השקיה- לתלמיד PDF

‫השיעור המוקלט‬ ‫ממשקי‬ ‫השקיה‬ ‫בחקלאות‬  ‫ההשקיה מאפשרת‬ ‫חקלאות אקסטנסיבית מתמקדת‬ ‫חקלאות‬ ‫בניצול שטחים נרחבים‪ ,‬השקעה‬...

‫השיעור המוקלט‬ ‫ממשקי‬ ‫השקיה‬ ‫בחקלאות‬  ‫ההשקיה מאפשרת‬ ‫חקלאות אקסטנסיבית מתמקדת‬ ‫חקלאות‬ ‫בניצול שטחים נרחבים‪ ,‬השקעה‬ ‫אקסטנסיבית‬ ‫נמוכה של משאבים (תשומות)‬ ‫ונשענת על משאבי טבע קיימים‪.‬‬ ‫החקלאות המודרנית של ימינו‬ ‫שמושקע בה הרבה כסף‬ ‫וטכנולוגיה במטרה להגיע ליבול‬ ‫חקלאות‬ ‫רב‪ ,‬איכותי ועם זאת ריווחי עבור‬ ‫אינטנסיבית‬ ‫החקלאי‪.‬‬ ‫חקלאות‬ ‫‪ -‬גידולים המושקים באמצעות‬ ‫“בעל”‬ ‫הגשם בלבד‪ ,‬ללא כל תוספת של‬ ‫השקיה מלאכותית‪.‬‬ ‫‪ -‬חקלאות שבה משקים באופן‬ ‫‪ -‬מקור השם מ“אל הבעל” שהיה‬ ‫מלאכותי כל השנה‪.‬‬ ‫אחראי על הורדת הגשם‪.‬‬ ‫‪ -‬מקור המילה בא מהמילה‬ ‫חקלאות‬ ‫‪ -‬בישראל כל גידולי החיטה גדלים‬ ‫שלוחה‪ :‬שלוחת מים ע"י צינור אליו‬ ‫“שלחין”‬ ‫בשיטה זאת‪.‬‬ ‫נחבר טפטפת או ממטרה‪...‬‬ ‫חשיבות המים לצמח‬  ‫רוב גופו של הצמח עשוי מים‪.‬‬ ‫המים חיוניים לצמח‪:‬‬ ‫ שומרים על נפח התאים ועל יציבות הצמח‪.‬‬ ‫ ממיסים חומרים החיוניים לצמח ומאפשרים הובלה שלהם אל כל חלקי הצמח‪.‬‬ ‫ מאפשרים תהליכים כימיים – בנייה ופירוק של חומרים נעשית רק בסביבה מימית‪.‬‬ ‫ למים תפקיד מרכזי בתהליך הפוטוסינתזה‪ ,‬שבו נוצרים חומרי המזון בצמח‪.‬‬ ‫ המים מונעים התחממות יתר של הצמח‪.‬‬ ‫* כמישה–‬ ‫מושג המתאר מצב בו כמות המים בתאים קטנה ותאי הצמח מתכווצים‪.‬‬ ‫בצמח כמוש העלים תלויים‪ ,‬רפויים כלפי מטה‪ ,‬והגבעולים הדקים מכופפים‪.‬‬ ‫כאשר הכמישה היא זמנית‪ ,‬תוספת מים תחזיר את המצב לקדמותו‪.‬אך כאשר הכמישה‬ ‫ארכה זמן רב ונפגעו תהליכים נוספים בצמח‪ ,‬הכמישה תהיה סופית ותוביל למוות‪.‬‬ ‫מאזן המים בצמח‬ ‫כדי לחיות ולתפקד‪ ,‬הצמחים חייבים לשמור על הומיאוסטזיס (סביבה פנימית‬ ‫יציבה‪ ,‬גם כשהסביבה החיצונית משתנה) מבחינת מאזן המים‪.‬‬ ‫מאזן מים תקין‪:‬‬ ‫כמות המים היוצאת מהצמח‬ ‫כמות המים הנקלטת על ידי‬ ‫=‬ ‫(בעיקר מהעלים‪ ,‬בתהליך הדיות)‬ ‫השורשים‬ ‫מאזן מים שלילי גורם לכמישה של הצמח – מצב רפוי של חלקי הצמח כתוצאה‬ ‫מכמות מים קטנה בתאים‪.‬‬ ‫הגורמים המשפיעים על קצב איבוד‬ ‫הגורמים המשפיעים על קליטת המים‬ ‫המים דרך הפיוניות‬ ‫על ידי השורשים‬ ‫מידת פתיחת הפיוניות (תלוי באקלים ובמצב‬ ‫שורשים עמוקים ומסתעפים‪.‬‬ ‫הקרקע)‬ ‫גודל שטח הפנים של השורשים‪.‬‬ ‫מספר הפיוניות תלוי שטח הפנים של העלה‬ ‫כמות המים הזמינים בקרקע‪.‬‬ ‫וגודל הצמח‬ ‫הפרש ריכוזי המומסים בין תאי השורש לקרקע‪ :‬ככול‬ ‫טמפרטורה‪ -‬ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר‪,‬‬ ‫קצב הדיות מהיר יותר‪.‬‬ ‫שההפרש גדול יותר‪ ,‬כך קצב האוסמוזה גדול יותר‪.‬‬ ‫לחות האוויר ‪-‬ככל שהלחות גבוהה יותר‪ ,‬פחות‬ ‫טמפרטורה‪ -‬ככל שהיא גבוהה יותר‪ ,‬קצב תנועת‬ ‫מים מתאדים‪.‬ככל שהיא נמוכה יותר‪ ,‬קצב‬ ‫המולקולות עולה‪ ,‬וקצב האוסמוזה עולה בהתאמה‪.‬‬ ‫הדיות עולה‪.‬‬ ‫רוח‪.‬‬ ‫סוגי המים בהשקיה‬ ‫סוגי מים‬ ‫להשקיה‬  ‫מים שפירים‬ ‫מים שמתאימים לשתייה ולהשקיה‪.‬‬ ‫מופקים מבארות‪ ,‬מי תהום או מקור מים מתוקים אחר (לדוגמא‪ -‬הכינרת)‪.‬‬  ‫מי קולחים‬ ‫מי ביוב מטוהרים – מי ביוב שעברו טיפול במתקן לטיהור שפכים‬ ‫(מים מושבים)‬ ‫* לא ניתן לשימוש בכל גידול‪ ,‬כמו תותים‪ ,‬ירקות‪...‬הדורשים מגע ישיר עם המים‪.‬‬ ‫* מים אלו ניתנים ישירות לקרקע‪.‬לעולם לא ישקו דרך ממטרות שמרטיבות גם את העלים והפרי‪ -‬משנה זהירות!‬ ‫* השקייה לא מבוקרת במי קולחים עלולה לגרום להמלחת קרקע‪.‬‬ ‫תהליך טיהור השפכים‬ ‫טיהור פיזי‬ ‫טיהור כימי‬ ‫טיהור ביולוגי‬  ‫מים מליחים‬ ‫מי תהום מלוחים ברמה נמוכה ביחס למי ים‬ ‫מו”פ רמת הנגב עוסק הרבה‬ ‫השקיית עגבניות במים מליחים‬ ‫במחקר על השימוש במים מליחים‬ ‫גורמת לטעם מתוק וצבע אדום עז‬  ‫‪.1‬מלח בקרקע גורם ליציאת מים מהצמח‪ ,‬כתוצאה מכך הצמח נובל‪.‬‬ ‫חסרונות השימוש‬ ‫‪.2‬המלח פוגע במבנה התלכדי של הקרקע ומקשה את הקרקע‪.‬‬ ‫במים מליחים‬ ‫‪.3‬המלח צורב את מערכת השורשים‪.‬‬ ‫‪.1‬שטיפה של הקרקע עם מים לא מלוחים והדחת המלחים למי תהום‪.‬‬ ‫פתרונות‬ ‫‪.2‬שימוש במחשבי השקיה להשקיה ולדישון מדויקים וחסכוניים‪.‬‬  ‫מים מותפלים‬ ‫מי ים שעוברים תהליך במתקני התפלה בשיטת‬ ‫אוסמוזה הפוכה‪.‬‬ ‫בסוף התהליך המים ראויים לשתיה‪.‬‬  ‫מתקני התפלת מים בישראל (רשימה חלקית)‬ ‫התפלת מים‪ -‬ביקור באתר התפתלת מים מליחים‬ ‫יתרונות וחסרונות בשימוש סוגי המים השונים להשקיה בחקלאות‬ ‫מים מותפלים‬ ‫מים מליחים‬ ‫מי קולחין‬ ‫מים שפירים‬ ‫‪ -‬חסכון במים שפירים‪.‬‬ ‫‪ -‬חיסכון במים‬ ‫‪ -‬חיסכון במים‬ ‫שפירים‪.‬‬ ‫שפירים‪.‬‬ ‫‪ -‬בזנים מסויימים‪ ,‬מעלה‬ ‫מים טובים ואיכותיים‪.‬‬ ‫יתרונות‬ ‫את איכות היבול (זית‪,‬‬ ‫‪ -‬מיחזור מי השופכין‪,‬‬ ‫‪ -‬מי ים זמינים תמיד‪.‬‬ ‫עגבנייה‪ ,‬רימון‪.)...‬‬ ‫יתרון אקולוגי‪.‬‬ ‫‪ -‬תהליך יקר מאוד‪.‬‬ ‫‪ -‬משאב המים שלנו‬ ‫‪ -‬לא מתאים לכל גידול‪.‬‬ ‫‪ -‬טיפול יקר במים‪.‬‬ ‫מוגבל‪.‬‬ ‫‪ -‬צריך להוסיף‬ ‫חסרונות‬ ‫מינרלים (זמן וכסף‬ ‫‪ -‬מקצר את חיי הצמחים‪.‬‬ ‫‪ -‬בעיות בתהליך הסינון‪.‬‬ ‫‪ -‬מחיר המים יקר‪.‬‬ ‫נוסף)‪.‬‬ ‫משימה (משאלת בגרות)‬ ‫שיטות השקיה‬  ‫שיטות השקיה‬ ‫המטרה (שטח גדול)‪ ,‬התזה(שטח קטן)‬ ‫קונוע‪:‬‬ ‫צינור עילי הנע באופן סיבובי או קווי‪,‬‬ ‫ועליו ממטירונים (מתזים)‬  ‫שיטות השקיה‬ ‫יתרונות וחסרונות‬ ‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬ ‫שיטת השקיה‬ ‫‪.1‬בזבוז מים (התאדות)‬ ‫‪.2‬תנאי לחות גורמים למחלות עלים‪ ,‬פיטריות‪...‬‬ ‫‪.1‬יעיל בשטחים גדולים‬ ‫‪.3‬לא ניתן להשקות בשעות שיש רוחות (המים “עפים”‬ ‫‪.2‬מתאים לשטחים עם גידולים צפופים‬ ‫ברוח)‬ ‫‪.3‬גורם לניקוי צמחים מאבק וממזהמים שונים‬ ‫המטרה‬ ‫‪.4‬לא ניתן לדשן בשל סכנת צריבות בעלים‬ ‫‪.4‬אין חשש להמלחת קרקע‬ ‫‪.5‬קשה לעבד את האדמה לאחר ההשקיה‬ ‫‪.5‬טוב לגידולים שצריכים לחות רבה‬ ‫‪.6‬התפתחות של עשים שוטים (רעים)‬ ‫‪.1‬ציוד יקר‬ ‫‪.1‬יוצרת סביבה לחה הטובה להתפתחות הצמח‬ ‫‪.2‬סיכוי גבוה לסתימות במתז‬ ‫‪.2‬חיסכון במים‬ ‫התזה‬ ‫‪.3‬רסס שמגיע לעלים יכול לגרום לשגשוג מחלות עלים‬ ‫‪.3‬אין התפתחות עשבים שוטים בשוליים‬  ‫שיטות השקיה‬ ‫טפטפות‬  ‫שיטות השקיה‬ ‫יתרונות וחסרונות‬ ‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬ ‫שיטת השקיה‬ ‫‪.1‬שיטה זו מפריעה לעיבוד הקרקע (הצינורות נמצאים‬ ‫‪.1‬מנת מים מדויקת ומיטבית לצמח‬ ‫בשטח)‬ ‫‪.2‬חסכון במים‬ ‫‪.2‬סתימות כתוצאה מאבנית ולכלוך‬ ‫‪.3‬מצטמצמת בעיית העשבים השוטים ועשבי הבר‬ ‫‪.3‬פגיעה פיסית של בע"ח ובני אדם במערכת‬ ‫‪.4‬יעיל בהשקיה במדרונות של הרים ובאזורים‬ ‫טפטפות‬ ‫‪.4‬שורשים חודרים לטפטפת‬ ‫מדבריים‬ ‫‪.5‬המלחת הקרקע (אין מספיק מים לשטוף אותם)‬ ‫‪.5‬חשש נמוך להתפתחות מחלות עלים ופטריות‬ ‫‪.6‬עלות יקרה‬ ‫‪“.6‬הדשיה”‪ -‬ניתן לדשן ביחד עם המים‬ ‫‪.1‬עלות גבוהה‪.‬‬ ‫‪.1‬צמצמום התאדות‪.‬‬ ‫‪.2‬קשיים בתחזוקת צינורות‪.‬‬ ‫‪.2‬הגנה מפני בע"ח‪ ,‬שמש ואדם‪.‬‬ ‫טפטוף טמון‬ ‫‪.3‬אין אפשרות לעיבוד בעומק הקרקע (משום‬ ‫‪.3‬אין הרטבת שבילים‪.‬‬ ‫שהצינורות נמצאים שם)‪.‬‬ ‫הצפה‬ ‫שיטות השקיה‬ ‫הידרופוניקה – שיטת הצפה מודרנית‬  ‫שיטות השקיה‬ ‫יתרונות וחסרונות‬ ‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬ ‫שיטת השקיה‬ ‫‪.1‬עודף מים – ריקבונות‪ ,‬מחלות שורשים ומחלות עלים‬ ‫‪.2‬גורם להעברת מחלות בין הרבה צמחים‬ ‫‪.1‬כיסוי של שטחים נרחבים במהלך השקיה אחת‬ ‫‪.3‬החקלאי חייב להיות בשטח כדי לבקר על ההשקיה‬ ‫‪.2‬שיטה זולה מאוד (מקובלת במדינות לא‬ ‫הצפה‬ ‫(אין מחשב השקיה)‬ ‫מפותחות)‬ ‫‪.4‬תחזוקה קשה של תעלות ההשקיה‬ ‫‪.3‬חיסכון באנרגיה (אין משאבות וכו’)‬ ‫‪.5‬סכנה להמלחת קרקע‬ ‫‪.1‬עודף מים – ריקבונות ומחלות שורשים‬ ‫‪.1‬שיטה מדויקת‪ ,‬מונעת בזבוז משאבים‬ ‫* הידרופוניקה‬ ‫‪.2‬גורם להעברת מחלות בין הרבה צמחים‬ ‫‪.2‬אין סכנה לעודפי מלחים בקרקע‬ ‫(שיטת הצפה‬ ‫‪.3‬מערכת לא זולה‬ ‫‪.3‬מניעת מחלות עלים‬ ‫מודרנית)‬ ‫‪.4‬כמות התוצרת נמוכה יחסית לעולם הישן‬ ‫פיזור המים בקרקע (“בצל”)‬ ‫*השקיה בטפטוף‬ ‫‪“ -‬חידור” (קצב החלחול של המים)‬ ‫‪“ -‬תאחיזת מים”‪”/‬קיבול שדה”‬ ‫גורמים המשפיעים על כמות המים‬ ‫בקרקע ובצמח‬ ‫מצב המים בקרקע והצורך בהשקיה‬ ‫* חוזר שוב ושוב בבגרות!!!‬ ‫מצב המים בקרקע‬ ‫הגדרות‬ ‫קרקע רוויה – מצב בו הקרקע ספוגה במים ללא חללי אויר (בדרך כלל מיד אחרי‬ ‫ההשקייה‪/‬גשם)‪.‬‬ ‫קיבול שדה – מצב בו הקרקע ספוגה במים ואוויר הזמינים לצמח‪.‬‬ ‫מי הכובד חלחלו‪ ,‬החללים הקטנים מלאים במים‪ ,‬החללים הגדולים באוויר‪.‬‬ ‫נקודת כמישה – מצב בו המים לא זמינים לצמח‪.‬‬ ‫הצמח אינו מסוגל לקלוט את מעט המים שנשארו בקרקע‪.‬‬ ‫מים זמינים – כמות המים העומדים לרשות הצמח‬ ‫(‪ %‬המים בקרקע במצב נקודת כמישה) ‪ %( -‬המים בקרקע במצב קיבול שדה) = מים זמינים‬ ‫תיאור סכמתי של מצב המים בקרקע‬ ‫באיזו נקודה יש להפעיל את ההשקיה לצמח?‬ ‫א‪.‬בנקודת הכמישה של הקרקע‬ ‫ב‪.‬בנקודת הרוויה של הקרקע‬ ‫ג‪.‬בנקודת קיבול השדה של הקרקע‬ ‫ד‪.‬בין נק’ הכמישה לנק’ קיבול השדה‬ ‫משטר השקיה‬  ‫משטר השקיה‬ ‫חישוב מנת המים להשקיה יעשה לפי הנוסחה הבאה‪:‬‬ ‫מקדם‬ ‫התאדות יומית‬ ‫מרווח בין‬ ‫גודל השטח‬ ‫כמות המים‬ ‫התאדות‬ ‫ממוצעת‬ ‫ההשקיות‬ ‫המושקה‬ ‫להשקיה‬ ‫גידול‬ ‫)ליטר(‬ ‫)‪...‬ימים‪ ,‬שעות(‬ ‫(דונם או מ"ר)‬ ‫(ליטר או מ"ק)‬ ‫עוצמת הדיות‬ ‫נובעת‬ ‫תדירות‬ ‫דרך הפיוניות‬ ‫מגורמים‬ ‫נקבעת בעיקר‬ ‫(גורמים‬ ‫אקלימיים‬ ‫לפי יכולת‬ ‫אקלימיים‪,‬‬ ‫)שיטת הגיגית(‬ ‫אחיזת המים‬ ‫שטח עלווה‬ ‫בקרקע‬ ‫המשתנה‬ ‫בהתאם לסוג‬ ‫הצמח‪ ,‬גילו‪,‬‬ ‫צפיפות‬ ‫השתילה‪,‬‬ ‫חשיפה‬ ‫לשמש‪)...‬‬  ‫תדירות ההשקיה‪:‬‬ ‫‪ -‬משטר ההשקיה בקרקע כבדה תהיה‪...‬‬ ‫כמות גדולה של מים בתדירות נמוכה (פעם בשבוע)‪ -‬הקרקע מחזיקה הרבה מים!‬ ‫‪ -‬משטר ההשקיה בקרקע קלה תהיה‪...‬‬ ‫כמויות קטנות של מים בתדירות גבוהה (כל יום)‪ -‬הקרקע לא מחזיקה הרבה מים!‬ ‫שיטות לקביעת עיתוי המועד‬ ‫וכמות המים להשקיה‬  ‫שיטות לקביעת עיתוי מועד‬ ‫וכמות המים להשקיה‬ ‫ניסיון‬ ‫מערכת‬ ‫בדיקות‬ ‫בדיקות‬ ‫קודם של‬ ‫בקרת‬ ‫צמחים‬ ‫קרקע‬ ‫החקלאי‬ ‫אלקטרונים‬  ‫טנסיומטר‬ ‫מכשיר המודד את מתח המים בקרקע (מד לחות הקרקע)‪,‬‬ ‫כלומר מה מצב‪ :‬הרוויה‪ ,‬קיבול השדה או הכמישה‬ ‫ומאפשר לחקלאי לדעת מתי צריך להשקות‪.‬‬ ‫אגרולן‪ -‬הרחבה‬ ‫* חוזר שוב ושוב בבגרות!!!‬