‬היינו‪ ,‬החוק הישראלי ]חוק מידע גנטי[ קובע שאישה גרושה שילדה תוך ‪ 300‬ימים מיום הגירושים‪,‬‬ ‫האבא הוא הגרוש ]אין ספק שנכנסה ממנו להריון[‪ ,‬אולם מבחינת הדין הדתי פוגעים פה בשלושה אנשים – ה י ל ד ש א ב י ו‬ ‫הביולוגי הוא אינו אביו‪ ,‬זכויות הילד‪ ,‬האבא שנכפה עליו להיות הורה‪.‬גם לומר שהטבע הוא קריטריון זו בחירה אנושית‪.‬‬ ‫‪.(3‬הדין הישראלי קובע שהיולדת של התינוק היא האישה ]אהיה כנה לא חושבת שזה רק הדין הישראלי קובע אלא‬ ‫הטבע‪ –[.........‬אולם מה אם היולדת נכנסה להריון מתרומת ביצית? למשל‪ ,‬בפרשת העוברים באסותא – כאשר יצרו את‬ ‫הדין לא חשבו על התקלה הטרגית הזו‪ ,‬אולם לפי הדין הישראלי לאור זאת שהיולדת היא האם‪ ,‬אין בכלל שאלה לעניין‬ ‫הביולוגי‪.‬אך הדין נוצר למקרה בו אין תקלות כאלה‪ ,‬כשבפועל ברור שכן יש תקלות כאלה‪.‬הפתרון הכי אנושי במקרה‬ ‫זה לטעמי טריגר – הוא שגם ההורים שלא ילדו את התינוקת יהיו מעורבים‪.‬יש ‪ 2‬דרכים להתמודד עם לקונה‪.(1 :‬להסתכל‬ ‫על החוק כהסדר שלילי; ‪.(2‬פרשנות לפי רוח התקופה‪.‬‬ ‫ת‪.‬ל – פרופ׳ טריגר מעלה את זה בשיעורים של דיני משפחה‪.‬‬ ‫ועוד על הפגיעות של הדמוקרטיה – הסכנה בשלטון העם‬ ‫‪ – vox populi vox dei‬הביטוי הזה משמש בצורה ביקורתית לומר ״קולו של העם – קולו של האל״ ]ביהדות‪:‬״קול‬ ‫המון כקול שדי[ – משתמשים בביטוי בצורה אירונית‪ ,‬משתמשים בו כדי לומר ״פופוליזם״‪ ,‬היסחפות אחרי משהו שלא‬ ‫בהכרח צריך להקשיב לו‪.‬רעיון הוא שאי אפשר להסתפק בשלטון הרוב‪.‬אם הרוב מחליט לעשות דברים לא לגיטימיים‬ ‫הוא עשוי לפגוע בזכויות אדם‪.‬‬ ‫לסיכום ‪:‬‬ ‫‪ v‬יש פער בין הדמוקרטיה כאידיאל לבין היישום;‬ ‫© כיצד מגדירים דמוקרטיה?‬ ‫‪ o‬מי שולט בדמוקרטיה?‬ ‫‪ Ö‬העם?‬ ‫‪ Ö‬היטלר?‪ :‬״אינני דיקטטור‪ ,‬רק עשיתי את הדמוקרטיה לפשוטה יותר״‬