סיכום אימונולוגיה PDF

‫יובל המלכה‬ ‫סיכום אימונולוגיה‬ ‫שיעור ‪ :1‬מושגים כלליים והעור​(אימונולוגיה שיעור ‪ -1‬הרצאת‬ ‫פתיחה)‬ ‫‪.​1‬מהי אימונולוגיה (אימונו‪ -‬לוגיה=‬...

‫יובל המלכה‬ ‫סיכום אימונולוגיה‬ ‫שיעור ‪ :1‬מושגים כלליים והעור​(אימונולוגיה שיעור ‪ -1‬הרצאת‬ ‫פתיחה)‬ ‫‪.​1‬מהי אימונולוגיה (אימונו‪ -‬לוגיה=‬ ‫תורת החיסון)?‬ ‫​○ אימונולוגיה היא תחום המדע‬ ‫העוסק בהגנה של הגוף מפני‬ ‫זיהומים‪ ,‬פתוגנים (כמו וירוסים‪,‬‬ ‫חיידקים‪ ,‬פטריות ופרזיטים)‬ ‫ומחלות אוטואימוניות (טעויות‬ ‫של הגוף‪ /‬מחלות של מערכת‬ ‫החיסון עצמה)‪.‬‬ ‫​○ מערכת החיסון עוסקת בזיהוי‬ ‫של "מה שלי ומה לא שלי"‪,‬‬ ‫כלומר הבחנה בין תאי הגוף‬ ‫לבין חומרים זרים‪.‬‬ ‫​○ רוב הקורס מרוכז במערכת החיסון של מערכת החיסון אבל במצגות‬ ‫האחרונות נתייחס למערכת החיסון של אורגניזמים אחרים‪.‬‬ ‫‪.​2‬תפקידי מערכת החיסון‪:‬‬ ‫כדי לעבוד כמו שצריך‪-‬‬ ‫מערכת החיסון צריכה קודם‬ ‫כל להבדיל בין מה היא לבין‬ ‫מה היא לא‪.‬כאשר היא‬ ‫״מבינה״ איך היא יכולה‬ ‫להתחיל ״להילחם״‪ /‬לסלק‪/‬‬ ‫לנקות את הגוף‪.‬‬ ‫​○ זיהוי עצמי‪ :‬הבחנה בין תאי הגוף לבין תאים זרים‪.‬‬ ‫​○ הסרת תאים פגועים‪ :‬זיהוי והסרת תאים מתים או סרטניים‪.‬‬ ‫​○ שמירה על הומאוסטזיס‪ :‬שמירה על איזון פיזיולוגי במצבי עקה‬ ‫(סטרס)‪.‬‬  ‫יובל המלכה‬ ‫​○ סילוק חומרים רעילים‪ :‬זיהוי‪ ,‬פירוק וסילוק חומרים רעילים‪.‬‬ ‫​○ הגנה מפני פתוגנים‪ :‬זיהוי‬ ‫והשמדת מחוללי מחלות כמו‬ ‫חיידקים‪ ,‬וירוסים‪ ,‬פטריות‬ ‫ופרזיטים‪.‬‬ ‫מהם בכלל פתוגנים? מחוללי מחלה‪ ,‬החל‬ ‫מוירוסים‪ ,‬בקטריות או חיידקים תוך תאיים‪,‬‬ ‫חיידקים חוץ תאיים ופרוטוזאות‪ ,‬פטריות‪,‬‬ ‫פרזיטים‬ ‫​ וירוסים‪ :‬הקטנים ביותר‪,‬‬ ‫מקטעים של ח גרעין רנא או‬ ‫דנ״א ומעטפת חלבונית‪ ,‬חייב תא‬ ‫מארח כדי לשכפל את עצמו‪.‬‬ ‫משתלט על מע השכפול של‬ ‫המארח לכן לא צריך הרבה גנים‬ ‫עד שלבסוף הורג את התא‬ ‫המארח‪ -‬לאחר מכן תתרחש‬ ‫תקיפה של תאים אחרים‪.‬‬ ‫​ הבאים בגודל הם חיידקים תוך תאיים‪ :‬נכנסים לתוך התא בדומה מעט‬ ‫לוירוסים באנדוציטוזה‬ ‫לתוך תאים מארחים‪.‬‬ ‫בד״כ מתבססים על‬ ‫תזונה מהמארח‪ ,‬חלקם‬ ‫לא זקוקים למארח‬ ‫וחלקם חייבים כדי‬ ‫להתרבות וחלקם חייבים‬ ‫מארח לכל מחזור החיים‪.‬‬ ‫יש להם יכולות התחמקות ממע החיסון של המארח יש מעין מירוץ‬ ‫חימוש מער החיסון צריכה למצוא דרכים חדשות להתמודד‪.‬הם‬ ‫מתרבים בתוך המארח ומדביקים תאים שכנים ולרוב משחררים‬  ‫יובל המלכה‬ ‫אנדוטוקסינים שהם הגורמים למחלה (כמו למשל סלמונלה וליסטריה‪-‬‬ ‫במעיים)‪.‬‬ ‫​ חיידקים חוץ תאיים‪:‬‬ ‫לא צריכים להיכנס‬ ‫לתוך התא יכולים‬ ‫להיות יותר גדולים‪.‬רוב‬ ‫חייהם נמצאים במרווח‬ ‫הבין תאים ועל פני‬ ‫השטח של תאים‬ ‫ורקמות כמו תאי‬ ‫אפיתל‪.‬בעלי יכולת‬ ‫התחמקות ממע החיסון של המאחר בד״כ על ידי עיכוב של פגוציטוזה‪.‬‬ ‫הם מתרבים מחוץ לתאים במרווח הבין תאי‪ ,‬כמו כן משחררים‬ ‫חלבונים רעילים טוקסינים שגורמים למחלה (למשל חיידקי‬ ‫סטרפטוקוקוס‪ -‬בתמונה רואים גידול של החיידק על גבי השקדים‪ ,‬נוצרת‬ ‫מעין שכבה לבנה)‪.‬‬ ‫​ ארכאה‪ :‬אחת משלוש‬ ‫הממלכות של יצורים חיים‪ ,‬גם‬ ‫מיקרוסקופים‪ ,‬דומים‬ ‫לחיידקים עם מעט הבדלים‪,‬‬ ‫חלק מהמיקרוביום של בעלי‬ ‫החיים‪.‬עוד לא מצאו ערכאות‬ ‫פתוגניות שממש גורמות‬ ‫למחלה‬ ‫​ פרוטאזות‪ :‬יכולים להיות גם‬ ‫חופשיים וגם טפילים (בעיקר‬ ‫טפילים כמו זו שגורמת‬ ‫למלריה)‪.‬לרוב נעים בעזרת‬ ‫שוטונים או ריסים‪.‬חשוב לציין‬ ‫כי הם אאוקריוטים‪.‬בד״כ לא‬ ‫חודרים לתוך התאים אלא‬ ‫נמצאים במערכות כמו הובלה‬  ‫יובל המלכה‬ ‫או עיכול‪.‬יכולים לגרום להרס לרקמות‪.‬‬ ‫​ פטריות‪ :‬יש חמישה מיליון‬ ‫זני פטריות רק כמה מאות‬ ‫מהן פתוגניות לאדם יחס קטן‬ ‫(יש גם רעילות אבל לא‬ ‫קשור לנושא)‪.‬הפטריות‬ ‫חודרות לגוף בד״כ בצורות‬ ‫נבגים ספורות (דרך פתחים‬ ‫בסוף כמו נחיריים חודרים‬ ‫לגוף)‪.‬יש להם תאים המסייעים להם להתמודד עם מערכת העיכול‪.‬‬ ‫דוגמה לפטריה נפוצה‪ :‬הקנדידה (פטריית שמר)‪ -‬כשמערכת החיסון‬ ‫חלשה או כשיש חוסר איזון של‬ ‫המיקרוביום (החיידקים ״הידידותיים״)‬ ‫היא מתרבה ומופיעה באופן ניכר‪.‬‬ ‫לשון לבנה למשל הפטרייה מתרבה‬ ‫באופן ניכר‪ ,‬הפטרייה הזו חיה באופן‬ ‫גורף בגוף; דוגמה מוכרת נוספת‬ ‫ונפוצה היא פטרת בציפורניים‬ ‫למשל אוניכומיקוקיס‪ ,‬קורה הרבה אצל אנשים מבוגרים‪.‬‬ ‫​ טפילים (פרזיטים)‪ ,‬הם דוגמה נוספת לפתוגנים‪ -‬בעלי מורפולוגיות‬ ‫וגדלים שונים‪ ,‬דוגמה‪-‬‬ ‫פרוטוזואה תולעים טפילי עור‬ ‫מוצצי דם כמו קרציות או‬ ‫פרעושים (יש מגוון רחב‪ ,‬לרוב‬ ‫יהיו גדולים יותר משאר‬ ‫הדוגמאות לפתוגנים שניתנו)‪.‬‬ ‫טפילים בעצם יכולים להפריש‬ ‫חומרים שמשפיעים על‬ ‫המארח‪ -‬יכול להיות טוקסין‬ ‫ויכול להיות ״מרכיב משנה התנהגות״‪ -‬למשל פרט עם תולעי מעיים‬ ‫שהחשק למתוק אצלו מוגבר‪.‬‬  ‫יובל המלכה‬ ‫​ הלימפה‪ ,‬בעיקרון נמצאת בכל הגוף‪.‬לא‬ ‫מטפלת רק בדבר אחד (צריכה להגן על‬ ‫מגוון של דברים)‪.‬במוח למשל יש את ‪BBB‬‬ ‫ובנוסף ישנם תאי גליאה (סוג של נוירונים‬ ‫שולקחים חלק גם לסילוק פתוגנים)‪.‬‬ ‫מערכת החיסון‪ -‬צריכה להתמודד עם כל‬ ‫כניסה אפשרית ‪ -‬כלומר‪ ,‬התמודדות גורפת‬ ‫בכל עת ובכל מקום‬ ‫​ ממה מורכבת מערכת‬ ‫החיסון?‪-‬‬ ‫‪.​1‬תאים ספציפיים של‬ ‫מערכת החיסון‪,‬‬ ‫נמצאים בעיקר במחזור‬ ‫הדם‪.‬חוץ מתאי דם‬ ‫האדומים‪ ,‬כל שאר‬ ‫המרכיבים בדם הם חלק‬ ‫ממערכת החיסון‪-‬‬ ‫מסתובבים ברחבי הגוף‪.‬הם יתרבו היכן שנמצא הזיהום (כדי לסלק‪/‬‬ ‫להילחם בו)‪.‬‬ ‫‪.​2‬חלבונים‪ -‬חלבונים אנטי‪-‬בקטריאלים שמשוחררים אל מחזור הדם‪ ,‬או‬ ‫אל אזורים ספציפיים‪.‬החלבונים הללו לרוב ישוחררו על ידי תאי החיסון‬ ‫עצמם (אך גם תאים שלא שייכים באופן ישיר אל מערכת החיסון‪ ,‬יכולים‬ ‫לשחרר חלבונים אנטי‪-‬בקטריאלים)‪.‬‬ ‫‪.​3‬איברים ספציפיים‪ /‬מערכות איברים של מערכת החיסון‪ -‬התפקיד‬ ‫שלהם שייך באופן ישיר אל מערכת החיסון‬ ‫​ איפה נמצאת מערכת החיסון בגוף שלנו?‪-‬‬ ‫למשל העור‪ ,‬מהווה מחסום פיזי‬ ‫(בנוסף מסייע בשמירה על‬ ‫ההומאוסטזיס); מח העצם‪-‬‬ ‫ייצור של כל תאי הדם (גם‬ ‫האדומים והלבנים כמובן); יש‬  ‫יובל המלכה‬ ‫עוד איברים‪ /‬מערכות שלוקחים חלק ממערכת החיסון‪ -‬המעיים למשל‪,‬‬ ‫הם אזור החשוף מאוד לפתוגנים‪ ,‬הרי האוכל מגיע מבחוץ (האוכל מלא‬ ‫בחיידקים‪ ,‬הוא יכול להיות מקולקל‪ ,‬וגם אם לא מקולקל יש עליו‬ ‫מולקולות מהחוץ שהגוף צריך להתמודד איתן)‪.‬כל מה שמגיע מבחוץ‬ ‫צריך לעבור בקרה כלשהי‪ ,‬לוודא שאין עליו פתוגנים‪ ,‬או גורמים מזיקים‬ ‫לגוף‪.‬המעיים מהווים איזשהו מחסום פיזי‪ ,‬יש שם המון ריר‪ ,‬המון‬ ‫אסידיות שגורמת לפירוק‪ /‬פגיעה בחיידקים ‪ -‬לא מאפשר להם להתקיים‬ ‫שם‪.‬כמו כן‪ ,‬יש את המיקרוביום (החיידקים הידידותיים)‪ -‬גם מהווה‬ ‫חלק ממערכת החיסון שלנו‪.‬יש את התימוס‪ ,‬הוא איבר חיוני של‬ ‫מערכת החיסון‪ ,‬שם נוצרים תאים מסוימים הנקראים‪ -‬תאי ‪( T‬הם מאוד‬ ‫קריטיים להגנה החיסונית של הגוף שלנו‪ -‬נרחיב עליהם בהמשך‬ ‫הקורס)‪.‬בנוסף יש את הטחול‪ -‬הוא עוזר לסנן את הדם וגם לסלק‬ ‫פתוגנים‪.‬יש את השקדים‪ -‬חלק ממערכת הלימפה (נרחיב גם על‬ ‫מערכת‪ /‬בלוטות הלימפה בהמשך)‪.‬בגדול‪ -‬מערכת הלימפה עוזרת לגוף‬ ‫על ידי סינון כל הנוזל שנמצא בתוך התאים (ומחוצה להם)‪.‬בסופו של‬ ‫דבר כל הנוזל עובר דרך בלוטות הלימפה‪ ,‬יש בהן תאים של מערכת‬ ‫החיסון‪ ,‬שם הם מזהים ומטפלים בפתוגנים ‪ -‬לאחר מכן הם מעבירים‬ ‫חזרה ״את מה שהתאים כן צריכים״‪ ,‬הנוזל הנקי‪.‬לא נשכח גם את‬ ‫הריריות‪ -‬יש המון פתחים בגוף‪ ,‬אם זה האף‪ ,‬הפה‪ ,‬האוזניים‪ ,‬שלפוחית‬ ‫השתן‪ ,‬האנוס‪ ,‬אברי המין‪ -‬כל האזורים הללו הם פתוחים אל העולם‪.‬‬ ‫העולם מלא בפתוגנים‪ /‬סיכונים‪.‬בפתחים הללו ימצאו לרוב גם תאים‬ ‫חיסוניים וגם ריריות (תאים שמפרישים ריר)‪.‬‬ ‫מושגים בסיסיים‬ ‫באימונולוגיה‪:‬‬ ‫פתוגן הוא מיקרואורגניזם‬ ‫(כגון חיידק‪ ,‬וירוס‪ ,‬פטריה‪,‬‬ ‫נגיף) או גורם מחלה‪ ,‬אשר‬ ‫יכול לגרום למחלות או‬ ‫זיהום בגוף חי‪.‬כאשר‬ ‫פתוגן חודר לגוף‪ ,‬הוא‬ ‫יכול לגרום לזיהום‪.‬גוף‬  ‫יובל המלכה‬ ‫החי מזהה את הפתוגן (בעזרת האנטיגן) בעזרת מערכת החיסון ומגייס את המשאבים‬ ‫המתאימים כדי להילחם בו‪.‬‬ ‫אנטיגן הוא כל מולקולה או חלבון של‪ /‬על גבי הפתוגן (מולקולות של סוכר שקשורות‬ ‫לחלבונים במעטפת של חיידקים או במעטפת של וירוסים) ‪ -‬כל מה שנקלט במערכת‬ ‫החיסון כ"אויב" ולכן מצוין למערכת החיסון כדי שתוכל לפתח תגובה אליו‪.‬כאשר גוף‬ ‫מזהה אנטיגנים כזרים (כמו פתוגנים)‪ ,‬הוא מגיב עליהם עם יצירת נוגדנים‪.‬‬ ‫נוגדן הוא חלבון המיוצר על ידי תאי מערכת החיסון‪ ,‬בעיקר על ידי תאי ‪ ,B‬והוא‬ ‫משמש לפעול נגד אנטיגנים (כדי להקשר אל האנטיגן באופן ספציפי)‪.‬הנוגדן נקשר‬ ‫לאנטיגן על מנת לנטרלו או לסמן (אותו כפתוגן) אותו להשמדה‪.‬כל נוגדן בנוי‬ ‫באופן כזה שיתאים לאנטיגן ספציפי‪.‬יש לו אתר חיבור משתנה המתאים לאנטיגן‬ ‫בצורה ייחודית (כמו מפתח ומנעול)‪ ,‬וכן אזור קבוע שמסייע בתפקוד החיסוני (הפעלה‬ ‫של תגובות נוספות)‪.‬‬ ‫​ חשוב להבין כי יש מירוץ חימוש של הפתוגנים כדי שהם לא יזוהו על ידי‬ ‫מערכת החיסון שלנו‪-‬‬ ‫מירוץ החימוש בין מערכת החיסון של האורגניזם לבין הפתוגנים היא תופעה שבה‬ ‫שני הצדדים מפתחים מנגנונים כל הזמן כדי לנסות "להשיג" אחד את השני‪.‬הפתוגנים‬ ‫מפתחים אסטרטגיות כדי להימנע מהזיהוי וההרס על ידי מערכת החיסון שלנו‪ ,‬ואילו‬ ‫מערכת החיסון מפתחת מנגנונים חדשים כדי לזהות ולהילחם בפתוגנים‪.‬‬ ‫איך הפתוגנים מתחמקים מהמנגנונים החיסוניים?‬ ‫‪.​1‬הסוואת אנטיגנים‪:‬‬ ‫​○ חלק מהפתוגנים משנים את מבנה האנטיגנים שלהם באופן קבוע‪ ,‬כך‬ ‫שמערכת החיסון לא מצליחה לזהות אותם שוב‪.‬‬ ‫‪.​2‬הסוואת פני השטח‪:‬‬ ‫​○ פתוגנים יכולים לשלב חלבונים הדומים לחלבונים של הגוף‪ ,‬כדי‬ ‫להתחזות לתאים עצמיים ולהימנע מהזיהוי‪.‬‬ ‫‪.​3‬השמדת חלבוני חיסון‪:‬‬ ‫​○ כמה פתוגנים מייצרים אנזימים או חלבונים ששוברים או משנים את‬ ‫החלבונים של מערכת החיסון‪ ,‬כמו נוגדנים‪ ,‬ומונעים מהם לתפקד‪.‬‬ ‫‪.​4‬הימנעות מפאגוציטוזה‪:‬‬  ‫יובל המלכה‬ ‫​○ פתוגנים יכולים לייצר שיטות המונעות מהם להיכנס לתוך תאים חיסוניים‬ ‫כמו פאגוציטים‪ ,‬על ידי שינוי המעטפת החיצונית שלהם‪.‬‬ ‫‪.​5‬התחמקות ממנגנוני זיכרון‪:‬‬ ‫​○ פתוגנים מסוימים‪ ,‬כמו הווירוס של שפעת‪ ,‬משתנים כל שנה כדי‬ ‫להימנע מהמנגנון החיסוני שהמאכסן רכש בזיכרון חיסוני‪ -‬זה לא שהגוף‬ ‫שלנו ״לא יודע לזהות את השפעת״‪ ,‬אלא ‪ -‬האנטיגנים של הנגיף‬ ‫משתנים‪.‬‬ ‫בקצרה‪ ,‬כל פתוגן מפתח מנגנון הסתגלות כדי להתגונן מהמענה החיסוני‪ ,‬ומערכת‬ ‫החיסון‪ ,‬בתגובה‪ ,‬מפתחת מנגנונים חדשים כדי לזהות ולהשמיד את הפתוגנים‪.‬‬ ‫נוגדנים ואנטיגנים‬ ‫​ תמונה ‪ :1‬ניתן לראות את הקישור בין‬ ‫הנוגדן ובין האנטיגן‪.‬הנוגדן מזהה את‬ ‫האנטיגן על ידי האתר המשתנה‪ ,‬ונקשר‬ ‫אליו‪.‬התמונה מדגימה את הקשר הכימי‬ ‫והתפקודי המתרחש בין הנוגדן לאנטיגן‪.‬‬ ‫​ תמונה ‪ :2‬תמונה זו מראה כיצד תאי ‪B‬‬ ‫משחררים נוגדנים לאוויר‪ ,‬כאשר כל‬ ‫נוגדן משוחרר ומקשר את עצמו‬ ‫לאנטיגן‪.‬התמונה מדגימה את‬ ‫התגובה של מערכת החיסון לאחר‬ ‫שהנוגדנים שוחררו‪.‬‬ ‫אז מה קורה בחיסון? מביאים את האנטיגן הספציפי?‬ ‫כן‪ ,‬החיסון פועל על ידי הצגת אנטיגן למערכת החיסון כדי לעורר תגובה חיסונית‬ ‫מבלי לגרום למחלה‪.‬בתהליך הזה‪ ,‬האנטיגן הספציפי שמזוהה כגורם למחלה מוצג‬ ‫לגוף בצורה מבוקרת‪ ,‬כך שמערכת החיסון "לומדת" איך לזהות ולמנוע את המחלה‬ ‫במקרה של חשיפה עתידית‪.‬‬ ‫איך זה עובד?‬  ‫יובל המלכה‬ ‫‪.​1‬אנטיגן‪ :‬בחיסון‪ ,‬מביאים את האנטיגן (חלק מהפתוגן או פתוגן מומת‪ /‬חלש)‬ ‫בצורה מבוקרת לגוף‪.‬זה יכול להיות חלק מהחלבון של הווירוס‪ ,‬חיידק או אפילו‬ ‫‪ DNA‬של הפתוגן‪.‬‬ ‫‪.​2‬תגובה חיסונית‪ :‬כאשר האנטיגן נכנס לגוף (באמצעות חיסון)‪ ,‬מערכת החיסון‬ ‫מזהה אותו כ"זר" ומייצרת נוגדנים כנגדו‪.‬בנוסף‪ ,‬תאי ‪ T‬ו‪ B -‬מתגייסים כדי‬ ‫להילחם באנטיגן‪.‬‬ ‫‪.​3‬זיכרון חיסוני‪ :‬תאי זיכרון נוצרים בתהליך זה‪ ,‬וכך‪ ,‬אם הגוף נתקל באותו‬ ‫אנטיגן בעתיד (למשל‪ ,‬אותו וירוס או חיידק)‪ ,‬מערכת החיסון כבר תדע איך‬ ‫להילחם בו בצורה מהירה ויעילה‪ ,‬מבלי לגרום למחלה‪.‬‬ ‫מה המטרה של מתן החיסון?‪ -‬המטרה היא להכשיר את מערכת החיסון לזהות‬ ‫ולהגיב במהירות ויעילות לפתוגנים מסוימים‪ ,‬מבלי שהאדם יסבול מהמחלה עצמה‪.‬זה‬ ‫מאפשר לגוף להתמודד עם הפתוגן בצורה חכמה ובטוחה אם הוא יתקל בו בעתיד‬ ‫(זיכרון חיסוני יאפשר לה להתמודד באופן מהיר יותר מול הפתוגן בחשיפה נוספת‬ ‫בעתיד)‪.‬‬ ‫אלרגן (‪ :)Allergen‬אלרגן הוא‬ ‫כל חומר שנכנס לגוף וגורם‬ ‫לתגובה אלרגית‪.‬החומר עצמו לא‬ ‫מזיק‪ ,‬אך המערכת החיסונית‬ ‫מזהה אותו כגורם מסוכן ומגיבה‬ ‫אליו בצורה חריגה‪.‬דוגמאות‬ ‫לאלרגנים כוללות‪ :‬אבקת פרחים‪,‬‬ ‫חלב‪ ,‬מרכיבים של בעלי חיים‬ ‫(כמו פרווה)‪ ,‬דקירות דבורים‪ ,‬או‬ ‫סוגי מזון כמו אגוזים‪.‬‬ ‫​ יש שינוי במערכת החיסון עם השנים‪ ,‬והתגובה שלה לאלרגנים יכולה להשתנות‬ ‫גם היא‪.‬בדרך כלל‪ ,‬המערכת החיסונית מתחילה לזהות אלרגנים כחומרים‬ ‫מזיקים‪ ,‬דבר שמוביל לתגובה חיסונית (כמו שחרור היסטמינים ודלקת)‪.‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬ישנם מקרים שבהם חיסונים או חשיפה מבוקרת לאלרגן יכולים לעזור‬ ‫להפחית את התגובה האלרגית בהמשך‪.‬‬  ‫יובל המלכה‬ ‫​○ חיסון לאלרגיה‪ ,‬כולל חשיפה איטית ומבוקרת לאלרגן‪.‬במרוצת הזמן‪,‬‬ ‫החשיפה הזו יכולה להכשיר את המערכת החיסונית להכיר באלרגן‬ ‫כגורם פחות מזיק ולהפחית את עוצמת התגובה האלרגית‪.‬‬ ‫​○ חשיפה ממושכת ומבוקרת לאלרגן יכולה "ללמד" את מערכת החיסון‬ ‫לא להפעיל תגובה חריגה‪ ,‬וכך להפחית את תסמיני האלרגיה‪.‬‬ ‫​ למרבה הצער‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬האלרגיה מחמירה עם הזמן‪.‬ככל שהאדם נחשף‬ ‫לאלרגן‪ ,‬התגובה החיסונית עשויה להחמיר‪.‬כל חשיפה נוספת לאלרגן יכולה‬ ‫להעצים את התגובה החיסונית‪ ,‬מה שמוביל לתגובה קשה יותר‪.‬‬ ‫אלרגיה (‪ :)Allergy‬אלרגיה היא תגובה חיסונית בלתי רגילה או מוגזמת לאלרגן‬ ‫מסוים‪.‬כאשר מערכת החיסון מזהה אלרגן‪ ,‬היא מייצרת נוגדנים מסוג ‪ ,IgE‬שמגייסים‬ ‫תאים כמו תאי מסט (‪ )mast cells‬לשחרר חומרים כמו היסטמין‪ ,‬שמוביל לדלקת‪ ,‬גירוי‬ ‫או סימפטומים כמו גרד‪ ,‬נפיחות‪ ,‬אסטמה‪ ,‬או אפילו תגובה חמורה כמו אנפילקסיס‪.‬‬ ‫אימונוגניות (‪ :)Immunogenicity‬אימונוגניות היא יכולתו של חומר מסוים (כמו‬ ‫חלבון‪ ,‬אנטיגן או חיידק) לגרום להיווצרות תגובה חיסונית בגוף‪.‬חומר בעל‬ ‫אימונוגניות מעורר את המערכת החיסונית לפתח נוגדנים או תאים חיסוניים נגדו‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬זהו החוזק של חומר לגרום ליצירת תגובה חיסונית‪.‬‬ ‫​ אימונוגניות זה מדד לבדיקת רמת האלרגן?‪ /‬ההשפעה שלו כגורם‬ ‫אלרגיה?ֿ‪ -‬כן‪ ,‬המושג של אימונוגניות יכול לשמש גם כמדד להשפעת‬ ‫האלרגן על המערכת החיסונית‪ ,‬כלומר עד כמה חומר מסוים (כמו אלרגן) יכול‬ ‫להפעיל את מערכת החיסון ולגרום ליצירת תגובה חיסונית (כמו ייצור נוגדנים‬ ‫או תאי זיכרון)‪.‬‬ ‫​ אימונוגניות של אלרגן מתארת את היכולת של אלרגן לגרום לתגובה‬ ‫חיסונית‪.‬ככל שהאלרגן גורם לתגובה חיסונית חזקה יותר‪ ,‬כך נחשבת‬ ‫האימונוגניות שלו גבוהה יותר‪.‬כלומר‪ ,‬אם האלרגן גורם ליצירת‬ ‫הרבה נוגדנים (כמו ‪ )IgE‬או הופעה של תאים חיסוניים שמפנים את‬ ‫המערכת החיסונית כנגדו‪ ,‬האימונוגניות של האלרגן תהיה גבוהה יותר‪.‬‬ ‫​ מדד להשפעת האלרגן‪ :‬המדד של אימונוגניות משמש גם להעריך‬ ‫את מידת ההשפעה של אלרגן כגורם אלרגיה‪.‬אם אלרגן פעיל ומייצר‬ ‫תגובה חיסונית ניכרת‪ ,‬זה מצביע על כך שהמערכת החיסונית מזהה אותו‬ ‫כגורם "מסוכן" ומפעילה תגובה מוגזמת‪.‬‬  ‫יובל המלכה‬ ‫​ במובן זה‪ ,‬אימונוגניות יכולה לעזור להעריך את מידת הסיכון של אלרגן‬ ‫לגרום לתגובה אלרגית‪ ,‬וכמובן משפיעה גם על החיסונים או הדרכים‬ ‫לשיפור עמידות הגוף בפני אלרגיות‪.‬‬ ‫פאגוציטוזה (‪:)Phagocytosis‬‬ ‫פאגוציטוזה היא תהליך שבו תאים‬ ‫חיסוניים כמו מקרופאג'ים‬ ‫ונויטרופילים בולעים ומסלקים‬ ‫(ללא קשר לנוגדנים)‪ :‬מזהמים‪,‬‬ ‫חיידקים‪ ,‬תאים מתים או פסולת‬ ‫ממערכת הדם או הרקמות‪.‬תהליך‬ ‫זה חשוב מאוד במאבק בזיהומים‬ ‫ובהגנה על הגוף מפני פתוגנים‪.‬‬ ‫מאקרופאג'ים (‪:)Macrophages‬‬ ‫תאים בולעניים; הם תאי דם לבנים‬ ‫שמהווים חלק מרכזי במערכת החיסון‬ ‫המולדת‪.‬תפקידם הוא פאגוציטוזה‬ ‫של פתוגנים‪ ,‬תאים מתים או זיהומים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הם משחררים ציטוקינים‬ ‫ומסייעים בהפעלת מערכת החיסון‬ ‫הנרכשת על ידי הצגת אנטיגנים לתאי‬ ‫‪.T‬‬ ‫מאקרופאג'ים ובלרוות של כוכבי ים‪:‬‬ ‫הגילוי של מאקרופאג'ים בלרוות של כוכבי ים מצביע על כך שלרמות שונות של‬ ‫אורגניזמים יש תאי חיסון שמבצעים פאגוציטוזה כבר בשלבים הראשונים של‬ ‫התפתחותם‪ ,‬אפילו באורגניזמים כמו כוכבי ים‪.‬במילים אחרות‪ ,‬זה מצביע על תהליך‬ ‫אבולוציוני שבו התפתח מנגנון חיסוני בסיסי במערכות חיסון מולדות אצל‬ ‫אורגניזמים‪ ,‬אפילו לפני שהתפתח המגוון של תאי החיסון המורכבים יותר‪ ,‬כמו תאי ‪T‬‬ ‫ו‪ B-‬אצל בעלי חוליות‪.‬‬  ‫יובל המלכה‬ ‫‪.​1‬פאגוציטוזה‪ :‬כמו אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬גם מאקרופאג'ים בבלרוות של‬ ‫כוכבי ים מבצעים פאגוציטוזה כדי להילחם בפתוגנים‪.‬תהליך זה כולל בליעת‬ ‫פתוגנים‪ ,‬חיידקים או חומר זר ולהשמידם בתוך התא‪.‬‬ ‫‪.​2‬תפקוד המאקרופאג'ים‪ :‬היכולת של המאקרופאג'ים בבלרוות של כוכבי ים‬ ‫לבצע פאגוציטוזה משדרגת את ההבנה שלנו על איך תאי חיסון בסיסיים יכולים‬ ‫להילחם בזיהומים עוד בשלב מוקדם מאוד של התפתחות האורגניזם‪.‬‬ ‫‪.​3‬האבולוציה של המערכת החיסונית‪ :‬גילוי תהליך כזה באורגניזמים כמו‬ ‫כוכבי ים‪ ,‬מספק עדות לכך שמנגנוני חיסון מולדים היו קיימים עוד לפני‬ ‫שהתפתח המגוון הרחב של המערכות החיסוניות אצל בעלי חוליות‪.‬‬ ‫בקצרה‪ ,‬מאקרופאג'ים בבלרוות של כוכבי ים מצביעים על מנגנון חיסוני בסיסי‬ ‫שמבצע הגנה מפני פתוגנים‪ ,‬גם באורגניזמים ראשוניים‪ ,‬מה שמעיד על האבולוציה של‬ ‫מערכת החיסון המולדת לאורך זמן‪.‬‬ ‫ציטוקינים (‪ :)Cytokines‬הם חלבונים‬ ‫(מסיסים) ששוחררו על ידי תאים‬ ‫חיסוניים‪ /‬תאים רגילים שנפגעו על ידי‬ ‫פתוגן כלשהו‪ ,‬ומשמשים כ"הודעה" או‬ ‫"אות" לתאים אחרים במערכת החיסון‪.‬‬ ‫הם מאפשרים לתאים לתקשר ביניהם‬ ‫ולהגיב במהירות לאיומים‪.‬ישנם שני‬ ‫סוגים עיקריים של ציטוקינים‪:‬‬ ‫‪.​1‬ציטוקינים פרו‪-‬דלקתיים‪ :‬אלו מקדמים דלקת ותגובת חיסון (גיוס של‬ ‫תאי חיסון)‪ ,‬לדוגמה‪.IL-1, TNF-α ,‬‬ ‫‪.​2‬ציטוקינים אנטי‪-‬דלקתיים‪ :‬אלו חומרים שמפחיתים את הדלקת ומפנים‬ ‫את התגובה החיסונית כאשר האיום עבר‪.‬לדוגמה‪.IL-10 ,‬‬ ‫כימוקינים (‪ :)Chemokines‬הם סוג של ציטוקינים שממלאים תפקיד חשוב במעבר‬ ‫תאי דם לבנים לאזורים המודלקים או הזקוקים לתגובה חיסונית‪.‬הם משמשים‬ ‫כמגנטים שמושכים את התאים החיסוניים (כמו תאי ‪T‬ומאקרופאג'ים) לאזורים אלו‪,‬‬ ‫ומאפשרים תגובה חיסונית ממוקדת ומהירה‪.‬‬ ‫*טל שאלה בשיעור השני‪ -‬מה ההבדל בין כימוקינים לבין ציטוקינים פרו‬ ‫דלקתיים? שניהם מעודדים יצירת דלקת‪.‬‬  ‫יובל המלכה‬ ‫נכון ששני המונחים כימוקינים וציטוקינים פרו‪-‬דלקתיים מעורבים בתגובה‬ ‫הדלקתית‪ ,‬אך יש להם תפקידים שונים במערכת החיסון‪.‬‬ ‫כימוקינים‪:‬‬ ‫תפקיד עיקרי‪ :‬הכימוקינים הם חלבונים קטנים המעורבים בהכוונת תאי דם‬ ‫​‬ ‫לבנים (כמו נויטרופילים ותאי ‪ )T‬לאזור הדלקת או הפציעה‪.‬‬ ‫הם משפיעים על התנועה (מיגרציה) של תאים במערכת החיסון אל מקומות‬ ‫​‬ ‫בהם יש בעיה‪ ,‬כמו זיהום או פציעה‪.‬‬ ‫הכימוקינים יוצרים גרדיאנט כימיקלי‪ ,‬כלומר‪ ,‬ריכוז של כימוקינים גבוה יותר‬ ‫​‬ ‫באזורים שנפגעו (כמו אזור הדלקת)‪ ,‬מה שגורם לתאים לנוע לעבר אזורים אלה‪.‬‬ ‫הם אינם בהכרח גורמים לדלקת‪ ,‬אלא פועלים על מנת להוביל את תאי החיסון‬ ‫​‬ ‫לאזור שבו הדלקת מתרחשת‪.‬‬ ‫ציטוקינים פרו‪-‬דלקתיים‪:‬‬ ‫תפקיד עיקרי‪ :‬הציטוקינים הפרו‪-‬דלקתיים הם חלבונים שמעודדים את‬ ‫​‬ ‫התגובה הדלקתית עצמה‪.‬‬ ‫הם משפיעים על תאי דם לבנים‪ ,‬כמו נויטרופילים‪ ,‬מקרופאג'ים ותאי ‪,T‬‬ ‫​‬ ‫ומגבירים את ייצור המעבר של נוזלים לאזור הדלקת כדי לאותת על התגובה‬ ‫החיסונית‪.‬‬ ‫הציטוקינים הללו יכולים גם להגביר את הייצור של חלבונים נוספים במערכת‬ ‫​‬ ‫החיסון שגורמים להרחבת כלי דם‪ ,‬חום ועוד‪.‬כך הם מחמירים את הדלקת‬ ‫על ידי עידוד השפעות שליליות כמו הכאב‪ ,‬החום והנפיחות הנלווים לדלקת‪.‬‬ ‫דוגמאות לציטוקינים פרו‪-‬דלקתיים כוללות את ‪ ,TNF-α, IL-1‬ו‪.IL-6-‬‬ ‫​‬ ‫ההבדלים העיקריים‪:‬‬ ‫‪.​1‬תפקיד‪:‬‬ ‫​○ כימוקינים‪ :‬מנחים את תאי הדם הלבנים למקום הדלקת‪.‬‬ ‫​○ ציטוקינים פרו‪-‬דלקתיים‪ :‬מעודדים את התגובה הדלקתית ומחמירים‬ ‫את הדלקת‪.‬‬ ‫‪.​2‬ההשפעה על תאים‪:‬‬ ‫​○ כימוקינים‪ :‬משפיעים על התנועה של תאי דם לבנים‪.‬‬ ‫​○ ציטוקינים פרו‪-‬דלקתיים‪ :‬משפיעים על הפעולה של תאי דם לבנים‬ ‫והפיזיולוגיה של הרקמות באזור הדלקת‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬כימוקינים הם בעצם "המנחים" של מערכת החיסון‪ ,‬בעוד שציטוקינים‬ ‫פרו‪-‬דלקתיים הם "המגביר" של התגובה הדלקתית עצמה‪.‬‬  ‫יובל המלכה‬ ‫המערכת החיסונית‬ ‫מחולקת לשני חלקים‬ ‫עיקריים‪ :‬המערכת‬ ‫החיסונית המולדת‬ ‫והמערכת החיסונית‬ ‫הנרכשת‪.‬‬ ‫המערכת‬ ‫החיסונית‬ ‫המולדת‬ ‫(‪Innate‬‬ ‫‪Immune‬‬ ‫‪:)System‬‬ ‫​ מהירות‪:‬‬ ‫פועלת מהר‬ ‫מאוד‪ ,‬אך לא‬ ‫בצורה ספציפית‪.‬היא מוכנה להילחם במגוון פתוגנים מבלי להיות מותאמת‬ ‫אישית לכל אחד‪.‬‬ ‫​ מרכיביה‪:‬‬ ‫​○ מחסומים פיזיים כמו עור וריריות‪ ,‬שמגנים מפני חדירה של פתוגנים‪.‬‬ ‫​○ תאים חיסוניים כמו מאקרופאגים‪ ,‬נויטרופילים‪ ,‬ותאי ‪( NK‬הם‬ ‫נקראים‪.)Natural Killer -‬תאים אלו מבצעים פגוציטוזה או תוקפים‬ ‫ישירות את הפתוגנים‪.‬‬ ‫​ תפקוד‪ :‬היא פועלת בהגנה כללית ומיידית‪ ,‬אך אינה יוצרת זיכרון חיסוני‪,‬‬ ‫כלומר לא "זוכרת" את הפתוגנים שפגשה בעבר‪.‬‬ ‫המערכת החיסונית הנרכשת (‪:)Adaptive Immune System‬‬  ‫יובל המלכה‬ ‫​ תגובה ספציפית‪ :‬היא פועלת בצורה ממוקדת ומייצרת תגובה חיסונית‬ ‫מותאמת לפתוגן הספציפי (גם הרבה יותר איטית מהמולדת)‪.‬‬ ‫​ מרכיביה‪:‬‬ ‫​○ תאי ‪ T‬ו‪-‬תאי ‪ B‬אחראים לתגובה זו‪.‬תאי ‪ T‬תוקפים תאים נגועים‪ ,‬בעוד‬ ‫שתאי ‪ B‬מייצרים נוגדנים‪.‬‬ ‫​ זיכרון חיסוני‪ :‬המערכת הזו יוצרת זיכרון חיסוני‪.‬כשמערכת החיסון נתקלת‬ ‫באותו פתוגן שוב‪ ,‬היא יודעת להגיב בצורה יעילה ומהירה יותר‪ ,‬בזכות תאי‬ ‫זיכרון‪.‬‬ ‫ההבדלים העיקריים‪:‬‬ ‫המערכת המולדת מגיבה בצורה מהירה אך כללית‪ ,‬בעוד שהמערכת הנרכשת‬ ‫מגיבה בצורה ממוקדת ובונה זיכרון לחיסונים‪.‬‬ ‫המערכת המולדת אינה יוצרת זיכרון‪ ,‬בניגוד למערכת הנרכשת‪ ,‬שבה יש יצירת‬ ‫זיכרון חיסוני של הפתוגנים שנתקלו בהם‪.‬‬ ‫מה בנוגע לחיסון?‪ :‬חיסון הוא תהליך שבו מערכת החיסון נחשפת לאלרגן או‬ ‫לפתוגן (כגון וירוס או חיידק) בצורה מבוקרת‪ ,‬כדי להפעיל תגובה חיסונית וליצור‬ ‫זיכרון חיסוני‪ ,‬מבלי שיגרם נזק או מחלה למאכסן‪.‬‬ ‫איך החיסון פועל?‬ ‫‪.​1‬הכנסת אנטיגן לגוף‪ :‬בחיסון‪ ,‬נחשפים לגוף חלקים מהפתוגן או הגורם‬ ‫למחלה (כמו חלבון מהווירוס‪ ,‬חיידק מומת‪ ,‬או חלקים מה‪ DNA-‬שלו)‪.‬זהו‬ ‫האנטיגן‪.‬‬ ‫‪.​2‬התגובה החיסונית‪ :‬הגוף מזהה את האנטיגן כגורם זר‪ ,‬וכתגובה‪ ,‬המערכת‬ ‫החיסונית יוצרת נוגדנים ספציפיים לאותו אנטיגן‪.‬תאים כמו תאי ‪ B‬מייצרים‬ ‫את הנוגדנים‪ ,‬בעוד שתאי ‪ T‬יכולים להילחם ישירות בתאים נגועים‪.‬‬ ‫‪.​3‬יצירת זיכרון חיסוני‪ :‬תהליך זה גורם גם ליצירת תאי זיכרון במערכת החיסון‪.‬‬ ‫כאשר האדם נתקל באותו פתוגן בעתיד‪ ,‬המערכת החיסונית כבר תדע לזהות‬ ‫אותו ולהגיב במהירות רבה ויעילות‪ ,‬ובכך למנוע את המחלה‪.‬‬ ‫הבדל בין החיסון למערכת החיסון המולדת והנרכשת‪:‬‬  ‫יובל המלכה‬ ‫​ המערכת החיסונית המולדת מגיבה מיידית אך אינה מתאימה ספציפית לכל‬ ‫פתוגן‪.‬היא לא יוצרת זיכרון‪.‬‬ ‫​ המערכת החיסונית הנרכשת פועלת לאחר מספר ימים‪ ,‬אך יוצרת זיכרון‬ ‫חיסוני‪.‬החיסון מנצל את יכולת המערכת הנרכשת לזהות את הפתוגן ולזכור‬ ‫אותו לטווח ארוך‪.‬‬ ‫מה היתרון של החיסון?‬ ‫​ החיסון לא גורם למחלה‪ ,‬אך מייצר תגובה חיסונית כמו אחרי חשיפה לפתוגן‬ ‫אמיתי‪.‬‬ ‫​ הוא מונע את המחלה על ידי הכנה מראש של מערכת החיסון לזיהוי ולחימה‬ ‫נגד הפתוגן בעתיד‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬החיסון מנצל את כוחות מערכת החיסון הנרכשת (יצירת זיכרון חיסוני) כדי‬ ‫להכין את הגוף למפגש עתידי עם הפתוגן בצורה שאינה מסוכנת‪.‬‬ ‫החסמים האנטומיים‪-‬‬ ‫פיזיקליים של מערכת‬ ‫החיסון‪ ,‬שהם חלק מרכזי‬ ‫במערכת החיסון המולדת‪.‬אלו‬ ‫הם החסמים הראשוניים‬ ‫שמהם מתחיל תהליך ההגנה‬  ‫יובל המלכה‬ ‫של הגוף‪.‬הם פועלים כראשונים למנוע חדירה של פתוגנים‪.‬‬ ‫התגובה של מערכת החיסון המולדת‪:‬‬ ‫‪.​1‬ברגע שמחסום פיזי כמו העור או הריריות נפגע‪ ,‬המערכת החיסונית המולדת‬ ‫(כגון תאים כמו מקרופאג׳ים ו‪-‬נויטרופילים) נכנסת לפעולה ומבצעת‬ ‫פגוציטוזה או הפעלת ציטוקינים‪.‬‬ ‫‪.​2‬במקביל‪ ,‬קיימת מערכת השלמה (‪ )Complement‬המפגינה פעילות‬ ‫אנטי‪-‬מיקרוביאלית‪.‬‬ ‫​ אם פתוגן מצליח לעבור את החסמים האנטומיים‪ ,‬התגובה החיסונית‬ ‫תהיה יותר ממוקדת וכוללת הפעלת המערכת החיסונית הנרכשת (עם‬ ‫יצירת נוגדנים ואי‪-‬ספציפיות כמו תאי ‪ T‬ו‪.)T-‬‬ ‫אם יש חדירה של פתוגן דרך החסמים הפיזיים (כמו עור‪ ,‬ריריות‪ ,‬דרכי הנשימה או‬ ‫המעי)‪ ,‬המערכת החיסונית המולדת פועלת בצורה מיידית ומבצע תגובות מהירות‬ ‫להילחם בפתוגן‪.‬‬ ‫הפעלת מערכת המשלים (‪:)Complement System‬‬ ‫​ הפעלת מערכת המשלים (‪ :)Complement System‬מערכת המשלים היא‬ ‫מערכת של חלבונים הנמצאים בדם ובנוזלים אחרים בגוף‪ ,‬והם פועלים יחד כדי‬ ‫לתמוך במערכת החיסון‪.‬מערכת זו מופעלת כאשר פתוגן מצליח לחדור לגוף‪,‬‬ ‫והיא ממלאת כמה תפקידים חשובים‪:‬‬ ‫‪.​1‬הפסקת התפשטות הפתוגן‪ :‬החלבונים במערכת המשלים יכולים‬ ‫לסמן את הפתוגן לשם התקפה והרס‪.‬‬ ‫‪.​2‬הפעלת פאגוציטוזה‪ :‬חלבוני המשלים מסמנים את הפתוגן ומסייעים‬ ‫לתאים פאגוציטיים כמו מאקרופאג'ים ו‪-‬נויטרופילים לזהות אותו‬ ‫ולהשמיד אותו‪.‬‬ ‫‪.​3‬הרס ישיר של הפתוגן‪ :‬חלק מהחלבונים במערכת המשלים יכולים‬ ‫לתקוף ישירות את ממברנת הפתוגן‪ ,‬לגרום לשיבוש ולהרס שלה‪.‬‬ ‫‪.​4‬הגברת תגובה חיסונית‪ :‬מערכת המשלים גם מעוררת את הפעלת‬ ‫מערכת החיסון הנרכשת‪ ,‬על ידי יצירת תאי זיכרון‪ ,‬נוגדנים‪ ,‬והפעלה‬ ‫של תאי ‪.T‬‬  ‫יובל המלכה‬ ‫לסיכום‪ ,‬הפעלת מערכת המשלים מהווה שלב חשוב במענה של מערכת החיסון‬ ‫המולדת והיא מסייעת למאקרופאג'ים ולתאי ‪ NK‬להילחם במיקרואורגניזמים בצורה‬ ‫יעילה ומהירה‪.‬‬ ‫החסמים האנטומיים‪-‬פיזיקליים‬ ‫(‪:)Anatomic Barriers‬‬ ‫​ העור‪ :‬העור מהווה מחסום פיזי חזק‬ ‫המונע חדירה של פתוגנים ויוצר חיץ‬ ‫פיזי שמגביל את הגישה לגוף‪.‬העור‬ ‫הוא לא רק מחסום פיזי‪ ,‬הוא מהווה‬ ‫גם מעין איבר חיסוני‪.‬‬ ‫​ שכבות רירית‪ :‬במערכות כמו המעי‪ ,‬הדרכי הנשימה והפה ישנה שכבת ריר‬ ‫המהווה מחסום נוסף בפני פתוגנים‪.‬‬ ‫​ האפיתל בדרכי הנשימה‪ :‬ריסים הממוקמים בדרכי הנשימה‪ ,‬אשר תפקידם‬ ‫לנקות את דרכי הנשימה על ידי סילוק חלקיקים באמצעות שיעול או‬ ‫התעטשות‪.‬‬ ‫​ חומציות בקיבה‪ :‬חומציות הקיבה פוגעת ומחסלת פתוגנים שנבלעים עם‬ ‫המזון‪.‬‬ ‫​ חיידקים מקומיים‪ :‬חיידקים טבעיים שגדלים על העור ובמערכות העיכול‪,‬‬ ‫הנקראים חיידקי פלורה‪.‬הם מסייעים בהגנה על הגוף על ידי מניעת חדירה‬ ‫של פתוגנים זרים‪.‬‬ ‫נזכור כי העור‪ ,‬הוא הקו הגנה‬ ‫הראשון של הגוף מפני פתוגנים‪ ,‬בעל‬ ‫יכולת להפעיל מספר מנגנוני הגנה‬ ‫פיזיים וכימיים‪:‬‬ ‫‪.​1‬הקרטין‪ :‬החלבון הקשיח‬ ‫הנמצא בשכבת האפידרמיס‬ ‫(החלק העליון של העור) יוצר‬ ‫מחסום פיזי חזק שמונע‬ ‫חדירה של פתוגנים וגורמים‬ ‫מזיקים‪.‬‬  ‫יובל המלכה‬ ‫‪.​2‬תאי לנגרהנס‪ :‬תאים אלו‪ ,‬הנמצאים בעור‪ ,‬ממלאים תפקיד חשוב בזיהוי‬ ‫פתוגנים זרים‪.‬הם תופסים את הפתוגנים‪ ,‬סופגים אותם ומעבירים אותם לתאי‬ ‫חיסון כדי להפעיל תגובה חיסונית‪.‬‬ ‫‪.​3‬חלבונים אנטי‪-‬בקטריאליים‪ :‬תאי עור ותאי לנגרהנס מפרישים חלבונים‬ ‫המסייעים בהגנה על הגוף על ידי מניעת חדירת חיידקים ועצירת התפשטותם‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬חשוב לזכור שהעור הוא לא רק מחסום פיזי‪ ,‬אלא גם חלק ממערכת חיסון‬ ‫פעילה שמבוססת על תפקוד תאי העור ותהליכים כימיים‪.‬‬ ‫תאים חשובים בתהליך הגנה של‬ ‫העור הם הקרטינוציטים‪ :‬הם‬ ‫נמצאים בשכבת האפידרמיס‬ ‫(העליונה) של העור‪ ,‬וחשיבותם רבה‬ ‫בהתמודדות עם פתוגנים‪.‬‬ ‫תפקיד הקרטינוציטים בעור‪:‬‬ ‫‪.​1‬הגנה פיזית‪ :‬קרטינוציטים יוצרים‬ ‫את השכבה החיצונית של העור‪,‬‬ ‫הנקראת שכבת הקרטין‪.‬תאי‬ ‫הקרטינוציטים מייצרים חלבון‬ ‫קשה בשם קרטין‪ ,‬שגורם לעור‬ ‫להיות עמיד ומספק הגנה פיזית‬ ‫מפני חדירת פתוגנים‪.‬‬ ‫‪.​2‬התפתחות שכבת עור חיצונית‪ :‬קרטינוציטים עוברים תהליך התמיינות‪ ,‬בו‬ ‫הם נהפכים לשכבת עור קשה‪.‬תהליך זה כולל הפיכת התאים לחומר קרני‬ ‫שמחסום פיזי בפני חיידקים ופתוגנים‪.‬‬ ‫‪.​3‬קשרי תאי עור (‪:)Tight junctions‬‬ ‫קרטינוציטים מהווים את המבנה‬ ‫הבסיסי לשכבת העור ויוצרים‬ ‫חיבורים הדוקים (‪)tight junctions‬‬ ‫שמחברים את התאים אלו לאלו‪.‬‬  ‫יובל המלכה‬ ‫חיבורים אלה מונעים חדירה של חיידקים ושומרים על שלמות העור‪.‬‬ ‫‪.​4‬מערכת חיסונית מקומית‪ :‬תאי לנגרהנס‪ ,‬שהם תאי חיסון הממוקמים‬ ‫בשכבת האפידרמיס‪ ,‬משולבים עם הקרטינוציטים ומסייעים בזיהוי פתוגנים‪.‬הם‬ ‫יכולים ללכוד פתוגנים ולעורר את המערכת החיסונית להגיב באופן ממוקד‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬קרטינוציטים הם תאי עור חשובים שמספקים הגנה פיזית וממלאים‬ ‫תפקיד חיוני בתגובה החיסונית המקומית‪.‬הם לא רק מגנים פיזית על הגוף‪ ,‬אלא‬ ‫גם משתפים פעולה עם תאי חיסון ומסייעים במאבק בפתוגנים‪.‬‬ ‫חלבונים אנטי‪-‬מיקרוביאליים‬ ‫(‪ )AMPs‬הם חלבונים בעלי תכונות‬ ‫אנטי‪-‬בקטריאליות ופעילות חיסונית‪.‬‬ ‫הם מופרשים על ידי קרטינוציטים‬ ‫ותאי לנגרהנס בעור‪ ,‬ויש להם‬ ‫תפקיד חשוב במערכת ההגנה‬ ‫המולדת‪.‬‬ ‫תפקיד החלבונים‬ ‫האנטי‪-‬מיקרוביאליים‪:‬‬ ‫‪.​1‬הגנה ראשונית‪ :‬החלבונים האנטי‪-‬מיקרוביאליים פועלים מיידית נגד פתוגנים‬ ‫(כמו חיידקים ווירוסים) ומסייעים במניעת חדירתם לעור‪.‬הם חלק מההגנה‬ ‫הראשונית של מערכת החיסון‪ ,‬ששואפת למנוע חדירת פתוגנים לאורגניזם‪.‬‬ ‫‪.​2‬אנטי‪-‬בקטריאליים‪ :‬הם פועלים כנגד‬ ‫חיידקים‪ ,‬חיידקי קרום‪ ,‬ווירוסים‪.‬חלבונים‬ ‫אלו יכולים לפגוע בממברנת התאים של‬ ‫הפתוגנים ולמנוע את התרבותם‪.‬‬ ‫‪.​3‬הגברת התגובה החיסונית‪ :‬חלבונים‬ ‫אלו יכולים גם לשדרג את הפעולה של‬ ‫תאי ‪ T‬ותאי ‪ B‬על ידי הפעלת תהליך של‬ ‫פאגוציטוזה והפעלת מנגנונים חיסוניים‬ ‫נוספים‪.‬‬ ‫הסבר נוסף‪:‬‬  ‫יובל המלכה‬ ‫​ חלבוני ‪ AMPs‬הם חלק ממערכת ההגנה המולדת‪ ,‬שכן הם פועלים בצורה לא‬ ‫ספציפית נגד מגוון רחב של פתוגנים‪.‬‬ ‫​ הם מצויים בעיקר בשכבת האפידרמיס (בעור) ומסייעים בשמירה על שלמות‬ ‫הגוף‪ ,‬במיוחד במפגש הראשוני עם פתוגנים‪.‬‬ ‫קרטינוציטים (‪:)Keratinocytes‬‬ ‫​ קרטינוציטים הם תאים חיוניים‬ ‫בעור המייצרים את החלבון‬ ‫קרטין‪ ,‬שהוא החלבון החשוב‬ ‫ביצירת החסמים הפיזיים שמונעים‬ ‫מפתוגנים להיכנס לגוף‪.‬‬ ‫​ הם תורמים להיווצרות שכבת‬ ‫קרנית שמגנה על העור‪.‬‬ ‫​ התמונה מציגה את הקרטינוציטים‬ ‫והדרכים בהן הם פועלים כדי לשמור על עור בריא ומוגן‪.‬‬ ‫​ באזורים של נקודות חן‪ /‬נמשים יש צבר של תאים מהסוג הזה‪.‬‬ ‫הגנה של המיקרוביום (‪:)Microbiome‬‬ ‫​ המיקרוביום שוכן על פני‬ ‫העור ומייצר חסם ביולוגי נוסף‪.‬‬ ‫​ חיידקים ידידותיים חיוניים לעור‪,‬‬ ‫והם משתפים פעולה עם‬ ‫המערכת החיסונית המקומית‪,‬‬ ‫מסייעים בהגנה בפני פתוגנים‬ ‫מזיקיםה (למעשה ״נלחמים‬ ‫עבורנו״ מול פתוגנים‪.‬‬ ‫​ התמונה מראה כיצד החיידקים‬ ‫מהווים חלק מהחסמים הפיזיים‪ ,‬הכימיים והחיסוניים שמגנים על עורנו‪.‬‬  ‫יובל המלכה‬ ‫תאי לנגרהנס (‪:)Langerhans Cells‬‬ ‫​ תאי לנגרהנס הם תאי‬ ‫דנדריטיים שנמצאים בשכבת‬ ‫האפידרמיס של העור‪.‬‬ ‫​ תאים אלה מתפקדים בהגנה‬ ‫חיסונית ראשונית‪ ,‬על ידי זיהוי‬ ‫ולכידה של פתוגנים (כמו‬ ‫חיידקים ווירוסים)‪.‬‬ ‫​ הם יכולים להעביר את המידע‬ ‫לתאים אחרים במערכת החיסון‪ ,‬ולהפעיל תגובה חיסונית מותאמת‪.‬‬ ‫שיעור ‪ :2‬מערכת החיסון המולדת​‬ ‫מה קרה בהרצאה ‪ :?2‬עד שקופית ‪ 8‬יש מעין סקירה של השיעור הקודם וחזרה על‬ ‫מושגים שנאמרו‪.‬‬ ‫​ ממברנות ריריות (‪ )Mucosa‬כוללות ריר ומבנים המפנים את הפתוגנים‬ ‫החוצה‪ ,‬הם מספקים מחסומים פיזיים וכימיים‪ ,‬ויש להם גם את הפעולה‬  ‫יובל המלכה‬ ‫החיסונית של תאיים‬ ‫כמו תאי לנגרהאנס‬ ‫ולקיחת תפקידים‬ ‫שונים בתגובה‬ ‫לפתוגנים‪.‬‬ ‫​ איך פועל הריר‪/‬‬ ‫המוקוזה? הרי הוא‬ ‫לא משמש רק‬ ‫ל״הדבקת פתוגנים״‪:‬‬ ‫הריר או המוקוזה הם חלקים חשובים במערכת ההגנה של הגוף‪ ,‬במיוחד‬ ‫במקומות בהם יש חשיפה לעולם החיצון‪ ,‬כמו מערכת הנשימה‪ ,‬מערכת‬ ‫העיכול‪ ,‬והדרכי השתן‪.‬הריר לא רק "מדביק" פתוגנים‪ ,‬אלא פועל בדרכים‬ ‫שונות לשמור על בריאות הגוף‪.‬הוא מספק מחסום פיזי שמונע חדירה ישירה‬ ‫של פתוגנים‪ ,‬בעל תפקידים נוספים כמו‪:‬‬ ‫‪.​1‬סילוק פתוגנים – הריר משמש גם כ"מלכודת" עבור חיידקים‪ ,‬וירוסים‬ ‫וגורמים מזהמים אחרים‪.‬כשם ששיעול או עיטוש מסלקים את הריר‪ ,‬הם‬ ‫מסלקים את החיידקים גם כן‪.‬‬ ‫‪.​2‬הפחתת חומציות – בריר יש חומרים כימיים שמעכבים את הצמיחה של‬ ‫פתוגנים‪ ,‬כמו אנזימים ותרכובות חומציות‪ ,‬במיוחד במערכת העיכול‪.‬‬ ‫‪.​3‬תפקיד חיסוני – הריר משמש גם כאתר לתאים חיסוניים (כמו תאי‬ ‫לנגרהאנס)‪ ,‬אשר יכולים לזהות ולהגיב לחדירה של פתוגנים‪.‬במילים‬ ‫אחרות‪ ,‬הוא לא רק מנטרל את האיום‪ ,‬אלא גם מספק לתאי חיסון‬ ‫סביבה בה הם יכולים לאתר את הפתוגנים ולשלוח את התגובה‬ ‫המתאימה‪.‬‬ ‫​ הריר הוא אמצעי נוסף במערכת ההגנה המולדת של הגוף‪ ,‬שמסייע‬ ‫בהגנה ובסילוק של מזיקים בצורה מדויקת ויעילה‪.‬‬ ‫הסילוק של החלבונים‬ ‫האנטי‪-‬מיקרוביאליים (‪)AMPs‬‬ ‫תורם ליצירת מחסום‬ ‫אנטי‪-‬בקטריאלי משמעותי‪.‬‬  ‫יובל המלכה‬ ‫איך בעצם אבל הריר ״תופס״ את הפתוגנים? (יש גם סיליות שנעות)‬ ‫הריר תופס את הפתוגנים באמצעות מגוון מנגנונים שמחייבים שילוב של מבנים כימיים‬ ‫ופיזיים במערכת ההגנה‪.‬‬ ‫‪.​1‬הרכב כימי‪ :‬הריר עשוי בעיקר ממים‪ ,‬כמו גם ממספר חומרים‪ ,‬כמו חומצות‪,‬‬ ‫אנזימים (למשל ליזוזים) ופרוטאינים אנטי‪-‬בקטריאליים אחרים (כמו‬ ‫דפנסינים)‪ ,‬שעוזרים לנטרל את הפתוגנים כשהם באים במגע עם הריר‪.‬חלקם‬ ‫פוגעים במעטפת של פתוגנים‪ ,‬מפרקים אותה ומפנים אותם מהגוף‪.‬‬ ‫‪.​2‬הדבק (‪ :)Adhesion‬הריר עצמו עשוי להיות דביק‪ ,‬מה שמאפשר לו "לתפוס"‬ ‫את הפתוגנים ולהחזיק אותם במקומם‪.‬מכיוון שפתוגנים נעים בצורה חופשית‬ ‫בגוף‪ ,‬הם עלולים להיתקל באזורים שמפרישים מוקוזה (שם מצוי הריר)‪.‬הריר‬ ‫"שואב" אותם אליו כמו דבק‪ ,‬ומונע מהם להמשיך בתנועה או לחדור לתוך‬ ‫רקמות רגישות כמו הריאות או מערכת העיכול‪.‬‬ ‫‪.​3‬תנועת סיליה (‪ :)Cilia‬התאים המרפדים את הדרכי הנשימה‪ ,‬כמו הסיליה‬ ‫שבחללי הנחיריים באף והסימפונות‪ ,‬מניעים את הריר קדימה (או לעיתים‬ ‫לאחור‪ ,‬כדי להוציא את הריר)‪.‬הסיליה הללו פועלות כמו "מברשות"‪ ,‬שמניעות‬ ‫את הריר המכיל את הפתוגנים לכיוון מערכת העיכול או דרך דרכי הנשימה‪ ,‬שם‬ ‫הם מופרשים החוצה באמצעות שיעול או עיטוש‪.‬‬ ‫‪.​4‬הפלט של חומרים שימנעו חדירה‪ :‬בנוסף‪ ,‬החומרים שמהם עשוי הריר‬ ‫משמשים גם למנוע את חדירת הפתוגנים‪.‬לדוגמה‪ ,‬הריר יכול לספק סביבה‬ ‫חומצית או מכילה אנזימים שיכולים לפגוע במעטפות של חיידקים ולפגוע‬ ‫במבנה שלהם‪ ,‬מה שמפחית את היכולת של הפתוגנים להתרבות‪.‬‬ ‫​ לסיכום‪ ,‬הריר מספק חסימה פיזית של פתוגנים והפסקת פעולתם‬ ‫באמצעות הרכב כימי שמוביל לנטרול או הפסקת ההתפשטות של‬ ‫הפתוגן‪ ,‬והסיליה עוזרת להזיז את הריר בתנועות שמפנות את הפתוגנים‬ ‫החוצה מהגוף‪.‬‬ ‫אז למה חולים יותר‬ ‫כשהאוויר יבש?‬ ‫בגדול בגלל ייבוש‬ ‫הריריות‪ :‬כשיש אוויר‬ ‫יבש‪ ,‬התייבשות הריריות‬  ‫יובל המלכה‬ ‫יכולה להוביל למספר תופעות שמפחיתות את היכולת של המערכת החיסונית להילחם‬ ‫בפתוגנים‪:‬‬ ‫‪.​1‬התייבשות הריריות‪ :‬האוויר היבש גורם לריריות‪ ,‬כולל אלו במעברי האף‪,‬‬ ‫בגרון ובריאות‪ ,‬להתייבש‪.‬כשיש פחות ריר‪ ,‬יש פחות מחסום מגן שמונע‬ ‫מיקרואורגניזמים לחדור לגוף‪.‬הריר בדרך כלל מהווה מחסום שלוכד פתוגנים‪,‬‬ ‫שומר על הלחות של דרכי הנשימה ומסייע בהסרת חומרים מזיקים מהגוף‪.‬‬ ‫‪.​2‬פחות פעילות של תאי הגביע‪ :‬תאי הגביע (‪ ,)Goblet cells‬המייצרים ריר‬ ‫במעברים הנשימתיים‪ ,‬פחות פעילים כשיש פחות לחות‪ ,‬מה שמוביל לירידה‬ ‫בכמות הריר המוגן‪.‬בנוסף‪ ,‬כשהריר לא נמצא בכמויות מספיקות‪ ,‬יש סיכון‬ ‫גבוה יותר להתפשטות זיהומים‪.‬‬ ‫‪.​3‬הפסקת פעולת הסיליה‪ :‬הריר תומך גם בפעולת ה‪( Cilia-‬שיער מיקרוסקופי‬ ‫בתאים) שמזיז את הריר יחד עם הפתוגנים לכיוון הפה‪ ,‬כדי להוציא אותם‬ ‫מהגוף‪.‬בתנאי יובש‪ ,‬הסיליה עלולה להפסיק לפעול ביעילות‪ ,‬מה שמפחית את‬ ‫יכולת הגוף להיפטר מפתוגנים‪.‬‬ ‫​ לכן‪ ,‬בעונות עם אוויר יבש‪ ,‬תופעות כמו יובש בגרון‪ ,‬סינוסיטיס ותחלואות‬ ‫אחרות נפוצות יותר‪ ,‬כי מחסום ההגנה הראשון (הריר) לא מצליח להילחם‬ ‫בצורה אפקטיבית בפתוגנים‪.‬‬ ‫באיור מצד שמאל של השקופית רואים‬ ‫איך הקשר של מחסום הריר במעיים‪,‬‬ ‫במיוחד על ידי תאי ‪( Goblet cells‬תאי‬ ‫גביע)‪ ,‬יכול להיות מעורב במחלות מעי‪.‬‬ ‫במצב רגיל (בימין)‪ ,‬הריר מצפה‬ ‫​‪-‬‬ ‫את פני המעיים ומונע‬ ‫מיקרואורגניזמים לחדור לרקמות‬ ‫הפנימיות‪.‬התאים‪ ,‬כמו ‪TLR‬‬ ‫‪ ligands‬ותאי ‪ Goblet‬מפרישים את הריר שמכסה את פני המעי וממלא את‬ ‫התפקיד החשוב של הפרדה בין המיקרוביום לבין הדופן של המעי‪.‬‬ ‫אך כאשר יש דליפה או פגם במוקוזה (משמאל)‪ ,‬אנחנו יכולים לראות ירידה‬ ‫​‪-‬‬ ‫ביכולת של הריר להגן‪.‬במצב זה‪ ,‬האותות של חיידקים המגיעים ממיקרוביום‬ ‫המעי יכולים להגיע ישירות לדפנות המעי וגרום לדלקת‪ ,‬אשר משפיעה על‬  ‫יובל המלכה‬ ‫מערכת החיסון המקומית‪.‬בתהליך זה‪ ,‬תאי ‪ Goblet‬עלולים להפסיק לפתח ריר‬ ‫כמו שצריך‪ ,‬ובמקום לייצר שכבת הגנה‪ ,‬הם יכולים להוות חלק מהגורמים ‪-‬‬ ‫לדלקת במעי‪.‬‬ ‫מצב זה של דליפת הריר גורם להחמרה של המצב (ולעלייה של הסיכויים‬ ‫​‪-‬‬ ‫לחלות)‪ ,‬בגלל ירידה ביכולת של הגוף למנוע חדירה של פתוגנים‪.‬‬ ‫דלקת (‪ )Inflammation‬היא‬ ‫תגובת הגנה של מערכת החיסון‬ ‫שנועדה להתמודד עם נזקים‬ ‫ברקמות או זיהומים בגוף‪.‬היא‬ ‫מתרחשת כאשר קיימת פגיעה‬ ‫ברקמות או חדירה של פתוגנים (כמו‬ ‫חיידקים‪ ,‬נגיפים ו‪/‬או גוף זר)‪,‬‬ ‫ומטרתה להגן ולתקן את האזור‬ ‫הפגוע‪.‬‬ ‫התסמינים של דלקת כוללים‪:‬‬ ‫‪.​1‬כאב ‪ -‬כתוצאה מהגברת זרימת‬ ‫הדם והגירוי של העצבים באזור‬ ‫הפגוע‪.‬‬ ‫‪.​2‬חום ‪ -‬חום מקומי או עלייה‬ ‫בחום הגוף הכללי‪.‬‬ ‫‪.​3‬אדמומיות ‪ -‬נגרמת כתוצאה‬ ‫מהתרחבות כלי הדם באזור‬ ‫הפגוע‪.‬‬ ‫‪.​4‬נפיחות ‪ -‬נגרמת בגלל הצטברות נוזלים ודלקת בתאים‪.‬‬ ‫סוגי דלקת‪:‬‬ ‫‪.​1‬דלקת חריפה ‪ -‬דלקת קצרת טווח שמתפתחת בדרך כלל תוך מספר ימים‬ ‫ומסייעת בריפוי ובתיקון הנזקים‪.‬‬ ‫‪.​2‬דלקת כרונית ‪ -‬דלקת מתמשכת שיכולה לגרום לנזק ברקמות ולמחלות‬ ‫כרוניות אם היא אינה מטופלת כראוי‪.‬‬  ‫יובל המלכה‬ ‫לסיכום‪ ,‬דלקת היא תגובה חיונית של הגוף להילחם בזיהומים ולשמור על הבריאות‪,‬‬ ‫אך כאשר היא מתמשכת או בלתי מבוקרת‪ ,‬היא יכולה להיות מזיקה ולגרום למחלות‬ ‫כרוניות‪.‬‬ ‫‪ -‬בתכלס‪ ,‬המנגנון של דלקת זו‬ ‫הגברת זרימת דם למקום הפגוע‬ ‫כדי שיגיעו יותר תאי חיסון‪.‬זה‬ ‫מאפשר לתאי חיסון‪ ,‬נוטרופילים‪,‬‬ ‫מקרופאג'ים‪ ,‬ותאים נוספים של‬ ‫מערכת החיסון להגיע במהירות‬ ‫לאזור שבו יש צורך בטיפול‪.‬‬ ‫הגברת זרימת הדם גורמת גם‬ ‫להרחבת כלי הדם באזור‪ ,‬דבר‬ ‫שגורם לנפיחות (‪.)edema‬בנוסף‪ ,‬זה מאפשר לחלבונים כמו נוגדנים ומולקולות‬ ‫אנטי‪-‬בקטריאליות להגיע לאזור הפגוע ולהילחם בפתוגנים (כמו חיידקים או נגיפים)‪.‬‬ ‫החום שנוצר במהלך הדלקת הוא גם תוצאה של התהליך הזה‪ ,‬והוא תורם להגברת‬ ‫יעילות תגובת מערכת החיסון על ידי האטת התרבות של פתוגנים‪.‬‬ ‫התגובה הדלקתית‪:‬‬ ‫‪.​1‬תאי חיסון‬ ‫ומולקולות‬ ‫המסייעות להילחם‬ ‫בפתוגנים‪ :‬תאי‬ ‫חיסון כמו‬ ‫נויטרופילים‬ ‫ומקרופאג'ים מגיעים‬ ‫לאזור הפגוע‬ ‫ומתחילים להילחם‬ ‫בפתוגנים‪.‬יש גם שחרור של חלבונים‪ ,‬אנזימים ונוגדנים שנועדו להילחם‬ ‫ולהשמיד את הגורמים המזיקים‪.‬‬  ‫יובל המלכה‬ ‫‪.​2‬הפעלת מערכת החיסון המקומית‪ :‬בניגוד לתגובה הכללית (המערכת‬ ‫החיסונית הכללית)‪ ,‬הדלקת המקומית פועלת על ידי תהליכים כמו פאגוציטוזה‪,‬‬ ‫שבה תאי חיסון בולעים ומפנים את הפתוגנים‪.‬‬ ‫‪.​3‬דלקת והגברת זרימת דם לאזור הפגוע‪ :‬דלקת היא תגובה של מערכת‬ ‫החיסון לאחר נזק או זיהום באזור מסוים‪.‬החלק הראשון בתגובה הוא הגברת‬ ‫זרימת הדם לאזור הפגוע‪ ,‬מה שמוביל להגעת תאי חיסון ופתרון הבעיה ( להגיע‬ ‫במהרה לאזור הפגוע ולסלק את הגורמים המזיקים כמו חיידקים‪ ,‬נגיפים ותאים‬ ‫מתים)‪.‬הגברת זרימת הדם גורמת למרבית הסימפטומים של דלקת‪ ,‬כמו חום‪,‬‬ ‫אדמומיות‪ ,‬ונפיחות‪.‬‬ ‫‪.​4‬הורדת החומציות‪:‬‬ ‫​○ בינתיים‪ ,‬הדלקת תורמת להורדת החומציות באזור הפגוע‪ ,‬כדי להקל על‬ ‫שחרור של חומצות המפריעות לפתוגנים‪.‬‬ ‫‪.​5‬הפסקת פעולת הרקמות הפגועות‪:‬‬ ‫​○ בדרך כלל‪ ,‬אחרי שמסתיימת התגובה‪ ,‬התאים המתים נספגים ומתחילים‬ ‫תהליכי תיקון‪.‬הדלקת עוזרת בתהליך זה על ידי יצירת תנאים‬ ‫אופטימליים לריפוי‪.‬‬ ‫שורה תחתונה‪ :‬התגובה הדלקתית היא תגובה חיונית למערכת החיסון שמסייעת‬ ‫למנוע את התפשטות הפתוגנים‪ ,‬מעודדת תיקון רקמות ומגייסת את התאים שיכולים‬ ‫להילחם בזיהום‪.‬‬ ‫תמונה זו מציגה את תהליך‬ ‫הדלקת בתגובה לנזק או‬ ‫זיהום‪:‬‬ ‫‪.​1‬שלב ראשון‪:‬‬ ‫שחרור היסטמין‬ ‫​○ תאי מאסט‬ ‫(‪)Mast cells‬‬ ‫מזהים פגיעה‬ ‫ברקמה בסביבה ומשחררים היסטמין‪.‬ההיסטמין הוא חומר כימי‬ ‫שמתחיל את התגובה הדלקתית‪.‬‬  ‫יובל המלכה‬ ‫​○ השחרור של ההיסטמין גורם להרחבת כלי הדם באזור הפגוע‪ ,‬וכך‬ ‫מאפשר את הגעת תאי חיסון (כמו פאגוציטים) לאזור כדי להילחם‬ ‫בפתוגנים (חיידקים או וירוסים) שנכנסו לגוף‪.‬‬ ‫‪.​2‬שלב שני‪ :‬הגברת זרימת הדם‬ ‫​○ ההיסטמין מגביר את זרימת הדם לאזור הפגוע‪ ,‬מה שמביא את תאי‬ ‫החיסון (פאגוציטים) לאזור‪.‬תאים אלו בולעים ומסלקים את הפתוגנים‪.‬‬ ‫​○ זרימת הדם המוגברת גורמת לנפיחות‪ ,‬אדמומיות‪ ,‬והחום באזור הפגוע‪,‬‬ ‫שזו הסיבה לכאב והחום שמרגישים בזמן דלקת‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬בתגובה דלקתית יש שחרור של היסטמין שמוביל להרחבת כלי דם‪ ,‬הגברת‬ ‫זרימת דם‪ ,‬והגעת תאי חיסון למקום הפגוע‪ ,‬כדי להילחם בפתוגנים ולתמוך בתהליך‬ ‫הריפוי‪.‬‬ ‫תפקוד תאי המאסט‬ ‫(‪)Mast Cells‬‬ ‫בתגובה דלקתית‪:‬‬ ‫​ תאי מאסט‪:‬‬ ‫תאים שנמצאים‬ ‫ברקמות חיבור‬ ‫כמו עור‪ ,‬ריריות‬ ‫ורקמות שונות‪.‬‬ ‫הם חשובים‬ ‫בתגובה‬ ‫דלקתית ותגובות חיסוניות‪ ,‬במיוחד בזיהומים או אלרגיות‪.‬‬ ‫​ היסטמין והפרין‪ :‬תאי המאסט מכילים גרנולות (חבילות קטנות) שמכילות את‬ ‫החומרים היסטמין והפרין‪.‬החומרים הללו משתחררים כאשר תאי המאסט‬ ‫מזהים פגיעה או זיהום‪.‬‬ ‫​○ היסטמין‪ :‬חומר המשפיע על כלי הדם וגורם להרחבתם‪ ,‬מה שמביא‬ ‫להגברת זרימת הדם לאזור הפגוע‪.‬בכך הוא עוזר בתהליך הדלקתי על‬ ‫ידי הגברת הגעת תאי חיסון לאזור‪.‬‬ ‫​○ הפרין‪ :‬חומר המשפיע על קרישת הדם‪ ,‬כך שמפחית קרישי דם מיותרים‬ ‫ומסייע בזרימה תקינה של דם לאזור הפגוע‪.‬‬  ‫יובל המלכה‬ ‫​ תפקוד הכללי‪ :‬תאי מאסט משחררים היסטמין והפרין כדי לאפשר הגעת תאי‬ ‫חיסון‪ ,‬במיוחד פאגוציטים‪ ,‬לאזור הפגוע כדי להילחם בפתוגנים ולהתמודד עם‬ ‫הפציעה‪.‬‬ ‫​ ההשפעה על הדם‪ :‬שחרור היסטמין והפרין מגביר את זרימת הדם לאזור‬ ‫הפגוע‪ ,‬גורם להרחבת כלי הדם ומאפשר תנועה קלה יותר של תאי חיסון לפצע‪,‬‬ ‫מה שמוביל לנפיחות‪ ,‬אדמומיות וכאב‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬תאי המאסט ממלאים תפקיד מרכזי בהגברת התגובה הדלקתית והגנה על‬ ‫הגוף מפני נזקים וזיהומים‪.‬‬ ‫תאי המאסט (‪)Mast Cells‬‬ ‫הם תאים חשובים בתגובה‬ ‫הדלקתית‪ ,‬והם משתתפים‬ ‫בתגובה אלרגית ובדלקות‪.‬‬ ‫הפעולות המרכזיות שלהם‬ ‫כוללות‪:‬‬ ‫‪.​1‬הרחבת כלי דם –‬ ‫תאי המאסט‬ ‫משחררים היסטמין‪,‬‬ ‫שמוביל להרחבת‬ ‫כלי דם ולזרימת דם מוגברת לאזור הפגוע‪.‬‬ ‫‪.​2‬הגברת הפרשות ממערכות ריריות – היסטמין יכול להוביל להגברת‬ ‫הפרשות בריריות‪ ,‬כמו בקיבה‪.‬‬ ‫‪.​3‬צמצום דרכי הנשימה – תאי המאסט משחררים חומרים שיכולים לגרום לכיווץ‬ ‫של דרכי הנשימה‪ ,‬כמו בהתקפי אסתמה‪.‬‬ ‫‪.​4‬גרד – תאי המאסט משתתפים בתגובה המעוררת תחושת גירוד (כגון‬ ‫באלרגיות)‪.‬‬ ‫תאי המאסט ממלאים תפקיד מרכזי בתגובה הדלקתית ובאלרגיות‪ ,‬עם השפעות‬ ‫במערכות חיסוניות‪ ,‬נשימתיות ועוריות‪.‬‬  ‫יובל המלכה‬ ‫התגובה החיסונית של מערכת‬ ‫החיסון המולדת‪ ,‬כוללת ‪4‬‬ ‫מרכיבים עיקריים‪:‬‬ ‫‪.​1‬ההשמדת פתוגנים –‬ ‫תאים חיסוניים כמו‬ ‫מאקרופאג'ים או‬ ‫נויטרופילים מזהים את‬ ‫הפתוגנים (כגון חיידקים‬ ‫או וירוסים) ומשמידים‬ ‫אותם‪.‬‬ ‫‪.​2‬פאגוציטוזה – תהליך שבו תאים חיסוניים בולעים ומשמידים חיידקים או תאי‬ ‫גוף פגועים‪ ,‬תוך סילוק הפתוגנים‪.‬‬ ‫‪.​3‬מערכת המשלים – מערכת חלבונים בדם שיכולה לתמוך בהשמדת פתוגנים‪.‬‬ ‫המערכת פעילה באמצעות סדרת תגו?