סיכום למבחן היבטים מגדריים PDF

**[היבטים מגדריים בארגונים]** [**מצגת 1: נשים בשוק העבודה- תמונת מצב*\ *עלייה בשיעורי השתתפות נשים בשוק העבודה (חלקן של הנשים בכוח העבודה)**(מדובר על שוק העבודה בשכר!)]\ המהפכה התעשייתית באמצע המאה ה-18 חוללה שינוי דרמטי בשוק העבודה הנשי. בתקופה שלפני המהפכה התעשייתית, שהייתה מאופיינת בשוק יצרני, נ...

**[היבטים מגדריים בארגונים]** [**מצגת 1: נשים בשוק העבודה- תמונת מצב*\ *עלייה בשיעורי השתתפות נשים בשוק העבודה (חלקן של הנשים בכוח העבודה)**(מדובר על שוק העבודה בשכר!)]\ המהפכה התעשייתית באמצע המאה ה-18 חוללה שינוי דרמטי בשוק העבודה הנשי. בתקופה שלפני המהפכה התעשייתית, שהייתה מאופיינת בשוק יצרני, נשים (למעט בנות מלוכה) היו חלק משמעותי מכוח העבודה בשדות, בבתי מלאכה ובשווקים. הגברים חלקו באחריות של גידול וחינוך הילדים, לימוד המקצוע היה התפקיד של האבא ולא רק של האמא. המהפכה התעשייתית שינתה את התהליכים שהיו קודם ויצרה הפרדה ברורה בין המרחב הביתי (בו נשים עבדו ללא שכר) למרחב הציבורי (שוק העבודה בשכר אליו יצאו הגברים). במהלך השנים, נשים חדרו בהדרגה לשוק העבודה בשכר וכיום הן מהוות למעלה מ-50% מכוח העבודה העולמי, ובישראל האחוזים גבוהים יותר, קרוב ל-60%. במקביל לעלייה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה בשכר, חלה גם עלייה ברמת ההשכלה של נשים, עד שכיום נשים בעולם המערבי והמפותח הן יותר משכילות מגברים בכל התארים. השאלה היא למה למרות העלייה בהשתתפות בשוק העבודה ובהשכלה עדיין אנחנו לא רואים שוויון מגדרי בשוק העבודה (למשל עדיין פערי שכר ופערים בייצוג נשי בתפקידים בכירים)? **[שיעורי תעסוקת נשים]**- שיעורי התעסוקה של נשים בישראל עלו משמעותית ועומדים כיום על 74-78%. העלייה ניכרת בשלושה מדדים: 1. גיל הפרישה - נשים עובדות יותר שנים, 2. היקף המשרה - יותר נשים עובדות במשרות מלאות, 3. שנות העבודה- נשים נשארות זמן רב יותר בשוק העבודה. **[סגרגציה אנכית/הבידול האנכי -ייצוג חסר של נשים בעמדות ניהול והשפעה]- אחוז נמוך של נשים שהן מנהלות לעומת מנהלים גברים.** כשמפלחים לפי תחומים/מקצועות אז יש תחומים שיש הרבה יותר נשים מנהלות למשל בתחום הפיננסי והבנקאות האחוזים יותר גבוהים לעומת זאת בתעשייה יש 0 נשים בניהול בכיר.**[\ שיעור הנשים בעמדות ניהול בישראל-]** הסקרים האחרונים מדברים על לא יותר מ4 אחוזים של נשים בשפיץ- מנכ\"ליות, יו\"ר דירקטוריון וכו\'. מעט מאוד נשים מגיעות לניהול ואם הן מגיעות זה לעמדות ניהול זוטר, לבכיר הרבה פחות מגיעות ולקודקוד מעט מאוד מגיעות. עמדות ניהול- 35.7%, ניהול בכיר- 17%, מנכ\"לות- 8%.\ **[למה הייצוג חסר בעמדות ניהול של נשים הוא בעייתי? -]** זה עוד קול שאנחנו לא שומעים, אין מקום לנשים צעירות.\ **[בסרטון מבעד לתקרת הזכוכית-]** מעופפות הרום הגיעו לעמדות אך עדיין נתקעו במקום ולא חצו את התקרה (\"תקרת הזכוכית\") והיו נשים שנדבקו ל\"רצפה הדביקה\" שאמרו למעופפות הרום שהמצב שלהן עוד יותר טוב משלהן כי הן אפילו לא חצו לעמדות גבוהות יותר. וגם ראינו את האישה שהיא שרה אחת בממשלה וזה מבליט את השוני שלה. **[סגרגציה אופקית- בידול תעסוקתי (הפרדה)]**- לא רואים נשים וגברים בכל מקום בארגון/בשוק העבודה באופן שווה. **[\ נשים מרוכזות במקצועות נשיים-]** מקצוע נשי משמעו מקצוע שבו 60% לפחות הן נשים. למשל חינוך, סיעוד (אחיות), אסתטיקה, משק בית, עבודה סוציאלית. **[זה נקרא גם הגטו הורוד/הצווארון הוורוד-]** מקצועות שגורמים לחסמים, מכשול שלא ניתן לעבור או שקשה לעבור אותו. גטו זה אזור סגור שלא מאפשר לצאת ממנו ומשקף את הקושי לצאת מהמעגל הזה והצבע הוורוד נבחר בשל הקישור המגדרי המסורתי (למשל גם בבגדי תינוקות הצבע של הבנות זה ורוד ובנים כחול, מה שמתבצע באופן בלתי מודע כמעט). מקצועות אלו, המאופיינים בטיפול באחרים וברגישות, מתאפיינים בשכר נמוך יותר. הבידול התעסוקתי הזה הוא אחד הגורמים המרכזיים לפערי השכר המגדריים.\ **[בסרטון מבעד לתקרת הזכוכית]**- הומחש את הבידול התעסוקתי באמצעות דמות האישה בעלת שבעת הראשים, המסמלת את ריבוי התפקידים ה\"נשיים\" בארגון - רווחה, הדרכה, שירותי אנוש ויחסי ציבור. בנוסף, הדוגמה של הנסיכה שהסלילו אותה לתפקידים פקידותיים וגם שהתמיינה לתפקיד קוטל דרקונים אך הוסללה לתפקיד משני של טיפול בדרקונים חלשים וחולים מדגישה כיצד נשים מופנות לתפקידים טיפוליים גם כשהן רוצות תפקידים אחרים.**[\ מעלית הזכוכית -- גם במקצועות נשיים נמצא את הגברים בעמדות בכירות או יוקרתיות יותר-]** לדוגמה, בבתי ספר תיכוניים למרות שכמעט כל המורות הן נשים (98%), לעתים קרובות המנהל הוא גבר. במקום עבודה שרובו נשי, היינו מצפים שיותר נשים יהיו מנהלות. אבל במציאות, גברים \"עולים במעלית הזכוכית\" לתפקידי ניהול, בעוד נשים רבות נשארות באותו תפקיד, גם אם הן רוצות להתקדם.\ **[התרחשה שחיקת ערך, יוקרה ושכר במקצועות שהיו גבריים והפכו לנשיים-]** כשמקצוע הופך מ\"גברי\" ל\"נשי\", הוא חווה שחיקה בערך, ביוקרה ובשכר. לדוג\'- בעבר, מורה היה אחד משני המקצועות היוקרתיים (לצד רופא) והיה מקצוע גברי. המורה היה דמות מרכזית ומשכילה עם אוטונומיה מלאה בבחירת חומר הלימוד. כשנשים נכנסו לתחום החינוך, המקצוע חווה קריסה של יוקרה וערך חברתי, ירידה בשכר ובמעמד, וצמצום בחופש המקצועי של מה ללמד. לעומת זאת ברפואה, למרות כניסת נשים, המקצוע שמר על ערכו, אך הגברים עדיין שולטים בתפקידים הבכירים והמתגמלים יותר. **[פערי שכר מגדריים]**- פערי השכר בין גברים לנשים קיימים גם בשכר החודשי וגם בשכר השעתי. זה המצב כרוני שנמשך כבר לאורך זמן עם שינויים מינוריים בלבד. כשיש מצבי משבר כמו קורונה או מלחמה, הפער בשכר בין נשים לגברים אפילו גדל.\ **[שכר חודשי-]** נשים מרוויחות בערך שני-שליש משכר הגברים. בשנת 2018 עמד השכר החודשי של נשים בישראל על 68.4% משכר הגברים. למרות שבעבר דובר על צמצום הפער, בשנים האחרונות המצב דווקא החמיר- השכר של נשים ירד לכ-66% משכר הגברים, מגמה שנראית לא רק בישראל אלא בכל העולם.\ **[שכר שעתי-]** פערי השכר השעתי נמוכים יותר מהשכר החודשי כי שכר שעתי משולם בדרך כלל במשרות זוטרות יותר ומוגבל על ידי שכר מינימום. נשים מרוויחות כ-84% משכר הגברים בחישוב שעתי. פערי השכר לטובת הגברים קיימים בכל מקום - גם במקצועות נשיים (שרוב העובדים בהם נשים) וגם כשגברים ונשים נמצאים באותם תפקידים בדיוק.\ **[בסרטון מבעד לתקרת הזכוכית-]** ראינו שהנסיכה הייתה צריכה לקפוץ בין הסלעים של פערי השכר.**[\ \ \*מוחלשות הנשים בשוק העבודה-]**נשים הן רוב בקבוצות המוחלשות בשוק העבודה- מועסקות פי 3 יותר מגברים במשרות חלקיות, מועסקות יותר בעבודות זמניות והן הרוב שמועסקות דרך קבלני משנה וחברות כוח אדם- קבוצות עוד יותר מוחלשות **[מצגת 2: מדוע כדאי לפעול לשוויון?\ מדוע כדאי לקדם שוויון מגדרי בשוק העבודה?- ברמת המדינה\ - ככל שהפער המגדרי נמוך יותר (המדינה יותר שוויונית) המדינה מצליחה יותר כלכלית-]** זה מוכח מחקרית המון שנים וזה נכון ברמת המדינה וברמת הארגון. **[בסרטון מבעד לתקרת הזכוכית-]** בסוף הסרטון רואים שמשכנעים את המלך למה כדאי לו לפעול לקיום שוויון מגדרי ושזה ימנף את הכלכלה שלו בממלכה.\ **[- שוויון מגדרי מוביל לניצול מיטבי של ההון האנושי במדינה. אי שוויון מגדרי משמעו ויתור על הון אנושי שטמון בנשים שמהוות מחצית מהאוכלוסייה.\ - שוויון מגדרי מעודד צמיחה כלכלית ומגדיל פריון ותמ\"ג-]** עפ\"י תוצר מקומי גולמי מודדים הצלחות כלכליות של מדינות.\ **[- יש צורך שנשים ימשיכו להוליד ילדים - קיים חוסר בידיים עובדות ברחבי העולם, בוודאי במדינות בעלות פריון ילודה נמוך ותוחלת חיים גבוהה-]** בעולם יש מחסור בכוח עבודה, במיוחד במדינות עם ילודה נמוכה ותוחלת חיים גבוהה (זה נקרא \"כלכלת זקנה\"). נשים רבות מרגישות שהן חייבות לבחור בין קריירה לאימהות, מה שמוביל להחלטה לא ללדת או ללדת מאוחר ופחות ילדים. כדי לפתור את הבעיה, צריך לאפשר לנשים לשלב קריירה ומשפחה. אם נשים ירגישו שהן יכולות להצליח בשני התחומים ולא לבחור או בקריירה או באימהות, הן יהיו יותר פתוחות להביא ילדים לעולם. אך אם התפיסה תהיה או זה או זה אז נשאר עם פחות ילדים ועם מחסור בכוח העבודה.\ **[- ישנה הגנה ראויה לזכויות האדם והאזרח - גם נשים זוכות להשתתפות שוויונית בדמוקרטיה ויכולת השפעה על הקורה בעולם; נשים נהנות מהזכויות לחופש עיסוק, לכבוד האדם הזכות ולהגשמה עצמית ולצבירת קניין-]** אי שוויון מגדרי הוא לא הוגן ולכן יש להבטיח שנשים יוכלו להשתתף באופן שוויני בחיים החברתיים ובדמוקרטיה בדיוק כמו הגברים!. זה משלב 2 גישות: החשיבה הכלכלית- התועלתנית (למה זה משתלם) והחשיבה המהותית (זכותן של נשים לשוויון).**[\ - הפחתת תופעת הפמיניזציה של העוני (נשים מהוות רוב בקרב העניים) והפחתת תלותן בקופה הציבורית -]** נשים וילדים מהווים רוב בקרב העניים בעולם (הן הרוב שנזקקות לעזרה רווחתית). בעוד 98% מההון נמצא בידי גברים, נשים רבות נאבקות בהישרדות יומיומית כלכלית ותלויות בקצבאות רווחה וביטוח לאומי במקום לממש את הפוטנציאל שלהן.\ **[מדוע כדאי לקדם שוויון מגדרי בשוק העבודה?- ברמת הארגון]\ [-ככל שהארגונים שוויוניים יותר (ומגוונים יותר) כך הם יעילים, מצליחים ורווחיים יותר\ -אי שוויון מגדרי משמעו ויתור על מועמדים מצוינים ועובדים מוכשרים כי הן נשים\ -הפחתת תופעת העיוורון כלפי מחצית מהאוכלוסייה- כשבעיקר גברים עובדים השירות שהארגון מציע מוגבל בכך שהוא מותאם בעיקר לסוג מסוים בלבד של לקוחות, גברים. החדרת נקודת המבט הנשית מרחיבה את ההבנה לגבי הצרכים של הנשים והדרכים לפנות לליבן ולגייס אותן כלקוחות\ -אי שוויון מגדרי יוצר יחסי ציבור ורושם גרועים לארגון (כמו תמונות של דרג הניהול שמורכב כולו מגברים)\ -עזיבה של נשים בשל הריונות, לידות והורות מייצרת שינויים רבים בכוח האדם, שמייצרים אובדן הידע בארגון ומוסיפים עלויות שכרוכות בתחלופת עובדים, גיוסם והכשרתם\ -שימור הנשים בארגון גם בתקופות של היריון, לידה והורות מאפשר ליצור כוח אדם יציב, רגוע, שמשמר ידע ומומחיות בארגון. עובדים יעילים ומחויבים יותר כאשר הם עובדים בנינוחות ויודעים שמקומם מובטח]** **[מדוע כדאי לקדם שוויון מגדרי בשוק העבודה? ברמת הפרט -- האישה והגבר\ -ככל שנשים יצליחו לטפס גבוה יותר לעמדות השפעה ולהשוות את שכרן לשכר הגברים, כך הן יזכו בעצמאות ויוכלו להשתחרר מתלותן הכלכלית בגברים ובקופת המדינה\ -להכנסה השפעה מכרעת על העצמת נשים במסגרת הזוגיות ומשק הבית:\ \*מאפשרת לנשים את הכוח ואת הזכות להשמיע את קולן (voice), ולהתמקח בין היתר על תנאי החיים במשפחה, לרבות בהקשר של החלטות בענייני תקציב והוצאות.\ \*ככל שההכנסה של נשים גבוהה יותר היא פותחת בפניהן את האפשרות לצאת (exit) מזוגיות לא מוצלחת או פוגענית\ \*תומכת בנשים כלכלית לאורך חייהן וגם מאפשרת הפרשות גבוהות יותר לפנסיה]**\ **[-מימוש עצמי, סיפוק, גאווה, יצרנות, תחושה של ערך עצמי, הגשמה עצמית. עבודה זו לא רק פרנסה. שאלה ראשונה כשפוגשים מכרים ותיקים -- מה את.ה עושה? חלק מהזהות העצמית והמעמד החברתי\ -לשחרר את הנשים משמעו לשחרר גם את הגברים -- לאפשר להם להשתלב יותר בהורות ]** **[מצגת 3: תיאוריות פמיניסטיות\ רקע מתוך שני הפרקים של אורית קמיר (חומר קריאה)-]** הפמיניזם התפתח [כתנועה אקטיביסטית](לא מסתפקות רק בלהצביע על בעיות) [וחשיבה ביקורתית] המגיבה למציאות חיי הנשים (אין ייצוג הולם, אין זכויות שוות), במטרה לשנות את החברה כולה. נשים הן חלשות (הפמיניזציה של העוני). הפמיניזם אומר שיש קבוצה חברתית(יותר מחצי מהאוכלוסייה) שסובלת מקשיים ייחודיים והגבלות. קמיר מסבירה שלמרות 200 שנות מאבק הכוללות ניסיונות, הפגנות וקרבות עדיין השינוי מוגבל בגלל קושי של נשים להזדהות כפמיניסטיות- הן חוששות שזה יציב אותן כנגד הגברים בחייהן(לא רוצות להילחם בהם). למרות זאת, קיימת טענה שהפמיניזם היא אחת מהתנועות המהפכניות המוצלחות בהיסטוריה האנושית ועדיין חלו שינויים משמעותיים: נשים זכו לזכויות השכלה, להשתלב בשוק העבודה, לקבל אפוטרופסות על ילדיהן ולהחזיק רכוש וכספים באופן עצמאי (שאת כל אלה לא יכלו בעבר).\ עם זאת, הצלחת המהפכה והיותה מאיימת הובילה לתגובת נגד (Backlash) \"באק לאש\" שהתבטאה במיתוג שלילי של פמיניסטיות שכתוצאה מכך נשים רבות נמנעות מלהגדיר עצמן כפמיניסטיות. בשנות ה-80 וה-90 התפרסמו באוסטרליה מאמרים שהאשימו את הפמיניזם בעליה בשיעורי גירושין, עבריינות נוער והזנחת ילדים וגברים בגלל יציאת נשים לעבודה. דוגמה מעניינת לשבירת הסטריאוטיפים היא קתרין מקינון, פרופסורית אמריקאית מובילה בפמיניזם הרדיקלי, המשלבת הופעה נשית מטופחת עם עמדות פמיניסטיות לוחמניות. חשוב להדגיש שהפמיניזם מציע מגוון גישות - אפשר להיות פמיניסטית לא לוחמנית, להכיר בהבדלים בין המינים, או לקרוא להקשבה לקול הנשי הייחודי. אין צורך לבחור בגישה אחת וניתן להתאים את החשיבה הפמיניסטית לכל תחום ומצב. לדוג\'- הטענה שהטוב ביותר ינצח מעוררת ביקורת פמיניסטית, המציאות מראה שבתהליכי בחירה ארגוניים לרוב הגברים מנצחיים אך לעומת זאת, הפמיניזם הניאו-ליברלי מציע להתמקד בבחירת המועמד/ת הטובים ביותר ללא התייחסות למגדר.\ \ \* בבחינת ההיסטוריה של הליברליזם, כפי שמתואר גם בכתביה של אורית קמיר, מקובלת החלוקה **לגל ראשון** שהתרחש בסוף המאה ה-18 ובמאה ה-19, **וגל שני** שהתפתח בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 (פחות חשוב למיכל שנזכור שנים אלא היא רוצה שנבין את המשמעויות של הראשוניות של הסיפור הזה). **[1. פמיניזם ליברלי- גל ראשון]** (סוף המאה ה18- המאה ה19)\ **[-\*שני חיבורים אלו מהווים את הבסיס לפמיניזם הליברלי של הגל הראשון:]**\ [**\*מרי וולסטונקראפט -- \"ההגנה על זכויות האישה\" (חיבור משנת 1792)-**] אמרה שמסתכלים על נשים בעולם הן נראות בורות, חלשות ותלויות בגברים. היא טענה כי ההבדלים בין נשים וגברים אינם מולדים אלא תוצר של חינוך מדכא וסטריאוטיפים חברתיים. היא טענה שנשים נראות כך בעולם כי מונעים מהן השכלה וזכויות. גם אם אישה מתעניינת במשהו מדירים אותה (משאירים אותה בחוץ). וולסטונקראפט ביקרה את החוקה האמריקאית שפתחה ב\"ALL MEN ARE CREATED EQUAL\" והצביעה על כך שהמילה \"MEN\" (גברים) מדירה נשים משוויון, מעמד וזכויות. היא הובילה את תחילת החשיבה הפמיניסטית, שהתפתחה [בהדרגה (לא באופן מידי)] לצד ההגות הליברלית. באמצע המאה ה-18, כשהחברה החלה להכיר בשוויון ובזכויות אדם, וולסטונקראפט העלתה טענה ביקורתית שההכרה בשוויון מוגבלת רק לגברים ומדגישה את הצורך להתקדם מעבר לתפיסה מוגבלת זו.\ **[\*ג\'ון סטיוארט מיל והארייט טיילור -- \"דיכוי הנשים\" (ספר משנת 1869)-]** המשיכו את דרכה של וולסטונקראפט כ-100 שנה אחריה. הם הראו שמעמדן החברתי והמשפטי הנחות של נשים סותר את העקרונות הליברליים של שוויון וזכויות יסוד והציגו את מצבן כחוסר צדק. לפי עקרונות השוויון והחירות בליברליזם, הם דרשו לתת לנשים הזדמנויות שוות בחינוך, עבודה, השתלבות בכל התפקידים וזכות לבחור ולהיבחר.\ **[-הליברליזם מקדש את החירות, חופש הבחירה ושוויון ההזדמנויות האינדיבידואליים-]** הפמיניזם הליברלי מתבסס על הליברליזם המקדש את החירות, חופש הבחירה ושווין ההזדמנויות לכל פרט ופרט.\ **[-דומות מגדרית -- האישה כיצור רציונלי שאינו נבדל מהותית מן הגבר, ולכן זכאית ליהנות מיחס זהה]**- הגל הראשון מתחיל לדבר לראשונה על [הדומות המגדרית]. האישה כמו הגבר. גם היא יצור רציונלי שזכאי לכל הזכויות. **[\*בסרטון- ״מבעד לתקרת הזכוכית״-]** עם הנסיכה אלה, הוא שואל אותה לקראת הסוף האם את גבר? היא עונה לו- אני טובה כמו גבר.\ **[-נשענו על ערכים של שוק עבודה חופשי ותפיסות מריטוקרטיות-אינדיבידואליות של מקום העבודה-]** מריטוקרטיה- תכונות טובות וכישורים, שהטוב ביותר יצליח. אבל תנו לנשים הזדמנות להוכיח את עצמן שהן טובות.\ **[-הצביעו על הפערים המגדריים בעמדות ההשפעה, בהשכלה, בהזדמנויות בשוק העבודה ובשכר]**\ **[-המדינה והחברה צריכות לייצר מנגנונים שיאפשרו לנשים ליהנות משוויון הזדמנויות ואוטונומיה כך שיוכלו לחיות על פי בחירתן-]** הפמיניזם הליברלי דורש מהמדינה והחברה ליצור הזדמנויות לנשים להנות מזכויות הפרט שלהן. ע\"י פתיחת מוסדות חינוך והשכלה גבוהה לנשים, לאפשר להן להיכנס לפוליטיקה, לשוק העבודה בשכר (שישלמו להן) ולארגונים. בעצם לפתוח בפניהן חסמים ושערים שהיו סגורים בפניהן.\ **[-קידמו חקיקה שאוסרת על אפליה]**\ **[-הישגים עבור נשים: הזכות לבחור ולהיבחר, זכות הקניין, אפוטרופסות משותפת על הילדים, רכישת השכלה והשתלבות נרחבת בשוק העבודה-]** הגל הראשון זה הגל של הסופרז\'יסטיות שנלחמו במשך 70 שנה. הן יצאו להילחם ברחובות, הפגנות, שריפת חזיות ואף נכנסו לבתי כלא. [מאבקן הוביל להישגים מכריעים:] זכות הצבעה ובחירה (בשוויץ רק ב-1971), שליטה עצמאית ברכוש וכספים(במקום העברתו מאב לבעל), אפוטרופסות על ילדים (שאפשרה לנשים לעזוב בעלים מתעללים בלי לאבד את ילדיהן), זכות לרכוש השכלה והשתלבות בשוק העבודה בשכר. הישגים אלה, שנראים היום מובנים מאליהם, היו מהפכניים בתחילת המאה ה-20 ויצרו את הבסיס לשוויון זכויות בסיסי לנשים.\ **[-חשיפת הפרדה הנוקשה וההיררכית בין המרחב הביתי לציבורי-]** הפמיניסטיות הליברליות של הגל הראשון הראו שני דברים/מהלכים (דו שלביים):\ **[1. הפרדה(אבחנה)-]** ההפרדה הנוקשה בין המרחב הביתי (ה\"ממלכה\" של האישה, בה היא עבדה אך הגבר שלט בהחלטות על הילדים והכסף) לבין המרחב הציבורי (אליו יצאו הגברים לעבודה בשכר). בעצם הגברים יצאו לעבוד בחוץ ופחות תחזקו את המרחב הביתי. זה או שאתה במרחב הביתי או בציבורי, זה או או- אין ביניים.\ **[2. ההיררכיה -]** המרחב הציבורי-גברי נתפס כחשוב יותר, בעוד המרחב הביתי-נשי נחשב שולי ונחות, תפיסה שנמשכת עד ימינו. **[\*נק\' חשובה בהבנת הגל הליברלי הראשון-]** למרות שהפמיניסטיות חשפו את ההפרדה וההיררכיה בין המרחב הביתי לציבורי, הן לא ערערו על התפיסה שהתפקיד הראשוני של נשים הוא בבית ובמשפחה. כלומר, גם כשדרשו זכויות לימוד ועבודה, הפמיניזם הליברלי עדיין ראו כמובן מאליו שנשים מחויבות ללדת, לגדל ילדים ולטפח את הבית, שהגבר חוזר יהיה אוכל על השולחן. הן האמינו ב\"גם וגם\"- שילוב בין בית לקריירה, אך לא בוויתור על המחויבויות הביתיות. **[הבנה זו חשובה להבנת הפער בין הגל הראשון והגל השני של הפמיניזם הליברלי, המהווים התפתחויות הנבנות זו על גבי זו.]\ \ [2. פמיניזם ליברלי- גל שני- ]**סוף המאה ה19 ותחילת המאה ה20**\ **הגל השני של הפמיניזם התחיל בשנות ה-50-70 של המאה ה-20, הרעיונות והתפיסות הפמיניסטיות בתקופה זו התפתחו במקביל ולא ניתן לתארך אותם באופן מדויק, אך ברור שהגל השני נבנה על ההישגים של הגל הראשון והרחיב אותם.**\ [-\"המין השני\" -- הגבר כמודל ובסיס להשוואה, האישה היא האחר-\ \*סימון דה-בובאר -- \"המין השני\" (ספר משנת 1949)-]** פילוסופית צרפתייה שספרה הוביל להתפתחות הפמיניזם של הגל השני. היא טענה כי בבחינת השאלה \"מה זה אדם?\" המודל הוא תמיד גבר ולכן האישה היא \"אחרת\" (המין השני). היא הדגישה שלא מדובר רק בהפרדה בין מודל לאחר, אלא גם בהיררכיה- המודל הגברי נתפס בחברה כטוב ונכון ולכן מה שלא גברי נחשב לא טוב, פחות ראוי, שולי ונחות.**[\ -ההבדל בין מין למגדר- \*סימון דה בובאר מבחינה בין מין למגדר:\ מין-]** ההבדל הביולוגי בין נשים לגברים (כמו מסת שריר שונה ואברי מין שונים).\ **[מגדר-]** הוא ההבניה החברתית- כל הסטריאוטיפים והציפיות לגבי התנהגות ומראה של נשים וגברים (למשל במקצועות החופשיים נשים נדרשות לנעול עקבים וגברים ללבוש חליפות).\ הגל השני של הפמיניזם הדגיש שההבדלים הביולוגיים לא מחייבים הבדלים חברתיים. אבל בפועל, אישה שחורגת מהציפיות המגדריות (למשל מקללת או מתנהגת בעצבנות) תיענש חברתית על התנהגות שנתפסת כ\"לא נשית\". **[Why so few?- (מנהלות; חברות פרלמנט)-\ \*בטי פרידן -- \"המסתורין הנשי\" (ספר משנת 1963)-]** בספרה העלתה שאלה איך למרות ההישגים של הפמיניזם הליברלי בחקיקה ובזכויות (הזכות לבחור ולהיבחר, לימודים והשתלבות בשוק העבודה), חיי היומיום של נשים כמעט לא השתנו. מראיונות שערכה התברר שנשים לא מרוצות- למרות הזכויות החדשות שהשיגו, הן עדיין נשארות בעיקר בבית, אחראיות על גידול הילדים, ניקיון, בישול, כביסה וטיפוח. פרידן שאלה איך ייתכן שההישגים שהושגו נשארים \"בחוץ\" ואיך על אף שנשים יכולות לעבוד וחלפו 40-50 שנה, לא רואים נשים בתפקידי ניהול או בפרלמנט. **[-הסללה חברתית -- הדרך היחידה של אישה להגשים את עצמה היא דרך תפקידיה כעקרת בית, בת זוג ואימא]**-ההסללה מתחילה מרגע הלידה- מהצבעים שבוחרים לתינוקות ועד הצעצועים (בובות ועגלות לבנות, מוסכים ומשחקי הרכבה לבנים). ההסללה החברתית מעבירה מסר לנשים שהדרך היחידה להגשמה עצמית היא דרך תפקידיהן כעקרות בית, רעיות ואימהות, כולל טיפול בילדים ובבני משפחה מבוגרים או בעלי מוגבלויות. **[בטי פרידן]** גילתה בראיונותיה שנשים לא מסופקות מהמצב הזה ומביעות תסכול ואכזבה, אך כל אחת חשבה שזו בעיה אישית שלה. רק כשראיינה נשים רבות התברר שזו בעיה של כלל הנשים שדורשת פתרון ברמה הקבוצתית.\ **[-הציפיות המגדריות ותפקידי המגדר הם מכשולים העומדים בדרכו.ה של כל אינדיבידואל.ית לבחור בחופשיות את מסלול חייו.ה ובדרכו של שוק עבודה חופשי ומריטוקרטי-]** הציפיות והתפקידים המגדריים מונעים מנשים וגברים לבחור בחופשיות את מסלול חייהם. אין באמת שוק עבודה חופשי ומריטוקרטי (\"הטוב ביותר יצליח\") כי נשים נתקלות במכשולים- שואלים אותן בראיונות עבודה על ילדים והריונות עתידיים, קונסים אותן שהן קרייריסטיות ואומרים להן לחזור הביתה לילדים ולבעל כי צריך בעבודה הרבה שעות. דוגמה לכך היא הדיונים בישראל בשנות ה-60 על עבודת נשים במשמרות לילה- החברה דאגה מה יקרה כשהילדים והבעל יקומו בבוקר בלי אוכל על השולחן. זוהי ההסללה החברתית והתפקידים שמצפים מנשים למלא. **[-תקרת הזכוכית וקירות הזכוכית-]** הפמיניזם של הגל השני טען שנשים לא נולדות נשים אלא מגודלות להיות נשים. החברה מסלילה אותן לכיוונים ותחומים מסוימים (\"תקרת הזכוכית\", \"קירות הזכוכית\" ו\"הגטו הוורוד\"). למשל, כשאישה הולכת ללמוד, מכוונים אותה לחינוך כדי שתוכל להיות עם הילדים בחופש הגדול ולסיים מוקדם לאסוף אותם. מסלילים נשים לתפקידים שנחשבים \"נשיים\", שדורשים תכונות כמו טיפוליות, סבלנות ודאגה לאחרים: עבודה סוציאלית, סיעוד, טיפול, חינוך.\ **[-המדינה צריכה לייצר תשתיות לשינוי היחס לנשים ולאכוף אותן בכל המרחבים כולל המרחב הפרטי (להתערב כדי להגן על נשים מאלימות בבית)-]** הפמיניזם הליברלי קרא למדינה לקחת תפקיד פעיל ביצירת שינוי ביחס לנשים ואכיפתו בכל המרחבים, כולל במרחב הפרטי. נושא מרכזי בתקופה זו היה אלימות כלפי נשים- ההבנה הייתה שאישה שחיה תחת אלימות בבית חיה בפחד מתמיד, ללא בחירה ואוטונומיה אמיתית, מה שמשפיע גם על יכולת הבחירה שלה מחוץ לבית.\ **[-מבנה שוק העבודה מתעלם מהתפקידים הנוספים שיש לנשים כאימהות ומטפלות. על המדינה להבטיח תנאים שיאפשרו שילוב נשים בשוק העבודה (כמו חופשת לידה מסובסדת, מעונות יום לילדים)-]** הפמיניזם הליברלי של הגל השני הצביע על בעיה מרכזית: שוק העבודה בנוי סביב מודל \"העובד האידיאלי\"- עובד שזמין תמיד ולא עסוק במחויבויות אחרות. מודל זה מתאים רק לגברים שיש להם אישה בבית שמטפלת בילדים ובכל שאר המטלות (reproduction). במקום ששוק העבודה יתאים את עצמו למציאות של נשים עם מחויבויות נוספות, הוא רואה בהן \"עובדות שוליות\" (כי יש לאישה מחויבות נוספות שאין מי שיעשה אותן). לכן, על המדינה לבנות תשתיות שיאפשרו לנשים להשתלב בעבודה, כמו מענה לטיפול בילדים- אך בפועל עד היום בישראל אין מספיק מעונות יום והאלטרנטיבה היא גנים פרטיים יקרים (עד 5000 ש\"ח לילד) ולכן נשים רבות לא יכולות להרשות לעצמן ולכן לא הולכות לעבודה. גם כשיש מסגרות, שעות הפעילות שלהן (8:00-17:00) לא מתואמות עם שעות העבודה, מה שמקשה על נשים להיחשב \"עובדות אידיאליות\" ולעמוד בדרישות הבסיסיות של העבודה.\ **[-ומנגנונים של העדפה מתקנת (משוויון פורמלי לשוויון מהותי)-]** הפמיניזם של הגל השני טען ששוויון פורמלי (\"הזדמנויות שוות לכולם\") אינו מספיק ולא אמיתי, כי אין התאמה לצרכים ולחוויית החיים הנשית. למשל, ארגון ש\"בוחר את הטובים יותר\", אך דורש לא להיעדר יותר מחודש בשנה כתנאי לקידום- נשמע שוויוני, אך מפלה נשים שיוצאות לחופשת לידה ומחלות ילדים. דוג\' נוספת עיר בסקנדינביה שפינתה קודם כבישים ורק אח\"כ מדרכות- נשמע הגיוני, אך פגע בנשים שהולכות עם ילדים לגן ברגל, אז העירייה שלחה את המפלסות מוקדם יותר למדרכות ואז לכבישים ואז אחוזי הפציעות של נשים ירדו. לכן, הפמיניזם דרש להסתכל על התוצאות בפועל ולא על הכוונות ולהשתמש בהעדפה מתקנת- כשרואים שאין ייצוג שווה לנשים (למשל בתפקידים בכירים), יש לתת עדיפות לנשים שעומדות בתנאי הסף גם אם יש מועמד גבר \"מבטיח\" יותר. זאת כדי לשנות את המציאות ולא להשאיר את השוויון רק על הנייר. **[\*מעתה ואילך החשיבה הפמיניסטית מתחילה להתפצל לתתי קבוצות אשר ביניהן לעיתים היו מאבקים ולעיתים גם הסכמות. כל קבוצה תרמה תוספת חשיבתית משלה לשיח הפמיניסטי:]\ [3. פמיניזם רדיקלי ]**(קיצוני)**[\ ]**הפמיניזם הרדיקלי של שנות ה60-80 צמח מהגל השני של הפמיניזם הליברלי ומתבסס על חשיבה מרקסיסטית.\ **[-החברה פטריארכלית, יחסי הכוחות בין גברים לנשים עיצבו נורמות של אי שוויון שהושרשו ונטמעו בחברה באופן כזה שהן נראות טבעיות וברורות מאליהן-]** הפמיניזם הרדיקלי רואה את החברה כפטריארכלית (שלטון הגבר- מהמילה \"פטרון\" שמשמעותה בעלות וניהול). הם מתארים מאבק של יחסי כוחות, שבו הגברים, כבעלי כוח עודף, בנו עולם שמעדיף אותם ומדכא נשים. אחד הכלים המרכזיים בדיכוי הוא \"חשיבת המצב הטבעי\"- הנורמות של אי השוויון הוטמעו בחברה כל כך עמוק, עד שהן נראות טבעיות ומובנות מאליהן. למשל, כשנראה טבעי שאישה תגדל ילדים ותבשל ולא טבעי שגבר יעשה ספונג\'ה. הנשים עצמן שותפות לתפיסה הזו ומקבלות אותה כמובנת מאליה.\ **[-הדיכוי החברתי של הנשים הוא עמוק ומבני (אלימות מינית ומגדרית)-]** האלימות המינית והמגדרית היא כלי שמשמש את החברה הפטריכאלית כדי לייצר ולשמר את הנשים כמעמד מדוכא.\ **[-היעדר מודעות לחוסר הצדק ותודעה כוזבת בקרב המדוכאות-]** \"תודעה כוזבת\" אצל הנשים המדוכאות (מתוך החשיבה המרקסיסטית)- הן חושבות שהמצב הקיים הוא המצב הנכון ולא מודעות לחוסר הצדק והדיכוי שהן חוות. הדוג\' לכך היא שנשים בהריון מתנצלות בפני הבוסים והקולגות, כי החברה לימדה אותן שהריון בעבודה הוא דבר לא טבעי, מפריע ומשבש. **[Mainstream = Malestream-; History = His story]**- הפמיניזם הרדיקלי מראה איך אפילו המילים משקפות את השליטה הגברית. למשל, המילה \"היסטוריה\" (History) היא למעשה \"His story\"- הסיפור שלו. הם מראים שרוב הספרים החשובים שמנציחים ככתבי מופת אנושיים נכתבו בידי גברים ומנקודת מבטם. מעט מאוד נשים אם בכלל מופיעות ברשימות קריאה האלו, חלק מאלו שהצליחו להיכנס עשו זאת ע\"י שימוש בשמות בדויים גבריים. כמו כן, הן מראות שהמיינסטרים (הזרם המרכזי) הוא Male-stream (זרם גברי), עיצוב העולם מנק\' מבט של הגברים. **[-גברים שמעצבים את העולם עבור גברים, מנקודת מבטם ובהתאם לצרכים שלהם-]** דוג\' לכך היא שההיסטוריה מתמקדת במצביאים וכיבושים ומתעלמת כמעט לחלוטין מנשים ממציאות ויזמיות שתרמו טוב לעולם.\ **[-אין טעם לנסות להגיע לשוויון בתוך המערכות הקיימות. יש צורך בשינוי יסודי של החברה, צריך לפרק הכול ולבנות מחדש (לוח משחק חדש)-]** הפמיניזם הרדיקלי אומר שאין אפשרות לשנות מתוך המוסדות והמצב הקיים, כי האי שוויון טבוע כל כך עמוק בחברה שהפתרון היחיד הוא לבנות הכל מחדש.\ **[-יש להקים מרחבים אלטרנטיביים ונפרדים לנשים שבהם יהיה אפשר לטפח ערכים \"נשיים\" של שיתוף פעולה, של פעולה שוויונית, תמיכה הדדית, העצמה נשית-]**צריך להקים מרחבים חברתיים אלטרנטיביים, לא בכדי ליצור עולם נפרד לנשים. אלא שבמרחבים אלו הנשים יוכלו לפתח כלים לזיהוי הדיכוי ולמאבק בו, לזהות את רצונותיהן, לקבל תמיכה והעצמה ואז לחזור למרחב החברתי המשותף מחוזקות יותר ומוכנות להתקדם. **[4. פמיניזם סוציאליסטי\ ]**צמח גם הוא מהגל השני, גם מייצג חשיבה לוחמנית.\ **[-הקשר בין הפטריארכיה לבין הקפיטליזם כמנגנון משולב של דומיננטיות גברית שמייצר שליטה, ניצול ודיכוי של נשים-]** הפמיניזם הסוציאליסטי מראה את הקשר בין שליטת הגברים (פטריארכיה) לבין הקפיטליזם- השיטה הכלכלית ששואפת לצבור הון (קפיטל) ללא החזרה לחברה. הפמיניזם מזרם זה מצביע על קיומה של הדומיננטיות הגברית שמנצלת ומדכאת נשים במטרה לייצר עוד הון עבור הגברים. הם מצביעים על תהליכים שמראים איך הקפיטליזם נשען על ההסדרים המגדריים בכדי להמשיך בצבירת ההון.\ **[- הצביעו על המימדים המבניים והשיטתיים של משטרי אי השוויון הקפיטליסטיים והדגישו את הקשר הבלתי נפרד בין כוח וזכויות יתר לבין מעמד ומגדר]**\ **[- הצביעו על Inequality Regimes- התהליכים והפרקטיקות המשולבים זה בזה שתוצאתם היא משטר של אי שוויון מתמשך יציב וקבוע על רקע מגדר, מעמד, וגזע בארגונים-]** הפטריארכיה משתמשת בקפיטליזם כדי לבנות שוק עבודה שמנציח את נחיתות הנשים. העבודה הנשית בבית (ניקיון, בישול, טיפול בילדים וחולים) נתפסת כחסרת ערך כלכלי, למרות שהיא מאפשרת לגברים לצאת ולצבור הון. כך נוצרת הפרדה והיררכיה- עבודת הגברים בשכר נחשבת חשובה, בעוד עבודת הנשים בבית ללא תשלום נתפסת כשולית, נחותה ומובנת מאליה. גם בשוק העבודה עצמו, נשים מרוכזות במקצועות \"נשיים\" כמו מורות, סייעות, עובדות סוציאליות וכוח סיעודי, בהם השכר נמוך משמעותית מזה של המקצועות הגבריים.\ **[- חקר של כל השכבות בארגון (לא רק מנהלים), זיהוי של קבוצות מוחלשות של עובדות]**-הפמיניזם הסוציאליסטי מרחיב את ההתבוננות לכלל השכבות בארגון, ולא רק על המנהלים והחברה. בדיקה זו חושפת את קיומן של נשים מוחלשות בתוך הארגונים. לדוג\'-בפס\"ד של עיריית ירושלים התגלה שנשים באגף התברואה הרוויחו 57% פחות מגברים שביצעו בדיוק את אותה עבודה באותו אגף. זרם זה מכוון אותנו לבחון ולפלח את המתרחש בתוך הארגונים.\ **[- הצביעו על הערך השולי שמיוחס לעיסוקים הנשיים-]** תחומי העיסוק שבהם נשים מרוכזות (כמו עבודות אדמיניסטרציה) נתפסים כשוליים ונחותים, בעוד תחומי העבודה של גברים (כמו מוסך ותחבורה) נתפסים כחשובים. זוהי דוגמה נוספת להפרדה ולהיררכיה בשוק העבודה- התפקידים ה\"גבריים\" חשובים והנשיים פחות.\ **[- הצביעו על ריכוז הנשים במשרות זמניות, חלקיות, חסרות ביטחון תעסוקתי]**\ **[- המציאות של חיים בעולם גלובלי, כשהעשירים מנצלים את כוח העבודה של העניים מבית ובמדינות מוחלשות, אבל גם לניצול יש פנים מגדריות (נשים וגברים מנוצלים אחרת). מתקיימת פגיעה נרחבת בזכויות סוציאליות בעלת השפעות ממוגדרות-]** מחקרים אקדמיים העוסקים בתופעה זו (שמכונה \"דה גלובל סלף\"), מראים שהניצול לא רק בתוך המדינה, אלא גם ביחסים בין מדינות עשירות לעניות, כשחלק משמעותי מהניצול הקפיטליסטי הזה מתבטא בהיבטים מגדריים.\ **[- הפמיניזיציה של העוני - נשים מהוות את רוב הנזקקים לעזרה רווחתית-מדינתית]**\ **[- כדי להשיג שוויון מגדרי יש לבטל את השיטה הקפיטליסטית-]** הפמיניזם הסוציאליסטי קורא לפירוק הקפיטליזם ולמציאת שיטה כלכלית צודקת יותר. **[\*מעכשיו גישות פמיניסטיות שהתייחסו לקבוצות ספציפיות בקרב קבוצת הנשים (שלושת אלה):\ - פמיניזם דתי, חרדי, פלסטיני-]** אמרו לפמיניזם המסורתי \"אל תדברו בשם כולנו\", הצרכים שלנו הם אחרים ואתן לא מייצגות אותנו.\ **[- פמיניזם לסבי-]** הדגיש שהצרכים של נשים לסביות שונים משל נשים הטרוסקסואליות וכי הן מתמודדות עם בעיות וחוויות שונות.\ **[- פמיניזם שחור-]** הפמיניזם השחור בארה\"ב ביקר את התנועה הפמיניסטית המסורתית על כך שהיא מייצגת בעיקר נשים לבנות ממעמד הביניים ומעלה. בעוד הפמיניסטיות המסורתיות נאבקו על זכות הנשים לצאת ולעבוד, נשים שחורות עבדו תמיד- כעבדות ושפחות ועד עבודה בשכר. הן התמודדו עם מציאות שונה: הריונות בגיל צעיר, גידול ילדים לבד ונטישת גברים, ללא תמיכה כלכלית. הפמיניזם השחור האשים את הפמיניזם המסורתי בעיוורון לצבע עור ולחוויות ולקשיים הייחודיים של נשים כהות עור. \*יש האשמה ביקורתית וכועסת על הפמיניזם המסורתי עד אותה תקופה. חשיבה זו מכונה **[\'מיקומים מוצלבים\' ((intersectionality]** (לזכור את המושג) מושג זה מדגיש שאישה אינה רק אישה, אלא יכולה להיות גם כהת עור, בעלת מוגבלות, לסבית, פלסטינית, חרדית, או אפילו הכל יחד. זוהי חשיבה שדורשת להתבונן במאפיינים מורכבים יותר של נשים ושל חוויות נשיות, מעבר להיותן נשים בלבד. זהו פירוק של החשיבה הפמיניסטית והתפצלות למאבקים ספציפיים יותר המדייקים את החוויות של קבוצות נשים שונות. **[5. פמיניזם תרבותי\ ]**התחיל בארה\"ב בשנות ה70-80, קרבות קשות מאוד בינם לבין פמיניזם רדיקלי ופמיניזם של הבניה חברתית.\ **[-קיימים הבדלים בין נשים לגברים, אך הם אינם מצדיקים אפליה-]** אומרים שקיימים הבדלים בין נשים לגברים וזה בסדר שיש אותם, אך לא צריך שזה יוביל להפליה.\ **[-ישנו \"טבע נשי\", \"מהות נשית\", \"קול נשי\"-]** לא צריך להתעלם מהטבע הנשי, המהות הנשית ומהקול הנשי.\ **[-נשים יותר חומלות, נדיבות, אכפתיות, נוטות יותר לשיתוף פעולה ובלתי אלימות. אלה המאפיינים שנדרשים כדי לייצר עולם טוב יותר-]** החשיבה הזו טוענת שנשים חושבות ומתנהגות אחרת. הן יותר חומלות, נדיבות, אכפתיות, סבלניות, משתפות פעולה, אמפתיות וחושבות על אחרים ופחות אלימות. המאפיינים הנשיים האלו באים לידי ביטוי גם בסגנון הניהול השונה של נשים והתכונות האלו נדרשות בכדי ליצור עולם טוב יותר.\ **[-התנהגויות סטריאוטיפיות גבריות כמו אגרסיביות, תחרותיות ושליטה, גורמות נזק לחברה-]** דווקא ההתנהגויות הגבריות האגרסיביות הן אלו שגורמות נזק לחברה.\ **[-לכן יש צורך לקדם הכללה נרחבת יותר של נשים במוקדי קבלת החלטות-]** צריך להכניס נשים לעמדות השפעה ולאפשר להן להביע ולהביא את הזווית הנשית הזאת.\ **[-יש להכיר בשוני בין גברים ונשים, להקשיב לו ולעצב על פיו פרקטיקות ארגוניות והסדרים משפטיים שיתנו מענה גם לרצון הנשים ולצרכים שלהן]**\ **[- דוג\' ממקרה משפטי בארה\"ב- פרשת Sears (רשת גדולה של קמונעאות)-]** סיפור שנמשך המון שנים אך הסתיים בשנת 1986. המועצה האמריקאית לשוויון הזדמנויות תבעה את רשת Sears על בידול תעסוקתי על בסיס מגדר שמלווה בפערי שכר. הם טענו שמעט נשים עבדו בתפקידי מכירות על בסיס עמלות (תפקידים מתגמלים יותר) לעומת תפקידים בשכר קבוע ונמוך (שבהן הועסקו כמעט ורק נשים). המועצה טענה שיש הפליה לנשים גם בקבלה לעבודה וגם בקידום לתפקידי המכירה היוקרתיים שנשמרו לגברים. הם דרשו לחייב את Sears ליצור אינטגרציה שתכניס יותר נשים לתפקידים הגבריים המסורתיים עם שכר גבוה יותר וכך לסגור את פערי השכר והאבחנה המגדרית. Searsטענה שאין להם בעיה לשלב נשים בתפקידים היוקרתיים, אבל נשים מעדיפות תפקידים עם הכנסה קבועה ופחות לוחמניים. התפקידים על בסיס עמלה דורשים יציאה מהחנות, משא ומתן אגרסיבי ויש בהם סיכון גבוה יותר לכישלון. Sears הביאו 3 מומחיות, כולל פסיכולוגית שמאמינה בפמיניזם התרבותי, שחקרו ותמכו בטענה שזו בחירה חופשית של נשים ואין כאן אפליה ובית המשפט קיבל זאת. [פסק הדין היה בעייתי במיוחד כי נתן לגיטימציה משפטית רשמית לבידול תעסוקתי מגדרי ולפערי שכר, בהסתמך על עדויות מומחיות שטענו שזה מה שנשים רוצות.]\ [הביקורת על פסק הדין התמקדה בשלוש נקודות:] (הביקורת באה מהפמיניזם הליברלי ומהבנייה החברתית ולא מתוך הפמיניזם התרבותי!)\ 1. שאלת הביצה והתרנגולת- האם נשים באמת מעדיפות תפקידים פחות תחרותיים, או שהחברה חינכה אותן לחשוב כך?, תהליך החיברות משפיע על גיבוש הזהות המקצועית וההעדפות של נשים.\ 2. התרבות הארגונית התחרותית והקרבית שעוצבה על ידי גברים יוצרת סביבה עוינת לנשים, שגם אם מנסות להשתלב נדחקות החוצה ואז הן מלמדות אחרות גם לא להיכנס לשם.\ 3. ביקורת משמעותית שהייתה היא שגם נשים שמגיעות עם שאיפות גבוהות מבינות שאין להן סיכוי להתקדם, אז הן הלכו לתפקיד עם השכר הנמוך. ההזדמנויות המוגבלות והתגמול הנמוך גורמים להן להתאים את עצמן כלפי מטה ולחפש סיפוק במקומות אחרים.\ **[-הצבת האינטרסים והצרכים הנשיים לצד האינטרסים והצרכים הגבריים, נועדה ליצור מהלך של תיקון, שתכליתו הקצאת מקום שווה מבחינת ההכרה והערך של הנשים, שנדחקו עד עתה לשוליים-]** לייצר מצב שמקשיבים לאינטרסים ולצרכים הנשיים ולא רק לגברים, להכיר בערך של עבודה נשית.\ **[-יש להכיר בערך האמיתי של עבודת הנשים בבית ובשוק העבודה בשכר ולתגמל אותה בהתאם-]** צריך להכיר בכך שנשים רוצות להיות אימהות. במקום להגיד לאישה \"זה לא בסדר, את צריכה לצאת לשוק העבודה ולהיות קרייריסטית\", צריך לאפשר לה לבחור- אם חשוב לה להיות אמא, שתהיה אמא ואם היא רוצה לצאת לעבודה, לאפשר לה. יש קרב בין זרמים פמיניסטים שונים בנושא זה: הפמיניזם התרבותי טוען שנשים בוחרות ורוצות להיות אימהות והפמיניזם הליברלי ופמיניזם ההבניה החברתית טוענים שנשים לא נולדות עם רצון להיות אימהות, אלא מחונכות ומוסללות לכך, כפי שטענה מרי וולסטון.\ **[-Gender Mainstreaming; Gender Budgeting-]**\ **[\*-Gender Budgeting תקצוב מגדרי-]** במסגרת הפמיניזם התרבותי, עולה הקריאה לשלב נשים בכל תחומי קבלת ההחלטות, כולל בתחומי תקצוב בארגונים ובמדינה. המטרה היא להקשיב לצרכים של נשים ולתת להם ביטוי במסגרת המדיניות. לדוגמה, בתקופות מסוימות עלתה השאלה בארה\"ב ובישראל האם מעסיקים צריכים לממן לנשים אמצעי מניעה. נשים ציינו שהנושא חשוב להן, אך עלותו הכספית הגבוהה הופכת אותו לאתגר משמעותי.\ **[\*Gender Mainstreaming - הטמעת חשיבה מגדרית-]** עקרון זה מבקש לשלב את החשיבה המגדרית בתוך המיינסטרים, כלומר להפוך אותה לחלק בלתי נפרד מהשיח המרכזי במדינה, בארגון ואפילו בבית. השאלה שצריכה להישאל היא: מה חשוב לנשים וכיצד ניתן לתת לכך מענה אפקטיבי? **[6. פמיניזם של הבנייה חברתית\ -הארגון אינו במה נייטרלית- המגדר הוא תוצר של תהליכים ארגוניים, מערכות יחסים ואינטראקציות יומיומיות שחוזרות על עצמן ומשמרות את המצב הקיים-]**הפמיניזם של ההבניה החברתית מדגיש שהארגון הוא לא במה ניטרלית שבה דברים פשוט קורים. להיפך- הארגון בעצמו מייצר ומעצב את המגדר דרך פרקטיקות והתנהגויות שחוזרות על עצמן ומבנות את המציאות. שום מקום לא ניטרלי- לא הבית, לא המדינה ובטח שלא הארגון.\ **[-Doing Gender; Gendering Organizations; Gender Factories-]** כל מיני מושגים בפמיניזם הזה שדיברו על ג\'נדר כפועל. Doing Gender- לעשות/לייצר מגדר, Gendering Organizations- ארגונים שמייצרים ומעצבים מגדר, Gender Factories- \"מפעלים\" של מגדר.\ **[-ההבניה החברתית של המגדר כפרקטיקה דינמית של אבחנות בין גברים נשים שהיא תוצר של יחסי כוח, שליטה וכפיפות-]** מגדר בהגדרתו הוא מערך שלם של הבניות חברתיות של \"מה זאת אישה\" ו\"מה זה גבר\"- לא מדובר על הבדלים ביולוגיים אלא על מה שעולה לנו בראש כשאנחנו מדמיינים כל אחד מהם. הארגון מייצר ומשמר הבדלים מגדריים דרך התנהגויות יומיומיות. דוגמה קלאסית היא הציפייה מנשים להכין קפה בעבודה, מנהג שחל שנשים נכנסו לשוק העבודה כמזכירות/פקידות, שתפקידן היה לטפל בכל צרכי הבוס (כמו \"אישה שנייה\" במשרד). למרות שנשים כבר מגיעות לתפקידים בכירים, הציפייה הזו עדיין קיימת בארגונים רבים. לכן זרם זה טוען שהמגדר לא ניטרלי- כשבוס דורש מנשים להכין קפה, הוא מייצר הבחנות מגדריות שמגדירות אותן כאחראיות על האוכל.\ **[-זיהוי התנהגויות הולמות לגברים ונשים שמבנות את אבות הטיפוס התרבותיים היציבים של גבריות ונשיות, שנתפסים כאמיתות אוניברסליות וטבעיות-]** הפמיניזם של ההבניה החברתית מדבר על זיהוי התנהגויות \"הולמות\" לגברים ולנשים, שיוצרות אבות טיפוס של גבריות ונשיות. המושג \"אב טיפוס\" חשוב להבנה- כשדברים חוזרים על עצמם נוצר בראשנו דימוי מסוים, סטריאוטיפ, שאף אחד לא באמת מתאים לו במאה אחוז, אבל כך אנחנו ממפים את העולם. ההבניה החברתית הזו היא לא ניטרלית אלא תוצר של יחסי כוח, שליטה וכפיפות.\ **[דוג\'- פסק דין אמריקאי שהחל בשנות ה80 והסתיים בשנת 2000-]** רואת חשבון בפירמה גדולה בארה\"ב הגיעה לעבודה עם חליפה, עניבה ומכנסיים, על אופנוע. היא הייתה גסת רוח, קיללה, לא התאפרה, עם שיער קצר, שמרה על שם משפחתה הקודם והייתה אגרסיבית. למרות שהייתה מהמובילות והטובות בעבודה, השיגה יותר לקוחות והחזיקה יותר תיקים מעמיתיה והיא לא קודמה לפרטנר שנתיים ברציפות (שלשם שואפים להגיע). הבוס שלה המליץ שתענוד תכשיטים, תתאפר, תלבש בגדים \"נשיים\", תנעל עקבים ותדבר בעדינות כדי שיצליחו לקדם אותה. היא לא קודמה כי לא התנהגה לפי אב הטיפוס המצופה מנשים, מה שמראה שהארגון אינו במה ניטרלית.\ **[-זיהוי התהליכים שמשעתקים את אי השוויון הקיים]**\ **[-חשפו את ההטיות המגדריות שבבסיס פרקטיקות ארגוניות שנחזות להיות נייטרליות (כגון הגדרות של תפקידים, תהליכי הערכה ומיון של עובדים ומועמדים, מודל ה\"עובד האידיאלי\", מעלית הזכוכית)-]** הפמיניזם של ההבניה החברתית חשף איך פרקטיקות ארגוניות שנראות ניטרליות מסתירות הטיות מגדריות. למרות שארגונים מאמינים שהם שוויוניים, הרבה תהליכים ארגוניים לא מודעים גורמים לקידום של יותר גברים ולהסללת נשים לתפקידים מסוימים וכך המציאות חוזרת ומשעתקת את עצמה. **[7. פמיניזם פוסט סטרוקטורלי\ - היעדר אמת אחת אוניברסלית ומחייבת-]** הפמיניזם הפוסט סטרוקטורלי הוא גישה תיאורית ושיטת חשיבה רחבה בהרבה הקשרים בעולם. בהקשר הארגוני, גישה זו טוענת שאין דבר כזה אמת אחת אוניברסלית, נכונה ומחייבת.\ **[-פלואידיות שמחליפה דיכוטומיות נוקשות-]** חשיבה יותר גמישה (פלואידית) שמתנגדת לחשיבה דיכוטומית ובינארית של \"או-או\"- או גבר או אישה, או הטרוסקסואל או הומו/לסבית.\ **[-חשיבה חדשה שאינה אחידה אלא קונפליקטואלית ומלאת ניגודים-]** הפמיניזם הפוסט סטרוקטורלי רוצה שיכירו בכך שהמציאות מורכבת ומלאת ניגודים, הרעיון הוא להטיל ספק באחידות של הגדרות קבועות ולאמץ חשיבה גמישה יותר.\ **[-פירוק של הלוגיקה הבינארית של המגדר, המגדר נתפס כמשתנה, פלואידי, גמיש ומרובה קטגוריות-]** פמיניזם זה קורא לפרק את החשיבה הבינארית (או-או) על מגדר ומציע לראות אותו כפלואידי (פלואיד באנגלית זה נוזל), אם יש חשיבה פלואידית היא לא נוקשה, אלא משתנה וגמישה. כמו שנוזל משנה את צורתו, כך גם אדם יכול להשתנות במגדר שלו, בנטייה המינית שלו, בלבוש ובמראה שלו. לא כולם מוצאים את עצמם בהגדרות ברורות וחד-משמעיות ואנשים יכולים לנוע על פני טווח רחב של קטגוריות ולהגדיר את עצמם כל פעם אחרת.\ **[-דרישה שארגונים יאפשרו לכל סוגי העובדים להרגיש בנוח, להיות שלמים עם עצמם בסביבה הארגונית-]** למשל אם שמים שירותים שהם או גבר או אישה, מה עושה אדם שלא מגדיר את עצמו לא גבר ולא אישה, לאן הוא נכנס?\ **[-מטיל ספק ברעיון של אחידות ההגדרה של אישה ונשיות-גבר וגבריות, בדואליות של קטגוריות מגדריות, בהנגדה בין המגדרים ובנוקשות של האבחנה ביניהם]**\ **[-המגדר מתהווה בהתנהלות היומיומית בארגון]**\ **[- למשל, בחינה של עלוני הגיוס למקומות עבודה והדמויות שמוצגות בהם מביעות את אידיאל המגדרי באותו ארגון. זהו מהלך הטרוסקסואלי וגילני שמדגיש את הקושי של אנשים שאינם חלק ממערך ציפיות והתנהלות מקובלת זו להשתלב בארגונים-]**הפמיניזם זה מבקר את האופן שבו ארגונים מציגים את עצמם בעלוני גיוס. הדמויות המוצגות שם משקפות את האידיאל של הארגון. זה מהלך הטרוסקסואלי וגילני שמדגיש את המצב הטבעי בארגון וכתוצאה מכך, כל מי שלא מתאים למצב הזה מתקשה מאוד להשתלב. החשיבה הזו קוראת לשים לב ולהטיל ספק בקטגוריות הנוקשות האלה, להיות פתוחים לעניין ולמצוא לו פתרונות. **[8.פמיניזם ניאו-ליברלי (פמיניזם תאגידי; פמיניזם שוק)\ - מבוסס על ערכים של שוק קפיטליסטי ודורש לקדם נשים על בסיס אינדיבידואלי בגין יכולותיהן (בדומה לפמיניזם הליברלי)-]** הפמיניזם הניאו-ליברלי מבוסס על חשיבה ליברלית שדוגלת בשוק קפיטליסטי (שיטה כלכלית של צבירת הון=קפיטל). בדומה לפמיניזם הליברלי, דורש לקדם נשים על בסיס אינדיבידואלי בהתאם ליכולותיהן.\ **[-אך ללא רכיב ביקורתי - לא מתייחס לנשים כקבוצה מוחלשת ולא מתעסק בחסמים שנשים נתקלות בהן כחלק מקבוצה מוחלשת-]**לפי גישה זו, נשים טובות ומוצלחות יכולות להגיע לכל מקום שהן רוצות, והיא אינה מציעה ביקורת על הארגון או על החברה. (לא חושבת שיש חסמים שנשים נתקלות בהם כחלק מהיותן קבוצה מוחלשת).\ **[-הדגש הוא אינדיבידואלי ולא קיבוצי-]** לא מדברים על קבוצת הנשים אלא על כל אישה בנפרד (אינדיבידואליות).\ **[-יש לקדם נשים טובות ומוצלחות כדי לשפר את רווחיות הארגון והצלחתו-]** ארגון צריך לקדם נשים טובות ומוצלחות כי זה ישפר את רווחיותו והצלחתו- זו הדרך שבה הקפיטליזם עובד.\ **[-קורא לנשים להשקיע בעצמן, ללמוד, להתפתח, להשקיע בקריירה, להקפיא ביציות-]** זרם זה אומר לנשים להשקיע בעצמן, ללמוד, להתפתח, להשקיע בקריירה ואפילו להקפיא ביציות אם הן רוצות להיות אימהות בעתיד, כי בגילאי 20-30 קשה להיות אמא אם רוצים להתקדם. לפי גישה זו, זו לא הפליה אלא זה מה שהארגון והקריירה דורשים. \*\*לגישה זו אין שום מרכיב ביקורתי כלפי החברה או הארגונים, כי היא לא מסתכלת על נשים כקבוצה. לכן יש התלבטות אם לקרוא לה פמיניזם- אולי כן כי יותר נשים יתקדמו כך, אבל זו חשיבה מפרקת ולא קיבוצית. **[מצגת 4: חלוקת התפקידים המגדרית= החסמים החברתיים\ חלוקת התפקידים המגדרית בין המרחב הביתי הנשי למרחב הציבורי הגברי\ -מקורה במאה ה-18: תחילת התגבשותן של המדינות המתועשות והוצאת תהליך הייצור אל מחוץ למשק הביתי. מעבר מכלכלת משק בית לכלכלת שכר-]** חלוקת התפקידים המגדרית, שמשייכת נשים למרחב הביתי וגברים למרחב הציבורי, לא הייתה קיימת מאז ומעולם. השינוי התרחש במאה ה-18, כשהחברה עברה מכלכלת משק בית (כלכלה קדם-קפיטליסטית) לכלכלה של עבודה בשכר מחוץ לבית (כלכלה קפיטליסטית). לפני כן, במשך רוב שנות האנושות, תהליך הייצור התקיים בתוך משק הבית ושני בני הזוג לקחו בו חלק: נשים עבדו בשדה, בבית המלאכה, מכרו בשוק וגידלו ילדים וגם הגברים השתתפו בגידול וחינוך הילדים. זה מראה שהתמונה של אמא מכבסת בבית ואבא עובד כקבלן אינה המצב הטבעי.**[\ -גברים יצאו לעבודה בשכר, השתלבו בפוליטיקה, במשפט ובמסחר, נשים נשארו במרחב הביתי בעבודה ללא שכר-]** [בשלב זה קורים שני תהליכים מקבילים-] 1. הגברים יצאו לעבוד מחוץ לבית בתמורה לשכר, מה שהוגדר כ\"עבודה אמיתית\". 2. הנשים נשארו במרחב הביתי ועבודתן הפסיקה להיחשב כעבודה, כי לא קיבלו עליה שכר. [תהליכים אלו יצרו שני סוגי הפרדה:] 1.הפרדה מגדרית בין המרחב הציבורי (גברי) למרחב הביתי (נשי). 2.לא רק הפרדה אופקית נוצרת גם היררכיה שבה המרחב הגברי נתפס כחשוב יותר כי בו מרוויחים כסף, מה שהתאים לערכי הקפיטליזם של צבירת הון.**[\ -יצירת הבחנה בין הגברים שהם עובדים \"אמיתיים\", יצרניים לבין עובדות לא יצרניות. העבודה בבית לא הוגדרה כעבודה-]** נוצרה הבחנה בין \"עבודה אמיתית\" (בשכר) לבין עבודת הנשים בבית (ללא שכר), שלא הוגדרה \"אמיתית\" -ניהול משק בית, חינוך ילדים, שמירה על ערכי משפחה, מוסר ודת. ההבניה החברתית הציגה את עבודת הנשים כפעולה מתוך אהבה ונתינה, ללא ציפייה לתמורה והפכה תפקידים שבעבר התחלקו עם הגברים לאחריותן בלבד. **[\ -גיבוש סטנדרט \"העובד האידיאלי\" הטוטאלי-]** המושג \"העובד האידיאלי\", שנטבע על ידי הפמיניזם הסוציאליסטי והפמיניזם של ההבניה החברתית, התפתח בתקופה שגברים יצאו לעבודה בשכר ועד היום. המודל דורש מחויבות טוטאלית וזמינות מלאה לעבודה, ללא מחויבויות אחרות. בארה\"ב למשל נדרש אישור בכתב מהעבודה לכל פעילות אחרת. הפמיניזם הסוציאליסטי מבקר מודל זה בטענה שנבנה ע\"י צורכי הגברים והוא מתאפשר רק בזכות העבודה השקופה והלא מתוגמלת של נשים במרחב הביתי (reproductive labor) שמשחררות את הגברים להיות \"עובדים אידיאליים\" בעבודה היצרנית בשכר (productive labor), מה שמראה איך הקפיטליזם מנצל את עבודה שקופה זו. **[-החלוקה המגדרית במרחב הביתי נשארה יציבה גם לאחר החדירה המאסיבית של נשים למרחב הציבורי ולשוק העבודה בשכר-]** [יציאת הנשים למרחב הציבורי נבעה ממספר גורמים:] 1. חקיקת שוויון הזדמנויות(גל 1), 2. התנועה הפמיניסטית שעודדה את הנשים לרצות להתפתח, 3. עליית רמת החיים והפיכת המדינות ליותר ניאו-ליברליות שהוביל לצמצום שירותי הרווחה והצורך בשתי משכורות. 4. התפתחויות טכנולוגיות שהקלו על עבודות הבית ופינו לנשים זמן (כמו מכונת כביסה, שואב רובוטי). למרות שנשים החלו לצאת לשוק העבודה בשכר, העבודה במרחב הביתי נשארה עדיין תחת פיקודן. מעבר לזה, התקבע מודל של מפרנס עיקרי (גבר) ומפרנסת משנית (אישה). זה נוצר בשל השכר הנמוך, פחות הזדמנויות והעובדה שהן לא נחשבות עובד אידיאלי בגלל מחויבויותיהן הביתיות.\ **[-גיבוש סטנדרט האם האידיאלית הטוטאלית ומיתוס ה\"אִמָמִיוּת\"- מלאכת האמהות. העבודה הנשית בבית כחלק מכלכלה לא קפיטליסטית שאינה בנויה על יחסי חליפין, רווח אישי ואינדיבידואליזם אלא על הענקה טיפולית-רגשית-אוהבת של נשים-]** אל מול הביטוי \"העובד האידיאלי\" הטוטאלי לעבודתו, התפתח מיתוס \"האממיות\"- האם האידיאלית הטוטאלית לילדיה ולביתה. ההבדל בין המינים מתבטא בהגדרת הורות טובה: גברים מגדירים עצמם כאבות טובים כשהם מעט מעורבים עם הילדים, בעוד נשים מגדירות עצמן כאימהות טובות רק כשהן זמינות תמיד לילדים (ומרגישות \"אימהות גרועות\" כשהן עובדות). שני המודלים האלה הם סטריאוטיפים (אבות טיפוס) שאף אחד לא באמת יכול לעמוד בהם והם יוצרים משחק סכום אפס- אי אפשר להיות גם אם אידיאלית וגם עובדת אידיאלית. ככל שאישה יותר מעורבת כאם, היא מתרחקת מהמודל של העובד האידיאלי וההפך. חשיבה סטריאוטיפית היא מובנית ואוטומטית- אנשים לא מודעים למה שמפעיל אותם. **[בפסק דין רבקה סבג-]** רואים הפליה מודעת וגלויה (לא קיבלה קביעות), אך לרוב הסטריאוטיפים פועלים בצורה לא מודעת. למשל, כשמראיינים אישה בגיל פוריות, הסטריאוטיפים משפיעים על הפרשנות של המציאות בלי שאנחנו מודעים לכך. זהו מנגנון הישרדותי של המוח- מרגע הלידה הוא סורק את הסביבה באופן לא מודע לזיהוי לאיומים (Fight or Flight) ומסדר את העולם בקטגוריות ואבות טיפוס כדי להבחין בין מאיים ולא מאיים. כיוון שתהליך זה (הסכמות) מתחיל מגיל צעיר ופועל באופן בלתי מודע , השפעתו על התנהגותנו חזקה במיוחד. **[חלוקת התפקידים המגדרית במרחב הביתי בישראל 2019 שיעורי השתתפות של בני הזוג\ -גרף נתונים משנת 2019 בישראל-]** במרבית משקי הבית בישראל קיימת חלוקה מגדרית ברורה בתפקידים: נשים אחראיות בעיקר על מטלות כמו כביסה, בישול וניקיון וגברים מובילים בתחומי התיקונים הביתיים וניהול הכספים. קניית מוצרים לבית מתחלקת בין בני הזוג/במשותף מטעמי נוחות, מי שבחוץ ובדרך קונה. שינוי המשמעותי שנצפה הוא בטיפול בילדים עד גיל 13, שם יש שותפות של שני בני הזוג- נראה יותר גברים שלוקחים ילדים לגן ולבית ספר. **[העבודה השקופה במרחב הביתי-]** לא מגדירים את עבודת הנשים בבית כעבודה, לא רואים אותן. **[כמה שווה המקצוע ״אמא״-]** לפי נתוני Salary.com מ-2015, אם במשרה מלאה משקיעה 96.5 שעות שבועיות בעבודות בית ואם עובדת משקיעה 60 שעות נוספות בעבודות הבית מעבר למשרתה בעבודה. למרות שעבודה זו חוסכת כסף למשפחה, היא אינה נכללת בתמ\"ג (תוצר מקומי גולמי לפיו מדינות נמדדות כמה הן יצרניות) ולא נחשבת להכנסה רשמית. ההערכות מראות כי ערכה הכלכלי העולמי של עבודת האם מוערך ב-100 מיליארד דולר, שזה בערך 22% מהתמ\"ג העולמי- כמעט רבע מהתפוקה העולמית! הפמיניזם הסוציאליסטי מכנה זאת \"העבודה השקופה\", בשל היעדר ההכרה הכלכלית והחברתית בה, בניגוד לעבודה בשכר. **[חלוקת התפקידים המגדרית במרחב הביתי]**\ **[סטריאוטיפים (דעות קדומות)]**\ **[-חלוקת התפקידים המגדרית נתפסת כ\"דרך הטבע\"\ -תפקידי המגדר -- הגבר כמפרנס עיקרי; האישה כמטפלת עיקרית\ -עובד טוב הוא עובד טוטאלי; אימהות טובה היא אימהות טוטאלית\ -נשים הן עובדות פחות מחויבות לארגון ונותנות עדיפות למחויבויות המשפחתיות והביתיות הנוגדות\ -לנשים שאיפות פחותות ביחס לקריירה\ \*בחומר קריאה- Beyond the glass ceiling- (אוהבת לשאול על זה במבחן!! סיכום של זה למטה)-]** ג\'ואן תיארה שם מקרים מפסיקה אמריקאית המדגימים כיצד ארגונים מנציחים סטריאוטיפים מגדריים. היה מקרה של זוג עורכי דין שעבדו באותה פירמה בהיקף שעות זהה. לאחר שהאישה ילדה, הפירמה צמצמה את שעות עבודתה כדי שתוכל לחזור הביתה בשעה חמש ולמלא את \"תפקידה כאם\", בעוד שעל בעלה הועמסו שעות נוספות בתור \"המפרנס העיקרי\". מקרה זה ממחיש כיצד ארגונים ולא העובדים עצמם, יוצרים הפרדה מגדרית(בידול) לפי הסטריאוטיפים.\ **[בשוק העבודה\ - הערכות נמוכות יותר למועמדות לעבודה ולביצועי עובדות-]** עובד/ת בעל/ת מחויבויות ביתיות/משפחתיות שהן לא העבודה נתפסת כעובדת לא אידיאלית וטוטאלית ולכן מקבלת הערכות נמוכות יותר באופן כרוני. דוג\' לכך היא במחקר שעושים בכל העולם ותוצאותיו לא משתנות- אותם קורות חיים בדיוק, כשהם מוגשים תחת שם גברי, זוכים להערכות גבוהות יותר מאשר כשהם מוגשים תחת שם נשי - תופעה שנצפית אצל מעריכים משני המגדרים. תופעה זו מחריפה כשאישה נכנסת להיריון והופכת לאם- אם זכתה להערכות גבוהות אז הערכות הביצוע שלה מתרסקות, דבר המשפיע על קידומה וקבלת בונוסים בארגון, שכן אלו מתבססים על הערכות ביצוע.\ **[- קידום רב יותר של גברים]**- כי הם עובדים אידיאלים.\ **[-תרבות \"העובד האידיאלי\" ו\"סטיגמת הגמישות\"-]** מחקרים מראים שגברים ונשים עושים שימוש שונה בעבודה גמישה (Flexibility). נשים מנצלות את הגמישות להגדלת זמינותן למשפחה, בעוד גברים משתמשים בה להגדלת שעות העבודה ובכך מגדילים את הכנסתם. למרות שהגמישות נותנת אפשרות בחירה כפמיניסטית, היא הופכת ל\"גטו ורוד\"- כי עדיין הנשים עושות שימוש לעבודה בבית והגברים לעבודה בשכר וכך אנו מנציחים את המצב הקיים. היה רצוי שהשימוש בעבודה גמישה אצל הגברים תהיה שונה, אך הסטריאוטיפים פועלים נגד גברים המבקשים גמישות לצורכי משפחה. הם חורגים מדמות \"העובד האידיאלי\", סופגים לעג חברתי והערכות הביצוע שלהם נפגעות. בישראל למשל, למרות המעבר מ\"חופשת לידה אימהית\" ל\"חופשת לידה הורית\" רק 3% מהגברים לוקחים חופשת לידה. כתוצאה מכך, הם נשארים בגטו של המפרנס העיקרי מחשש לפגיעה בקריירה. **[\ -אי קבלה לעבודה של עובדות הרות או אימהות לילדים קטנים ופיטוריהן-]** נשים בהריון/אמהות לילדים קטנים רוצות להיכנס לעבודה ולא מקבלים אותן. אף אחד לא אומר שזה בגלל זה אך זה תמיד ככה ולפעמים הן מפוטרות\ **[-קיטועים ברצף התעסוקתי-]** הגברים נהנים ממסלול קריירה רציף המאפשר צבירת ותק, ניסיון וקשרים והנשים חוות מסלול מקוטע. הקיטועים נובעים הן מבחירה (כמו רצון להתמקד בגידול ילדים) והן מכפייה (כמו פיטורים בהיריון או אי-קבלה לעבודה בשל אימהות).**[\ -נשים צוברות פחות ותק וניסיון ומרוויחות פחות-]** בכל יציאה כזו מעולם העבודה, נשים מאבדות הזדמנויות לצבור ותק, ניסיון, קשרים וקידומים (הון חברתי). כתוצאה מכך, הן מרוויחות פחות לאורך כל החיים, כולל בתקופת הפנסיה, שבה ההפרשות שלהן נמוכות משמעותית בהשוואה לגברים.**[\ -נשים מפחיתות ציפיות לגבי קריירה - מפחיתות משרה מבחירה, מכוונות את עצמן מראש למקצועות שיאפשרו לטפל גם בילדים, בוחרות עבודות קרוב לבית, יולדות עוד ילדים, עוזבות את שוק העבודה בשכר-]** נשים רבות עושות opt-out - עוזבות את שוק העבודה מבחירה/מפחיתות משרה כשהופכות לאימהות לטובת ה-Reproductive labor. חלקן אף עוברות הסבה מקצועית למקצועות יותר נוחים, למשל מעבר מהייטק להוראה כי זה מאפשר גמישות רבה יותר בשעות העבודה ובחופשות.**[\ -קנס האימהות]** **[חסמים חברתיים- 4 תחנות ההסללה החברתית]** (מצגת חדשה 5, שהכניסה בתוך המצגת הזו).**[\ ]ההסללה (tracking) או מסלול האימהות (mom tracking) דוחפים אותנו לכיוון מסוים. התחנות הללו נכונים לכלל העולם מלבד תחנה אחת ייחודית נוספת בישראל שהיא צה\"ל.\ [תחנה ראשונה: הסללה בילדות ובמערכת החינוך]\ כיצד מתהווה אי שוויון מגדרי?-** החל מגיל לידה ועד גיל 18, החברה מכוונת את הילדים להיות קונפורמיים לתפקידים מגדריים מסורתיים, מה שמשפיע על תפיסתם העצמית, רצונותיהם וחלומותיהם. אי השוויון המגדרי\ [מתחיל בתהליך החברות (סוציאליזציה) כבר מלידה-] החל מצבעי הבגדים (ורוד לבנות, תכלת לבנים) ועד לסוג המשחקים: בנות מקבלות בובות ומטבח, בעוד בנים מקבלים משחקי הרכבה ומכוניות. ילדים שחורגים מהנורמות הללו נענשים חברתית, למשל בן שרוצה לשחק במטבח או ללבוש ורוד סופג לעג וביקורת. [ההסללה ממשיכה בגן-] הגננות מחמיאות לבנות על כך שהן יפות והן מקבלות חום ואהבה ולבנים הן אומרות \"איזה חזק אתה\". [לאחר מכן בבית ספר היסודי-] בנות מקבלות חיזוקים על מאמץ (\"לא נורא אם טעית העיקר השתדלת\") בעוד לבנים לא מוותרים עד שהם פותרים ואז רק אחרי שהצליחו נותנים להם חיזוק. ציפיות המורות משפיעות על הישגי התלמידים כ\"נבואה שמגשימה את עצמה\" - למשל, הציפייה שבנות יצליחו פחות במתמטיקה ומדעים מובילה לתוצאה זו בפועל. [התוצאה ניכרת כשמגיעים לחטיבת הביניים] ונדרשים לבחור במקצועות, הבנות נוטות לבחור במקצועות הומניים ובנים במקצועות מדעיים והנדסיים (לפי הגרף- בני 15 בנים מצפים לעבוד שיהיו גדולים במקצועות מדעיים וטכנולוגיים). משרד החינוך מנסה לשנות מגמה זו באמצעות תוכניות לעידוד בנות ללמוד מתמטיקה, פיזיקה וכימיה ברמת 5 יחידות. **[\*פרופ\' קרול גיליגן]**- פסיכולוגית ומהמייסדות של הפמיניזם התרבותי, מציגה תיאוריה על השתקת הקול הפנימי של נשים אך במהלך המחקר גילתה שזה משפיע גם על גברים. היא מדגימה כיצד המעבר מהמגדר הגברי למה שנחשב נשי קשה יותר חברתית למשל, קל יותר לקבל בת שמשחקת כדורגל מאשר בן שמשחק במטבח. תופעה זו ניכרת אפילו בשמות, כששמות גבריים יכולים לעבור לנשים אך לא להיפך. גיליגן מציגה את המושג \"Healthy resistance \"- התנגדות בריאה שאנשים מפתחים כדי להתאים לנורמות החברתיות. היא מסבירה שזו הסתגלות הכרחית להצלחה חברתית ומקצועית אם אתה רוצה שיהיו לך חברים ורוצה להצליח בעבודה. אך עם זאת, הסתגלות זו גובה מחיר נפשי כבד- דיכוי החלומות והרצונות האמיתיים. ממחקריה עם נשים וגברים לאורך השנים עולה כי אנשים מרגישים צורך להתאים את עצמם- מהלבוש ועד להתנהגות במערכות יחסים כדי להתקבל בחברה. דוג\' לכך עלתה במחקריה כשילדה בת 11 שאלה אותה \"את רוצה שאענה מה שאת רוצה לשמוע, או מה שאני באמת חושבת?\" **[תחנה שנייה: הסללה בצה\"ל\ ]-90% מהתפקידים בצה\"ל פתוחים היום לנשים-** כיום, לאחר מאבקים משפטיים ומספר עתירות לבג\"ץ, 90% מהתפקידים בצה\"ל פתוחים גם לנשים.\ **- נשים עדיין לא יכולות לשרת בכל תפקידי הלוחמה (בחטיבות החי\"ר וברוב הסיירות ויחידות העילית)-** ישראל מפגרת בתחום זה בניגוד למדינות מפותחות כמו ארה\"ב, בריטניה, קנדה ואוסטרליה, בהן כל התפקידים פתוחים לנשים (בצבא התנדבותי), בישראל שירות הלוחמה לנשים נותר התנדבותי ומוגבל. **\ - הנשים מהוות 20 אחוזים מהכוח הלוחם בצה\"ל-** זה שיעור עצום ביחס למה שהיה בעבר. **\ - שיעורים נמוכים של נשים בקרב הקצונה הבכירה-** יש שינוי אך עדיין קטן.\ \ \*צה\"ל, כחלק מרכזי מהזהות הישראלית, משמר הפרדה מגדרית למרות תהליכי שינוי ומאבקים משפטיים. עדיין יש הבדל באורך השירות והבדל בתפקידים. צה\"ל משפיע בשני מישורים בתהליך ההסללה- עיצוב הזהות האישית דרך התפקיד הצבאי והשימוש בשירות כמקפצה לקצונה בכירה וממנה לתפקידים בכירים במשק ובפוליטיקה- תחומים בהם נוכחות הנשים עדיין מוגבלת. **[תחנה שלישית: הסללה בהשכלה הגבוהה\ ]גרף על שיעור הנשים והגברים לפי תחומי לימוד 2018-2019-** ההשכלה הגבוהה מאופיינת בהפרדה מגדרית ברורה בבחירת תחומי הלימוד. המקצועות הפרא-רפואיים, החינוך, מדעי החברה והרוח נשלטים בעיקר על ידי נשים (המוצגות בגרף באדום- כי זה הצבע המגדרי המתאים). לעומת זאת, תחומי ההנדסה, אדריכלות, מתמטיקה, סטטיסטיקה, מדעי המחשב והמדעים הפיזיקליים נשלטים בעיקר על ידי גברים (המוצגים בכחול- כי זה הצבע המגדרי המתאים). הסללה זו משפיעה באופן משמעותי על התחנה הרביעית שוק התעסוקה. **[תחנה רביעית: בידול תעסוקתי בשוק העבודה\ ]טבלה משלחי היד הנפוצים בקרב נשים**- מטפלות בילדים קטנים, סיעוד, מורות, מזכירות\ **טבלה משלחי היד הנפוצים בקרב גברים-** נהגי משאיות, אבטחה, מפתחי תוכנה, מנהלים, מוכרים. **\ [הבדלים בין המינים ומבנה ההזדמנויות\ ]1. תהליכי החברות מכתיבים את גורל הנשים בשוק העבודה-**[\ ]**תהליכי החברות לתפקידי מגדר ← נשים לומדות שתפקידן העיקרי הוא בית ומשפחה ← לומדות את מערך ההתנהגויות המתאים, מאמצות תכונות נחוצות ומפתחות סדר עדיפויות**- בהתאם למה שלימדו אותן**←** **בוחרות עבודה מתאימה לתפקיד האימהי,** ששם האימהות היא טוטאלית **(שאיפות נמוכות, חוסר השקעה, תחלופה והיעדרות** שילדים חולים/שצריך ללוות לטיול**) ←** מוביל ל**הזדמנויות מוגבלות בשוק העבודה: פחות שכר, פחות קידום, פחות אתגרים.\ [\*האם \"אני רוצה\" את מה שהקול הפנימי שלי אומר או את מה שלימדו אותי לרצות?- ]**האם זה באמת מי שאני? האם זה היה הקול הפנימי. התשובה היא בד\"כ לא.\ **2. התנאים המבניים בשוק העבודה מייצרים הבדלים בין נשים לגברים** **\ ארגונים מבנים תפקידים בעלי מאפיינים שונים**- הקצאה ארגונית שונה של נשים וגברים לתפקידים השונים. לדוג\' בפסק דין סירס- המוכרים היו תפקיד תחרותי עם עמלות והנשים היו מוכרניות בלי תחרות ושכר נמוך) **←** **מקצים אותם לנשים וגברים באופן דיפרנציאלי -**עפ\"י הפמיניזם של הבנייה חברתית, ארגונים מחלקים תפקידים באופן נפרד לנשים וגברים **← עמדות והתנהגויות שצמודות לתפקיד הופכות למאפיינים של בעלי התפקידים-** מאפייני התפקיד משפיעים על התנהגות והשאיפות של העובד/ת. כשאדם מוצב בתפקיד נמוך בהיררכיה, ללא אופק קידום או תגמול משמעותי, הוא מפתח התנהגות והלך רוח בהתאם - מפחית שאיפות, משקיע פחות ומחפש סיפוק במקומות אחרים. כך נוצר מעגל המחזק את הפערים המגדריים בשוק העבודה, כשנשים נשארות בתפקידים נמוכים יותר בהיררכיה הארגונית.\ \*[**-האם ״אני רוצה״ את מה שהקול הפנימי שלי אומר או את מה ששוק העבודה הקצה לי?**] כשאנשים נתקלים בחסמים בקידום/במציאת עבודה, הם עושים ילד נוסף. זה מעלה שאלה האם הרצונות הם באמת שלנו, או שהם תוצר של ההזדמנויות המוגבלות. יש חשיבות בחיבור לקול הפנימי ובחיפוש דרכים להגשמת השאיפות האמיתיות **[תוצאות חלוקת התפקידים המגדרית במרחב הביתי -- צמצום טווח הבחירה הנשי]** (המשך מצגת 4)**[\ ]**לאור החלוקות והכוחות שמופעלים עלינו מילדות ומשוק העבודה ולאור העובדה שנשים נחשבות אחראיות עיקריות על עבודת ההולדה, הגידול והטיפול בילדים ניתן לראות איך מצטמצם להן טווח הבחירה\ **[-תכנון מועדי כניסה להיריון והורות בהתאם לעבודה ולקידום]**- לא בהכרח מתי שהאישה רוצה אלא צריך לתכנן.\ **[-דחיית הורות לגילאים מבוגרים יותר-]** מייצרת קשיי פוריות וסיכונים גדולים יותר למומים.\ **[-הפחתת הולדה בקרב נשים קרייריסטיות ובחירה באל-הורות-]** תופעה ידועה שנקראת תופעת האל-הורות (בחירה שלא ללדת ילדים). גברים פחות צריכים לתכנן את הדברים האלה.\ **[-אימהות מדווחות על חווית חיים של לחץ ומצוקה תמידיים (עומס נפשי, שחיקה עצומה, תחושות אשמה וכישלון, פגיעה בזוגיות)-]** נשים עובדות חוות עומס כפול- עבודה בשכר והעבודה הביתית שלא בשכר. מוביל לעומס נפשי, שחיקה אדירה, פגיעה בזוגיות, תחושות אשמה וכישלון הנובעות מהדרישה לטוטאליות בשני המרחבים.\ **[-תפקוד לא מיטבי בעבודה]**\ **[-הפחתת ציפיות ביחס לקריירה משמעותית]**\ **[-הפחתת היקף משרה-]** נשים בוחרות להפחית משרה.\ **[-בחירת תחומי עיסוק שיאפשרו נגישות גבוהה לבית ולילדים (בחירה בגטו הנשי -- תפקידים ומקצועות נשיים פחות מתגמלים)-]** זוהי הבחירה בגטו הוורוד שמאפשר יותר גמישות אבל פחות מתגמל.\ **[-בחירת עבודות קרוב לבית (השקופית הבאה)]**\ **[-עזיבת שוק העבודה]**- נשים בוחרות לעזוב את שוק העבודה.\ **[-האטת התקדמות מקצועית -- ויתור על קידום, לימודים והכשרה-]** נשים בוחרות לוותר על קידום, לימודים והכשרה\ **[-פגיעה בערך העצמי -- מפנימות נחיתות, לא מתמקחות על תנאים טובים יותר, מבקשות שכר נמוך יותר, מתפשרות מקצועית-]** נשים מפנימות את הנחיתות שלהן בשוק העבודה שהן לא עובד טוטאלי ואידאלי ומתפשרות גם מקצועית ולא מתמקחות על תנאים טובים יותר ומבקשות שכר יותר נמוך.\ **[-קנס האימהות (שקופית הבאה)]**- לפי הסרטון שהראתה: שכר שירד ב30%. **[נשים נשארות לעבוד באזור מגוריהן, הצורך להישאר קרוב לבית מפחית הזדמנויות וכוח מיקוח\ תרשים- השפעת ההורות על עבודה בעיר המגורים-]** בעשור שלאחר לידת הילד הראשון, נשים נוטות לעבוד קרוב יותר לבית בהשוואה לשנה שלפני הלידה, עם פער של 12% בהשוואה לגברים שנשארים לרוב באותו מרחק מהבית צמצום המרחב הגיאוגרפי לחיפוש עבודה מוביל להקטנת אפשרויות התעסוקה וההזדמנויות העומדות בפני נשים. **[קנס האמהות בישראל\ תרשים- השפעת ההורות על ההכנסה השנתית מעבודה-]** לפני לידת הילד הראשון השכר של נשים וגברים דומה, בעשור שלאחר הלידה נפתח פער עצום העומד על 28% (זה קנס האימהות) וזה תמיד אחרי הולדת הילד הראשון.\ **[יש גרוע יותר.. -תרשים- השפעת ההורות על ההכנסה השנתית מעבודה לאחר עשור מלידת ילד ראשון- השוואה בינ\"ל]**- מבחינת קנס האימהות, אנחנו לא הכי גרוע בעולם, ארה\"ב, בריטניה, אוסטריה וגרמניה יותר גרועים מאיתנו, הקנס אצלם גדול יותר. ניתן לראות שנשים גם מרוויחות פחות כתוצאה מהולדת ילדים.\ **[\*סרטון על קנס האמהות (מאקו)-]** ירידה בשכר של 30%, נשים אחרי לידה מועסקות פחות, עובדות פחות שעות מבחירה כי הבעל הוא המפרנס העיקרי, מוותרות על קידום, מוותרות על עבודה רחוקה מהבית. **[מצגת 6: חסמים ארגוניים ושינוי מגדרי בארגונים\ ]**בארגונים רבים קיימת תופעה של **[עייפות מגדרית (gender fatigue)]** המתבטאת בהתנגדות שמבוססת על עייפות לשיח על אי-שוויון מגדרי. הם אומרים דברים כמו \"די כמה אפשר לדבר על זה\", \"עשרות שנים מדברים על זה ולא השגנו שוויון\", \"אנחנו לא רוצים להרגיש קורבנות\", או מכחישים קיום של אפליה ואומרים שזה מקרה נקודתי ולא משקף את כל הארגון ומצביעים למשל על מנהלת בכירה אחת בכדי להראות שאין בעיה. צריך להילחם בתופעה הזו וחשוב להבין שזו לא סתם התלוננות אלא בעיה חברתית שפוגעת בכבוד ובחירות של כולם, מצמצמת הזדמנויות לנשים ולגברים, משתיקה את הקול הפנימי שלהם ועולה המון כסף. כמו שמטפלים במקרים של אלימות במשפחה או בזיהום אקלימי, צריך לטפל גם באפליה של נשים בארגונים.\ **[המצב]**\ **[-נתונים סטטיסטיים מעידים על פערים בין גברים לנשים ועל מעמדן המוחלש והנחות של נשים בארגונים-]** לא משנה מה אנחנו חושבים, הנתונים הסטטיסטיים הם יציבים וכרוניים. ניתן לראות שיש פערים בין נשים לגברים בשוק העבודה- הבדלי שכר, אין הרבה נשים בעמדות ניהול והשפעה בדרגים הבכירים, הטרדות מיניות, בידול תעסוקתי- תחומים/תפקידים של נשים ותחומים/תפקידים של גברים.\ [**- הנתונים הם תוצר של התרחשות ארגונית יומיומית שחוזרת על עצמה** -] זו לא תופעה שמוגבלת למנהל, עובד או ארגון ספציפי, אלא תופעה רחבה שמתרחשת בארגונים רבים והיא שגרתית וחוזרת על עצמה. כשבוחנים את חוויותיהן של נשים בארגונים שונים, עולות תחושות דומות של פגיעות, מצוקה ושוליות. חשו