אנטומיה_ופיזיולוגיה_ב____[1].docx

**[אנטומיה ופיזיולוגיה ב\':]** ד\"ר דודי עזרא יחידת הוראה 1 9.3.2020 **[מערכת העיכול digestive system:]** **[תפקידיה המרכזיים של מערכת העיכול:]** 1. **[digestion (עיכול):]** להכין את המזון לספיגה. המערכת עושה את זה באמצעות פירוק מכאני של המזון ופירוק כימי של המזון. לפעמים ישנם חלקים במ...

**[אנטומיה ופיזיולוגיה ב\':]** ד\"ר דודי עזרא יחידת הוראה 1 9.3.2020 **[מערכת העיכול digestive system:]** **[תפקידיה המרכזיים של מערכת העיכול:]** 1. **[digestion (עיכול):]** להכין את המזון לספיגה. המערכת עושה את זה באמצעות פירוק מכאני של המזון ופירוק כימי של המזון. לפעמים ישנם חלקים במערכת, כמו בפה ובקיבה, שמשלבים גם את הפירוק המכאני וגם את הפירוק הכימי. 2. **[Absorption (ספיגת המזון):]** ספיגת חומרי המזון לתוך הגוף. 3. **[elimination (הפרשת פסולת):]** עושים קקי\... **[בגדול, ניתן לחלק את המערכת הזו לשני חלקים עיקריים:]** 1. **[צינור העיכול gastrointestinal tube (GI tract):]** צינור העיכול מתחיל בפה ומסתיים בפי הטבעת. דרך החלל של הצינור עובר המזון את כל הדרך שלו. בצינור ישנם תנאי ph מסוימים לפיהם יש טיפול במזון. **[חלקי צינור העיכול הם (לפי הסדר שלהם מלמעלה למטה):]** - פה **Mouth** - לוע **pharynx** - וושט **esophagus** - קיבה **stomach** - מעי דק **small intestine** - מעי גס **large intestine** - מעי ישר **rectum** - פי הטבעת **anus** 2. **[איברים נלווים למערכת העיכול (לפי הסדר שלהם מלמעלה למטה):]** בלוטות רוק **salivary glands** לשון **tongue** שיניים **teeth** כבד **liver** כיס מרה **gall bladder** תוספתן **vermiform appendix** לבלב **pancreas** **[לצינור העיכול יש 4 שכבות. כמעט בכל השכבות יש תת-שכבות (לפי הסדר, מבחוץ פנימה):]** 1. **[Serosa:]** השכבה החיצונית של צינור העיכול. ברוב צינור העיכול ה-serosa מורכבת משתי תת-שכבות: - רקמת חיבור - פריטונאום **peritoneum** (שק שעוטף את רוב איברי הבטן מלבד הכליות והתריסריון). 2. **[Muscularis:]** שכבת שריר חלק. השכבה המוסקולרית עוזרת מאוד בזמן מעבר של מזון ממקום למקום, היא מעבירה את המזון ע\"י התכווצויות פריסטלטיות (באופן גלי), והיא מורכבת משתי תת-שכבות: - **[Longitudinal muscle layer:]** התת-שכבה שכבה החיצונית בשכבה המוסקולרית, מורכבת מסיבים ארוכים שנמשכים יחד עם הצינור לאורך. - **[Circular muscle layer:]** התת-שכבה הפנימית יותר בשכבה המוסקולרית (מתחת ל-longitudinal muscle layer), מורכבת מסיבים מעגליים שנמשכים יחד עם הצינור לרוחב. 3. **[Submucosa:]** שכבה תת-רירית. היא מכילה בתוכה בלוטות מיוחדות **gland in submucosa** שמפרישות ריר (מוקוזה) לתוך החלל luman של הצינור. לריר יש המון תפקידים, פירוט בהמשך. 4. **[Mucosa:]** השכבה הפנימית ביותר של צינור העיכול, הרירית (מוקוזה) של צינור העיכול. השכבה הרירית מורכבת מתת-שכבות: - **[Muscularis mucosa:]** התת-שכבה החיצונית בשכבה הרירית, עשויה משריר. תפקידה הפיזיולוגי הוא ליצור תנועה בצינור העיכול. - **[Lamina propria:]** עשויה מרקמת חיבור ייחודית לצינור העיכול שמקשרת בין התת-שכבה הפנימית לתת-שכבה החיצונית, שכבת גבול. - **[Mucous epithelium:]** התת-שכבה הפנימית ביותר בשכבה הרירית, האפיתל של המוקוזה. שם מופרש ריר שמיוצר ב-submucosa. השכבה הזו נועדה להחליק את המזון בצורה אופטימלית. אנשים מבוגרים, אם הם לא שותים מספיק או אוכלים מספיק תאית (חומר שנמצא בצומח ועוזר מאוד לתהליכי העיכול כי הוא לא מתעכל והוא יצא בצואה כמו שהוא כשאכלנו אותו, כמו תירס) הצואה שלהם תהיה מאוד קשה ויבשה (אבני צואה), לא משנה כמה מוקוזה תהיה להם במערכת. לכן רצוי וכדאי לשתות הרבה ולאכול הרבה סיבים. המזון יעבור בתוך צינור העיכול. האספקה העצבית לצינור העיכול תיעצר בשכבה הסאב-מוקוטית submucosa. דרך העצבים הללו אנחנו חשים לחץ וכאב (סתימת מעיים למשל). אם העצבים יגיעו עד לרקמה האחרונה, אנחנו נרגיש כל תנועה של המזון, והאוכל ידגדג לנו כל הזמן בבטן וזה יהיה מטריד. אם שותים מים קרים, מרגישים את התנועה של המים והקור, אבל לא נוכל להרגיש מרקם או כמות (פירוט במערכת העצבים). **[חלל הפה oral cavity:]** הגבולות של הפה זה השפתיים lips. עם השפתיים אנחנו סוגרים את הפה, הן עוזרות לנו לדבר, להגות מילים נכון ולמנוע מהאוכל להישפך החוצה. בחלק האחורי של חלל הפה, מאחורי הלשון, ישנה בליטה במרכז שנקראת ענבל **uvula**. התפקיד הפיזיולוגי של הענבל לא ברור. בחלק מהמדינות באפריקה (גם היום) כורתים את הענבל כחלק מטקס כלשהו. במקרים מסוימים זה גורם לזיהום או שתוך כדי הכריתה פוגעים בכלי דם, ואז מתים. אנחנו נבקש ממטופל לפתוח את הפה בזמן שנעשה הערכה פיזיקאלית. אם חסר הענבל זה לא בהכרח מעיד על בעיה כי אפשר לחיות גם בלי הענבל. בשני הצדדים של הענבל קיימים השקדים **Palatine tonsil.** עד בערך עשור (נכון להיום) כל ילד כמעט שהיה חולה בשנים הראשונות לחייו הרופאים היו ממליצים על ניתוח לכריתת שקדים. היום כבר לא נוטים כל כך לעשות את זה, ואם כן, אז כורתים רק חלק מהשקדים. השקדים הם בלוטות לימפתיות. במקרים מסוימים חייבים לכרות משום שאם הן מתנפחות זה יכול לגרום לחנק. בחלק התחתון של הפה יש את הלשון. יש לנו כמה סוגים של שיניים. **[שיניים teeth:]** **באדם צעיר יש 20 שיניים לא קבועות** (שיני חלב) שמתחילות להיווצר בגיל 6-8 חודשים, ובערך בגיל 3 הן מסיימות את הבקיעה שלהן. החל מגיל 7 ועד גיל 13 **בערך** השיניים הלא קבועות נושרות ובמקומן מגיל 7-8 ועד גיל 21 מתחילות לצמוח השיניים הקבועות. קודם השיניים החותכות מתפתחות כי הן הראשונות שנופלות, והאחרונות שמתפתחות הן שיני בינה **molar**, בערך בגיל 17-21. יכול להיות ששיני הבינה לא יגדלו בגלל שהן כלואות, או שהן לא יגדלו בגלל גנטיקה (נדיר יותר). המיקום של שיני הבינה הוא בעייתי ולעיתים הן אפילו יכולות לצמוח עקום תוך דחיפה אגרסיבית של השן הסמוכה, וזה מאוד כואב, לכן עוקרים שיני בינה. **באדם הבוגר יש 32 שיניים קבועות.** **כמות:** **תפקיד:** --------------------------------- ----------- ---------------------------------------------------------------------------------- **Incisors שיניים חותכות:** 2 לקחת ביס ראשון ממשהו **Canine ניב:** 1 לקרוע מזון. זאבים משתמשים בניבים כדי לקרוע את בשר הטרף שלהם (יש להם הרבה ניבים). **Premolar שיניים קדם-טוחנות:** 2 לעיסה (פירוק מכאני של המזון) **Molar שיניים טוחנות:** 3 לעיסה (פירוק מכאני של המזון). כולל שן בינה. ההבדל בין השיניים הקבועות לשיניים הלא קבועות הוא שהשיניים הקבועות מקובעות בתוך מכתשים בלסתות (חורים בלסתות ששם מתקבעת השן). נוסחת השיניים ביונקים עובדת ע\"פ **[חצי לסת]**, קדימה, אחורה. אצל בני אדם הנוסחה מקבעת את הדבר הבא: 8 השיניים בצד השני יהיו תמונת מראה, כנ\"ל הלסת למעלה.  **[המבנה האנטומי של השן:]** כתר השן **crown**, צוואר השן **neck**, שורש השן **root** החלק החיצוני ביותר של הכתר נקרא **enamel** והוא בנוי משכבה קטנה של חומר חזק וקשה מאוד המאפשר לשיניים ללעוס ולחתוך את המזון בצורה אופטימלית. מתחת ל-enamel, כבר בכתר וממשיך לאורך שורש השן, יש חומר אחר שבונה את רוב השן והוא נקרא **dentin**, הוא גם חומר קשה מאוד. לכן רופא שיניים נקרא dentist. השן והשורשים שלה מקובעים בחניכיים ובתוך המכתשים שבלסתות. איפה שהשן נכנסת לתוך הלסת יש חורי הזנה **apical** **foramen** שדרכם נכנסים לתוך השן כלי דם ועצבים שעולים כלפי מעלה בלסת העליונה ובלסת התחתונה כלפי מטה. כלי הדם והעצבים שנכנסים לשן יוצרים פתח גדול שנמצא במרכז שן שנקרא מח השן, **pulp** **cavity** (שם יש בעיקר כלי דם ועצבים). כאשר מגיעים לרופא השיניים ויש חור ב-enamel, הוא מבצע איטום. כאשר החור עמוק יותר ומגיע ל-dentin, הוא מבצע סתימה. כאשר החור עוד יותר עמוק ונוגע ב-pulp cavity, הוא מבצע טיפול שורש; מכניסים סליל ארוך שהורג את העצב של השן כדי שלא נרגיש כאב, והשן עדיין יכולה לתפקד (עדיף להישאר בלי עצבים בשן מאשר בלי שן בכלל). בין השיניים עצמן, בחניכיים, ישנו אזור שהרבה פעמים שאריות של מזון והרבה חיידקים מצטברים בו, שנקרא **gingiva**. לכן מומלץ מדי פעם להשתמש במי פה וחוט דנטלי כדי לשטוף את זה ולהגיע לשיננית פעם בחצי שנה, כי לפעמים גם החוט וגם הנוזל לא מגיעים מספיק פנימה. יש חורים שמתחילים דווקא מהצדדים, gingiva. **[לשון tongue:]** **[הלשון מחולקת לשלושה חלקים:]** שורש הלשון **root of the tongue** החלק האחורי. גוף הלשון **body of the tongue** החלק הגדול והמרכזי. קצה הלשון **tip of the tongue** הקצה החיצוני של הלשון (מוציאים לשון).  **[ללשון יש שני תפקידים עיקריים:]** 1. בזמן לעיסה הלשון מעבירה את המזון מצד לצד. 2. הלשון עוזרת לנו לדבר. **הלשון מורכבת מ-6 שרירים חזקים מאוד, בין השרירים החזקים ביותר בגוף.** על הלשון יש אזורי טעם (חוש הטעם נמצא על הלשון, אנחנו לא טועמים עם המרפק). רוב הרצפטורים של הטעמים יהיו מחולקים לפי האזורים האלה, א**בל הם יכולים גם להיות מפוזרים.** בקדמת הלשון: טעם מתוק sweet. אחר כך מלוח salty. אחר כך חמוץ sour. ובסוף מר bitter. ישנו טעם שנקרא omami בעזרתו ניתן לזהות חלבון. פירוט במערכת החושים. **[בלוטות הרוק salivary glands:]** יש 5 בלוטות רוק. הבלוטה הגדולה ביותר נמצאת מתחת לאוזן וקצת לפניה והיא נקראת **parotid** **gland**. יש שתי בלוטות כאלה, אחת מכל צד. מתחת ללסת בחלק האחורי של הלסת התחתונה יש עוד בלוטה שנקראת **submandibular** **gland**, מתחת לעצם ה-mandible. יש שתיים כאלה, אחת מכל צד. יש לכל ארבעת הבלוטות הראשונות יש צינור **[אחד]** duct שקרוי על שם הבלוטה שמנקז את הרוק לחלל הפה oral cavity. רופא שיניים שם צמר גפן וצינורות שאיבה מתחת ללשון כדי למנוע מצינורות הרוק שלנו להשפריץ עליו. הבלוטה החמישית יושבת מתחת ללשון שלנו והיא נקראת **sublingual** **gland**. יש רק אחת ממנה, ויש לה **[הרבה]** צינורות ducts. **[רוק saliva:]** הרוק המופרש לחלל הפה בנוי בעיקר ממים, מלחים, נוגדנים ואנזימים (למשל, עמילאז). הph של הרוק הוא 6.5. **[התפקידים העיקריים של הרוק:]** 1. ריכוך המזון. 2. פירוק כימי קטן מאוד של המזון, לא פירוק שלם (בעזרת האנזימים שלו כמו העמילאז שנמצא ברוק, העמילאז מפרק עמילן). 3. להכין את המזון לקראת בליעה. אנחנו צריכים הרבה רוק בגוף שלנו, ולא רק כדי לירוק כמו אלפקות. קצב ייצור הרוק הממוצע נשען על כלל האחד-אחד-אחד: כל 1 גרם של בלוטה מייצר 1 מ\"ל רוק ב-1 שעה. אחרי שאנחנו לועסים ומרככים את המזון הוא נקרא **bolus**, ולאחר כן הוא מועבר ללוע oropharynx. כשהוא מועבר ללוע מופעל רפלקס הבליעה מגזע המוח המוריד את ה-epiglottis לפתח הנשימה ומכסה אותו כדי שהמזון לא ייכנס לדרכי הנשימה, ואז ה-bolus ממשיך לכיוון הוושט **esophagus**. רפלקס הבליעה נמשך כשנייה. **[וושט esophagus:]** ברגע שהמזון מגיע לוושט, הוושט עוברת גל של התכווצויות פריסטלטיות (התכווצויות גליות) שידחפו את המזון במהירות שכיחה (לא תמיד) של 4-8 שניות לכיוון הקיבה (וזה הזמן שהמזון נשאר בוושט מרגע הבליעה עד שהוא מגיע לקיבה. לא תמיד זה קורה, למשל, אם אוכלים דברים קשים). ברוב המקרים, אם הכול תקין, מספיקה התכווצות פריסטלית אחת. לעתים רחוקות צריך עוד גל פריסטלי, ולעתים רחוקות עד מאוד, גל שלישי. הוושט esophagus זה צינור באורך ממוצע של 25 ס\"מ והוא מחבר בין הלוע לבין הקיבה. צינור הוושט ינוע בצוואר בצד הימני של גופי החוליות ולא ממש מקביל אליהן, יחדור את הסרעפת diaphragm ביחד עם שתי צינורות: inferior vena cava ו-aorta ויגיע עד הקיבה. **הוושט תיכנס לקיבה לא בדיוק מלמעלה בזווית של 90 מעלות, אלא תבוא מהצד-למעלה בזווית חדה.** **[קיבה stomach:]** הקיבה היא שק שרירי, ממוקמת בצד השמאלי-עליון של הבטן. הקיבה זה החלק הרחב ביותר בצינור העיכול. המזון שוהה בקיבה במשך 2-4 שעות, תלוי בסוג המזון ועד כמה הוא שומני. אם אוכלים הרבה אוכל שמן מרגישים כבדות. הקיבה יכולה להכיל **בממוצע** בין ליטר לליטר וחצי של מזון ונוזלים (אפשר גם יותר או פחות, תלוי איך אנחנו \"מרגילים\" את הקיבה). **[הקיבה מורכבת מ4 חלקים:]** 1. תקרת הקיבה **fundus** 2. גוף הקיבה (החלק הגדול ביותר) **body** 3. **antrum** 4. **pylorus** לקיבה יש שתי עקומות. עקומה קטנה **lesser** **curvature** ומולה עקומה גדולה שנקראת **greater** **curvature**. לקיבה יש שני פתחים. הפתח **sphincter** (שריר טבעתי שסוגר את הקיבה) העליון נקרא **lower** **esophageal sphincter**. הפתח הזה נקרא גם **cardia** משום שהוא קרוב ללב. הפתח השני **pyloric sphincter** מחבר בין הקיבה לבין התריסריון **duodenum**. **[השכבה המוסקולרית (השרירית) בקיבה מורכבת משלוש תת-שכבות של שריר (לפי הסדר מהחיצוני לפנימי):]** 1. **longitudinal muscle layer** 2. **circular muscle layer** 3. **oblique muscle layer** בשכבה זו הסיבים הם אלכסוניים. האוכל נטחן דק בשרירים הללו. השכבה הרירית בקיבה מורכבת מבליטות **rugae** וביניהן (במרכז הבליטות) שקעים **Pits** כדי להגדיל את שטח הפנים של הקיבה כדי שתוכל לטפל במזון בצורה אופטימאלית. **[בקיבה יש כמה סוגים של תאים:]** +-----------------------+-----------------------+-----------------------+ | | **[תפקיד | **[הערות:]{.underline | | | פיזיולוגי:]{.underlin | }** | | | e}** | | +=======================+=======================+=======================+ | **[Chief | לייצר אנזימים בקיבה. | 😊 | | cells:]** | | | +-----------------------+-----------------------+-----------------------+ | **[Parietal | 1. מייצרים את החומצה | 😊 | | cells:]** | בקיבה (ph | | | | 1/1.5-3). | | | | | | | | 2. מייצרים**intrinsi | | | | c** | | | | **factor**: חומר | | | | שעוזר לוויטמין בי | | | | 12 להיספג במעי | | | | (בלעדיו הוויטמין | | | | לא ייספג). | | +-----------------------+-----------------------+-----------------------+ | **[Endocrine cells / | מפרישים את ההורמון | כשהמזון שוהה בקיבה | | G-cells:] | **gastrin**. התפקיד | הוא מפורק מכאנית ע\"י | | ** | של ההורמון הזה הוא | שריר הקיבה והוא מפורק | | | לעודד את הקיבה לייצר | כימית ע\"י החומצה | | | עוד חומצה וריר | והאנזימים בקיבה. | | | **[וגם]** | | | | מעודד את השכבה | | | | המוסקולארית בקיבה | | | | להתכווץ בזמן שהמזון | | | | שוהה בקיבה. | | +-----------------------+-----------------------+-----------------------+ | **[תאי ריר mucous | שני סוגים של תאים | פירוט בפרק \"מיצי | | cells:]** | שמפרישים כל הזמן ריר | קיבה\". | | | כדי שהחומצה לא תיצור | | | | קיבים (חורים) בקיבה, | | | | אולקוס. *עד לפני שני | | | | עשורים אנשים היו מתים | | | | מאולקוס כי המזון היה | | | | נשפך החוצה יחד עם | | | | החומצה ומטייל בבטן | | | | וזה היה יוצר זיהום, | | | | פריטוניסיס (?).* | | +-----------------------+-----------------------+-----------------------+  הקיבה מסוגלת לספוג מעט מאוד מים וחלק מהתרופות. בעזרת החומצה הקיבה קוטלת את **[רוב]** החיידקים (אם את כולם, לא היינו חולים במערכת העיכול\...). הקיבה באופן עקרוני היא מאגר מזון שלוקח בממוצע 2-4 שעות עד שהוא מפורק בפירוק כימי ובפירוק מכאני**. בזמן הזה שני הפתחים sphincter של הקיבה סגורים (בהתאם להוראה שהתקבלה מהמוח, כלומר, מתי שסיימנו לאכול) כדי שהחומצה שמתחילה להיווצר בקיבה לא תצא החוצה ותגרום לצרבות וגם כדי שהאוכל לא יעבור הלאה לפני שהוא עבר את תהליך העיכול בקיבה**. הקיבה יכולה לספוג אלכוהול ולכן אם שותים אלכוהול, תוך 10 דקות נרגיש את ההשפעה שלו ואפילו לפני. זה לא בדיוק נכון שעל קיבה מלאה משתכרים פחות (זה תלוי במה הקיבה מלאה ומתי אכלנו, פירוט בהמשך). הקיבה סופגת מהר מאוד אלכוהול והאלכוהול מגיע מהר מאוד דרך מערכת הדם למוח, לחלק שנקרא צרבלום (?) והוא אחראי על שיווי המשקל שלנו, לערער אותו ולעשות שם שמח. **[תפקידיה העיקריים של הקיבה (סיכום קצר):]** 1. מאגר מזון. 2. החמצת המזון ע\"י חומצה ואנזימים שעוזרים בעיכול. 3. פירוק מכאני של המזון ע\"י השכבה המוסקולארית (3 תת-שכבות). 4. עוזרת לספוג וויטמין בי 12. 5. הקיבה יכולה לספוג בעצמה מעט מאוד מים, הרבה אלכוהול והיא סופגת חלק מהתרופות. 6. מייצרת הורמון gastrin hormone. **[המעי הדק small intestine:]** לאחר 2-4 שעות שהמזון שוהה בקיבה ה-pyloric sphincter נפתח, ואז יש התכווצויות פריסטלטיות (גליות) שמעבירות את המזון לתחנה הבאה, המעי הדק. המעי הדק הוא צינור באורך של מעל 6 מטרים ובקוטר של 2.5 ס\"מ. המעי הדק ממלא את רוב חלל הבטן והוא מלופף בצורה של לולאות. **[למעי הדק יש שלושה חלקים:]** 1. **duodenum**, תריסריון (אורך של 12 אצבעות, תריסר, לכן זה נקרא תריסריון). ההתחלה של המעי הדק. מזכיר את הצורה C. הוא עוטף את ראש הלבלב בצורת C. ה-duodenum הוא באורך של 25 ס\"מ. 2. **jejunum**. ה-jejunum הוא באורך של 3.5 מטר בערך. 3. **ileum**, על שם עצם ה-ilium/iliac, בערך 2.5 מטר. המעי הדק מסתיים בשסתום בנקרא **ileocecal** **valve**, באזור הבטן הימנית התחתונה. כמעט כל ספיגת המזון והמים במעי הדק תהיה בשני החלקים הראשונים, duodenum ו-jejunum. למה? כי המבנה של שני החלקים הראשונים הוא כל כך יעיל, כך שלאחר שני החלקים הללו מה שיישאר זה בעיקר פסולת. המזון שוהה במעי הדק בין 3-5 שעות בממוצע. שכבת המוקוזה במעי הדק מאוד מיוחדת; היא מזכירה צורה של מברשת ולכן היא נקראת **brush** **border**. תפקיד האצבעות למעלה (שיערות המברשת) הוא להגדיל את שטח הפנים ועל ידי כך להגביר את הספיגה של המעי הדק, כדי שרוב הנוזלים והמזון שאנחנו מכניסים לגוף ייספגו בצורה אופטימאלית ויעברו מהמעי הדק לכיוון מערכת הדם. ה-brush border זה מבנה ייחודי למעי הדק. מתחת למבנה הזה ישנם כלי דם וכלים לימפתיים רבים (מתחת למוקוזה יש את הסאב-מוקוזה ואז את יתר השכבות. קצת לפני השכבה המוסקולרית במוקוזה, יש כלי דם שאליהם נספג המזון). המזון לכנס ל-brush border ומשם מתחילים תהליכי ספיגה. במעי הדק בשני חלקיו הראשונים יש את עיקר ספיגת המזון שלנו. ספיגת המזון שלנו נעשית דרך ה-brush border. **[בתוך המעי הדק ישנם ארבעה סוגים עיקריים של תאים:]** 1. **[Absorptive cell:]** תא שלרוב יש לו סיליה למעלה והתפקיד העיקרי שלו הוא לספוג מזון ולהעביר אותו לדם. 2. **[Goblet cells:]** תאים בצורה של גביע, מייצרים מוקוזה, ריר. ככל שיש יותר ריר המזון יחליק יותר טוב. אם יש פחות ריר, המזון יכול להיתקע, חסימת מעיים. 3. **[Enteroendocrine cells:]** תאים אנדוקריניים הורמונאליים שמייצרים את ההורמון GIP. פירוט במערכת ההורמונאלית שתילמד בהמשך. 4. **[Paneth cells:]** תאים שמתפקדים כתאים של מערכת החיסון, עושים פאגוציטוזה, נמצאים רק במעי הדק. **[מכניזם מעבר חומרי המזון מהמעי הדק למערכת הדם (אופן הספיגה מבחינה פיזיולוגית):]** בתמונה, המזון עובר דרך חלל המעי lumen. יש גם בצד השני, אבל נוח יותר לראות בתמונה מצד אחד. לא כל החומרים עוברים לדם באותה הצורה (מחולק לפי אבות המזון): **[סוכרים:]** כל מזון מכיל בתוכו סוכרים. גם אם רשום ללא סוכר, סביר שכן יש בו סוכר. אין כמעט מזונות שלא מכילים סוכר (פחמימות זה סוכר). **[הסוכר יכול לבוא בכמה צורות: ]** 1. גלוקוז וגלקטוז עוברים בתהליך טרנספורט-אקטיבי ע\"י נתרן (הנתרן נותן להם טרמפ) מה-brush border לקרום של המעי. 2. הפרוקטוז (רב סוכר) עובר בדיפוזיה לקרום (רק אם הפרוקטוז יהיה בריכוז גבוה יותר מחלל צינור העיכול lumen הוא יוכל לעבור לקרום בדיפוזיה). לאחר מכן הקרום יפרק את הרב- סוכר (פרוקטוז) לחד-סוכר, והחד-סוכר יעבור בדיפוזיה לדם. **[חלבונים (חומצות אמינו):]** אם יש חומצות אמיניות מופרדות במזון או שבדרך הן הופרדו ע\"י חומצות קיבה או אנזימים אחרים, החומצות האמיניות יעברו בטרנספורט אקטיבי בעזרת נתרן מחלל העיכול lumen לקרום. אם יש חלבונים יותר מורכבים (מורכבים מיותר מחומצה אמינית אחת) כמו dipeptides/tripeptides הם יעברו הלאה לקרום הצינור בתהליך טרנספורט-אקטיבי בעזרת מימן. כל הפפטידים בקרום הופכים לחומצה אמינית, ומשם יעברו לדם בתהליך של דיפוזיה. **[שומנים:]** בכל מה שאנחנו אוכלים יש גם שומן, ואנחנו צריכים את השומן הזה. השומן יכול להגיע בכמה דרכים: כשיש חומצת שומן קצרה (שרשרת יחידה ופשוטה) היא תעבור בדיפוזיה פשוטה לקרום. מהקרום השומן הקצר יעבור לדם בדיפוזיה פשוטה (דרך הקאפילרות) בלי בעיה. כשיש שומן יותר מורכב וארוך שנקרא **long fatty acid,** וגם **monoglycerides** יעברו בדיפוזיה פשוטה לקרום, אבל בקרום הם יהפכו ל-**triglyceride**. לטריגליצרידים יש ממברנה קטנה ושומנית שמכסה אותם ומעבירה אותם באופן חופשי לתוך הדם. **ללא הממברנה הזו, השומנים, גם אם הם עברו בדיפוזיה פשוטה מלכתחילה, לא יוכלו לעבור מהקרום לדם.** הממברנה השומנית הזו, עם כל מה שיש בתוכה, נקראת **chylomicron**. אם יש יותר מדי שומן זה לא טוב כי אז יש הצטברות של שומן בדם ובכבד.  **[המעי הגס large intestine:]** כשהמזון מגיע ל- ileocecal valveהוא עובר למעי הגס. המעי הגס הוא צינור בקוטר של 6.5 ס\"מ בממוצע. מתחיל בבטן הימנית התחתונה ועולה למעלה **ascending** **colon** וממשיך לרוחב הבטן בצד השני (שמאל) **transverse** **colon**, יורד מטה **descending** **colon** ולקראת סופו מתעקל מעט כלפי מעלה **sigmoid** **colon** ויורד בזווית ישרה למעי הישר**rectum** ומשם לפי הטבעת **anus**. המעי הגס סופג את שאריות הנוזלים שנשארו ושרידים של מתכות כבדות שמגיעות מהמזון. כאמור, כל ספיגת המזון והנוזלים האחרת (רוב הספיגה) תהיה דרך המעי הדק. המזון שוהה במעי הגס בין עשר שעות למספר ימים, תלוי מה אנחנו אוכלים. המזון לא נרקב בפנים. המצב האידיאלי זה לחרבן פעם ביום. יש א.נשים שיכולים לחרבן גם כמה פעמים ביום, ויש אנשים שיכולים לחרבן פעם בכמה ימים. זה תלוי במה אוכלים, במטאבוליזם, בגנטיקה, כמה אנחנו שותים ועוד. מומלץ לשתות הרבה מים ולאכול הרבה סיבים (בעיקר מהצומח) וזה עוזר לעיכול יעיל ומהיר, אחרת יהיו אבני צואה ועצירות. **[תוספתן vermiform appendix:]** צינור באורך 8-10 ס\"מ בממוצע, בד\"כ יש בתוך הצינור הזה את כל 4 השכבות של צינור העיכול. לתוספתן אין תפקיד שאנחנו יודעים עליו, אבל הוא קיים, ובמיקום די בעייתי (בטן ימנית תחתונה) -- המיקום שלו שואף להיות למטה, ובגלל כוח המשיכה, גם חיידקים שואפים להגיע למטה. הבעייתיות פה היא שהתוספתן מודלק (דלקת) הוא עלול להתפוצץ התוך הבטן, ואז מה שיקרה זה זיהום חלל הבטן, פריטוניסיס, ואפשר למות מזה. היום כשמישהו מגיע למיון עם דלקת בתוספתן, הדבר הראשון שהוא מתלונן עליו זה כאבים או אי-נוחות גדולה בבטן התחתונה הימנית. במקרה כזה באופן דחוף צריך להביא רופא ולהוריד אותו מיד לצילום, אם אין זמן לצילום, או שהתוספתן כבר התפוצץ, להוריד אותו מיד לחדר ניתוח. בכל הליך כירורגי יש סכנה. כדי למנוע סכנה שהתוספתן יתפוצץ, צריך לפעול מהר מאוד. הניתוח הוא יחסית קל, עושים בערך שלושה חורים. הטיפול עצמו הוא באנטיביוטיקה דרך הוריד וזה לוקח כמה שבועות. **[המעי הישר rectum:]** החלק האחרון של המעי הגס. בערך באורך של 20-25 ס\"מ נמשך לאורך התעלה האנאלית **anal** **canal** ומסתיים בפי הטבעת anus. **[פי הטבעת anus:]** ה-anus מורכב משני שרירים טבעתיים שמונעים מהצואה לצאת החוצה כל הזמן. שני השרירים הללו ממוקמים מסביב לפתח האנאלי. השריר הפנימי לא רצוני **internal anal sphincter** והשריר החיצוני כן רצוני **external anal sphincter.** כשמופעל רפלקס הטלת הצואה השריר הפנימי יותר נפתח. כששני השרירים פתוחים, רק אז אפשר להפריש צואה. רפלקס הפרשת הצואה הוא מורכב ואנחנו צריכים תנאים מתאימים כדי להטיל את הצואה (לא לחרבן בטבע, מעדיפים לחרבן בבית). ההרגשה שאנחנו לא בבית מונעת מאיתנו לשבת ולחרבן, אחרי כמה ימים זה עובר. הרפלקס הזה חייב להיות מתואם בין הרצוני ללא רצוני. **[הפריטונאום perituneum:]** הפריטונאום זה שק שעוטף את רוב איברי הבטן מלבד הכליות וה-duodenum (תריסריון). הפריטונאום מחולק לשני חלקים עיקריים: 1. [**Parietal perituneum**] (היקפי). שק גדול. 2. **[viseral perituneum:]** שקים קטנים שמחוברים ל-parietal peritoneum אליו שעוטפים את האיברים הפנימיים בבטן. בין ה-parietal peritoneum ל-viseral peritoneum יש כפלים שמחברים אותם אחד לשני, הכפלים מחברים כמעט את כל האיברים במערכת העיכול (מנתחים בגסטרו חייבים לדעת ולהכיר היטב את הכפלים הללו). הכפלים מורכבים מאותו החומר של הפריטונאום הויסראלי והפריאטלי. בעיקרון יש חמישה כפלים עיקריים (מסודרים מהכפל הגדול ביותר לכפל הקטן ביותר): 1. **[mesentery]**: מחבר בין ה-jejunum וה-ilium לבין ה- abdominal wall (parietal peritoneum). הכפל הגדול ביותר. 2. **[Transverse mesocolon:]** מחבר בין ה-transverse colon של המעי הגס לבין ה-abdominal wall. 3. **[Greater omentum:]** מחבר בין ה-greater curvature בקיבה לבין ה-transverse colon. 4. **[Lesser omentun:]** מחבר הין ה-lesser curvature של הקיבה לבין ה-liver כבד. יש עוד כפלי ביניים. 5. **[Falciform ligament:]** מחבר בין ה-falciform ligament של הכבד לבין ה-anterior abdominal wall (מחבר את הכבד לקיר הבטן הקדמי). הכפל הקטן ביותר. הפריטונאום מאפשר לאיברים של הבטן לגדול ולצמוח בתוכו ומאפשר להם לצוף בתוכו. יש loose connective tissue אוורירית, הכול נמצא בתוך אותה הרקמה (הבטן שלנו מלאה ברקמה הזו) והם צפים בתוכה. האיברים אמנם זזים, אך המיקום האנטומי שלהם נשאר כמו שהוא, כמו מישהו שרץ במקום ונשאר באותה הנקודה. **[כבד liver:]** האיבר הגדול ביותר במערכת העיכול, ממוקם בבטן הימנית העליונה, שוקל בערך 1.5 ק\"ג. הכבד מחולק לשתי אונות lobes. אונה ימנית **right lobe** ואונה שמאלית **left lobe**. האונה הימנית בכבד גדולה יותר מהאונה השמאלית. בכל אונה בכבד יש את יחידות התפקוד בכבד. הכבד, שלא כמו איברים אחרים, מקבל אספקה דמית מאוד גדולה **מכל מערכת העיכול** ע\"י **ווריד** גדול שנקרא **portal** **vein** (מביא דם עשיר בחומרי מזון, נוטריינטים) מהחלק התחתון של הכבד ובנוסף, מאותו החלק התחתון של הכבד, מתנקז (נכנס) גם דם **מהעורק** **hepatic** **artery** שמביא דם עשיר בחמצן. הכבד מוציא את הדם דרך **hepatic** **vein**. הכבד מפריש מרה לכיס המרה דרך ה-**bile duct** (צינור המרה). הכבד עשיר בדם כי הוא הוא מקבל דם מכל מערכת העיכול אבל עני בחמצן. **לכבד יש הרבה נויטריינטים משום שהוא מקבל דם מכל מערכת העיכול.**  כל המשולש נקרא **portal triad,** משום שיש שלוש כלים חשובים **[שנכנסים]** לכבד מאותו האזור: **[Portal vein:]** מביא דם עשיר בנויטריינטים. **[Hepatic artery:]** מביא דם עשיר בחמצן. **[Bile duct:]** מפריש מהכבד מרה לכיס מרה. יחידת הוראה 2 16.3.2020 **[אוניות הכבד lobules:]**  אם עושים חתך מיקרוסקופי בכבד, רואים שהכבד מחולק לאוניות, **lobules**. ה-lobules הן יחידות התפקוד בכבד (כמו שבכליה יחידות התפקוד הם הנפרונים, יחידות התפקוד בכבד הם lobules, אוניות). ל-lobules יש צורה הנדסית תלת-ממדית של משושה. **[בכל פינה יש ארבעה כלים (לא רק שלוש כמו בתמונה למעלה, אפשר לראות בתמונה למטה):]** - **Portal hepatic artery** - **Branch of lymph (רואים בתמונה למטה)** - **Branch of bile duct** - **Branch of portal vein** בתוך ששת הצלעות של ה-lobules יש ערבוב של הדם העורקי שמגיע מה-**hepatic artery** עם הדם הוורידי שמגיע מה-**portal vein.** הדם נכנס דרך הזוויות של ה-lobule. ה-**central** **vein** באמצע המשושה מוביל לכלי דם גדול יותר שנקרא **hepatic vein**. ה-hepatic vein ממשיך ל-inferior vena cava. בכל אחת מה-lobules יש יחידות התפקוד (תת-יחידות-תפקוד של הכבד), חללים שנקראים **sinusoid**. החללים מלאים מלאים בדם עורקי מה-hepatic artery ודם ורידי מה-portal vein. בתוך ה-sinusoids, חוץ מדם, ישנם **[שני סוגים עיקריים של תאים שקיימים רק בכבד:]** 1. **[Hepatocyte cells:]** מסודרים בצורה של שורות-שורות. בין כל שתי שורות של תאים פטוציטים יש תעלות קטנות שנקראות **bile** **canaliculus** / canaliculi. בתעלות האלה נמצא מיץ המרה שמיוצר ע\"י התאים ההפטוציטים. מיץ המרה עובר ל-branch of bile duct, משם ל-bile duct ומשם לכיס המרה. **[תפקידי ההפטוציטים:]** - נטרול רעלים. - ייצור מיץ מרה. מיץ מרה חיוני לפירוק וספיגת השומנים במעי וגם בנטרול רעלים. - תפקיד פחות מהותי לעומת השניים הראשונים, אבל כן חשוב לציין אותו: תאים הפטוציטים מסוגלים לאגור חומרים שונים. 2. **[kupffer cells:]** מתפקדים כתאים ששייכים למערכת החיסונית, אבל הם יהיו רק בכבד, שטים בחופשיות בתוך הדם העורקי והוורידי בתעלות sinusoid. תאי קופר בודקים את הדם שמגיע לכבד דרך ה-portal vein וברגע שהם מזהים גורמים זרים שנכנסים, הם עושים פאגוציטוזה. בנוסף, במקביל לתאים הפטוציטיים, גם לתאי קופר יש יכולת לאגור חומרים שונים. **[ללא הכבד אי אפשר לחיות משום שיש לכבד הרבה מאוד תפקידים חשובים: ]** 1. **מנטרל רעלים ותרופות** שונות בעיקר ע\"י התאים ההפטוציטים, עד גבול מסוים. למשל, אקמול. אם נותנים למישהו כמות יתר של אקמול הוא יכול לפתח אי-ספיקת כבד בגלל אותו האקמול. 2. **מייצר ומפריש מיץ מרה**. המרה מפרקת את השומנים. 3. **איבר מרכזי ומכריע במטבוליזם** של חומרים שונים בגוף כמו שומנים, חלבונים, פחמימות\... 4. **עוזר בחילוף חומרים ובאגירה של חומרים שונים**, כמו ויטמינים שנקראים **AKBD**. 5. **מאגר הברזל הגדול והחשוב ביותר בגוף הוא בכבד**. מי שחסר לו ברזל, אומרים לו לאכול כבד. 6. **יש בכבד גם מאגר של נחושת**. 7. **הכבד מייצר את רוב החלבונים של הדם**: ליפופרוטאינים, אלבומינים (חלבוני הסעה), גלובומינים (מערכת החיסון), פיברונוגנים וחלבוני הקרישה. 8. **הכבד מצליח לייצר תאי דם בזמן היותנו עוברים (ולא לאחר מכן), אם כי בכמות מוגבלת**. כאמור, לכבד יש שני אונות. צינור אחד מגיע לאונה השמאלית והוא נקרא **left hepatic duct** והשני לאונה הימנית והוא נקרא **right hepatic duct**. כששניהם מתחברים הם יוצרים צינור שנקרא(common) **hepatic** **duct**. **[ה-hepatic duct מתפצל לשניים:]** 1. **[Cystic duct:]** פונה לצד ימין. דרכו יוצאים ונכנסים (דו-סיטרי) מיצי מרה לכיס המרה **gallbladder**. 2. **[common bile duct:]** ממשיך את הדרך שלו כלפי מטה ומגיע ל-**duodenum**.  **[כיס המרה gallbladder:]** כיס שיכול להכיל בתוכו בערך 50 סמ\"ק של מרה. לכיס המרה יש את כל 4 השכבות של צינור העיכול. מיץ המרה נכנס ויוצא דרך ה-**cystic** **duct**. כיס המרה יפריש את מיצי המרה כמה שניות לאחר שהמזון יגיע ל-duodenum דרך ה-common bile duct ל-duodenum. בזמן שבין הארוחות ישנו לקראת סוף הצינור common bile duct, קצת לפני ה-duodenum, **sphincter** (שריר טבעתי, בתמונה למטה **bile duct sphincter**) שהוא **[סגור]**. בסוף הארוחה וההגעה לאחר מכן של המזון ל-duodenum ה-sphincter הזה **[נפתח]**. הוא נפתח לתוך אמפולה משותפת שנקראת **hematopancreatic** **ampulla** (ampulla of vater). **[זוהי אמפולה כפולה אליה מתנקזים שני צינורות:]** 1. **Pancreatic duct** 2. **Common bile duct** בתוך האמפולה, לקראת הפתח שלה ל-duodenum יש עוד ספינקטר משותף שנקרא **hepatopancreatic** **sphincter**. גם ל-pancreatic duct יש ספינקטר לקראת סופו שנקרא **pancreatic** **sphincter**, והוא ייפתח רק כשנפתח ה-hepatopancreatic sphincter. סה\"כ יש שלושה ספינקטרים. למה? כי מיצי המרה יכולה לעלות בחזרה למעלה ל-common bile duct, או, וגם זה גרוע לא פחות, ללבלב pancreas. הכבד שותף דומיננטי במטבוליזם של הפחמימות. הפחמימות מכילות סוכרים. הסוכרים מגיעים לכבד בצורה של גלוקוז. הכבד **ושרירי השלד** מפרקים את הגלוקוז glucose לגליקוגן **glycogen**. הכבד משמש כמאגר לגלוקוז. מאגר הגלוקוז הזה נשמר בכבד כגליקוגן, רב-סוכר (הגלוקוז נכנס דרך ה-portal vein). הכבד **במקרה הצורך** מתחיל לפרק את הגליקוגן לגלוקוז ושולח אותו לגוף. גם השרירים אוגרים גליקוגן, אבל לא כמו הכבד. **[הגלוקוז מגיע לגוף מהכבד לארבעה מקומות עיקריים:]** 1. **כל התאים בגוף** כדי לשמש אנרגיה לתאים. 2. **הדם עצמו,** בדם עצמו צריך לשמור על רמה קבועה של גלוקוז, **לא הרבה מדי ולא מעט מדי כדי שתהיה אספקה טובה של גלוקוז למוח בעיקר**. 3. **שרירי השלד** ושם הוא נאגר כרב-סוכר, glycogen, כדי לשמש אנרגיה לשריר. רצי מרתון, לפני תחרות מרתון, מעמיסים על הגוף המון פחמימות כי זה מביא עוד אנרגיה. הפחמימות מגיעות לכבד ולשרירי השלד. 4. **שכבות השומן** בגוף ושם הגלוקוז ייאגר כשומן. אם אוכלים הרבה פחמימות, משמינים. **[את החלבונים הגוף משיג דרך שלושה מקורות עיקריים input:]** 1. **מהסינתזה של התאים** עצמם (התאים מייצרים חלבונים). 2. **מהמזון** שאנחנו אוכלים. 3. **מהתאים עצמם כשהם מתפרקים**. כל הגוף שלנו בנוי מחלבונים. כשיש את החלבונים הללו בגוף, יש אותם גם בדם ובכבד. **[הכבד מפזר את החלבונים בדם ומהדם הם מגיעים לשלושה שימושים בגוף output:]** 1. **לבנות ולתקן את התאים.** 2. **לייצר עם החלבונים הללו אנזימים, חלק מההורמונים וחלק גדול מהנוגדנים.** 3. **ישמש כמאגר אנרגיה עכשווי ומאגר אנרגיה עתידי.** חלבון = אנרגיה. **[שומנים:]** שומנים מגיעים לגוף דרך מזונות שאנחנו אוכלים. **[השומן יגיע אלינו בשתי צורות:]** 1. חומצות שומן fatty acid 2. גליצרול glycerol המאגר הגדול של השומן בגוף נמצא בדם, ומשם מועבר לכבד כ-glycerol. הכבד מקבל גם חומצות שומן fatty acid ויחד עם הגליצרול, הם הופכים בכבד לרב-שומן, לטריגליצריד **triglyceride** / triacylglycerol. כשהטריגליצריד מתפרק בכבד לגליצרול, הכבד שולח את הגליצרול לדם, ומהדם הגליצרול יגיע לרקמות השומן כמו שהוא, עדיין **כגליצרול**. הגליצרול מגיע לרקמות השומן ונאגר שם כטריגליצריד. הטריגליצריד משתחרר אחר כך מרקמות השומן ומתפרק לחומצת שומן fatty acid או גליצרול glycerol **מתי שצריך**.  שומנים נמצאים בתאים בכל הרקמות שלנו בגוף, התאים הללו צריכים את חומצות השומן והגליצרול כדי ליצור אנרגיה ATP ובעזרת מקור האנרגיה הזה כדי לחיות ולשמור על חום הגוף (יש לנו דם חם בשונה מדגים וזוחלים שיש להם דם קר, התאים שלנו צריכים שכל הזמן הגוף שלנו ייצר חום כדי לשמור על טמפרטורה חמה וקבועה 36.8). **[מטאבוליזם -- גורמים שמשפיעים על חילוף החומרים בגוף:]** 1. **[גיל:]** ככל שאנחנו מתבגרים יותר המטאבוליזם יורד. 2. **[מגדר:]** המטאבוליזם של הגברים הוא גבוה יותר מהנשים כי המסת שריר שלהם גבוהה יותר. 3. **[גובה:]** אצל אנשים נמוכים המטאבוליזם שלהם יהיה מהיר יותר. אצל נשים נמוכות יהיה מטבוליזם מהיר יותר מאשר אצל נשים גבוהות. 4. **[הריון, דימום ווסתי, הנקה:]** המטאבוליזם עולה. 5. **[עיכול:]** המטאבוליזם עולה. 6. **[פעילות גופנית:]** המטאבוליזם עולה. 7. **[חום (כשחולים וטמפרטורת הגוף עולה):]** המטאבוליזם עולה. 8. **[הפרשה מוגברת של הורמוני התריס T3 ו-T4:]** המטאבוליזם עולה. 9. **[רעב:]** המטאבוליזם יורד. **[לבלב pancreas:]** הלבלב זה בלוטה אנדוקרינית וגם אקסוקרינית באורך כולל בין 12-15 ס\"מ בלבד. הלבלב שוקל בערך 60 גרם. **[ללבלב יש שלושה חלקים מרכזיים:]** 1. **[Head of pancreas:]** חבוק ע\"י התריסריון duodenum. 2. **[Body of pancreas]** 3. **[Tail of pancreas:]** קרוב לטחול spleen. **ללבלב יש אספה דמית עצומה יחסית לאיבר בגודל קטן כמו שלו, וזה מתרחש עקב העובדה שהלבלב הינו בלוטה גם אנדוקרינית וגם אקסוקרינית שעובדת קשה מאוד וזקוקה להמון חמצן ונוטריינטים.** הלבלב מקבל את עיקר האספקה הדמית שלו מאזור הראש head of pancreas ומהגוף body of pancreas. **[כלי הדם העיקריים שיובילו דם ללבלב הם:]** - **Left gastric artery** (שמתפצל מה-**celiac trunk**) - **Hepatic artery** - **Gastroduodenal artery** - **Gastro-omental artery** - **anterior + posterior pancreaticoduodenal arteries** - **superior mesenteric artery** - **first jejunal artery** - **splenic artery** **[רוב הלבלב הוא בלוטה אקסוקרינית, חלק קטן מהלבלב הוא בלוטה אנדוקרינית:]** 1. **[בלוטה אקסוקרינית (חיצונית):]** בלוטה שמפרישה (במקרה של הלבלב) את מיצי הלבלב (לאמפולה המשותפת, למערכת העיכול). 2. **[בלוטה אנדוקרינית (פנימית):]** בלוטה שמפרישה הורמונים. כל התאים האנדוקרינים בלבלב מרוכזים באיים מיוחדים בתוך הרקמה האקסוקרינית. האיים האלה נקראים **islet of Langerhans.** בתוך האיים הללו יש את כל הרקמה האנדוקרינית שנמצאת בתוך האקסוקרינית. בתוך האיים הללו ישנם 4 סוגים של תאים, כל אחד מהם מייצר הורמון אחר. הלבלב מייצר 4 הורמונים בתוך האיים הללו ומפריש אותם לדם: - **[תאי אלפא]**: מייצרים הורמון **גלוקגון** **glucagon**. - **[תאי בטא]**: מייצרים הורמון **אינסולין**. - **[תאי דלתא]** מייצרין הורמון **somatostanin**. - **[תאי PP]** מייצרים הורמון **polypeptide**. נתרכז בעיקר בתאי אלפא ובתאי בטא במערכת העיכול, ונחזור לתאי דלתא ו-PP במערכת ההורמונלית. **[גלוקגון glucagon (מיוצר ע\"י תאי אלפא):]** הגלוקגון זה הורמון שמופרש כאשר אנו צריכים גלוקוז בדם. הגלוקגון מפרק גלוקוז במקומות שבהם הגלוקוז מרוכז (בעיקר כבד, אחר כך דם, והכי קשה יהיה לפרק גלוקוז מהשומן). **הגלוקגון מהווה סימן לרעב**, משום שמפרישים אותו בזמן שאנחנו בצום (בעיקר בלילה, בתקווה שלא נפל עלינו מאנצ\' לילי). הגלוקגון מופרש בלילה מכיוון שגם בלילה יש לנו איברים שצורכים הרבה מאוד אנרגיה כמו המוח והכבד (שצריכים גלוקוז בזמינות גבוהה). כאשר הצום הוא יום שלם, כמו יום כיפור או רמדאן, אז הגלוקגון מתחיל לפרק חלבונים מהשרירים (לאחר הפירוק הראשוני של הגלוקוז). החלבונים הללו משמשים את הגוף כאנרגיה זמינה. בזמן שאנחנו צמים יותר מיום, הגוף כבר מתחיל בעזרת הגלוקגון לפרק שומן. **[אינסולין insulin (מיוצר ע\"י תאי בטא):]** **האינסולין מהווה סימן לשובע**. האינסולין מופרש לדם אחרי הארוחה מיד כשהמזון עוזב את הוושט לכיוון הקיבה, מופרש בתגובה לעלייה בגלוקוז בדם (הרי כמעט בכל מה שאוכלים יש גלוקוז). תפקיד האינסולין הוא להכניס את הגלוקוז מהדם לתוך התאים. האינסולין מוריד את רמת הסוכר בדם, יש להורמון אינסולין **השפעה מכרעת** על רמת הסוכר בדם. **[חולי סוכרת type 1 (סוכרת נעורים):]** חולים שלא יכולים להפריש בכלל אינסולין, בד\"כ מגיל צעיר, ואז הם צריכים לעתים תכופות מדי יום להזריק לעצמם אינסולין. **[חולי סוכרת type 2:]** מתפתחת בד\"כ בגיל מבוגר יותר, לרוב קשור גם בעודף משקל. חולים שאצלם כמות הקולטנים של האינסולין או הרגישות של הקולטנים לאינסולין יורדת וזה גורם לסוכר להישאר בדם (או שני הדברים יחד, ואז זו בעיה כפולה). לכן הם עושים בדיקות דם ואם חסר להם או שיש להם יותר מדי, הם מזריקים אינסולין בהתאם. כשהמזון עוזב את הקיבה לכיוון ה-duodenum ולמעי הדק, יש הפרשה גדולה גם של מיצי מרה וגם של מיצי לבלב. **[מאזן של נוזלים שיוצאים ונכנסים לצינור העיכול ונספגים אליו בחזרה:]** **[נוזלים שנכנסים לצינור העיכול input (לפי הסדר בו הם נכנסים):]** - **[מים water:]** 1200 מ\"ל. - **[רוק saliva:]** 1,500 מ\"ל. - **[מיצי הקיבה gastric juice:]** 2,000 מ\"ל. - **[מיצי מרה bile:]** 500 מ\"ל. - **[מיצי לבלב pancreatic juice:]** 1,500 מ\"ל. - **[מיצי המעי הדק intestinal juice:]** 1,500 מ\"ל. **[סה\"כ כל מה שנכנס לצינור העיכול זה 8200 מ\"ל נוזלים.]** **[נוזלים שיוצאים מצינור העיכול output (לפי הסדר בו הם יוצאים):]** - המעי הדק סופג בחזרה לדם 6700 מ\"ל. - המעי הגס סופג בחזרה לדם 1400 מ\"ל. **סה\"כ 8100 מ\"ל נספג בחזרה לדם מהצינור.** נשארה יתרה של **100 מ\"ל נוזלים, והם הולכים לצואה faeces**. **כלומר, רוב הנוזלים שמופרשים לצינור חוזרים אליו בחזרה ומעט מאוד מופרש בצואה.** **[שלושת השלבים / פאזות בייצור ובהפרשה של מיצי הקיבה:]** 1. **[Cephalic phase:]** שלב הראש. ברגע שאנחנו **חושבים** על אוכל, **מריחים** אוכל, **רואים** אוכל, **נוגעים** באוכל או **טועמים** אוכל, זה מגרה את עצב הואגוס במוח vagus nerve לתת פקודה לקיבה לייצר את מיצי הקיבה gastric juice. 2. **[Gastric phase:]** שלב הקיבה. ההורמון גסטרין **gastrin** מופרש בקיבה וגורם לה להפריש עוד מיצי קיבה (גם ריר וגם חומצה) לתוך הקיבה. בנוסף, ההורמון גסטרין גורם לקיבה להתחיל להתכווץ בהתכווצויות פריסטלטיות כדי לטפל במזון בצורה אופטימלית עוד לפני שהמזון בכלל הגיע לקיבה, ולכן אנחנו שומעים קולות מהקיבה (בטן מקרקרת). התהליך הזה כולל את פרק הזמן בו המזון נשאר בקיבה עד שהמזון עובר לתריסריון, והוא נמשך בערך **2-4 שעות**. כאמור, בשלב זה הקיבה מייצרת את מיצי הקיבה, גם ריר וגם חומצה. 3. **[Intestinal phase:]** שלב המעי, נמשך **3-5 שעות**. המזון הגיע מהקיבה לתריסריון וממשיך למעי הדק. בשלב הזה המעי הדק מפריש הורמון מיוחד שנקרא **enterogastrone hormone**. **[להורמון הזה יש כמה תפקידים:]** - **מאפשר את הכניסה של המזון מהקיבה למעי הדק.** - **בולם את פעילות הייצור של מיצי הקיבה והחומצה**, כי אנחנו לא מעוניינים שמיצי הקיבה והחומצה יגיעו למעי הדק. ה-ph בקיבה הוא 1/1.5-3, וה-**ph במעי הדק הוא 7.8-8**, כי שם האנזימים שתורמים לעיכול עובדים בצורה הטובה ביותר.  **[תמונה צבעונית ומגניבה שמסכמת את חלקי צינור העיכול והתפקידים שלהם:]** **[מיצי מערכת העיכול (יש גם דף מיצים מעורר תאבון שדודי העלה למאמא):]** **[באופן עקרוני כל מיצי העיכול מורכבים משלושה חומרים בסיסיים:]** 1. **מים** 2. **ריר** 3. **מים מלחיים** (מים עם מינרלים מלחיים) **[מיצי קיבה:]** **[חומצת הקיבה:]** הקיבה מייצרת חומצה הידרוכלורית **hydro chloric acid HCL**. החומצה הזו מחמיצה את המזון והיא עוצרת את הפעילות של העמילאז שמגיע מהרוק. עמילאז הוא אנזים שמפרק את העמילן. בקיבה יש אנזים שנקרא **פפסינוגן**. כשהפפסינוגן נהפך לפעיל השם שלו משתנה ל**פפסין**. הפפסין ישבור את החלבונים שאנחנו אוכלים למולקולות קטנות. ה-ph האופטימאלי שבו האנזים הזה יכול לעבוד בצורה טובה הוא 1.5-3 ולכן זה יהיה ה-ph שקיים בקיבה. **[ריר הקיבה:]** מונע פגיעה מכאנית של חתיכות מזון (שחלקן קשות וחדות) לפצוע את הקיבה. הריר הזה גם מונע מחומצת הקיבה לפגוע בקיבה ולעכל את עצמה. **[מיצי הלבלב:]** הלבלב מפריש כ1,500 מ\"ל נוזלים. בתוך הנוזל הזה יש אנזימים שונים: **שם האנזים:** **תפקיד האנזים בלבלב:** ------------------- --------------------------- עמילאז פירוק פחמימות LIPASE פירוק שומנים TRPSINOGEN פירוק פרוטאינים (חלבונים) CMHOTRUPSINOGEN פירוק פרוטאינים (חלבונים) PROCARBOPEPTIDASE פירוק פחמימות **[מיצי המעי הדק:]** המעי הדק מפריש כ-1,500 מ\"ל נוזלים. הנוזלים הללו מכילים אנזימים שונים (כאמור, ph 7.8-8): **שם האנזים:** **תפקיד האנזים במעי הדק:** ---------------- ---------------------------- PEPTIASE **פירוק סופי** של החלבונים ENTROKINASE **פירוק סופי** של החלבונים LIPASE פירוק שומנים SUCRASE פירוק פחמימות MELTASE פירוק פחמימות LACTOSE לקטוז פירוק פחמימות וחלב **[מיצי המרה:]** **מיצי המרה מכילים:** **תפקיד:** ----------------------- ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- מלחי מרה מרככים את השומנים שאנחנו אוכלים בפעולה הנקראת חילוב **emulsion**, הפיכת השומן לנוזלי על מנת שיוכל להיספג בצורה הטובה ביותר אנזים LIPASE פירוק שומנים כולסטרול \*\*\*\*\*\*\*\*\*\*\*\*\*\*\*\*\*\*\*\*\* **כשהמזון מגיע למעי הדק (ampulla of vater) הוא מתערבב ביחד עם מיצי המרה, מיצי הלבלב, מיצי הקיבה ומיצי המעי הדק.** **[בתוך המעי הדק מתרחשות הפעולות הבאות:]** 1. הקרבוהידרטים (פחמימות) נשברים למונוסכרידים (חד סוכר, גלוקוז). הפחמימות נשברות לגלוקוז. 2. החלבונים נשברים לחומצות אמיניות. 3. השומנים נשברים לחומצות שומניות ולגליצרול. **[עצבוב מערכת העיכול:]** מערכת העיכול מעוצבבת ע\"י **מערכת העצבים האוטונומית הפרה-סימפטטית**. מערכת העצבים האוטונומית נחלקת לשניים (הוזכר בסימסטר הקודם): 1. **[מערכת פרה-סימפטטית:]** מעוצבבת ע\"י עצב הואגוס vagus nerve במצב של מנוחה ופעילות רגילה. העצבוב הפרה-סימפטטי הולך כמעט לכל אורך צינור העיכול (יש מעט מאוד עצבים פרה-סימפטטיים שמגיעים מהאגן, אבל הרוב זה מעצב הואגוס). כשהמערכת הפרה-סימפטטית מופעלת, הכמות של הדם שתגיע למערכת העיכול תהיה רגילה. 2. **[מערכת סימפטטית:]** מעוצבבת ע\"י פלקסוסים בבטן **flexus in abdomen**. הפלקסוסים הם מכלאות של עצבים בבטן. כשהמערכת הסימפטטית מופעלת (FFF, אריה נכנס לכיתה) הכמות של הדם שתגיע למערכת העיכול תהיה קטנה יותר, כי אספקת הדם תגיע ללב, לריאות ולשרירים (המערכות שעובדות הכי פחות במצב סימפטטי או לא יעבדו בכלל הן מערכת העיכול, מערכת המין ומערכת השתן). כאשר מגיע פחות דם למערכת העיכול, תהיה שם פחות פעילות. רק הכבד יישאר בפעילות כמעט מלאה כי יש לו המון תפקידים. כשהמערכת הסימפטטית עובדת, היא מפעילה סוגרים מיוחדים sphincter שנסגרים בצינור העיכול ובולמים את תהליך העיכול (יש עשרות ספינקטרים לאורך צינור העיכול). בנוסף, כפי שהוזכר קודם, כלי הדם נעשים צרים יותר ונכנס מעט מאוד דם למערכת העיכול. מעט הדם שנכנס מונע תמט, collapse (כמו ששותים שוקו בשקית עד הסוף והדפנות של השקית נצמדות אחת לשנייה. אם דבר כזה קורה בגוף, איברים יקרסו). המערכת הסימפתטית פועלת לכמה דקות, היא לא פועלת בלי סוף. כשהמערכת הפרה-סימפטטית פועלת, אין כל בעיה, הספינקטרים פתוחים. **[שלבי התיאום והבקרה של תנועת המזון (שלבי העיכול):]** 1. **[שלב הלעיסה:]** שלב הלעיסה אמור להימשך **דקה**, אבל בפועל זה לא באמת קורה וזה לא טוב כי אנחנו מעמיסים על מערכת העיכול, ועיכול המזון לוקח יותר זמן. הפעולה של הלעיסה היא בעיקרון רצונית, אבל לעתים קרובות היא רפלקס אוטומטי; אם אנחנו נקרב לתינוק מוצץ אז הוא ימצוץ וילעס את המוצץ, וכשנכניס אוכל לפה יש רפלקס ואנחנו ישר נלעס את האוכל. הלעיסה מרככת את המזון ע\"י הרוק וע\"י תנועות הלעיסה. הלעיסה מערבבת את העמילן שיש במזון עם העמילאז שקיים ברוק, ואז חלק מהעמילן שנמצא במזון מתפרק לחלקים יותר קטנים וזה עוזר אחר כך לספוג אותו במעי הדק. 2. **[שלב הבליעה:]** שלב הבליעה נמשך בערך **כשנייה**. הבליעה נעשית בהתחלה באופן רצוני כי אנחנו רוצים לבלוע ולאחר מכן הבליעה היא רפלקס. מרכז הבליעה שנמצא בגזע המוח מוריד ברפלקס את האפיגלוטיס ואנחנו בולעים את המזון מבלי שהוא ייכנס לדרכי הנשימה. בנוסף, הרפלקס הזה גם בולם את הנשימה (אנחנו לא יכולים לנשום ולבלוע בו זמנית). בשנייה הזו המזון מגיע וושט. 3. **[שלב הוושט:]** שלב הוושט נמשך בערך כ-**4-8 שניות.** כשהמזון מגיע לוושט מופעל באופן לא רצוני גל פריסטלטיקה (התכווצות). לרוב מספיק גל פריסטלטי אחד כדי להביא את המזון עד הקיבה. אם בגל הראשון לא הצלחנו, אז מיד אחריו יבוא הגל השני (וזה לעתים רחוקות). אם גם הגל השני לא מספיק, יהיה גם גל שלישי (וזה לעתים רחוקות מאוד). לאחר מכן המזון מגיע לקיבה. 4. **[שלב הקיבה:]** שלב הקיבה נמשך כ-**2-4 שעות**. התפקיד של הקיבה הוא לשבור את המזון לחתיכות קטנות ולערבב אותו עם הריר וחומצת הקיבה על מנת להכין אותו לעיכול. אחרי שהמזון נמצא בקיבה הוא עובר דרך ה-pyloric sphincter ונכנס לתריסריון. הריקון של הקיבה לתריסריון נעשה באופן איטי יחסית, וזה תלוי בכמות המזון שיש בתוך הקיבה. **[ישנם ארבעה מצבים עיקריים שבהם הריקון של הקיבה לתריסריון (ולשאר המעי הדק) ייעצר:]** - **[כשיש חומצה בתריסריון:]** זה פוגע בph של המעי הדק, מה שפוגע ביכולת של האנזימים שם לעכל את המזון. - **[כשיש תוצרי עיכול שומניים:]** כשאוכלים הרבה דברים עם הרבה שומן, מרגישים שהאוכל \"תקוע\". - **[כשיש מצב קליני של היפר-אוסמוזה בתריסריון:]** נגרם עקב מחלות שונות במערכת העיכול. לחץ נגדי למזון שרוצה להתרוקן למעי הדק, ועקב הלחץ האוסמוטי הזה, המזון לא יעבור. - **[כשיש פפטידים וחומצות אמיניות בתריסריון (בכמות גבוהה):]** הפסקה של הריקון של הקיבה עד שכל המצבים שקדמו לו לא יפתרו, המזון נשאר תקוע. 5. **[שלב המעי הדק:]** שלב המעי הדק נמשך **3-5 שעות**. למעי הדק יש 11-13 התכווצויות פריסטלטיות בכל דקה. ההתכווצויות הללו דוחפות את המזון לאורך המעי הדק לשטחי הספיגה העיקריים שלו. במעי הדק נספג רוב המזון בשני החלקים הראשונים שלו, בתריסריון duodenum וב-jejunum דרך ה-brush border (בחלק השלישי של המעי הדק ileum כמעט ואין ספיגה של מזון). לאחר מכן מה שלא נספג במעי הדק עובר למעי הגס. 6. **[שלב המעי הגס:]** שלב המעי הגס נמשך **בין עשר שעות לבין מספר ימים**, תלוי מה אכלנו ובפעילות המטאבולית שלנו. המזון יגיע למעי הגס בצורה יותר עיסתית (לחה ורטובה) והוא יספוג רק מים ומלחים (רוב הספיגה של המים זה במעי הדק). במעי הגס יש 1-3 פעמים ביום התכווצויות פריסטלטיות. במסגרת אותה התכווצות הגושים של הצואה ינועו בקצב מאוד איטי של בערך 5-10 ס\"מ לשעה, לכן המזון נשאר במעי הגס כל כך הרבה זמן. **[במערכת העיכול קיימים שני רפלקסים חשובים:]** 1. **[רפלקס הטלת הצואה Efecation reflex:]** רפלקס שישלב גם פעולה רצונית וגם פעולה רפלקסיבית לא רצונית משום שבפי הטבעת יש שני ספינקטרים. הפנימי לא רצוני והחיצוני כן רצוני. כשאנחנו מחרבנים אנחנו צריכים ששניהם יהיו פתוחים. בזמן שאנחנו מרגישים שהתנאים מתאימים אנחנו יושבים ומחרבנים. למערכת הסימפתטית אין תפקיד של ממש בהטלת הצואה. בזמן הטלת צואה המרכז שמתאם את הפעילות של הרפלקס יהיה באזור עצם הסקרום, ומרכזים מהמוח מכוונים אותו. כשאנחנו מטילים צואה אנחנו נושמים עמוק, מגבירים את הלחץ התוך בטני, מורידים את הסרעפת, מכווצים את שרירי הנשימה ומרפים את שרירי תחתית האגן. כל זה כשיש תנאים מתאימים להטיל צואה. 2. **[רפלקס הקאה vomiting reflex:]** ההקאה זה רפלקס שבו אנחנו פולטים את התוכן של הקיבה וגם של התריסריון אל מחוץ לפה. לעתים קרובות לפני שאנחנו מקיאים יש לנו תחושת בחילה, פעימות לב מהירות ולא סדירות, סחרחורת, הזעה, חיוורון, התרחבות אישונים. ההתנהגות הרפלקסיבית הזו היא ממרכז ההקאה שנמצא בגזע המוח, **vomiting** **center**. כשהקיבה מתרחבת וגם התריסריון מתרחב, זה גירוי חזק כדי להקיא. למשל, הריון, בשלושה חודשים הראשונים, נשים יקיאו יותר כי יש עניין הורמונאלי שמשפיע על הvomiting center. יש סיבות נוספות להקאה, כמו לדגדג את החלק האחורי של הגרון, אם מישהו נותן מכה באיברי השתן והרבייה או שיש סחרחורת -- במצבים כאלה אפשר להקיא ואין לנו שליטה על זה, זה רפלקס לא רצוני. רפלקס ההקאה זה גל פריסטלטיקה הפוך שעובר בערך מאמצע המעי הדק ועד התריסריון. אם אין כבר מה להקיא, מקיאים מיצי מרה, ואז הקיא בצבע ירוק. החומצה של הקיבה אוכלת את הרצפה ולכן אחרי שמקיאים צריך ישר לנקות. יחידת הוראה 3 23.3.2020 למערכת האנדוקרינית ולמערכת העצבים יש תפקיד אחד משותף והוא להשיג ולשמר את היציבות והוויסות (רגולציה) של כל הסביבה הפנימית של הגוף (מטבוליזם). שתי המערכות האלה יכולות לעבוד כל אחת כיחידה נפרדת, וגם, בתנאים מסוימים, יחד. למערכת ההורמונלית / האנדוקרינית קוראים גם המערכת הנוירוקרינית משום שחלק מההורמונים שהמערכת ההורמונלית מייצרת הם גם נוירוטרנסמיטרים. כלומר, אם יש הורמונים שמיוצרים בבלוטה מסוימת, אותם ההורמונים יכולים להיות גם מעבירים עצביים והם יקראו נוירוטרנסמיטרים. למשל, המעבירים הקלאסיים של מערכת העצבים הסימפטטית: epinephrine & nor-epinephrine (אנפרין זה אדרנלין). ההורמונים האלה נמצאים במערכת העצבים בתור נוירוטרנסמיטרים אבל הם מופרשים במערכת ההורמונלית ע\"י בלוטת האדרנל (אדרנל=אדרנלין). **[למערכת העצבית ולמערכת האנדוקרינית יש שלושה תפקידים משותפים, אבל כל תפקיד בא לידי ביטוי בצורה שונה לחלוטין בכל מערכת:]** 1. **[תקשורת:]** המערכות מתקשרות עם תאים, רקמות ומערכות אחרות. 2. **[אינטגרציה:]** המערכות מבצעות תיאום בין התאים, הרקמות והמערכות בגוף. 3. **[שליטה על הגוף:]** המערכות שולטות בתאים, ברקמות ובמערכות בדרך מסוימת (תילמד בהמשך). 1. **[רגולציה:]** וויסות של מאזן הנוזלים בגוף. 2. **[מטבוליזם:]** אחראית על כל מה שקשור במטבוליזם ובאנרגיה בכלל בגוף. 3. **[פעילות חיסונית:]** אמנם קטנה, אבל היא תהיה אחראית על התכווצויות של שרירים חלקים וגם על ההתכווצות של שריר הלב. 4. **[וויסות והפעלה של מערכת המין:]** ע\"י ההורמונים שהיא מפרישה גם אצל הגברים וגם אצל הנשים. 5. **[בקרה על גדילה והתפתחות:]** יש הורמונים שתפקידם הוא לבצע את תהליכי הגדילה וההתפתחות ולבקר את התהליכים הללו. 6. **[עוזרת לווסת את השעון הביולוגי, השעון היממתי circadian clock:]** השעון היממתי עומד על 24 שעות (יממה). המערכת מפרישה הורמון שמופרש אצלנו בלילה ועוזר לנו להירדם, והוא בעצם אחראי על וויסות השעון הביולוגי. ההורמון הזה נקרא מלטונין **melatonine hormone**. יש אנשים שסובלים מקושי להירדם בלילה, מבוגרים בעיקר, והם לוקחים כדור (תרופה) מלטונין כדי להירדם. השעון היממתי משפיע בצבירה כללית על השעון של המחזור החודשי באישה **menstral cycle**. שעון המחזור החודשי באישה הוא שעון שעומד בערך על חודש, 28.5 ימים בממוצע. מהרגע בו אישה מקבלת מחזור ה-menstral cycle מתחיל לספור 28.5 ימים עד לקבלת המחזור הבא. יילמד בהמשך במערכת המין והרבייה. **[הבדלים עיקריים בין המערכת העצבית למערכת האנדוקרינית:]** 1. **[Messengers:]** המערכות עובדות עם מעבירים / שליחים כימיים הנקראים messengers. ה-messengers האלה נשלחים לכיוון איברי המטרה. למשל, במערכת השרירים למדנו שבהפעלה של היחידות המוטוריות בשריר מתבססות על נוירון מוטורי שמוציא מתוכו חומר (נוירוטרנסמיטר) שנקרא אציטינחולין ach. האציטינחולין הוא זה שמגרה את התאים שמושפעים ע\"י מערכת העצבים. **ה-messenger במערכת האנדוקרינית זה ההורמונים**. ההורמונים האלה יכולים להיות מופרשים לתוך הדם ומשם הם יגיעו לתאי / איברי המטרה. ההורמונים יכולים להיות מופרשים מבלוטות הורמונליות או ע\"י תאים שלא נמצאים בבלוטות הורמונליות. למשל, כשלמדנו על וויסות נפח דם, הוזכרו הורמונים מסוימים כמו אלדוסטרון שיוצא מבלוטת האדרנל, הורמון ריטרופואטין שמופרש מהכליה, הורמון ADH שיוצא מהחלק האחורי של בלוטת ההיפופיזה והורמון ANH שבכלל לא יוצא מבלוטה, אלא יוצא מהעלייה הימנית בלב. כלומר, **יש בגוף הורמונים שונים אבל הם לא בהכרח הורמונים שמיוצרים ע\"י בלוטות המערכת ההורמונלית**. 2. **[איברי המטרה:]** איברי המטרה של המערכת האנדוקרינית זה כל התאים בגוף. איברי המטרה של המערכת העצבית הם שרירים ובלוטות אקסוקריניות (בלוטות שיש להן צינור והן מפרישות חומרים שונים בגוף, לא הורמונים. בלואות אקסוקריניות הן לא בלוטות הורמונליות). ילמד בהמשך. יש הבדל גדול בין איברי המטרה של המערכת האנדוקרינית לבין איברי המטרה של המערכת העצבית משום **שהורמונים** מגיעים דרך מחזור הדם לאיברי המטרה, **ונוירוטרנסמיטרים** של מערכת העצבים עוברים דרך רווח סינפטי / סינפסה, ואחרי הסינפסה יש את התאים המשפיעים עליהם. יש הורמונים שהתפקיד שלהם הוא **לעודד** פעולה מסוימת, ויש הורמונים שהתפקיד שלהם הוא **לדכא** פעולה מסוימת. מערכת העצבים יכולה לפקח באופן ישיר על שרירים ובלוטות אקסוקריניות שיש להן השפעה מהמעבירים העצביים. המערכת האנדוקרינית יכולה להיות פעילה על כל התאים בגוף. 3. **[אפקט:]** באופן כללי האפקט של תאי העצבים מהיר. כשהמערכת העצבית מעבירה אפקט, האפקט הוא תמיד מיידי. במערכת ההורמונלית האפקט ולא תמיד מיידי, יש לזה השפעה תוך שניות, דקות ולפעמים אפילו ימים. 😊 **מערכת אנדוקרינית:** **מערכת עצבית:** ----------------- -------------------------------------------------------------------------------- ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- **Messengers:** הורמונים נוירוטרנסמיטרים **איברי מטרה:** כל התאים בגוף. ההורמונים מגיעים לאיברי המטרה (שהם כל התאים בגוף) דרך מחזור הדם שרירים ובלוטות אקסוקריניות. הנוירוטרנסמיטרים מגיעים לאיברי המטרה (שהם שרירים ובלוטות אקסוקריניות) דרך רווח סינפטי / סינפסה **אפקט:** איטי: לא תמיד מיידי, יכול להיות שניות, דקות ואפילו כמה ימים מהיר: מיידי **[סיכום קצר ומגניב:]** **[חשוב לדעת את ההבדלים בין מערכת העצבים לבין המערכת האנדוקרינית שתילמד עכשיו (קיצר לשנן את הטבלה למעלה \^\^).]** **[ההבדל בין בלוטות אקסוקריניות לבין בלוטות אנדוקריניות:]** **[בלוטות אקסוקריניות:]** תמיד יהיה להן צינור **duct**. למשל, בלוטות זיעה ובלוטות החלב של האישה ובלוטות חלב, שיפרישו את התוצרת שלהן לתוך צינור ומשם לתוך חלל או החוצה מהגוף. רוב הבלוטות האקסוקריניות (חוץ מהזיעה) יפרישו את התוצרת שלהן לתוך חללים בגוף. **[בלוטות אנדוקריניות:]** ללא צינור, לכן הן נקראות גם **ductless** **glands**. **[בלוטה אקסוקרינית exocrine glands: ]** **[יש שלושה סוגים עיקריים של בלוטות אקסוקריניות, וכל סוג יפעל בצורה שונה:]** 1. **[Apocrine gland:]** **כאשר התאים של הבלוטה הזו מייצרים את התוצרת שלהם, הקצוות של התאים שפונים לחלל של הבלוטה ומשם לצינור של הבלוטה נפגעים** (כמו שמפוצצים חצ\'קון pinched-off ומוגלה יוצאת החוצה. חצ\'קון זה לא דוגמא לבלוטה הזו, רק רציתי להדגים עם הלפוצץ חצ\'קון). חלק מהתאים שנפגעו מופרד מהציטופלסמה של התא לחלל הבלוטה ומשם לצינור הבלוטה. **בלוטות כאלה ניתן למצוא בבלוטות החלב של היונקים**. מתוך רקמת השד האישה מניקה את היילוד ע\"י בלוטות החלב שהן apocrine glands. לבלוטות הללו יש יכולת התחדשות מפותחת **regeneration** באמצעותה **התאים של הבלוטה שנפגעו יכולים כל הזמן להתחדש**, לתקן את עצמם ולהמשיך לייצר ולפלוט את התוצרת שלהם והתהליך חוזר על עצמו חלילה. 2. **[Holocrine gland:]** כאן זה דוגמא טובה ללפוצץ חצ\'קון כי אקנה זה holocrine gland. הרבה פעמים אקנה זה בעיה הורמונלית. התאים בבלוטה הזו נמצאים בתהליך דומה לתהליך הקודם**, כשהתאים מייצרים את התוצרת שלהם הם מתים** ושופכים את התוצרת שלהם לתוך חלל הבלוטה ומשם לצינור הבלוטה. **הבלוטות הללו נמצאות בבלוטות חלב בעור ובשערות**. אם נתלוש שיערה בכוח מהראש נראה שבקצה שלה שהיה מחובר לקרקפת יש נקודה לבנה שומנית. בחלק מהמקרים הנקודה הזו היא השורש של השיערה ובמקרים אחרים זה מה שיש בדרך בשערה שזה חלב המיוצר ע\"י בלוטות חלב. דוגמא נוספת: אם נמשש באגרסיביות את גשר האף עם שתי אצבעות למשך כמה שניות ולאחר מכן נחליק את כריות האצבעות שנגעו באף זו בזו, נרגיש את השומניות וזה לא משנה אם העור שלנו הוא שמנוני או יבש. 3. **[Merocrine gland:]** הבלוטות האלה כל הזמן מפרישות את התוצרת שלהן באיטיות לתוך החלל של הבלוטה ומשם לצינור הבלוטה. **כשהתאים בבלוטה מייצרים את התוצרת שלהם ומפרישים אותה, לא נוצר כל נזק לתאים**. **בלוטות כאלה ניתן למצוא בבלוטות הרוק.** כאמור, בממוצע התאים של בלוטות הרוק עובדים על עיקרון 1-1-1 שנלמד במערכת העיכול; 1 גרם בלוטה מייצרת 1 מ\"ל רוק ב-1 שעה.  **[בלוטות אנדוקריניות endocrine glands:]** **[מבנה בלוטות אנדוקריניות:]** רוב הבלוטות האנדוקריניות בנויות מ**grandular epithelium-** שזה רקמה שמייצרת ופולטת הורמונים. מעט בלוטות הורמונליות מייצרות חומרים שהם גם נוירוטרנסמיטרים כימיים, ולכן הבלוטה הזו (או המקום או הרקמה המפרישה נוירוטרנסמיטרים / מעבירים עצביים מתוך בלוטות הורמונליות) נקראת **neurosecretory** **tissue**. למשל, אדרנלין ונור-אדרנלין שהוזכרו קודם. **[מערכת העצבים vs. המערכת ההורמונלית (סיכום שהוכתב בשיעור -- לשנן את הטבלה עד שארצה להתאבד):]** 😊 **מערכת הורמונלית endocrine system:** **מערכת העצבים nervous system:** ---------------------------------------------- ----------------------------------------------------------------------- ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- **תפקוד כללי:** שתי המערכות אחראיות על רגולציה של הגורמים שמשפיעים על ההמואוסטזיס שתי המערכות אחראיות על רגולציה של הגורמים שמשפיעים על ההמואוסטזיס **מעבירים עצביים messengers:** **[הורמונים]**: יעבירו את ההורמונים דרך הדם לכל מקום בגוף **[נוירוטרנסמיטרים]**: יעבירו מקומית את הגירוי לאותו המקום. למשל, אם מכופפים את המרפק ומכווצים את ה-biceps, הגירוי הוא ב-biceps ולא בכל הגוף **מקום ההשפעה של המעביר הכימי:** המערכת ההורמונלית תגיע רחוק באמצעות הדם עד שהיא תגיע **לתאי המטרה** **רצפטורים שנמצאים אחרי הסינפסה**. המרחק הסינפטי הוא בד\"כ קצר **תאי המטרה:** **כל התאים** בגוף יהיו תחת השפעה הורמונלית **שרירים, בלוטות ונוירונים אחרים** (תאי עצבים אחרים) **זמן ההפעלה של המערכת מרגע הגירוי (אפקט):** **איטי**: שניות או שעות, עד ימים **מהיר**: כמעט מיידי, אלפיות השנייה **זמן הגירוי עצמו:** **ארוך**: שניות עד ימים **קצר**: מילי-שניות **שליטה ע\"י משוב חוזר feedback loop:** לשתי המערכות יש שליטה ע\"י משוב חוזר (משוב שלילי) feedback loop לשתי המערכות יש שליטה ע\"י משוב חוזר (משוב שלילי) feedback loop **מרחק ההגעה ודרך ההגעה של הכימיקלים:** **מרחק ארוך** / דרך ארוכה כי זה דרך הדם **מרחק קצר** / דרך קצרה כי המרחק הסינפטי הוא בד\"כ קצר **מיקום הרצפטור על התא המגורה:** **על הממברנה של התא או בתוך התא עצמו** **על הממברנה של התא** **[סיווג והגדרה של הורמונים:]** יש עשרות סוגים שונים של הורמונים. יש הבדלים בשיטות של הסיווג של ההורמונים. למשל, יש את מי שמסווגים את ההורמונים ע\"י: 1. [**התפקוד הכללי שלהם** (רק חלק נאמרו בכיתה אבל יש עוד שמות רבים להורמונים אחרים בעלי תפקידים אחרים):] - **[הורמונים טרופיים tropic hormones:]** **הם מופרשים מבלוטה מסוימת והם משפיעים על בלוטה אחרת, מגבירים את הייצור של הבלוטה האחרת**. למשל, הורמון שנקרא **t**hyroid **s**timulating **h**ormone **TSH** והוא מופרש מבלוטת ההיפופיזה במוח. ההורמון TSH ישפיע על בלוטה שנקראת thyroid glandשמייצרת בעיקר שני סוגים של הורמונים, **T3 & T4.** ההורמונים האלה, T3 & T4 אחראיים על המטבוליזם של התאים. - **[הורמוני מין sex hormones:]** לאישה יש מכלול יותר גדול של הורמוני מין מאשר אצל הגבר. אחראיים על פעולות שונות במערכת המין והרבייה גם אצל הגברים ובעיקר אצל הנשים. - **[הורמונים אנבוליים anabolic hormones:]** קבוצת הורמונים שמשתתפים בתהליך של אנבוליזם, בניית רקמות. ההורמון החשוב ביותר מקבוצת ההורמונים האנבוליים הוא **GH** **g**rowth **h**ormone. 2. **[המבנה הכימי שלהם (זו החלוקה בה נתמקד בקורס):]** - **[Steroid hormones:]** הורמונים סטרואידים על בסיס ליפידי (שומנים). להורמונים סטרואידים הרבה יותר קל להיכנס לתאים משום שהמבנה שלהם הוא שומני וכך גם הממברנה של התאים, אבל לוקח לו יותר זמן לעשות את הפעולות הפיזיולוגיות שנועדו לו. - **[Non-steroid hormones:]** הורמונים לא סטרואידים. קבוצה יותר גדולה בעלת בסיס כימי אחר, לא שומן, אלא חלבונים קלאסיים ו/או חלבונים שבדרך זו או אחרת נוספו להם עוד חומרים. למשל, T3 & T4 זה חלבונים שנוסף להם יוד, פעם הוא נוסף לשלושה אטומים של יוד ואז הוא ייקרא T3 ובפעם אחרת הוא נוסף לארבעה אטומים של יוד ואז הוא ייקרא T4. להורמונים לא סטרואידים יותר קשה להיכנס לתאים, אבל הם גורמים להרבה מאוד ריאקציות ויעבדו הרבה יותר מהר מהורמונים סטרואידים. **[סיכום קצר ומגניב (לשנן וכו\'):]** **שם ההורמון:** **סיווג:** **תפקיד / מבנה כימי** **דוגמא להורמון מסוג זה:** **הערות:** ------------------------------------------------- ------------ ----------------------------------------------------------------------------- ---------------------------- -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- **הורמונים טרופיים tropic :hormones** תפקיד מופרשים מבלוטה מסוימת ומגבירים את הייצור של בלוטה אחרת TSH TSH ישפיע על ה-thyroid gland שמייצרת T3 & T4 האחראיים על מטבוליזם של תאים **הורמוני מין sex hormones:** תפקיד אחראים על פעולות שונות במערכת המין והרבייה 😊 לאישה יש מכלול יותר גדול של הורמוני מין מאשר לגבר **הורמונים אנבוליים anabolic hormones:** תפקיד משתתפים בתהליכים אנבוליים (בניית רקמות) GH 😊 **הורמונים סטרואידים steroid hormones:** מבנה כימי מבנה על בסיס ליפידי (שומני) 😊 נכנסים בקלות לתאים כי הם שומניים וכך גם הממברנה של התאים. לוקח זמן לביצוע הפעולות הפיזיולוגיות שנועדו לו **הורמונים לא-סטרואידים non-steroid hormones:** מבנה כימי מבנה לא על בסיס שומן, אלא חלבונים קלאסיים וחלבונים שנוספו להם חומרים נוספים T3 & T4 קבוצה יותר גדולה לעומת הורמונים סטרואידים. יהיה להם יותר קשה להיכנס לתאים אבל הם גורמים להרבה ריאקציות ויעבדו הרבה יותר מהר מהורמונים סטרואידים. **[באופן עקרוני לכל ההורמונים שפעילים אצל אורגניזמים שונים יש ארבעה עקרונות בסיסיים שדרכם הם יפעלו:]** 1. **[שינוע ההורמונים:]** כל ההורמונים, לא משנה מאיזה סוג זה, מועברים למקומות שונים בגוף **דרך הדם**. בקפילרה יש חורים קטנים pores ודרכם ייצאו ההורמונים לכיוון תאי המטרה. 2. **[סיגנל:]** בין התאים לבין ההורמונים יהיה איזשהו סיגנל. הסיגנל הזה בסופו של דבר יגרום להורמונים לצאת מהנקודה הספציפית ממנה הם אמורים לצאת. 3. **[רצפטור:]** כל הורמון, בדומה לאנזים, עובד בשיטה של **מפתח-מנעול** (אנזים-סובסטרקט). הרצפטורים נמצאים על תא המטרה עצמו או בתוך תא המטרה. הסיגנל יחבר בין ההורמון לרצפטור שבתא המטרה ויפעיל אותו. הסיגנל (מפתח) צריך להיות ספציפי לרצפטור (מנעול) שבתא המטרה, אחרת לא תהיה הפעלה. 4. **[רגולציה (וויסות):]** אחרי שההורמון פגש ברצפטור (שנמצא בתא המטרה) תתחיל רגולציה / וויסות בהתאם לתפקיד של ההורמון על תא המטרה. **[עקרונות נוספים בפעולות ההורמונים באופן כללי:]** 1. **[אינטראקציה:]** לא כל ההורמונים מתקשרים עם הורמונים אחרים באותו האופן. **[יש סוגים שונים של אינטראקציות בין הורמונים, כמו:]** - **[Synergism:]** הורמונים סינרגיסטים שעושים את אותה הפעולה ויסייעו זה לזה בפעולה הפיזיולוגית שלהם (כמו שרירים סינרגיסטים, biceps ו-brachialis). למשל, growth hormone **GH**. ה-GH יעבוד בשיתוף פעולה עם אינסולין **insulin**. אחד מהתפקידים החשובים של GH זה לבנות את הרקמות בגוף ולתקן אותן. אם ה-GH לא יקבל את העזרה מההורמון אינסולין שיספק את הסוכר לתאים, לתאים לא תהיה אנרגיה לעבוד והם לא יוכלו לגדול או לעשות את התיקון של הרקמה. לכן ההורמונים GH ואינסולין יהיו סינרגיסטים. - **[Permissiveness:]** בתרגום חופשי, מתירנות. מדובר במתירנות של \"מתן זכות קדימה\". למשל, אם יש תא מטרה ומגיעים אליו שני הורמונים, אחד מהם **T4** והשני **T3**, הם לא ייכנסו בו זמנית. T4 יזוז קצת הצידה כדי לתת ל-T3 להגיע לפניו. לתאי המטרה יש הרבה יותר רצפטורים ל-T3 מאשר ל-T4. - **[Antagonism:]** הורמונים אנטגוניסטים שעושים פעולה מנוגדת זה לזה (כמו שרירים אנטגוניסטיים, teres minor ו-teres major). למשל, הורמון **ADH** יגרום לכליה לאגור מים ולהכניס אותם בחזרה עם נתרן לדם ובכך יעלה את נפח ולחץ הדם, ומולו יש את ההורמון **ANH** שעושה פעולה הפוכה, הוא יגרום לכליה להפריד מים בשתן ובכך להוריד את נפח ולחץ הדם. דוגמא נוספת להורמונים אנטגוניסטים: הורמון **CT PAtonine** (יכניס סידן לעצמות מהמזון ומהדם ובכך יוריד את רמת הסידן בדם) והורמון **PTH** (יוציא ויפרק סידן מהעצמות לדם ובכך יעלה את רמת הסידן בדם). CT≠PTH / ADH≠ANH 2. **יש הרבה יותר הורמונים שהם לא סטרואידים מאשר הורמונים סטרואידים.** את התרשים בעמוד הבא צריך לזכור בעל פה למבחן.  **[לכל הורמון והורמון יש מבנה כימי שונה. לא צריך לזכור את המבנים הכימיים למבחן, כן צריך לזכור