תנועה בכבישים PDF

‫נושא מס' ‪10‬‬ ‫זמן תגובה‬ ‫ומרחק עצירה‬  ‫תוכן עניינים‬ ‫זמן תגובה ומרחק עצירה ‪1.......................................................................................................‬‬ ‫...

‫נושא מס' ‪10‬‬ ‫זמן תגובה‬ ‫ומרחק עצירה‬  ‫תוכן עניינים‬ ‫זמן תגובה ומרחק עצירה ‪1.......................................................................................................‬‬ ‫מערך השיעור ‪1.................................................................................................................‬‬ ‫זמן תגובה ומרחק תגובה – הגדרה ומאפיינים‪3........................................................................‬‬ ‫גורמים המשפיעים על זמן תגובה ‪4....................................................................................‬‬ ‫הקשר בין זמן תגובה למרחק תגובה ‪6................................................................................‬‬ ‫זמן בלימה ומרחק בלימה – הגדרה ומאפיינים ‪7.......................................................................‬‬ ‫מרחק עצירה‪8...................................................................................................................‬‬ ‫נספח מס' ‪ :1‬שלבי תהליך התגובה – רקע עיוני ‪13...................................................................‬‬ ‫פעילויות בנושא תגובה‪ ,‬בלימה ועצירה ‪14...............................................................................‬‬ ‫שאלות תרגול לקראת מבחן תיאוריה ‪20.................................................................................‬‬  ‫זמן תגובה ומרחק עצירה‬ ‫מערך השיעור‬ ‫מטרות‬ ‫התלמידים‪:‬‬ ‫‪.1‬יכירו ויזהו את מאפייני התגובה ויבינו מהו זמן תגובה‪.‬‬ ‫‪.2‬ידעו‪ ,‬שמשך זמן התגובה לגירויים חיצוניים ולנסיבות משתנה מאדם לאדם‪ ,‬בהתאם לניסיונו‬ ‫ולמיומנותו‪.‬‬ ‫‪.3‬יבינו את הקשר בין‪ :‬זמן תגובה למרחק תגובה‪ ,‬זמן בלימה למרחק בלימה וזמן עצירה למרחק‬ ‫עצירה‪ ,‬ואת השפעתם על מידת בטיחותם במרחב התעבורתי‪.‬‬ ‫‪.4‬יבינו את הקשר שבין קשב‪ ,‬ריכוז והסחת דעת לבין זמן התגובה ומרחק העצירה‪.‬‬ ‫‪.5‬יכירו את דיני התעבורה שבזיקה לזמן תגובה ולמרחק עצירה‪.‬‬ ‫רעיון מרכזי‬ ‫"זמן תגובה" מוגדר כזמן שחולף מרגע שאדם מבחין בגירוי המחייב תגובה מצידו ועד לרגע שבו החל‬ ‫להגיב‪.‬זמן התגובה האנושי‪ ,‬נאמד בין ‪ 3/4‬שנייה ל‪ 1-‬שנייה‪ ,‬והוא תלוי ביכולותיו של הנהג‪ ,‬בגילו‪,‬‬ ‫בקשב ובריכוז שלו‪ ,‬במיומנות השליטה במכונית וביצוע פעולות באופן מידי במצבי דרך מפתיעים ועוד‪.‬‬ ‫במהלך זמן התגובה של הנהג מתמיד כלי הרכב בתנועתו ללא כל שינוי ונע במהירות קבועה‪.‬המרחק‬ ‫שעובר הרכב מרגע שעיני הנהג קולטות את המידע על אודות האירוע ועד שהוא לוחץ על הבלמים‬ ‫נקרא "מרחק התגובה"‪.‬אורכו של מרחק התגובה קשור למהירות הנסיעה של הרכב ולמהירות‬ ‫תגובתו של הנהג‪.‬ולכן‪ ,‬כל חלקיק שנייה בזמן התגובה הוא קריטי לבטיחותם של כלל משתמשי‬ ‫הדרך‪.‬עם התגובה – לחיצה על דוושת הבלם‪ ,‬עובר הרכב לתהליך של בלימה‪.‬מרחק הבלימה הוא‬ ‫המרחק שעובר הרכב החל מהרגע שהנהג לחץ על הבלמים ועד לעצירתו המוחלטת‪.‬מרחק העצירה‬ ‫של הרכב הוא המרחק הכולל את מרחק התגובה ואת מרחק הבלימה‪.‬מאחר שמרחק התגובה‬ ‫ומרחק הבלימה מושפעים מהמהירות‪ ,‬הרי שמרחק העצירה יגדל מאוד כתוצאה ממהירות הנסיעה‪.‬‬ ‫מבחינת הנהיגה והבטיחות בדרכים המשמעות היא‪ ,‬שאם הנהג יתעכב בתגובותיו שנייה אחת או‬ ‫שתיים נוספות‪ ,‬יספיק רכבו לעבור מטרים אחדים או כמה עשרות מטרים נוספים (כפועל יוצא‬ ‫מהמהירות שבה נסע באותו הזמן)‪ ,‬ויסכן את עצמו ואת משתמשי הדרך האחרים‪.‬ככל שזמן התגובה‬ ‫של הנהג יהיה ארוך יותר‪ ,‬כן יתארך גם זמן העצירה של הרכב‪ ,‬וככל שמהירות הנסיעה תגבר‪ ,‬כן יגדל‬ ‫גם מרחק העצירה וישפיע על הסיכוי למעורבות בתאונה‪.‬קיצור זמני התגובה בכמה עשיריות השנייה‬ ‫בלבד עשוי להפחית בכ‪ 90%-‬תאונות שהתרחשו בשל אי‪-‬שמירת מרחק‪.‬מכאן נגזרות שתי‬ ‫‪1‬‬  ‫משמעויות להתמודדות עם מרחק העצירה‪ :‬האטה – נהיגה במהירות סבירה בהתאם לתנאי הדרך‬ ‫שתאפשר לנהג להקטין את מרחק העצירה‪ ,‬ושמירת רווח מהרכב שלפניו ומאחוריו ומכלי הרכב‬ ‫שבצידיו‪ ,‬כדי לאפשר עצירה ולמנוע תאונה‪.‬‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫הערות‬ ‫זמן‬ ‫פעילות ‪/‬אמצעים‬ ‫שיטת ההוראה‬ ‫פירוט התוכן‬ ‫התוכן‪:‬‬ ‫ראשי‬ ‫פרקים‬ ‫פעילות מס' ‪1‬‬ ‫‪ 15‬דקות‬ ‫דף תרגול‬ ‫הסבר המורה על‬ ‫הבנת הקשר בין‬ ‫תגובה‬ ‫"שלבי תהליך‬ ‫ושאלות משימה –‬ ‫זמן תגובה ועל‬ ‫זמן תגובה למרחק‬ ‫‪ +‬בלימה‬ ‫התגובה"‬ ‫מרחק חוסר השליטה‪.‬‬ ‫מרחק תגובה‪.‬‬ ‫תגובה‪.‬‬ ‫= עצירה‬ ‫רקע מדעי‬ ‫(ראו נספח ‪.)1‬‬ ‫פעילות מס' ‪2‬‬ ‫‪ 15‬דקות‬ ‫דף תרגול‬ ‫הסבר המורה על‪:‬‬ ‫הבנת הקשר בין‬ ‫ושאלות משימה –‬ ‫מרחק תגובה‪,‬‬ ‫מרחק תגובה‬ ‫מרחק עצירה‪.‬‬ ‫מרחק בלימה‬ ‫למרחק עצירה‪.‬‬ ‫ומרחק עצירה‪.‬‬ ‫פעילות מס' ‪3‬‬ ‫‪ 45‬דקות‬ ‫סימולציית "בלימה‬ ‫תרגול זמן תגובה‬ ‫התנסות‬ ‫וזמן תגובה" (מתוך‬ ‫באמצעות‬ ‫בסימולציית בלימה‬ ‫"חשיבה בתנועה"‪,‬‬ ‫סימולציה‪.‬‬ ‫– התלמידים‬ ‫הקטלוג החינוכי) –‬ ‫בוחנים את‬ ‫פעילות‬ ‫השפעת הגורמים‬ ‫אינטראקטיבית‬ ‫(מהירות ותנאי‬ ‫(לשימוש באקספלורר‬ ‫הדרך) על זמן‬ ‫בלבד)‪.‬‬ ‫התגובה במרחב‬ ‫התעבורתי‪.‬‬ ‫פעילות מס' ‪4‬‬ ‫‪ 20‬דקות‬ ‫ניתוח שני מקרים של‬ ‫עיון בשני מקרים‬ ‫המשמעות של זמן‬ ‫תאונות‪.‬‬ ‫של תאונות‪ ,‬ודיון‬ ‫תגובה בניתוח‬ ‫על המשמעות של‬ ‫תאונות דרכים‪.‬‬ ‫זמן התגובה על‬ ‫התרחשות תאונה‪.‬‬ ‫פעילות מס' ‪5‬‬ ‫‪ 30‬דקות‬ ‫אפשרות א'‪:‬‬ ‫ניתוח סרטונים‬ ‫הקשר בין קשב‪,‬‬ ‫היסח הדעת‬ ‫"אם נוהגים לא‬ ‫בנושא הסחת דעת‪.‬‬ ‫תשומת לב והסחת‬ ‫אפשרות בחירה‬ ‫מסמסים"‪.‬‬ ‫דעת לזמן תגובה‪.‬‬ ‫"הסחת"‬ ‫כאשר מסמסים לא‬ ‫(ראו נספח ‪.)2‬‬ ‫נוהגים‪.‬‬ ‫סרטונים (מאתר‬ ‫הרשות הלאומית)‬ ‫מלווה בדף פעילות‪.‬‬ ‫פעילות מס' ‪6‬‬ ‫‪ 30‬דקות‬ ‫אפשרות ב'‪:‬‬ ‫ניתוח אירועים‬ ‫אפשרות בחירה‬ ‫ניתוח אירועים‬ ‫בנושא הסחת דעת‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫"הקשר בין קשב‪,‬‬ ‫דף פעילות מלווה‬ ‫הסחת דעת וזמן‬ ‫בשאלות פתוחות ורב‪-‬‬ ‫התגובה"‪.‬‬ ‫ברירה‪.‬‬ ‫(ראו נספח ‪.)2‬‬ ‫שאלות תיאוריה‪.‬‬ ‫התנסות במבחני‬ ‫מתוך מאגר משרד‬ ‫סיכום‬ ‫תיאוריה‪.‬‬ ‫התחבורה אגף‬ ‫הרישוי‪.‬‬ ‫זמן תגובה ומרחק תגובה – הגדרה ומאפיינים‬ ‫אדם מגיב לגירויים שונים במרחב הסובב אותו‪.‬גירוי הוא כל דבר שאדם קולט באמצעות אחד מחושיו‪,‬‬ ‫והתגובה היא הפעולה שגופנו מבצע בעקבות קליטת הגירוי באמצעות החושים‪.‬המוח מקבל מידע‬ ‫מהחושים כל הזמן ומעביר לגוף פקודות כיצד לפעול ולהגיב בהתאם לגירוי‪.‬התגובה יכולה להיות גלויה –‬ ‫ניתנת לצפייה ולהבחנה‪ ,‬והיא יכולה להיות סמויה ‪ -‬מתרחשת בתוך האורגניזם ואינה ניתנת להבחנה‬ ‫חיצונית‪.‬‬ ‫האדם מגיב בשני אופנים‪:‬‬ ‫✓ תגובה לא רצונית‪ ,‬רפלקס – תגובה מידית ובלתי מודעת של שרירים בגוף לגירוי חיצוני או‬ ‫פנימי‪ ,‬והוא תוצאה של עיבוד עצבי שמתרחש מחוץ למוח‪.‬למשל‪ ,‬תגובה מידית של רתיעה‬ ‫כאשר היד נוגעת בעצם חם מאוד‪.‬תגובות מהירות ואוטומטיות כאלה במצבי סכנה‪ ,‬ללא שלב‬ ‫העיבוד במוח האורך זמן‪ ,‬משמשות מנגנון הישרדות‪.‬בלימה או הסטת ההגה למניעת פגיעת‬ ‫המכונית ברכב שיוצא מחנייה או בהולך הרגל אשר יורד לפתע ממדרכה אל נתיב הנסיעה‪ ,‬הן‬ ‫דוגמאות לתגובה לא רצונית במרחב התעבורתי‪.‬‬ ‫✓ תגובה רצונית‪-‬מודעת – תגובה לגירוי מהסביבה לאחר שעברה תהליך עיבוד במוח‪ ,‬ולכן היא‬ ‫איטית יותר‪.‬ככל שעיבוד המידע שנקלט מורכב יותר‪ ,‬כן תהיה התגובה איטית יותר‪.‬תגובה‬ ‫רצונית לגירוי אינה מידית ואוטומטית כמו תגובה בלתי רצונית‪.‬תהליך העיבוד במוח אורך זמן‪.‬‬ ‫התכוננות לפנייה בעיקול הדרך כתגובה לשלט אזהרה מוקדם‪ ,‬או החלפת נתיב כתגובה לשלט‬ ‫המודיע על מרחק היציאה הבאה מן הדרך‪ ,‬הן תגובות רצוניות במרחב התעבורתי‪.‬‬ ‫במהלך כל תנועה במרחב התעבורתי נוצרים מצבים שבהם נדרשים משתמשי הדרך השונים להגיב‪,‬‬ ‫לקבל החלטות ולבצע שינויים בתנועתם‪.‬השינויים יכולים להיות‪ :‬האטה‪ ,‬עצירה‪ ,‬האצה‪ ,‬פנייה‪.‬לכל אחת‬ ‫מהפעולות נדרש זמן‪.‬‬ ‫"זמן תגובה" מוגדר כזמן שחולף מרגע שאדם מבחין בגירוי המחייב תגובה מצידו ועד לרגע שבו החל‬ ‫להגיב‪.‬זמן התגובה האנושי במצב של ערנות ודריכות נאמד בין ‪ 3/4‬שנייה ל‪ 1-‬שנייה‪ ,‬והוא תלוי בגיל‬ ‫‪3‬‬ ‫הנהג‪ ,‬בחושיו‪ ,‬בתגובות ובתנועות הגוף שלו‪ ,‬ביכולת הראייה והריכוז‪ ,‬במיומנות לביצוע פעולות שליטה‬ ‫במכונית באופן מהיר וספונטני ועוד‪.‬‬ ‫(לפירוט ולהרחבה של שלבי תהליך התגובה ‪ -‬רקע מדעי ראו נספח ‪.)1‬‬ ‫גורמים המשפיעים על זמן תגובה‬ ‫שעמום ומונוטוניות – נסיעה ארוכה או נסיעה בדרך ארוכה‪ ,‬חד‪-‬גונית בעלת נוף‬ ‫ ‬ ‫ללא שינויים רבים‪ ,‬כמו הדרך לאילת‪.‬‬ ‫תנאי מזג אוויר ותנאי ראות – חמסין‪ ,‬גשם‪ ,‬סנוּור‪ ,‬חשיכה‪ ,‬חימום‪-‬יתר ברכב‪.‬‬ ‫ ‬ ‫רעש – שמיעת מוזיקה בעוצמה גבוהה ברכב‪.‬‬ ‫ ‬ ‫עייפות ‪ -‬מאריכה את זמן התגובה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הסחת דעת – עיסוק בפעולות שאינן קשורות למשימת הנהיגה וגורמות להסטת תשומת‬ ‫ ‬ ‫הלב כמו למשל‪ ,‬דיבור בטלפון‪ ,‬כתיבת מסרונים‪ ,‬אכילה‪ ,‬איפור וכו'‪.‬‬ ‫שימוש בסמים‪ ,‬באלכוהול ובתרופות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מידת ההכנה והניסיון – נהג מנוסה מבצע את רוב פעולות הנהיגה בצורה אוטומטית‬ ‫ ‬ ‫לכאורה‪ ,‬כך שהוא פנוי יותר להביט סביבו ולקבל מידע על המתרחש בדרך‪.‬נהג בלתי‬ ‫מנוסה עסוק בניסיון לזכור דברים רבים הקשורים לפעולת הנהיגה‪ ,‬וקשה לו להתרכז‬ ‫בנהיגה ובשינויים בתעבורה המתרחשים בסביבה שמחוץ לרכב‪.‬‬ ‫לשם מניעת הפתעות מנהגים ומעוברי דרך אחרים מותקנים בכלי הרכב‪ ,‬על‪-‬פי תקנות‬ ‫התעבורה‪ ,‬פנסי איתות וסימון שמסייעים לנהגים להבחין בכלי רכב אחרים ולהגיב‬ ‫בהקדם האפשרי‪.‬‬ ‫פנסי בלימה – תקנה ‪342‬‬ ‫בכלי רכב‪ ,‬למעט אופניים‪ ,‬אופנוע שנפח מנועו עד ‪ 50‬סמ"ק ששנת ייצורו עד ‪1993‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ועגלה‪ ,‬יותקנו שני פנסי בלימה בשני צידי הרכב‪ ,‬שאורם אדום‪ ,‬והם ייראו באור היום‬ ‫במזג אוויר נאה ממרחק של ‪ 30‬מטרים לפחות‪ ,‬ובזמן תאורה במזג אוויר נאה‬ ‫ממרחק של ‪ 150‬מטרים לפחות‪.‬‬ ‫מותר שפנס אחורי ישמש גם כפנס בלימה‪ ,‬ובלבד שיהיו בו שני אורות נפרדים‪,‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ושהאור המורה על בלימה יהיה בעל עוצמה חזקה יותר וניתן להבחנה ברורה מן‬ ‫האור האחר‪.‬‬ ‫‪4‬‬  ‫ברכב נוסעים פרטי ובמונית‪ ,‬ששנת ייצורם ‪ 1994‬או אחריה‪ ,‬יותקן בנוסף‬ ‫ג‪.‬‬ ‫לפנסים האמורים בתקנת משנה (א)‪ ,‬פנס בלימה נוסף במרכזו של החלון‬ ‫האחורי‪.‬‬ ‫באופנוע יותקן פנס בלימה אחד שאורו ייראה‪ ,‬כאמור בתקנת משנה (א)‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫מחווני כיוון – תקנה ‪344‬‬ ‫(א) ברכב מנועי שיש בו תא נהג ובאופנוע יותקנו מחווני כיוון אשר אורם ייראה לפני‬ ‫הרכב ומאחוריו לאור השמש ממרחק ‪ 30‬מטר לפחות‪ ,‬ובזמן תאורה במזג אוויר נאה‬ ‫ממרחק של ‪ 150‬מטר לפחות‪.‬‬ ‫מחזירי אור – תקנה ‪345‬‬ ‫(א) ברכב מנועי שרוחבו הכולל עולה על מטר אחד וכן בגרור ונתמך‪ ,‬יותקנו מאחור‬ ‫בגובה שווה מפני הקרקע‪ ,‬לפחות שני מחזירי אור בצבע אדום‪ ,‬מחזיר אור מכל צד‪.‬‬ ‫באופנוע יותקן מחזיר אור אחד מאחור‪.‬‬ ‫על‪-‬פי תקנות התעבורה‪ ,‬תקנה ‪ ,26‬אדם שמתקיים בו אחד מאלה לא ינהג רכב‪:‬‬ ‫הוא שרוי במצב העלול לסכן עוברי דרך‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫הוא נתון להשפעת סמים או משקאות משכרים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫הוא אינו מסוגל לנהוג ברכב בביטחון סביר מחמת מצב נפשו או מחמת חולשה‬ ‫‪.3‬‬ ‫או ליקוי גופני‪.‬‬ ‫הוא במצב השולל ממנו את השליטה ברכב או את ראיית הדרך והתנועה בה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫בכל אחד מהמצבים הנ"ל אוסר המחוקק לנהוג עקב ליקויים גופניים שונים שעלולים לגרום‪,‬‬ ‫בין היתר‪ ,‬להתארכות זמן התגובה‪.‬‬ ‫‪5‬‬  ‫הקשר בין זמן תגובה למרחק תגובה‬ ‫לזמן תגובה במרחב התעבורתי משמעות קריטית‪.‬בעת הנהיגה מופיעים לפני הנהג עצמים ומתרחשים‬ ‫מצבים שהוא חייב להתייחס אליהם‪ :‬שינויים במצב הדרך‪ ,‬תמרורים למיניהם‪ ,‬רמזורים‪ ,‬כלי רכב במצבי‬ ‫תנועה שונים‪ ,‬הולכי רגל וכו'‪.‬לכל אלה חייב הנהג להגיב בצורה מתאימה כדי שיוכל להגיע ליעדו בבטחה‪.‬‬ ‫אם הנהג יתעכב בתגובותיו שנייה אחת או שתיים נוספות‪ ,‬יספיק רכבו לעבור מטרים אחדים עד כמה‬ ‫עשרות מטרים נוספים (כפועל יוצא מהמהירות שבה נסע באותו זמן)‪ ,‬ומרחק זה עלול להיות קריטי‪.‬זמן‬ ‫‪1‬‬ ‫תגובה ארוך פירושו תגובה מאוחרת אשר עלולה להיות מסוכנת בעת ההתנהלות בדרך‪.‬‬ ‫במהלך זמן התגובה של הנהג נמשכת תנועת כלי הרכב‪.‬המרחק שהוא עובר בפרק זמן זה נקרא‬ ‫"מרחק התגובה"‪.‬‬ ‫מרחק התגובה בנהיגה הוא המרחק שעובר הרכב מהרגע שהנהג הבחין בגורם כלשהו המחייב אותו‬ ‫לעשות שינוי כלשהו בשגרת הנהיגה ועד לביצוע הפעולה הנדרשת‪.‬גורם זה עשוי להיות אירוע‪ ,‬דמות או‬ ‫חפץ המחייבים את הנהג להגיב ולפעול באורח שונה כמו לחיצה על דוושת הבלם‪ ,‬הפניית ההגה‪ ,‬צפירה‬ ‫או במקרים נדירים האצה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫איור‪ :‬זמן תגובה ומרחק תגובה‬ ‫‪ 1‬חשיבה בתנועה‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬הפיקוח על הוראת מדע וטכנולוגיה לכל‪.2016 ,‬‬ ‫‪ 2‬פיזיקה‪ ,‬אדם נהיגה ורכב‪ ,‬מורן הוצאה לאור‪ ,2016 ,‬עמ' ‪ ,6‬באדיבות דוד אברהם‪ ,‬מנכ"ל מורן‪.‬‬ ‫‪6‬‬  ‫למרחק התגובה מקובל לקרוא גם "תחום חוסר השליטה"‪.‬‬ ‫תחום חוסר השליטה – הוא המרחק שהרכב עובר מבלי שתתבצע כל פעולה לבלימת המכונית או‬ ‫למניעת סיכון‪.‬בפרק הזמן הזה מעבד מוחו של הנהג את הנתונים ומקבל החלטה ביחס לפעולה‬ ‫המתבקשת‪.‬וכל זאת‪ ,‬בעוד הרכב ממשיך לנוע מבלי שניתנת תגובה כלשהי בפועל‪.‬אורכו של מרחק‬ ‫התגובה תלוי במהירות הנסיעה של הרכב ובמהירות תגובתו של הנהג‪.‬זמן התגובה הסביר הוא כ‪1-‬‬ ‫שנייה‪.‬לדוגמה‪ ,‬בזמן תגובה כזה תעבור מכונית הנוסעת במהירות של ‪ 50‬קמ"ש כ‪ 13.9-‬מטרים‪,‬‬ ‫ובמהירות של ‪ 100‬קמ"ש ‪ -‬כ‪ 27.8 -‬מטרים‪.‬את המרחק הזה עוברת המכונית ללא יכולת שינוי או‬ ‫השפעה כלשהי מצד הנוהג על רכבו‪ ,‬ולכן כל חלקיק שנייה בזמן התגובה הוא קריטי לבטיחות משתמשי‬ ‫הדרך‪.‬מחקרים קובעים‪ ,‬כי קיצור זמני התגובה בכמה עשיריות השנייה בלבד‪ ,‬היה עשוי להפחית בכ‪-‬‬ ‫‪ 90%‬את מספר התאונות שהתרחשו בשל אי‪-‬שמירה על מרחק‪.‬‬ ‫למורה‪ :‬כדי להמחיש את ההשלכות של מרחק התגובה מומלץ לבצע את התרגיל‬ ‫"מרחק התגובה" (פעילות מס' ‪ )1‬מיד לאחר ההסבר בכיתה‪.‬‬ ‫זמן בלימה ומרחק בלימה – הגדרה ומאפיינים‬ ‫זמן בלימה הוא פרק הזמן שעובר מרגע הלחיצה על דוושת הבלם ועד לעצירתו המוחלטת של הרכב‪.‬‬ ‫עם התגובה המתבטאת בלחיצה על דוושת הבלם‪ ,‬עובר הרכב לתהליך של בלימה‪.‬מרחק הבלימה הוא‬ ‫המרחק שעובר הרכב החל מהלחיצה על הבלמים ועד לעצירתו המוחלטת‪.‬‬ ‫הגורמים המשפיעים על מרחק הבלימה‪:‬‬ ‫תנאי הדרך‪ :‬כביש רטוב‪ ,‬כתם שמן‪ ,‬חול על פני הכביש‪ ,‬עלי שלכת‪ ,‬טיב פני הדרך ועוד‪.‬‬ ‫ ‬ ‫תקינות הרכב‪ :‬לחץ האוויר בגלגלים‪ ,‬מצב הבלמים‪ ,‬תקינות הצמיגים‪ ,‬מערכת המתלים וכו'‪.‬כאשר‬ ‫ ‬ ‫מערכות אלה אינן תקינות נפגעת אחיזת הצמיג בכביש‪ ,‬דבר שמאריך את מרחק הבלימה‪.‬‬ ‫מהירות הנסיעה‪ :‬מרחק הבלימה גדל באופן משמעותי‪.‬ככל שהמהירות גוברת כן מוכפל בריבוע‬ ‫ ‬ ‫מרחק הבלימה! לדוגמה‪ ,‬אם המהירות תגבר פי ארבעה‪ ,‬יגדל מרחק הבלימה פי שישה‪-‬עשר‬ ‫(ארבע בריבוע)‪.‬‬ ‫‪7‬‬  ‫מרחק עצירה‬ ‫מרחק העצירה של הרכב הוא הסכום של מרחק התגובה ומרחק הבלימה‪.‬‬ ‫מרחק התגובה – המרחק שעובר הרכב מרגע שעיני הנהג קלטו את המידע על האירוע‬ ‫ ‬ ‫ועד שהוא לחץ על הבלם (זמן התגובה‪ ,‬זמן קבלת ההחלטה לבלום‪ ,‬תלוי באדם‪,‬‬ ‫בכישורי הנהיגה שלו‪ ,‬במידת ערנותו‪ ,‬בגילו ועוד)‪.‬‬ ‫מרחק הבלימה – המרחק שעובר הרכב מרגע הלחיצה על הבלם ועד לעצירתו‬ ‫ ‬ ‫המוחלטת (הבלימה היא תהליך טכנולוגי שמושפע מפעילותן של מערכות הרכב)‪.‬‬ ‫מרחק תגובה‬ ‫מרחק בלימה‬ ‫מרחק עצירה‬ ‫‪3‬‬ ‫איור‪ :‬מרחק עצירה‬ ‫מאחר שהן מרחק התגובה והן מרחק הבלימה מושפעים מהמהירות‪ ,‬הרי שמרחק העצירה יגדל‬ ‫מאוד כתוצאה ממהירות הנסיעה‪.‬‬ ‫למורה‪ :‬כדי להמחיש את ההשלכות של מרחק העצירה מומלץ לבצע את התרגיל‬ ‫"מרחק עצירה" (פעילות מס' ‪ )2‬מיד לאחר ההסבר בכיתה‪.‬‬ ‫‪ 3‬נוהגים אחרת נוהגים נכון‪ ,‬הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים‪.2017 ,‬‬ ‫‪8‬‬  ‫התמודדות עם מרחק עצירה – האטה ושמירת רווח‬ ‫‪.1‬האטה‬ ‫ראינו‪ ,‬שמרחק העצירה גדל באופן משמעותי עם עליית המהירות‪.‬וכך‪ ,‬כדי לצמצם אותו יש להאט‬ ‫את מהירות הנסיעה‪.‬‬ ‫כל עצירה בדרך מחייבת את הנהג להתחשב בתנועה שמאחוריו‪.‬מבטים לכל הכיוונים‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫לאחור‪ ,‬יגדילו את מרחב התמרון והבטיחות של הנהג המבקש לעצור‪.‬‬ ‫הוראות החוק והתעבורה הקשורות להאטה ולבלימת חירום‪:‬‬ ‫תקנות התעבורה מטילות על הנוהג חובה לנהוג במהירות שתאפשר לו לשלוט ברכב ולהגיב‬ ‫להתרחשויות בדרך בבטחה‪ ,‬ולא בבלימות פתע המסוכנות כשלעצמן‪:‬‬ ‫‪.1‬מהירות סבירה ‪ -‬תקנה ‪ :51‬לא ינהג אדם רכב אלא במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות‬ ‫ובתנאי הדרך והתנועה בה‪ ,‬באופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב‪.‬‬ ‫‪.2‬חובת האטה – תקנה ‪ :52‬בכפוף לחובת המהירות הסבירה‪ ,‬חייב נוהג רכב להאט את מהירות‬ ‫הנסיעה‪ ,‬ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו בכל מקרה שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש‪,‬‬ ‫לרבות לרכבו הוא‪.‬‬ ‫‪.2‬שמירת רווח‬ ‫תרגיל לתלמידים‪:‬‬ ‫צפו בסרטון למה רווח? (רלב"ד‪ 0:31 ,‬דקות)‪,‬‬ ‫וענו‪ :‬מהו הקשר בין מהירות הנסיעה‪ ,‬מרחקי העצירה ושמירת רווח?‬ ‫‪9‬‬  ‫ראינו‪ ,‬שבפרק הזמן שעובר בין התרחשות האירוע המחייב תגובה ועד שהרכב עוצר‪ ,‬עובר כלי הרכב‬ ‫מרחק מסוים‪.‬אם הרכב שנוסע לפנינו קרוב‪ ,‬הרווח שבין שני כלי הרכב אינו מספיק למניעת התנגשות‪.‬‬ ‫שמירת מרווח ביטחון גדול יותר (עיקרון מעטפת הבטיחות – הפער) נועדה לאפשר עצירה ללא תאונה‪.‬‬ ‫כדי להימנע מסיכון בפגיעת חזית‪-‬אחור יש לשמור על רווח מהרכב שמלפנים ומאחור‪ ,‬ולשמור גם על רווח‬ ‫מכלי הרכב שבצדדים‪.‬ככל שהרווח יהיה גדול יותר‪ ,‬כן ישתפר שדה הראייה של הנהג והוא יוכל להגיב‬ ‫במהירות רבה יותר‪.‬רווח שבין מכוניות גם מאפשר לרכב עוקף לחזור ולהשתלב בנתיב‪.‬בכבישים צרים‬ ‫ובעומס תנועה יש לשמור על רווח צד המאפשר פתיחת דלת‪ ,‬וכאשר יש מגבלות כביש – כביש חלק‪,‬‬ ‫הגבלה בשדה ראייה או תנאים מכבידים אחרים‪ ,‬על הנהג לשמור על רווח גדול יותר‪.‬‬ ‫תרגיל לתלמידים‪:‬‬ ‫צפו בסרטון‪ :‬עשרים ואחת עשרים ושתיים ‪ -‬מדידת שתי השניות (‪ 0:51‬דקות)‬ ‫וענו‪ :‬כיצד מודדים בפועל את שתי השניות?‬ ‫תקנת התעבורה קובעת‪ ,‬שיש לשמור רווח של שנייה אחת מינימום‪.‬קביעה זו נעשתה כדי להתאים‬ ‫למכשיר מדידה שהופעל בעבר על‪-‬ידי המשטרה‪.‬במציאות‪ ,‬הנהג אינו נוהג במלוא הקשב בכל רגע ורגע‪,‬‬ ‫ומאחר שבתנועה חלים שינויים תמידיים העלולים להשפיע על מרחק הביטחון‪ ,‬יש לשמור על רווח של‬ ‫שתי שניות‪ 4‬לפחות‪.‬‬ ‫שיטת "שתי השניות לפחות" ‪ -‬הרווח הבטוח שצריך לשמור מן המכונית שלפנינו הוא רווח של שתי‬ ‫שניות לפחות‪ ,‬לעיתים שלוש שניות‪.‬כיצד נבצע זאת בפועל? במהלך הנסיעה נבחין בעצם דומם בצד‬ ‫‪ 4‬אריה משקין‪ ,‬נהיגה לחיים‪ ,‬הוצאת קידום‪.2009 ,‬‬ ‫‪10‬‬  ‫הכביש ‪ -‬עמוד חשמל‪ ,‬שלט או עץ‪.‬ברגע שהמכונית שלפנינו‪ ,‬שאחריה אנו עוקבים באותה מהירות‪,‬‬ ‫חולפת על פני אותו עצם‪ ,‬נתחיל במדידה של שתי השניות בספירת "עשרים ואחת‪ ,‬עשרים ושתיים"‪.‬אם‬ ‫טרם נגיע לעצם הדומם שבחרנו בפרק זמן זה‪ ,‬המרחק שאותו אנו שומרים תקין ובטוח‪.‬‬ ‫שמירת רווח מהמכונית שמלפנים מונעת פגיעה ומעניקה יתרונות נוספים לבטיחות‪:‬‬ ‫✓ מניעת התנגשות עם הרכב מלפנים במקרה שהוא יבלום או יאט את מהירות הנסיעה‪.‬‬ ‫✓ מניעת הצורך בבלימה פתאומית במקרה שהרכב שמלפנים יבלום או יאט את מהירות הנסיעה‬ ‫העלולה לגרום לפגיעה ברכב מאחור‪.‬‬ ‫✓ שדה הראייה הקדמי של הנהג טוב יותר‪ ,‬בפרט אם הוא נוסע מאחורי כלי רכב גדול‪.‬‬ ‫✓ היציאה לעקיפה קלה ובטוחה יותר ואפשר להתחרט‪.‬‬ ‫✓ ניתנת אפשרות נוחה לרכב אחר‪ ,‬עוקף‪ ,‬לחזור ולהשתלב בנתיב הימני‪.‬‬ ‫תקנת התעבורה הנוגעת לשמירת רווח‪:‬‬ ‫חובת רווח בין רכב לרכב ‪ -‬תקנה ‪49‬‬ ‫(א) אדם ינהג רכב בעקבות רכב אחר‪ ,‬תוך שמירה על רווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב‬ ‫תגובה‪:‬ובמצב הראות‬ ‫הרכב‪ ,‬זמן ה‬ ‫במצב הדרך‬ ‫מגבלות‬‫עםכלי‬ ‫להתמודדשני‬ ‫במטרה‬ ‫הנסיעה של‬ ‫בהתחשבבטוח‬ ‫במהירות‬ ‫תאונה‪ ,‬על רווח‬ ‫ולמנוע שמירה‬ ‫המלצות בנושא‬ ‫והתנועה הזורמת בה‪.‬‬ ‫‪.1‬הקפדה על שיטת "שתי השניות לפחות"‪.‬‬ ‫‪11‬‬  ‫‪.2‬מּודעות וריכוז בנהיגה – על הנהג להביא בחשבון‪ ,‬שההתרחשויות בכביש משתנות ללא הרף‪,‬‬ ‫ולהיות מודע להם‪.‬בתנאים מסוימים חשוב להתנתק מפעולות מסיחות דעת כמו דיבור בטלפון‪,‬‬ ‫שיחה עם נוסעים‪ ,‬האזנה לרדיו בקול רם ועוד‪.‬‬ ‫‪.3‬צפייה – יש לצפות למרחק תוך התבוננות בכל הכיוונים‪.‬הנטייה להתרכז בפנסי הבלימה של‬ ‫המכונית שמלפנים אינה מספיקה‪ ,‬בשל מגבלת זמן התגובה ויכולת הבלימה‪.‬‬ ‫‪.4‬פעולות בלימה והיגוי – תגובות הנהג‪/‬ת חייבות להיות החלטיות ולא הססניות‪.‬כל שנייה היא‬ ‫קריטית וקובעת את מרחק העצירה‪.‬בבלימת חירום יש ללחוץ על הדוושה בכל הכוח ולאחוז‬ ‫בהגה בשתי הידיים‪.‬‬ ‫‪.5‬נהיגה בעומסי תנועה – בנסיעה איטית עלול הריכוז להיפגע בגלל הפחתת המהירות‪.‬חשוב‬ ‫להיות מרוכזים ולהביט למרחק לכל המתרחש בדרך‪.‬לא מעט תאונות נגרמות בנסיעה בעומסי‬ ‫תנועה בגלל אי‪-‬שמירת רווח‪.‬יש לשים לב למהירות המשתנה של כלי הרכב ולמכוניות הסוטות‬ ‫מנתיבים ללא סימן מוקדם‪.‬‬ ‫‪.6‬כביש רטוב – בכביש רטוב מקדם החיכוך ויכולת האחיזה קטנים ומרחק הבלימה מתארך‪.‬במצב‬ ‫כזה יש צורך לנהוג ביתר‪-‬זהירות‪ ,‬להפחית מהירות ולשמור על מרחק‪.‬‬ ‫‪.7‬שיפור שדה ראייה – יש לשפר עד כמה שניתן את הראות ואת שדה הראייה של המכונית וכן‬ ‫את הנראות שלה‪.‬ניקוי שמשות‪ ,‬הפשרת אדים והדלקת אורות יועילו לשיפור הראייה והנראות‪.‬‬ ‫‪.8‬השפעת אלכוהול – אין לנהוג לאחר שתיית משקאות אלכוהוליים בשל מגבלות הנהג‪/‬ת לנהוג‬ ‫בבטחה‪.‬נהיגה לאחר שתיית אלכוהול מסוכנת‪ ,‬טווח הראייה מוגבל ומתקצר‪ ,‬וזמן התגובה‬ ‫מתארך‪.‬‬ ‫כדי להבין את חשיבות השפעתו של זמן התגובה על התרחשות התאונה ‪ -‬מומלץ לבצע את‬ ‫המשימה‪" :‬המשמעות של זמן תגובה בניתוח תאונות הדרכים" (פעילות מס' ‪ )3‬בסיום פרק‬ ‫זה‪.‬‬ ‫‪12‬‬  ‫נספח מס' ‪ :1‬שלבי תהליך התגובה‪ – 5‬רקע עיוני‬ ‫תהליך התגובה מחולק לארבעה שלבים עיקריים‪ :‬חישה‪ ,‬תפיסה‪ ,‬רגישה ורצייה‪.‬‬ ‫חישה‬ ‫חושי האדם קולטים גירוי חיצוני – אור אדום‪ ,‬תמרור‪ ,‬צפירת מכונית‪ ,‬מראה מכונית מתקרבת‪ ,‬הולך רגל‬ ‫על המדרכה המתכונן לחצות את הכביש וכדומה – ומעבירים אותו אל המוח באמצעות מערכת העצבים‪.‬‬ ‫כאשר התחושות הן עמוקות מספיק כדי שתיקלטנה‪ ,‬הן הופכות לחישות‪.‬הזמן הדרוש לתהליך זה נקרא‬ ‫"זמן חישה"‪.‬‬ ‫תפיסה‬ ‫זמן התפיסה הוא הזמן הדרוש לסיווג‪ ,‬להשוואה ולמיון חישות חדשות על‪-‬ידי המוח‪.‬חישה הופכת לעיתים‬ ‫לתפיסה במובן של יצירת רעיונות חדשים ומחשבות חדשות במוח‪.‬למשל‪ ,‬ההכרה במשמעות האור‬ ‫האדום ברמזור מובילה אצל הנהג לזיכרונות של ניסיונות קודמים‪.‬התפיסה תלויה באינטליגנציה הטבעית‬ ‫של האדם ובלמידה‪.‬למשל‪ ,‬אנשים שלא ראו רמזורים מימיהם לא ידעו את פירושם‪.‬מכאן‪ ,‬שהלימוד‬ ‫מועיל מאוד לתפיסת פירושם של הגירויים החיצוניים המגיעים אל הנהגים או אל הולכי הרגל‪ ,‬והניסיון‬ ‫המעשי חיוני מאוד לקיצור זמן התפיסה‪.‬‬ ‫רגישה‬ ‫הסקת המסקנה בדבר התגובה הנכונה לגירוי החיצוני‪ ,‬לאחר תהליכי החישה והתפיסה‪ ,‬היא "הרגישה"‪.‬‬ ‫הרגישה משפיעה על הפקודה הסופית הנשלחת לשרירים למימוש התגובה‪.‬גם תהליך הרגישה מושפע‬ ‫מאוד מהלימוד ועוד יותר מהניסיון המעשי של האדם‪.‬ככל שהנוהג ברכב ותיק ומנוסה יותר‪ ,‬כן יהיה‬ ‫תהליך הרגישה יעיל ומדויק יותר‪.‬משך זמן הרגישה מתקצר במהלך צבירת הניסיון‪.‬‬ ‫רצייה‬ ‫ההחלטה להגיב וכיצד להגיב היא הרצייה‪.‬בעוד שתהליך התפיסה יכול להציע סוגים שונים של פתרונות‬ ‫לבעיה נתונה‪ ,‬ההחלטה הופכת את התוצאה של כל האותות המתקבלים להוראות ביצוע סופיות‬ ‫המתבטאות בפעילות מסוימת‪.‬לאחר השלמת התהליך על‪-‬ידי המוח מועברת ההחלטה אל השרירים‬ ‫לביצוע ‪ -‬אצל הולך הרגל אל הרגליים‪ ,‬ואצל הנהג אל הרגליים (בלימה) והידיים (היגוי)‪.‬‬ ‫‪ 5‬א' בירן‪ ,‬מ' בקר ול' גוטמן‪.‬מבוסס על חומר מתוך‪ :‬זמן תגובה ומרכיביו במערכת התעבורה‪ ,‬סקר ספרות‪,‬‬ ‫הטכניון‪ ,‬חיפה‪.1972 ,‬‬ ‫‪13‬‬  ‫פעילויות בנושא תגובה‪ ,‬בלימה ועצירה‬ ‫מרחק תגובה‬ ‫זמן פעילות‪ 10 :‬דקות‬ ‫למורה‬ ‫‪6‬‬ ‫פעילות מס' ‪ :1‬משימה ‪ -‬מרחק התגובה‬ ‫מטרת הפעילות‪ :‬תרגול הקשר בין מהירות תנועה לבין מרחק התגובה‪ ,‬כאשר זמן התגובה הוא שנייה‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫טבלת מרחק חוסר השליטה בזמן תגובה של שנייה אחת‬ ‫מרחק הבלימה‬ ‫מהירות המכונית‬ ‫(מטרים)‬ ‫(קמ"ש)‬ ‫(כשהרכב תקין והכביש יבש)‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪20.2‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪27.6‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪45.6‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪56.2‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪66.6‬‬ ‫‪110‬‬ ‫בהסתמך על הנתונים המופיעים בטבלה‪ ,‬ענו על השאלות הבאות‪:‬‬ ‫‪.1‬מהו הקשר בין מהירות התנועה לבין מרחק חוסר השליטה‪ ,‬כאשר זמן התגובה הוא שנייה‬ ‫אחת?‬ ‫‪.2‬מכונית נוסעת במהירות של ‪ 80‬קמ"ש‪.‬הנהג מבחין בהולך רגל היורד מהמדרכה ומתחיל לחצות‬ ‫את הכביש במרחק שלפי הערכתו הוא ‪ 60‬מטר לפני המכונית‪.‬אם זמן התגובה של נהג‬ ‫המכונית הוא שנייה וחצי‪ ,‬האם יוכל הנהג למנוע את הפגיעה בהולך הרגל?‬ ‫‪.3‬אם הנהג נתון להשפעת אלכוהול‪ ,‬זמן התגובה יתארך ויעמוד על שלוש שניות‪.‬האם אז יצליח‬ ‫למנוע את הפגיעה בהולך הרגל?‬ ‫‪ 6‬חשיבה בתנועה‪ ,‬עמ' ‪ ,87-86‬משרד החינוך‪.‬‬ ‫‪14‬‬  ‫מרחק עצירה‬ ‫זמן פעילות‪ 15 :‬דקות‬ ‫למורה‬ ‫‪7‬‬ ‫פעילות מס' ‪ :2‬משימה ‪ -‬מרחק עצירה‬ ‫מטרת הפעילות‪ :‬תרגול הקשר בין מהירות התנועה למרחק העצירה‪ ,‬כאשר זמן התגובה הוא שנייה‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫טבלת מרחק העצירה כאשר זמן התגובה הוא שנייה אחת‪.‬‬ ‫מרחק הבלימה‬ ‫מרחק תגובה‬ ‫מהירות המכונית‬ ‫(מטרים)‬ ‫המרחק שנעבור בשנייה אחת‬ ‫(קמ"ש)‬ ‫(כשהרכב תקין והכביש יבש)‬ ‫(מטרים)‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪8.3‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪11.1‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪13.8‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪20.2‬‬ ‫‪16.6‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪27.6‬‬ ‫‪19.4‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪22.2‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪45.6‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪56.2‬‬ ‫‪27.7‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪66.6‬‬ ‫‪30.5‬‬ ‫‪110‬‬ ‫בהסתמך על הנתונים המופיעים בטבלה‪ ,‬ענו על השאלות הבאות‪:‬‬ ‫‪.1‬מהו הקשר בין מהירות התנועה לבין מרחק העצירה?‬ ‫‪.2‬מה יהיה מרחק העצירה של מכונית הנוסעת במהירות של ‪ 40‬קמ"ש? מה יהיה מרחק העצירה של‬ ‫מכונית הנוסעת במהירות של ‪ 80‬קמ"ש?‬ ‫‪.3‬האם הכפלת המהירות פי שניים גורמת למרחק העצירה לגדול באותו היחס? הסבירו‪.‬‬ ‫‪ 7‬שם‪ ,‬עמ' ‪.87‬‬ ‫‪15‬‬  ‫סימולציית בלימה‬ ‫זמן פעילות‪ 45 :‬דקות‬ ‫למורה‬ ‫‪8‬‬ ‫פעילות מס' ‪ :3‬מרחקי עצירה – סימולציית בלימה‬ ‫הערה‪ :‬שימו לב‪ :‬הסימולציה עובדת באקספלורר בלבד‬ ‫מטרת הסימולציה‪:‬‬ ‫לבחון את השפעתם של זמני התגובה והבלימה על מרחק העצירה במצבים שונים שבהם נדרשת בלימה‬ ‫– על‪-‬ידי כלי רכב שונים‪ ,‬בתנאים שונים‪ ,‬במהירויות שונות ובתוואי דרך מגוונים‪.‬‬ ‫מהלך הסימולציה‪:‬‬ ‫התלמיד נוסע במסלול‪.‬מזדמנת לו "היתקלות בדרך" והוא נדרש לבלום‪.‬המערכת מציגה לאחר כל‬ ‫"היתקלות" את הנתונים‪ :‬מהירות נסיעה‪ ,‬זמן התגובה ומרחק העצירה‪.‬‬ ‫הנחיות למשתמש‪:‬‬ ‫אסור לדרוס או להתנגש בכלי רכב או באנשים‪.‬יש לבלום בזמן‪ ,‬ולהשלים את המסלול‪.‬‬ ‫‪ 8‬מתוך‪ :‬חשיבה בתנועה‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬הפיקוח על הוראת מדע וטכנולוגיה לכול‪2016 ,‬‬ ‫‪16‬‬  ‫המשמעות של זמן תגובה בניתוח תאונות הדרכים – ניתוח שני מקרים‬ ‫זמן פעילות‪ 20 :‬דקות‬ ‫למורה‬ ‫פעילות מס' ‪" :4‬ההתנגשות" – התאונה של נועם (מקרה ראשון)‬ ‫מטרת הפעילות‪ :‬ניתוח שני מקרים שהתרחשו במציאות‪ ,‬להבנת המשמעות המורכבת של‬ ‫זמן התגובה וההשפעות על התרחשות תאונה‪.‬‬ ‫משימה‬ ‫‪.1‬קראו את הקטע "ההתנגשות" – התאונה של נועם‪ ,‬שבו מתוארת התרחשות התאונה‪.‬‬ ‫‪.2‬לאחר הקריאה דונו בשאלות המפורטות‪.‬‬ ‫נועם‪ ,‬חייל בחופשה אחרי הטירונות‪ ,‬נהג במכונית של הוריו והתנגש ברכב שנכנס לצומת מדרך‬ ‫צדדית וחצה את נתיב נסיעתו‪.‬נהג הרכב השני נפגע בידו השמאלית ובצווארו‪.‬התאונה התרחשה‬ ‫באור יום מלא‪ ,‬בתנאי ראות טובים‪.‬לטענתו של נועם‪ ,‬הוא התקרב לצומת בזהירות רבה מאוד‪ ,‬כי‬ ‫שדה הראייה שלו לעבר הרחוב הצדדי היה מוגבל‪ ,‬ודבריו של המורה לנהיגה שלו עדיין מהדהדים‬ ‫באוזניו "אתה לא רואה? האט!" גם על‪-‬פי עדותו של חוקר תאונות הדרכים נועם נהג במהירות סבירה‬ ‫ועל‪-‬פי החוק בקטע כביש זה‪.‬נועם טען‪ ,‬שאחת הפעולות שנקט על מנת להגביר את זהירותו הייתה‬ ‫הנחת כף רגלו על דוושת הבלם‪ ,‬למקרה שייאלץ לבלום‪.‬כשנים‪-‬עשר מטרים לפני הצומת הוא הבחין‬ ‫ברכב האחר ופגע בו‪.‬‬ ‫שאלות‪:‬‬ ‫‪.1‬מהי אחריותו של נועם לתאונה?‬ ‫‪.2‬האם התאונה הייתה יכולה להימנע לדעתכם? היעזרו בהסבר בטבלת "חוסר השליטה בזמן‬ ‫תגובה" (פעילות ‪.)1‬‬ ‫‪.3‬קראו את שלבי ניתוח האירוע ובדקו את תשובותיכם‪.‬‬ ‫שלבי ניתוח האירוע‬ ‫בהנחה שהנתונים שנמסרו נכונים‪ ,‬נעריך את זמן התגובה ומרחק התגובה המשוערים במקרה של‬ ‫נועם‪.‬זמן התגובה האופייני של נהג צעיר במצבים מסוג כזה הוא ‪ 1.5‬שניות‪.‬אולם‪ ,‬הנסיבות‬ ‫המיוחדות של המקרה מחייבות שינוי בהגדרת "זמן התגובה האופייני"‪.‬ראשית‪ ,‬לדריכות ולציפייה‬ ‫‪17‬‬  ‫להפתעה יש השפעה גדולה מאוד על זמן התגובה‪.‬ומאחר שנועם היה מודע לסכנה‪ ,‬זמן התגובה‬ ‫שלו התקצר והיה צפוי להיות ‪ 1.1- 1.0‬שניות‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬נועם הניח כבר את כף רגלו על דוושת הבלם – פעולה הנמשכת כ‪ 0.2-‬שניות‪ ,‬כאשר העיתוי‬ ‫בלתי צפוי‪.‬את פרק הזמן הזה נחסיר‪ ,‬ונקבל זמן תגובה שעומד על ‪ 0.9 - 0.8‬שניות‪.‬‬ ‫שלישית‪ ,‬נועם נהג חדש יחסית שניסיונו בנהיגה מועט‪ ,‬ואפשר שהשינויים המלווים בתקופה זו את‬ ‫חייו (זה עתה סיים פרק טירונות בצבא) מאריכים את זמן התגובה והוא עומד עתה על ‪ 1.3‬שניות‬ ‫בקירוב‪.‬‬ ‫סיכום האירוע (לאחר דיון)‪ :‬אם מהירותו "הסבירה"‪ ,‬לדבריהם של נועם ובוחן התנועה‪ ,‬הייתה ‪30‬‬ ‫קמ"ש‪ ,‬עבר רכבו בזמן תגובה זה יותר מ‪ 10.50-‬מטר‪ ,‬והבלימה נמשכה לאורך ‪ 5‬מטרים נוספים‪.‬‬ ‫סה"כ כ‪ 15.50-‬מטרים – ‪ 3.50‬מטר יותר מהמרחק שממנו להערכתו של נועם הוא הבחין ברכב‬ ‫האחר‪.‬‬ ‫מסקנה‪ :‬כששדה הראייה מצומצם כל כך‪ ,‬יש להאט למהירות נמוכה בהרבה‪.‬לו‪ ,‬למשל‪ ,‬היה נועם‬ ‫מאט ל‪ 20-‬קמ"ש‪ ,‬בזמן תגובה של ‪ 1.3‬שניות היה עובר ‪ 7.20‬מטר ועוד ‪ 2.20‬מטר מרחק בלימה‪,‬‬ ‫סה"כ ‪ 9.40‬מטר‪ ,‬והתאונה הייתה נמנעת‪.‬באירוע זה לא התייחסנו לשאלת זכות הקדימה‪ ,‬אלא‬ ‫לאפשרות למניעת התאונה ולהוכחה‪ ,‬שנסיעה על‪-‬פי החוק אינה מספיקה תמיד על מנת למנוע תאונה‪.‬‬ ‫יש להיות חכמים יותר ולזהות מצבי סכנה שמחייבים התייחסות קפדנית יותר מאשר קבע החוק‪.‬‬ ‫פעילות מס' ‪" :4‬בלימת חירום ושמירת רווח" (מקרה שני)‬ ‫זמן פעילות‪ 20 :‬דקות‬ ‫למורה‬ ‫משימה‬ ‫‪.1‬קראו את הקטע "בלימת חירום ושמירת רווח" המתאר את התרחשות התאונה‪.‬‬ ‫‪.2‬לאחר הקריאה דונו בשאלות המפורטות‪.‬‬ ‫יובל‪ ,‬חייל בן ‪ 18‬וחצי‪ ,‬נהג בשעות אחר הצהריים של יום שישי קיצי מרמת גן לרעננה כדי לפגוש‬ ‫חברים‪.‬בצומת מורשה היה עליו לעבור שני צמתים מרומזרים שהמרחק ביניהם ‪ 320‬מטר‪.‬‬ ‫‪18‬‬  ‫הרמזור הראשון היה אדום‪ ,‬ויובל המתין רביעי בטור המכוניות הממתינות‪.‬כשנדלק האור הירוק זינקו‬ ‫כל המכוניות בטור והאיצו למהירות של כ‪ 60-‬קמ"ש‪.‬כשיובל היה במרחק של ‪ 50‬מטר (להערכתו)‬ ‫מהצומת השני נדלק האור הירוק‪.‬לפתע הבחין שהנהג שלפניו בולם‪.‬יובל בלם מיד אחריו אבל פגע‬ ‫באחוריו‪.‬‬ ‫בדיעבד התברר‪ ,‬שהנהג השני בטור המכוניות‪ ,‬שאף הוא הבחין באור הירוק המופיע והמשיך בתנועה‬ ‫המואצת גילה‪ ,‬שהנהג שלפניו מאט מסיבה לא ברורה‪ ,‬והגיב מיד בבלימה‪.‬הוא אמנם לא פגע‬ ‫במכונית שלפניו‪ ,‬שהמשיכה וחצתה את הצומת‪ ,‬אבל רכבו נפגע על‪-‬ידי הרכב שמאחוריו (השלישי‬ ‫בטור)‪ ,‬ומיד מאחוריו פגעה המכונית של יובל (הרביעית) ברכב השלישי בעוצמה רבה‪ ,‬עד שהנוהג בה‬ ‫ורעייתו שישבה לצידו ספגו פגיעה בצווארם מסוג "צליפת השוט" ונזקקו לסיוע רפואי‪.‬‬ ‫בגלל הפגיעה בגוף‪ ,‬נשארו שלוש המכוניות במקומן והמתינו לחקירת המשטרה‪.‬‬ ‫חקירת המשטרה לא חשפה ולא ידעה להסביר מדוע האט הראשון (שהמשיך ולא ידע מה קרה‬ ‫מאחוריו ולא נחשף לחקירה)‪.‬‬ ‫הנהג ברכב השני בלם‪ ,‬אבל השלישי‪ ,‬שלא הכין את עצמו לבלימה כי בטח באור הירוק‪ ,‬הגיב כעבור‬ ‫כ‪ 1.5-‬שניות‪ ,‬ובמהירות ‪ 60‬קמ"ש החל לבלום רק כעבור ‪ 19‬מטר‪ ,‬שעה שהרכב שלפניו היה‬ ‫בעיצומה של בלימה‪ ,‬ופגע בו‪.‬‬ ‫יובל הופתע‪ ,‬כמו הנהג שלפניו‪ ,‬ולכן גם זמן התגובה שלו התארך לכ‪ 1.5-‬שניות‪ ,‬והוא פגע ברכב‬ ‫שלפניו‪.‬‬ ‫תאונת שרשרת‪.‬‬ ‫שאלות‬ ‫‪.1‬חשבו את מרחק העצירה שעבר הנהג ברכב השני‪.‬היעזרו בטבלת "חוסר השליטה בזמן‬ ‫תגובה" (פעילות ‪.)1‬‬ ‫‪.2‬האם היה ניתן למנוע את התאונה? אם כן כתבו כיצד?‬ ‫המשטרה תבעה את נהג המכונית השלישית ואת יובל לדין על אי‪-‬שמירת מרחק מהמכונית‬ ‫שלפניהם‪ ,‬ואת יובל גם בגרימת חבלה של ממש ביושבי הרכב שלפניו‪.‬גם במקרה הזה כמו בקודם‪ ,‬זו‬ ‫הזדמנות לדון גם בהבדל בין ציות לחוק לבין הפעלת שיקול דעת בטיחותי‪ ,‬שהוא קפדני יותר מהחוק‬ ‫עצמו‪.‬כך‪ ,‬גם כשמופע הרמזור הופך ירוק‪ ,‬עדיין מחויב הנהג לבחון את סביבתו ולחזות בעיות‬ ‫בטיחותיות‪.‬‬ ‫המערכת החושית של האדם והמערכת התפעולית המכנית של כלי הרכב אינן מאפשרות לכלל עוברי‬ ‫הדרך להגיב באופן מידי (על המקום)‪.‬ומכאן‪ ,‬שנדרשות דרכי התנהגות בטיחותיות‪ :‬אסור להפתיע את‬ ‫‪19‬‬ ‫הנהג‪ ,‬צריך להימנע מהתנהגות אימפולסיבית ופתאומית בדרך‪ ,‬חשוב שנהג ישמור על מרחק מכלי‬ ‫הרכב שלפניו ועוד‪.‬‬ ‫שאלות תרגול לקראת מבחן תיאוריה‬ ‫‪.1‬מרחק הבלימה הוא המרחק שהרכב עובר‪:‬‬ ‫במשך זמן התגובה של הנהג‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫מרגע שהנהג מבחין בסכנה ועד לעצירתו הסופית של הרכב‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מרגע הפעלת הבלמים ועד לעצירתו הסופית של הרכב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫מרגע שהנהג מבחין בסכנה ועד התחלת הבלימה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪.2‬נבחר במשפט היחיד הנכון‪:‬‬ ‫מרחק העצירה גדול תמיד ממרחק הבלימה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫מרחק התגובה ארוך תמיד ממרחק הבלימה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מרחק הבלימה גדול תמיד ממרחק העצירה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫מרחק הבלימה שווה תמיד למרחק התגובה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫מהי השפעתה של מהירות גבוהה בעת תאונת דרכים?‬ ‫‪.3‬‬ ‫הדבר מאריך את זמן‪ -‬התגובה ומשפר בכך את הבטיחות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫הדבר מקצר מאוד את זמן התגובה של הנהג ומשפר את הבטיחות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫היא גורמת לעוצמת התנגשות גבוהה יותר ולנזק ולפגיעה חמורים יותר‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫למהירות גבוהה אין השפעה על תוצאת התאונה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪.4‬מהו היתרון שיש לנהג בנסיעה במהירות נמוכה במצבים מסוכנים?‬ ‫מרחק התגובה יהיה ארוך יותר ויספיק לעצירה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫מרחק התגובה‪ ,‬הבלימה והעצירה ארוכים יותר‪ ,‬ולכן הבטיחות משתפרת‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מרחקי התגובה‪ ,‬הבלימה והעצירה כולם קצרים יותר‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫זמן התגובה יהיה ארוך יותר והנהג יספיק להחליט נכון‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪.5‬בפני איזו בעיה עומד נוהג ברכב הנוהג במהירות גבוהה?‬ ‫הזמן העומד לרשות הנהג להגיב נכון על אירועים בדרך מצומצם מאוד‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫אין בעיה כלל‪ :‬מחקר הוכיח שמהירות גבוהה מאוד תורמת לנהיגה רגועה ושלווה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫זמן התגובה שלו מתארך מאוד‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫זמן התגובה של הנהג מתקצר והדבר מסוכן לנסיעתו‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪20‬‬  ‫‪.6‬מהם מרכיבי מרחק העצירה?‬ ‫ממוצע מרחק הבלימה ומרחק התגובה של הנהג‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫סכום מרחק התגובה ומרחק הבלימה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫סכום מרחק הבלימה והרווח עד לרכב שלפנים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫סכום מרחק ההחלטה ומרחק הביצוע של נהג סביר‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪.7‬מרחק התגובה של הנהג הוא המרחק שעובר הרכב‪:‬‬ ‫מרגע שהנהג לוחץ על דוושת הבלם ועד לעצירתו הסופית של הרכב‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫מרגע שהנהג מבחין בסכנה שלפניו ועד לעצירתו המוחלטת של הרכב‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מהתחלת התגובה ועד סיום הבלימה של הרכב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫מרגע שהנהג מבחין בסכנה שלפניו ועד לרגע שהוא מתחיל לפעול בתגובה לסכנה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪.8‬בלימת פתע מותרת כאשר‪:‬‬ ‫הנוסע ברכב או הנהג מבקשים לפתע לרדת מן הרכב‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫מתברר לנהג הרכב כי טעה בדרכו‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫נהג הרכב מבקש לפנות פניית פרסה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫אין דרך אחרת למנוע תאונת דרכים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪.9‬מרחק התגובה תלוי‪:‬‬ ‫בזמן תגובת הנהג ובמהירות הרכב‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫בתקינות הבלמים ברכב‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫במהירות הרכב בלבד‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫בזמן תגובת הנהג בלבד‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪.10‬מרחק התגובה הוא המרחק שהרכב עובר‪:‬‬ ‫מרגע שהנהג מבחין בסכנה ועד לעצירה מוחלטת‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫מרגע שהנהג מבחין בסכנה ועד שהחל בפעולה שעליה החליט‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מרגע שהנהג מפעיל את הבלמים עד לעצירת הרכב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫מרגע שהנהג מרפה את לחיצתו על דוושת הדלק ועד עצירת הרכב‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪ 11‬מהו המשפט הנכון?‬ ‫מרחק התגובה תמיד גדול יותר ממרחק הבלימה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫מרחק העצירה תמיד גדול ממרחק הבלימה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מרחק הבלימה תמיד גדול ממרחק התגובה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫מרחק הבלימה תמיד גדול יותר ממרחק העצירה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪21‬‬  ‫תשובות‪:‬‬ ‫‪- 1‬ג; ‪-2‬א; ‪-3‬ג; ‪-4‬ג; ‪-5‬א; ‪-6‬ב; ‪-7‬ד; ‪-8‬ד; ‪-9‬א; ‪-10‬ב; ‪-11‬ב‬ ‫‪22‬‬