מבוא למערכת החיסון PDF

‫מבוא למערכת החיסון‬ ‫ד"ר דייזי פרנק‪ ,‬ד"ר אנה רוזן‬  ‫הגדרות‬ ‫◦ פתוגן ‪ -‬מחולל מחלה‪.‬‬ ‫חיידק‪ ,‬וירוס‪ ,‬פטרייה וטפיל‪ ,‬אשר‬ ‫פלישתם לגוף האדם עלולה לחולל מחלה‬ ‫◦ אנטיגן ‪ -‬מולקולה שנמצאת באופן‬ ‫טבעי על גבי תאים שונים‪.‬‬ ‫אם היא על פתוגן‪ ,‬מע' הח...

‫מבוא למערכת החיסון‬ ‫ד"ר דייזי פרנק‪ ,‬ד"ר אנה רוזן‬  ‫הגדרות‬ ‫◦ פתוגן ‪ -‬מחולל מחלה‪.‬‬ ‫חיידק‪ ,‬וירוס‪ ,‬פטרייה וטפיל‪ ,‬אשר‬ ‫פלישתם לגוף האדם עלולה לחולל מחלה‬ ‫◦ אנטיגן ‪ -‬מולקולה שנמצאת באופן‬ ‫טבעי על גבי תאים שונים‪.‬‬ ‫אם היא על פתוגן‪ ,‬מע' החיסון תזהה‬ ‫את האנטיגן כ״זר״ ואז תתעורר תגובה‬ ‫חיסונית שגורמת ליצירת נוגדנים‪.‬‬ ‫◦ נוגדן ‪ -‬מולקולת חלבון השייכת‬ ‫למערכת החיסון‪.‬‬ ‫תפקידו ‪ -‬להיקשר לאנטיגנים ולנטרל את‬ ‫הגורם הפולש‪.‬‬ ‫התגובה החיסונית מתחלקת ל‪:2-‬‬ ‫מערכת‬ ‫מערכת‬ ‫חיסון‬ ‫חיסון‬ ‫נרכשת‬ ‫מולדת‬ ‫מערכת החיסון המולדת‬ ‫◦ קו הגנה ראשוני‪ ,‬התמודדות מיידית‬ ‫◦ פתוגן נכנס אל הגוף‪ ,‬והדבר הראשון‬ ‫שמערכת החיסון תעשה הוא ניסיון למנוע‬ ‫את הנזק ע״י הפעלת ״חיילים״‬ ‫◦ תגובת החיסון המולדת היא חסרת‬ ‫זיכרון חיסוני ‪ -‬כלומר תגיב באופן זהה‬ ‫לחשיפות חוזרות ונשנות‪.‬‬ ‫◦ עיקר פעולתה במהלך השעות‬ ‫הראשונות לאחר חדירת הפתוגן‪.‬‬ ‫◦ מפעילה ומכווינה את המערכת‬ ‫הנרכשת‬  ‫מערכת החיסון המולדת‬ ‫מחסום פיזי וכימי‬ ‫תגובה מולדת‬ ‫למשל‪ :‬עור‪ ,‬ריסים‪ ,‬ריריות‬ ‫משתתפים בה תאי דם‬ ‫בדרכי הנשימה‪ ,‬זיעה‪,‬‬ ‫לבנים ומגיבים ללא הבחנה‬ ‫דמעות‪ ,‬רוק‪ ,‬חומציות של‬ ‫בין הפולשים השונים‪.‬‬ ‫הקיבה‪ ,‬חום‬ ‫מערכת החיסון הנרכשת‬ ‫◦ יוצאת אל הפועל לאחר בחינה‬ ‫ממוקדת של הפתוגן והנזק שנגרם‪,‬‬ ‫והחלטה על מנגנון פעולה ספציפי ויעיל‬ ‫כנגד הפתוגן‪.‬‬ ‫◦ התגובה החיסונית הנרכשת היא‬ ‫בעלת זיכרון חיסוני‪.‬‬ ‫◦ חשיפות חוזרות מגבירות את התגובה‬ ‫והיעילות של מערכת החיסון הנרכשת‬ ‫כנגד הפתוגן ‪ -‬על בסיס זה ניתנות‬ ‫מספר מנות חיסון‪.‬‬ ‫טבלה מסכמת ‪ -‬הבדלים בין מערכת החיסון המולדת לנרכשת‬ ‫מערכת חיסון‬ ‫מערכת חיסון‬ ‫מאפיינים‬ ‫נרכשת‬ ‫מולדת‬ ‫תגובה נרכשת‬ ‫תאי מע׳ החיסון‬ ‫נוכחות‬ ‫(אדפטיבית)‬ ‫המולדת נוכחים‬ ‫נוצרת בתגובה‬ ‫תמיד בזרם הדם‬ ‫לחדירת פתוגן‬ ‫ספציפית‬ ‫לא ספציפית‬ ‫ספציפיות‬ ‫לוקחת מספר ימים‬ ‫מהירה‬ ‫מהירות תגובה‬ ‫גבוהה‬ ‫מוגבלת‬ ‫יעילות‬ ‫יש זיכרון חיסוני‬ ‫ללא‬ ‫זיכרון חיסוני‬  ‫לסיכום‬ ‫◦ מערכת החיסון בנויה‬ ‫מסוגים רבים של תאים‬ ‫ומולקולות חלבון שונות‪.‬‬ ‫◦ לכל תא ומולקולה‬ ‫תפקידים מוגדרים בתגובה‬ ‫החיסונית ‪ -‬בהנעה או עיכוב‬ ‫של תהליכים שונים‪.‬‬ ‫◦ אין צורך לשנן שקופית זו‪,‬‬ ‫אלא להבין את עיקרון‬ ‫מורכבותה של מערכת‬ ‫החיסון‪.‬‬  ‫מחלה אוטואימונית‬ ‫◦ הגדרה ‪ -‬מחלה בה מערכת החיסון‬ ‫״תוקפת״ (די בטעות‪)..‬‬ ‫את תאי הגוף שלנו‪.‬‬ ‫למשל תת פעילות של בלוטת התריס‪,‬‬ ‫‪ , RA‬קרוהן ועוד‪..‬‬ ‫לרוב‪ ,‬ניתן לזהות את הנוגדנים‬ ‫האוטואימונים שתקפו את גופנו‬ ‫בבדיקת דם שנקראית "סרולוגיה"‬ ‫‪HLA - human leucocyte antigen‬‬ ‫◦ ‪ HLA‬הן סוג של מולקולות על גבי התאים שלנו‬ ‫◦ האחראיות על ויסות של מערכת החיסון‬ ‫◦ מולקולות אלה ייחודיות לכל אדם‪ ,‬כלומר הן‬ ‫תלויות גנטיקה‪.‬‬ ‫◦ מע' החיסון משתמשת בהם כדי‬ ‫להבדיל בין תא עצמי לתא "זר" או‬ ‫תא מזוהם "נגוע" בוירוס‪ ,‬חיידק או‬ ‫כל מחולל אחר‪.‬‬ ‫◦ כל עוד הן תקינות מע' החיסון לא‬ ‫אמורה לתקוף את תאי הגוף סתם‬ ‫כך וללא סיבה‪.‬‬ ‫‪HLA - human leucocyte antigen‬‬ ‫תפקידים‪:‬‬ ‫◦ הצגת אנטיגן ‪ -‬מולקולת ה‪ HLA-‬״מעמיסה״ חתיכה‬ ‫קטנה מהפתוגן ומציגה אותו לתאי מערכת החיסון‬ ‫הנרכשת‪.‬‬ ‫◦ אם מוצג אנטיגן שמזוהה כאנטיגן זר ‪ ‬מע' החיסון‬ ‫מתחילה לפעול "בתוקפנות"‬ ‫◦ אם מוצג אנטיגן עצמי ‪ ‬מע' החיסון נשארת‬ ‫"אדישה" ו"מסבירת פנים"‬ ‫◦ אם יש שינויים לא תקינים ב‪ HLA‬עצמו (מוטציות)‪,‬‬ ‫שלרוב עוברים בתורשה ‪ ‬נטייה לאוטואימוניות‪,‬‬ ‫למשל סכרת סוג ‪ ,1‬צליאק ועוד‪.‬‬  ‫‪HLA - human‬‬ ‫‪leucocyte antigen‬‬ ‫בקורס נלמד על ‪HLA B27‬‬ ‫‪ ‬נטייה של מע' החיסון‬ ‫לגרום לאוטואימוניות‬ ‫ולגרימת מחלות פרקים‬ ‫דלקתיות‪ ,‬מחלות מעי‬ ‫דלקתיות וכו'‬ ‫אז מה זה תהליך דלקתי?‬ ‫ דלקת היא תהליך טבעי בו תאים לבנים‬ ‫וחלבונים אחרים המשתייכים למערכת‬ ‫החיסונית‪ ,‬פועלים על מנת להגן על הגוף‬ ‫מפני גורמים עוינים‪.‬‬ ‫ לולא תהליך זה פצעים וזיהומים שונים בגוף לא‬ ‫היו מסוגלים להחלים‪.‬‬ ‫ עם זאת‪ ,‬הדלקת היא תהליך בעל פוטנציאל‬ ‫לנזק רב לגוף ועל כן באופן תקין היא מבוקרת‬ ‫באופן קפדני ביותר על ידי מנגנונים שונים בגוף‪.‬‬ ‫ לזכור – דלקת היא תגובה לזיהום‬ ‫וגם‪(...........‬שקופית הבאה)‬  ‫דלקת‬ ‫פתופיזיולוגיה של‬ ‫מערכת החיסון‬ ‫זיהוי גורם עוין ע״י‬ ‫למשל‪ :‬מזהם (חיידק‪ ,‬וירוס‪ ,‬פטריה)‪ ,‬תא סרטני ולעתים תאים תקינים המזוהים בטעות‬ ‫כתאים שאינם שייכים לגוף‪.‬‬ ‫תאי הדם הלבנים נלחמים בגורם העוין וגורמים לתהליך הדלקת‪.‬‬ ‫חלק מהמולקולות המופרשות ע״י תאי מערכת החיסון הן בעלות פעילות אנטי‪-‬נגיפית ודלקתית‬ ‫התייצגות של דלקת‬ ‫חום‪ ,‬כאב‪ ,‬אודם‪ ,‬נפיחות‪ ,‬צמרמורות‪ ,‬עייפות‪ ,‬חולשה‪ ,‬כאבי ראש‪ ,‬אובדן תאבון‪.‬‬ ‫התסמינים נוצרים עקב העלייה בזרימת הדם לרקמה הנגועה ועליית חדירות כלי הדם באזור המאפשרת לתאי הדלקת‬ ‫לצאת אל הרקמה הפגועה‪.‬‬  ‫נוגדי דלקת ומשככי כאבים‬ ‫‪ NSAIDS‬וסטרואידים‬ ‫◦ לסטרואידים אפקט אנטי דלקתי ולכן משככי כאב‪,‬‬ ‫יחד עם זאת הם משפיעים באופן סיסטמי על כל הגוף‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬פרדניזון‪ ,‬בטנזול‬ ‫◦ משככי כאבים אחרים שאנו מכירים נקראים‬ ‫‪ – NSAIDS‬נוגדי דלקת שאינם סטרואידים‪,‬‬ ‫מעכבים פעילות של גורמי דלקת‪ ,‬פחות תופעות לוואי‪.‬‬ ‫איבופרופן ‪-‬אדוויל‪ ,‬נורופן ‪ ,‬אדקס‪.‬‬ ‫◦‬ ‫דיקלופנק – וולטרן‪.‬‬ ‫◦‬ ‫אטופן‪ ,‬נקסין‬ ‫◦‬ ‫אספירין‬ ‫◦‬ ‫ארקוקסיה‪ ,‬קוקסיב‬ ‫◦‬ ‫@ כל הזכויות שמורות לד"ר דייזי כהן פרנק‪ ,‬אין לעשות שימוש במצגת זו ללא קבלת אישור בכתב‬ ‫‪17‬‬ ‫‪Cortico-steroids‬‬ ‫ תרופות ממשפחה זו משמשות לטיפול במחלות‬ ‫רבות המאופיינות בפעילות דלקתית‪.‬‬ ‫ הקבוצה מכילה תרופות רבות‪ ,‬בדרכי מתן רבות‪:‬‬ ‫כדורים‪ ,‬הזרקה לוריד‪ ,‬משחה‪ ,‬טיפות עיניים‪.‬‬ ‫ התרופות השייכות לקבוצה זו דומות במבנה‬ ‫להורמון סטרואיד מסוג קורטיזול‪ ,‬המופרש‬ ‫באופן טבעי על ידי בלוטת יותרת הכליה‪.‬‬ ‫ אינם מרפאים את המחלה‪ ,‬אלא מפחיתים‬ ‫את תסמיני הדלקת ע״י דיכוי מערכת‬ ‫החיסון‪.‬‬ ‫ המנגנון בו פועלים הסטרואידים הוא מורכב‪,‬‬ ‫והשפעת פעילותם היא רב מערכתית‪.‬‬ ‫‪Cortico-steroids‬‬ ‫ הסטרואידים פועלים כנגד תהליך דלקתי‬ ‫בגוף‪ ,‬מדכאים את מערכת החיסון‪,‬‬ ‫מביאים לירידה בייצור ההורמון הטבעי‬ ‫קורטיזון‪.‬‬ ‫ לצד התועלת של הטיפול בסטרואידים‪ ,‬צפויות‬ ‫להיות תופעות לוואי רבות‪ ,‬העלולות לפגום‬ ‫באיכות החיים‪ ,‬ובשימוש ממושך גם לגרום‬ ‫לנזקים מצטברים‪.‬‬ ‫ ככלל יועדף טיפול מקומי ככל שניתן‪,‬‬ ‫במינון נמוך ולמשך זמן קצר‪.‬‬ ‫ הפסקה מהירה וחדה של סטרואידים עלולה‬ ‫לגרום לירידה מסוכנת ברמת הקורטיזול‪.‬‬ ‫הפסקת השימוש בסטרואידים מחייבת‬ ‫הפחתה מדורגת במינון‪.‬‬  ‫תופעות לוואי של סטרואידים‬ ‫עליה‬ ‫שיעור‬ ‫ברמת‬ ‫עליית‬ ‫השמנה‬ ‫יתר‬ ‫אקנה‬ ‫הסוכר‬ ‫לחץ דם‬ ‫ובצקות‬ ‫בפנים‬ ‫בדם‬ ‫הפרעות‬ ‫סימני‬ ‫הפרעות‬ ‫בגדילה אצל‬ ‫קטרקט‬ ‫אוסטאופורוזיס‬ ‫מתיחה‬ ‫שינה‬ ‫ילדים‬ ‫בעור‬ ‫וכמובן ‪ -‬דיכוי חיסוני!‬ ‫‪NSAIDS - non steroidal anti inflammatory drugs‬‬ ‫ משפחת תרופות המשמשות לשיכוך כאב‪,‬‬ ‫הורדת חום ובמינונים גבוהים יותר להפחתת‬ ‫דלקות‪.‬‬ ‫ התרופות המוכרות במשפחה זו‪ :‬אספירין‪ ,‬נורופן‪,‬‬ ‫אדוויל‪.‬‬ ‫ מנגנון פעולה ‪ -‬מעכבות ייצור של מולקולות‬ ‫שמתווכות דלקת‪.‬‬ ‫ תופעות לוואי מרובות ‪ -‬מעלות סיכון לאוטם‬ ‫לבבי ושבץ מוחי‪ ,‬יל"ד‪ ,‬בחילות והקאות‪ ,‬אי נוחות‬ ‫בקיבה‪ ,‬כיב פפטי‪ ,‬שלשול‪ ,‬תופעות לוואי‬ ‫כלייתיות‪.‬‬ ‫ מבחינת תופעות לוואי ‪ NSAIDS‬עדיפות על‬ ‫סטרואידים‬  ‫תופעות לוואי עיקריות‬ ‫‪NSAIDS‬‬ ‫סטרואידים‬ ‫▪ ת"ל ‪ – GI‬גסטריטיס‪ ,‬כיבים בקיבה או‬ ‫◦ יל"ד‪ ,‬החמרת סכרת‬ ‫תריסריון‪ ,‬כאבי בטן‪ ,‬שלשול‪ ,‬עצירות‪,‬‬ ‫◦ ירידה בחסינות לזיהומים‬ ‫נפיחות‬ ‫◦ אוסטאופרוזיס‪ ,‬חולשת שרירים‬ ‫▪ החמרה באי ספיקת כליות ולכן‬ ‫◦ עלייה בתאבון‪ ,‬השמנה‬ ‫בעייתי מאוד במבוגרים משום‬ ‫◦ אקנה‪ ,‬שיעור יתר‬ ‫שבמבוגרים יש ירידה בתפקוד‬ ‫◦ שינויים במצב הרוח‪ ,‬עצבנות‬ ‫הכלייתי גם ככה‬ ‫◦ צבירת נוזלים ובצקות‬ ‫▪ החמרת יתר לחץ דם‬ ‫◦ קטקרט‪ ,‬גלאקומה‪ ,‬טשטוש ראייה‬ ‫◦ הפרעות שינה‬ ‫▪ במבוגרים מעלה סיכון לאירועים‬ ‫◦ ‪Easy bruising‬‬ ‫קרדיווסקולרים (אירוע לבבי‪ ,‬שבץ)‬ ‫‪22‬‬ ‫@ כל הזכויות שמורות לד"ר דייזי כהן פרנק‪ ,‬אין לעשות שימוש במצגת זו ללא קבלת אישור בכתב‬