Immunology Introduction, Cells, and Organs PDF

Summary

This document introduces basic immunology, covering cells, organs, and the various arms of the immune response. It explains concepts like self versus non-self recognition, specificity, resolution, and memory. The document also touches upon the history of immunology and the contributions of key figures.

Full Transcript

‫דוד כץ‬ ‫שיעור ‪1‬‬ ‫מבוא לקורס אימונולוגיה בסיסית‪ ,‬תאים ואיברים בתגובה החיסונית וזרועות מערכת החיסון השונות‬ ‫הגדרה‬ ‫אימונולוגיה ‪ -‬איך הגוף שלנו יודע להתגונן בפני גורמים חיצוניים מזיקים‪" .‬הצבא" של הגוף‪ ,‬בעל מנגנונים רבים‪.‬‬ ‫עקרונות בסיסיים באימונולוגיה‬ ‫‪ .1‬הכרת העצמי ‪Self vs Non Se...

‫דוד כץ‬ ‫שיעור ‪1‬‬ ‫מבוא לקורס אימונולוגיה בסיסית‪ ,‬תאים ואיברים בתגובה החיסונית וזרועות מערכת החיסון השונות‬ ‫הגדרה‬ ‫אימונולוגיה ‪ -‬איך הגוף שלנו יודע להתגונן בפני גורמים חיצוניים מזיקים‪" .‬הצבא" של הגוף‪ ,‬בעל מנגנונים רבים‪.‬‬ ‫עקרונות בסיסיים באימונולוגיה‬ ‫‪ .1‬הכרת העצמי ‪Self vs Non Self‬‬ ‫היכולת להבדיל בין עצמי מול לא‪-‬עצמי‪ .‬כנגד הגוף הזר לגוף יש מערכת של הגנה כתלות בגוף הזר‪.‬‬ ‫‪ .2‬ספציפיות וסלקטיביות ‪Specificty and Selectivity‬‬ ‫המערכת שואפת להיות כמה שיותר ספציפית כנגד הפתוגנים‪ .‬אם יש נזק גדול מדי‪ ,‬הגוף יתחיל להרוס את‬ ‫המערכות של עצמו‪ .‬כלומר מי שלא גורם לנזק‪ ,‬צריך להיות מוגן‪.‬‬ ‫‪.3‬רזולוציה ‪Resolution‬‬ ‫תהליך דלקתי שנעלם בתוך כמה ימים‪ .‬מערכת החיסון יודעת להידלק מהר‪ ,‬אבל היא גם צריכה לדעת מתי‬ ‫להפסיק‪ .‬המערכת יודעת לחזור למצב הטבעי שלה‪.‬‬ ‫‪ .4‬זיכרון ‪Memory‬‬ ‫לאחר החשיפה הראשונית לפולש זר‪ ,‬הגוף יוצר זיכרון ספציפי נגדו‪ .‬היתרון שבפעם הבאה שתהיה חשיפה‬ ‫לפולש‪ ,‬התגובה תהיה מהירה יותר‪.‬‬ ‫‪Immunity‬‬ ‫מצב פיזיולגי תקין שבו מצליחים לקיים שגרה בינינו לבין הפולשים הזרים‪ .‬מצב זה מתרחש כל הזמן והמערכת‬ ‫נמצאת ב‪.steady state‬‬ ‫היסטוריה‬ ‫‪ - Munis‬מיסים ששולמו לשליט הרומי‬ ‫‪ - Immunis‬אנשים שלא היו צריכים לשלם את המס‪.‬‬ ‫‪ - Immunity‬פטור מזיהום או חשיפה לפתוגן‬ ‫‪ - Immunization‬הקנית הפטור מחשיפה לפתוגן‬ ‫תרומה של גילויים בתחום האימונולוגיה להארכת תוחלת החיים‬ ‫‪ :1884‬גילוי המיקרואורגניזמים ע"י ‪ .Robert Koch‬הוכיח שמיקרואורגניזמים גורמים למחלות‪.‬‬ ‫ניסח שיטה להוכיח שמחלה נגרמת על ידי מיקרואורגניזמים‪:‬‬ ‫‪ .1‬הפתוגן נמצא בחיה חולה‪ ,‬ולא נמצא בחיה בריאה‪.‬‬ ‫‪ .2‬כאשר מעבירים את הפתוגן מהחיה החולה לבריאה‪ ,‬הוא גורם לחולי בחיה הבריאה‪.‬‬ ‫‪ .3‬ניתן לבודד את הפתוגן מהחיה החולה‬ ‫‪ :1847‬הבנת החשיבות של ההיגיינה ע"י ‪Semmelweis‬‬ ‫סמלוויס היה רופא אוסטרי‪ .‬הוא שם לב שבי"ח אחד של רופאים מנתחים אחוז התמותה היה גבוה מאוד בהשוואה‬ ‫בי"ח שני של נזירות‪ .‬הסיבה לכך שרופאים לא ידעו שצריך לשטוף ידיים והיו מיילדים נשים לאחר נתיחה של‬ ‫גופות‪ .‬בבי"ח של הנזירות לא היו ניתוחים ולכן אחוז התמותה היה נמוך‪.‬‬ ‫‪ :Immunization‬גילוי החיסונים‬ ‫‪ :1929‬גילוי האנטיביוטיקה‬ ‫דוד כץ‬ ‫זרועות מערכת החיסון‬ ‫ניתן לחלק את מערכת החיסון לשתי זרועות‪:‬‬ ‫זרוע מולדת ‪Innate Immunity‬‬ ‫"האינסנטיקנט החיסוני"‪ .‬מערכת פרמטיבית יותר‪ .‬מורכבת מ‪ 2-‬חלקים‪:‬‬ ‫*מערכת ספציפי ‪Specific‬‬ ‫*מערכת לא ספציפית ‪Non specific‬‬ ‫מערכת לא ספציפית‬ ‫מערכת ספציפית‬ ‫זיהוי‬ ‫לא יודעת להבדיל בין אויב לידיד‬ ‫יודעת לזהות פתוגנים‬ ‫ספציפיות‬ ‫לא ספציפית‬ ‫לא כל כך ספציפית‪ :‬לא יודע‬ ‫להבדיל בין וירוס לחיידק‪ ,‬אלא רק‬ ‫בין עצמי ללא‪-‬עצמי‬ ‫זיכרון‬ ‫ללא זיכרון‬ ‫ללא זיכרון‬ ‫הזרוע אדפטיבית ‪Adaptive Immunity‬‬ ‫נחלקת ל‪:2‬‬ ‫*חלק טבעי ‪ :Natural‬תגובה שהגוף מפתח בעצמו‪ ,‬בדרך כלל תגובה לפתוגן‬ ‫*חלק מלאכותי ‪: Artificial‬חיסונים‬ ‫מונעת ע"י תאי ‪ T‬ותאי ‪ .B‬תאים אלו יודעים לזהות באופן ספציפי מרכיבים על גבי פתוגנים‪ ,‬הם ספציפיים ובעלי‬ ‫זיכרון‪ .‬בעזרת שימוש בתכונות של המערכת האדפטיבית‪ ,‬הצליחו חוקרים לפתח חיסונים‪.‬‬ ‫חיסון סביל‪ :‬לא נוצר זיכרון‪ ,‬אך נוצרת ספציפיות‬ ‫חיסון פעיל‪ :‬נוצרים זיכרון פעיל וספציפיות‬ ‫דוד כץ‬ ‫תאי מערכת החיסון‬ ‫מערכת החיסון נוצרת מתא בודד שהמרקר שלו הוא מולקולה ‪ .CD34‬אם נחדיר את התא לאדם שאין לו מערכת‬ ‫חיסון‪ ,‬התא יצמיח את כל מערכת החיסון‪ .‬תהליך זה נקרא השתלת מח עצם‪ .‬תא מתמיין ל‪ 2‬שורות של תאים‪:‬‬ ‫תאי ‪ Myeloid progenitor‬ותאי ‪.Lymphoid progenitor‬‬ ‫תפקידי המערכת החיסון‪:‬‬ ‫*הגנה מפני זיהומים‪ ,‬תאים סרטניים‪ ,‬ריפוי פצע‪ ,‬הומאוסטזיס של הגוף (לדוג' בקרה על גלוקוז‪ ,‬השמנת יתר)‪.‬‬ ‫*התמודדות עם פתולוגיות של מערכת החיסון‪ :‬מחלות אוטואימוניות‪ ,‬אלרגיות ‪ -‬פעילות יתר של מערכת החיסון‪,‬‬ ‫תת פעילות‪ ,‬השתלת איברים‬ ‫שורה מיאלואידית ‪Myeloid‬‬ ‫מערכת ‪ Innate Immunity‬נוצרת משורה זו‪ ,‬והתאים ששייכים אליה הם מונוציטים‪ ,‬מקרופאגים‪ ,‬אאוזינופילים‪,‬‬ ‫נויטרופילים‪ ,‬בזופילים ודנדריטים‪.‬‬ ‫יוצאים מן הכלל תאי ‪ ,Natural Killer‬ששייכים למערכת ‪ Innate Immunity‬אך מקורם מהשורה הלימפואידית‪.‬‬ ‫תאים גרנולוציטים‬ ‫נויטרופילים‪ ,‬אאוזינופילים ובזופילים‪ .‬קבוצה של תאים שבתוכם יש גרונולות‪ ,‬אברונים שמכילים חומרים שונים כמו‬ ‫ציטוקינים שהם מסוגלים להפריש‪.‬‬ ‫נויטרופילים‬ ‫גרעין מוחלק לכמה לובולות (חלקים)‪ .‬נמצא‬ ‫בזרם הדם‪ ,‬ומבצע פאגוציטוזה ברקמות‪ .‬זמן‬ ‫מחצית חיים קצר (מת במהירות)‪.‬‬ ‫אאוזינופילים‬ ‫גרעין בצורה של משקפיים‪ ,‬בעל‬ ‫שתי לובולות‪ .‬תפקידם לפגוע‬ ‫בפרזיטים‪.‬‬ ‫בזופילים‬ ‫בעלי גרעין גדול‬ ‫דוד כץ‬ ‫תאים מונוציטים‬ ‫מונוציטים‬ ‫קבוצה של תאים בעלי גרעין גדול‬ ‫שתופס את רוב הציטופלזמה‪,‬‬ ‫מהווים מקור לתאים חשובים‬ ‫שנקראים מקרופאגים‪ ,‬תאים של‬ ‫מערכת החיסון ששייכים לשורה‬ ‫המיאלואידית ומקורם‬ ‫במונוציטים‪ .‬הם נמצאים כמעט‬ ‫בכל הרקמות‪ ,‬ויש להם מאפייניים‬ ‫יחודיים בהתאם לסוג הרקמה‪.‬‬ ‫מאקרופאגים‬ ‫נמצאים במרבית‬ ‫הרקמות הגוף‪ ,‬אך לא‬ ‫נמצאים בזרם הדם‪.‬‬ ‫המקור שלהם הוא לרוב‬ ‫ממונוציטים שהגיעו דרך‬ ‫הדם ועברו התמיינות‬ ‫בתוך הרקמה‪ .‬התאים‬ ‫יודע להרוג בקטריות‬ ‫בעזרת פאגוציטוזה‪.‬‬ ‫דנדריטים‬ ‫תאי ‪Mast‬‬ ‫תאים שיודעים לקשר בין‬ ‫הזרוע המולדת לזרוע‬ ‫האדפטיבית‪ ,‬בעזרת‬ ‫הצגת אנטיגן‪ .‬קשה‬ ‫להבדיל בינם לבין‬ ‫מקרופאגים‪.‬‬ ‫מכונים גם תאי פיטום‪.‬‬ ‫תאים שמכילים הרבה‬ ‫גרנולות ומלאים בחומר‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬בתגובות אלרגיות‬ ‫התאים מתפוצצים‬ ‫ומשוחרר מתוכם‬ ‫היסטמין‪ .‬נמצאים סמוך‬ ‫לכלי הדם‪ ,‬והם קו הגנה‬ ‫ראשון חשוב נגד‬ ‫פתוגנים‪ .‬בדומה‬ ‫למקרופגים‪ ,‬אין תאי‬ ‫פיטום בדם והם נוצרים‬ ‫ברקמה‪.‬‬ ‫השורה הלימפואידית ‪Lymphoid‬‬ ‫המערכת האדפטיבית נוצרת משורה זו‪ ,‬והתאים ששייכים אליה הם תאי ‪ T‬ותאי ‪.B‬‬ ‫התא הלימפואידי "הנאיבי" הוא קטן תא קטן וכמעט ללא ציטופלזמה‪.‬‬ ‫ברגע שהתאים עוברים שפעול‪ ,‬כלומר מתחילים לייצר נוגדים או ציטוקינים‪ ,‬הם גדלים ובציטופלזמה מתרחשים‬ ‫תהליכים שמסייעים בשחרור החומרים שיצרו‪ .‬תאי ‪ B‬תאי ‪ T‬ותאי ‪ NK‬נראים זהים במיקרוסקופ‪ ,‬בניגוד לשורה‬ ‫המיאלואידית שניתן לראות את השוני‪.‬‬ ‫תפקידי התאים‬ ‫תאי ‪B‬‬ ‫מייצרים נוגדנים בתגובה לחשיפה לפתוגן‬ ‫תאי ‪ - T‬נחלקים לשני סוגים‪:‬‬ ‫תאי ‪ T‬ציטוטקסיים ‪ -‬תאים בעלי יכולת הרג‪,‬‬ ‫‪ - T Helper cells‬תאיים שמסייעים למערכת החיסון‬ ‫תאי ‪NK‬‬ ‫תאים ששיכים לשורה הלימפואידית אך בעלי פעילות של הזרוע המולדת‪ ,‬יודעים להרוג באופן טבעי תאים‬ ‫שמודבקים בוירוס או תאים שעברו התמרה סרטנית‪.‬‬ ‫דוד כץ‬ ‫מיקום המערכת בגוף‬ ‫איבר לימפואידי ראשוני (‪)Primary Lymphoid Organ‬‬ ‫מח העצם והתימוס‪ ,‬בהם מתרחשת יצירת תאים של מערכת החיסון‪ .‬התימוס הוא איבר חיוני לסלקציה של תאי ‪T‬‬ ‫בשלבים מוקדמים‪.‬‬ ‫איבר לימפואידי שניוני‬ ‫בלוטות לימפה שנמצאות בסמוך לרקמות ומנקזות אותן‪.‬‬ ‫איבר לימפואידי שלישוני‬ ‫אגרגציה של תאים לימפואידיים שיוצרים מבנה שדומה לבלוטת לימפה ברקמה‪ .‬מאפיין מצבים שונים של סרטן‪.‬‬ ‫מבנה בלוטת לימפה‬ ‫אזור פרא קורטיקלי‪ :‬אזור שבו מתרחש ייצור של תאי ‪B‬‬ ‫‪ :Germical Center‬אזור שבו מתרחש ייצור של תאי ‪B‬‬ ‫דוד כץ‬ ‫מיקרואורגניזמים פתוגנים‬ ‫מחוללי מחלה‪ :‬וירוסים‪ ,‬בקטריות‪ ,‬פטריות ופרזיטים‬ ‫הפתוגנים בעלי מאפיינים שונים‬ ‫פתגונים חוץ תאיים ‪ :Extracellular‬פתוגנים שתוקפים את הגוף מבחוץ (בקטריות‪ ,‬פרזיטים‪ ,‬פטריות)‬ ‫פתוגנים תוך תאיים ‪ :Intracellular‬פתוגנים שנכנסים לתוך התא (בקטריות‪ ,‬וירוסים)‬ ‫אתר הזיהום ‪Site of infection‬‬ ‫התאים של מערכת החיסון מושפעים מהאתר שבו הם נמצאים‪ .‬יש כמה גורמים שמשפיעים על התגובה‬ ‫החיסונית‪ ,‬כמו אופי הפתוגן (סוג והאם הוא תוך תאי‪/‬חוץ תאי) ואזור ההדבקה‪.‬‬ ‫זיהומים חיידקים ‪Bacterial Infections‬‬ ‫מערכת החיסון המולדת יודעת להבדיל בין חיידק גרם חיובי לחיידק גרם שלילי‪.‬‬ ‫למרות זאת‪ ,‬לא נכנה את היכולת זו כספציפית‪ .‬נגדיר ספציפיות כזיהוי של רכיב ייחודי יותר‪ ,‬לדוגמה חלבון מסוים‬ ‫שיופיע רק על חיידק מסויים‪ .‬הרכיב הייחודי מכונה אנטיגן = משהו שגורם לייצור נוגדן‪.‬‬ ‫למרות שלמערכת המולדת יש יכולת אבחנה (כמו הדוגמה שהוזכרה)‪ ,‬היא לא מייצרת נוגדנים ולכן לא מוגדרת‬ ‫ספציפית‪.‬‬ ‫זיהומים ויראליים ‪Viral Infections‬‬ ‫נחלקים ל‪ 2‬סוגים‪ :‬וירוסים של ‪ DNA‬ווירוסים של ‪.RNA‬‬ ‫רוב הפעילות שלהם היא תוך תאית‪ ,‬ולכן פעילות מערכת החיסון המולדת נגדם תהיה תוך תאית‪.‬‬ ‫מערכת החיסון האדפטיבית יכולה לפעול נגד וירוסים גם לפני חדירתם לגוף‪ ,‬כי היא יודעת לייצר נוגדים ולכן יכולה‬ ‫לתפוס את הוירוס בשלב מוקדם יותר‪.‬‬ ‫דוד כץ‬ ‫אתגרים שמעמיסים על מערכת החיסון‬ ‫*שוני בגדלי מיקרואורגניזמים‬ ‫*שוני בהרכב הביולוגי שלהם‪ ,‬לדוג' גרם שלילי‪/‬חיובי וחלבונים שונים‬ ‫* שוני באזורי חדירה שונים לגוף‪ ,‬כניסה דרך מערכות שונות כמו נשימה‪ ,‬מעיים ועור‬ ‫*פעילות פיזיולוגית שונה של הרקמות‪ .‬לדוגמה במערכת העיכול יש רק שכבת אחת של תאי אפיתל בעלת‬ ‫תפקידים רבים‪.‬‬ ‫כאשר המערכת לא עובדת כמו שצריך‪ ,‬היא עלולה לטעות בזיהוי‪ ,‬למשל תגובה אלרגית לאוכל‬ ‫יש כמה דרכים שפתגונים יכולים לגרום נזק לתא‪ ,‬כמו שחרור רעלנים ותחרות על מאגרי אנרגיה‪.‬‬ ‫תפקיד מערכת החיסון לפתח מנגנוני הגנה נגדם‪.‬‬ ‫‪Versatility‬‬ ‫מערכת החיסון כל הזמן עוברת שינויים ומשתכללת‪ .‬לדוג תאי ‪ B‬שלומדים לייצר נוגדנים טובים יותר ככל שהם‬ ‫פעילים יותר‪.‬‬ ‫מנגנוני הגנה של מערכת החיסון‬ ‫תגובה מיידית‬ ‫‪Immediate Response‬‬ ‫תגובה קצרה‬ ‫‪Short Range‬‬ ‫תגובה ארוכה‬ ‫‪Long Range‬‬ ‫חלק מהמערכת המולדת‪ ,‬המיידית‪.‬‬ ‫חלק מהמערכת המולדת‪ ,‬המיידית‪.‬‬ ‫המערכת האדפטיבית‪.‬‬ ‫מבוססת בעיקר על חסמים פיזיים‬ ‫("גדר") כמו העור או שכבת תאי‬ ‫אפיתל‬ ‫התאים הם כמו "חיילים שמפטרלים‬ ‫על הגדר" ואחראים על הביטחון‬ ‫השוטף‬ ‫"כוחות המילואים"‬ ‫תגובה מהירה המתרחשת תוך‬ ‫שניות עד דקות‬ ‫תגובה יחסית מהירה ‪ -‬שעות‬ ‫המערכת פועלת לטווח ארוך‬ ‫התגובה תתרחש לאחר מספר‬ ‫ימים בגלל הזמן הנדרש לזיהוי‬ ‫הפתוגן‬ ‫אין זיכרון‬ ‫התגובה מתרחשת בתיווך חיישנים‬ ‫הנמצאים על המחסום‬ ‫אין זיכרון‬ ‫יש זיכרון לתגובה‬ ‫דוד כץ‬ ‫השוואה בין מגנוני ההגנה של המערכות‬ ‫מערכת מולדת‬ ‫מערכת אדפטיבית‬ ‫מחסומים פיזיים‬ ‫עור‪ ,‬מעי‪ ,‬סיליה וכו‬ ‫אין‬ ‫רכיבים מסיסים‬ ‫חלבונים (כמו דפנסינים שמחוררים‬ ‫ממברנה של פתוגנים)‬ ‫נוגדנים‬ ‫תאים‬ ‫מקרופאגים‪ ,‬נויטרופילים‪,NK ,‬‬ ‫אאוזינופילים‪ ,‬בזופילים‪Mast ,‬‬ ‫תאי ‪ B‬ותאי ‪T‬‬ ‫*התא הדנדריטי לא נמצא בטבלה כי הוא מקשר בין המערכת המולדת לאדפטיבית‬ ‫סיכום מנגנוני הגנה‬ ‫מערכת מולדת‬ ‫מערכת אדפטיבית‬ ‫זמן תגובה‬ ‫מיידי‬ ‫‪ 4-7‬ימים‬ ‫ספציפיות‬ ‫זיהוי פתוגנים ע"י ‪( PAMPs‬רכיבים‬ ‫שנמצאים על פתוגנים כמו‬ ‫ליפופוליסכריד או פפטידוגליקן) או‬ ‫תבניות של ‪ DNA‬ו‪RNA‬‬ ‫*יכולת זיהוי אנטיגנים=חלקים על‬ ‫ממברנה של חיידקים (יותר ספציפי‬ ‫מהמערכת המולדת)‬ ‫לאנטיגן יש חלקים שנקראים‬ ‫אפיטופים‪ ,‬שהמערכת יכולה לייצר‬ ‫נוגדנים עבורם‬ ‫זיכרון‬ ‫ללא זיכרון‬ ‫בעלת זיכרון‬ ‫דוד כץ‬ ‫תגובה חיסונית לזיהום‬ ‫שלב ‪ :1‬כניסת הפתוגן לגוף‬ ‫כאשר חיידק מתיישב על העור‪ ,‬המערכת המולדת נכנסת לפעולה ותוקפת במהירות את האנטיגן‪.‬‬ ‫שלב ‪ :2‬אינדוקציה ‪Inductive phase‬‬ ‫משתחררים חלבונים מסיסים‬ ‫שלב ‪ :3‬אפקטורי ‪Effector phase‬‬ ‫המערכת פועלת לחיסול הפתוגן ע"י מנגונים שונים כמו פאגוציטוזה או הרג‪.‬‬ ‫בסוף שלב זה מתרחש שלב הרזולוציה‪ ,‬שבו המערכת חוזרת לעצמה‪.‬‬ ‫שלב ‪ :4‬זיכרון‬ ‫המערכת האדפטיבית נכנסת לפעילות‬ ‫שלבים ותזמון התגובה החיסונית‬ ‫‪ .1‬תגובה מיידית (‪ 0-4‬שעות)‪ :‬תחילת התגובה החיסונית של המערכת המולדת ע"י זיהוי ‪( PAMPs‬מרכיבים‬ ‫שמורים בין פתוגנים שונים שהמערכת מזהה)‬ ‫‪ .2‬יצירת דלקת (‪ 4-96‬שעות)‪ :‬כלי משמעותי של המערכת המולדת‪.‬‬ ‫‪ .3‬תגובה של המערכת האדפטיבית (מעל ‪ 96‬שעות)‪ :‬מתרחשת בשלב הראשון בבלוטות הלימפה‪.‬‬ ‫דוד כץ‬ ‫דוגמה לתגובה חיסונית של המערכת המולדת‬ ‫תאי האפיתל‬ ‫תאי האפיתל הם "הגדר" של הגוף‪ ,‬המחסום הפיזי הראשון שהפתוגן פוגש‪.‬‬ ‫לתאי האפיתל יש יכולת זיהוי של הפתוגנים‪:‬‬ ‫‪ .1‬קולטנים לא ספציפיים כמו ‪TLRs‬‬ ‫‪ .2‬כימוקינים‪ :‬חלבונים מסיסים שיודעים לגייס תאים של המערכת החיסון‪ ,‬הם נותנים את ה"התראה בגדר"‬ ‫וקוראים "לכוחות שמפטרלים"‬ ‫מנגנון התגובה בהיווצרות פצע בעור‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫פתוגנים חודרים לגוף דרך הפצע‬ ‫מערכת הקרישה משחררת טסיות‬ ‫הפתוגן מזוהה ע"י מאקרופגים ותאי ‪ Mast‬שברקמה בעזרת רצפטורי ‪ .TLRs‬בעקבות הזיהוי הם התאים‬ ‫מפרישים‪:‬‬ ‫‪ .1‬כימוקינים שקוראים לנויטרופילים בזרם הדם‬ ‫‪ .2‬ציטוקינים פרו‪-‬דלקתיים ‪.IL-6, TNF-α, IL-1β‬‬ ‫הכימוקינים‪.‬‬ ‫הציטוקינים הפרו‪-‬דלקתיים שמסייעים בתהליך הם‪.‬‬ ‫הנויטרופילים מגיע לרקמה ומפרישים פקטורים שהורגים את הפתוגן‬ ‫נויטרופילים ומקרופאגים בולעים את הפתוגן בפגוציטוזה‪ .‬הפתוגן שנבלע בתוך הנויטרופיל מגיע לליזוזום‬ ‫ומחוסל בתהליך של עקה חמצונית‪.‬‬ ‫הנויטרופיל בעל זמן מחצית חיים קצר ולכן הוא מת בסוף התהליך‪ .‬מקרופאגים מזהים את הנויטרופילים‬ ‫המתים ובולעים אותם‪.‬‬ ‫הבליעה מאותת למאקרופאגים להפריש ציטוקינים אנטי‪-‬דלקתיים ‪ IL-10‬ו‪ TGF-β-‬שיסייעו בריפוי‬ ‫הפצע‪ .‬התהליך האנטי‪-‬דלקתי הוא תהליך רזולוציה‪ ,‬חזרה למצב הטבעי‪.‬‬ ‫דוד כץ‬ ‫מונוציטים ומקרופאגים‬ ‫אחד המרקרים של מונוציט דלקתי הוא מולקולת ‪ .LY6C‬מונוציט חיובי ל‪ LY6C-‬שנמצא בזרם הדם יגיע לרקמה‬ ‫ויתמיין למקראופג (במקרים מסוימים יכול להתמיין לתא דנדריטי)‪.‬‬ ‫‪Macrophage Heterogeneity‬‬ ‫המקרופאגים הם תאים הטרוגניים (מגוונים)‪ .‬לדוגמה מקרופאג פרו‪-‬דלקתי יכול להפוך לאנטי‪-‬דלקתי בעזרת סיגנל‬ ‫שמתקבל כאשר הוא בולע תאים מתים‪ .‬הם מגיבים לסביבה החיצונית ויש להם ספקטרום של תגובות שנגזר‬ ‫מהמצב שהם חשופים אלו‪ .‬לעומתם‪ ,‬תאי ‪ T‬ותאי ‪ B‬פחות "גמישים"‪.‬‬ ‫תאים דנדריטים‬ ‫תאים מיאלואידים שיודעים לקשר בין הזרוע המולדת לזרוע האדפטיבית‪.‬‬ ‫תפקידים‪:‬‬ ‫*‪ Immunity‬זיהוי אנטיגן והצגתו‪ :‬התא בולע בקטריה‪ ,‬מעבד אותה ומציג "שברים" שלה על הממברנה לתא‬ ‫מהזרוע האדפטיבית‪.‬‬ ‫*‪ Tolerance‬יצירת סבילות בשגרה‪ :‬למשל במערכת העיכול קיימים חיידקים רבים‪ .‬התאים הדנדריטיים דוגמים‬ ‫מהמעי אנטיגנים בקטריאליים‪ ,‬ויודעים לזהות אם הוא חלק מחיידקי המעי הקבועים (עבורו מייצרים סבילות) או‬ ‫שהוא זר וצריך להגיב נגדו‪.‬‬ ‫יצירת סבילות קשורה בפעילות אנטי‪-‬דלקתית של ציטוקין ‪ .IL-10‬דוגמה‪ :‬תא ‪ T‬רגולטורי הוא תא שמייצר סבילות‬ ‫ע"י ‪.IL-10‬‬ ‫דוד כץ‬ ‫מחזור החיים של תא דנדריטי‬ ‫שלב ‪ :1‬זיהוי‬ ‫התא הדנדירטי‪ ,‬שנמצא מתחת לשכבת תאי האפיתל‪ ,‬מזהה את הפתוגן בעזרת רצפטורי ‪ TLRs‬ומבצע‬ ‫פגוציטוזה של האנטיגן‪.‬‬ ‫שלבים ‪ :2+3‬תהליכי ‪Maturation‬‬ ‫*התא הדנדריטי מעלה את הביטוי לרצפטורים לכימוקינים מסוג ‪( CCR7‬הכימוקינים הם חלבונים מסיסים‬ ‫שיודעים לקרוא לתאים ממערכת החיסון)‪.‬‬ ‫*התא מעלה את הביטוי של מולקולות קו‪-‬סטימולטוריות כמו ‪ CD80, CD86‬ו‪ ,MHC-II-‬בעזרתן הוא יעביר סיגנל‬ ‫לתאי ‪.T‬‬ ‫שלב ‪ :4‬נדידה לבלוטת לימפה והצגת אנטיגן‬ ‫התא נודד לבלוטת הלימפה ומציג את האנטיגן לתאי ‪ T‬בעזרת ‪ 2‬סיגנלים שמהווים ‪:two-step verification‬‬ ‫סיגנל ‪(1‬אדום) ‪:‬סיגנל של האנטיגן עצמו שתאי ‪ T‬מזהים‬ ‫סיגנל ‪(2‬ירוק)‪ :‬סיגנל ע"י מולוקולות קו‪-‬סטימולטוריות‬ ‫תאי ‪ T‬משופעלים ועוברים פרוליפרציה‪ ,‬תהליך שאורכו כמה ימים‪.‬‬ ‫דוד כץ‬ ‫ציטוקינים‬ ‫ציטוקינים‬ ‫חלבונים מסיסים שמופרשים כמעט מכל תא בגוף‪.‬‬ ‫קיימות כמה משפחות של ציטוקינים‪:‬‬ ‫*אינטרלוקינים (‪ IL-1‬עד ‪)IL-37‬‬ ‫יכולים לתווך את התקשורת בין תאי מערכת החיסון ובין תאים אחרים‬ ‫*אינטפרונים (חלבונים שמפריעים לפתוגן להתרבות)‬ ‫סוג ‪ INFα :1‬ו‪INFβ-‬‬ ‫משוחררים מתאים כתגובה לזיהום ויראלי‬ ‫מפריעים לרפליקציה של הוירוס‪ :‬דגרדציה של ‪ mRNA‬כדי לפגוע בייצור הוירוס ופגיעה בייצור החלבונים‬ ‫סוג ‪INFγ :2‬‬ ‫ציטוקין שמשוחרר מתאי ‪T Helper 1‬‬ ‫*‪Tumor necrosis factors‬‬ ‫‪ TNF-α‬פקטור פרו‪-‬דלקתי (הרמות שלו עולות בדלקת)‪.‬‬ ‫גורם לייצור אנזימי כבד כמו ‪.CRP‬‬ ‫בכלי הדם הפקטור גורם לביטוי יתר של מולקולות אדהזיה‪ ,‬בשביל לאפשר לתאי מערכת החיסון שבדם לעצור‬ ‫בדיוק באזור הדלקת‪.‬‬ ‫גורם לעליה בחדירות של כלי הדם‬ ‫גורם עליה בחום הגוף‬ ‫‪)Colony stimulating factors (CSF‬‬ ‫חומרים ששייכים למשפחת הציטוקינים‪ .‬תפקידם לעודד ייצור גרנולוציטים‪.‬‬ ‫‪ G-CSF‬מעודד ייצור נויטרופילים במח העצם‪ ,‬מופרש גם במצבי דלקת‬ ‫‪ M-CSF‬מעודד ייצור מונוציטים‬ ‫‪ GM-CSF‬מעודד ייצור נויטרופילים ומקרופאגים‬ ‫כימוקינים‬ ‫קיימים ‪ 2‬סוגים‪ :‬כימוקינים מסוג ‪ CC‬ומסוג ‪.CXC‬‬ ‫חלבונים שיודעים לקרוא לתאים ממערכת החיסון‪.‬‬ ‫‪ - Chemotaxis‬תנועה של תא מערכת החיסון בהתאם למפל ריכוז הכימוקינים‪.‬‬

Use Quizgecko on...
Browser
Browser