צ׳׳ליסט מגה פלצת ראיות (1) PDF

‫מגהפלצת ‪ -‬דיני ראיות‬ ‫ד״ר גיא בן דוד‬ ‫רון גבע ‪2019 -‬‬ ‫פרק ‪ - 1‬מבוא‬ ‫‪ 1.1‬משמעותם של ד...

‫מגהפלצת ‪ -‬דיני ראיות‬ ‫ד״ר גיא בן דוד‬ ‫רון גבע ‪2019 -‬‬ ‫פרק ‪ - 1‬מבוא‬ ‫‪ 1.1‬משמעותם של דיני הראיות‪:‬‬ ‫משפט מתנהל על עובדות שנויות במחלוקת‪ ,‬במסגרתו כל צד צריך לשכנע את ביהמ״ש בצדקת גרסתו בהתאם‬ ‫לנטל שמוטל עליו‪.‬דיני הראיות הם קובץ של כללים משפטיים הקובעים אילו עובדות יש להוכיח במשפט וכיצד יש‬ ‫להוכיחן‪.‬‬ ‫‪ -‬במשפט האזרחי‪ :‬מאזן הסתברויות )‪.(51%‬‬ ‫‪ -‬המשפט הפלילי‪ :‬מעבר לכל ספק סביר )‪.(95%‬‬ ‫‪ 1.2‬מיקומם של דיני הראיות במשפט‪ :‬המשפט מתחלק ל‪:2‬‬ ‫)‪ (1‬משפט מהותי‪ :‬דינים המהווים מקורות לחובות‪/‬זכויות‪/‬נשיאה באחריות‪.‬‬ ‫)‪ (2‬משפט פורצדורלי )דיוני(‪ :‬כללים להפעלת המשפט המהותי‪ ,‬מתחלק לסד״א ודיני הראיות‪.‬‬ ‫‪ -‬דיני הראיות הם חלק ממערכת הדינים הפרודצורלית‪.‬‬ ‫‪ 1.3‬התכליות של דיני הראיות‪:‬‬ ‫)‪ (1‬הוגנות דיונית‪ :‬דיני הראיות נועדו ליצור זירה למשחק הוגן‪ ,‬במשפט יש תחרות בין הצדדים‪ ,‬דיני הראיות לא‬ ‫מבטלים תחרות אלא דואגים שהתחרות תהיה הוגנת‪.‬‬ ‫)‪ (2‬יישום יעיל של הדין העובדתי‪ :‬דיני הראיות כוללים הוראות שגורמות לסטייה מהמציאות העובדתית שיש‬ ‫להוכיח‪.‬‬ ‫‪ 1.4‬אמת משפטית ‪ vs‬אמת עובדתית‪:‬‬ ‫התפקיד של ביהמ״ש להגיע לאמת העובדתית‪ ,‬למה? ע״מ שבסוף ההליך נאשם יורשע וחף מפשע יזוכה‪.‬יש להבחין‬ ‫בין המשפט הפלילי ‪ -‬חתירה לחקר האמת‪ ,‬לבין אזרחי ‪ -‬פתרון הסכסוך‪.‬‬ ‫)‪ (1‬אמת עובדתית‪ :‬המצב כפי שהתרחש במציאות‪.‬על מנת להתחקות אחרי האמת העובדתית יש להציג בפני‬ ‫ביהמ״ש את מלוא האמת ע״י‪ :‬העדת עדים‪ ,‬ראיות‪ ,‬אמצעי מעקב ועוד‪.‬‬ ‫)‪ (2‬אמת משפטית‪ :‬התמונה העובדתית כפי שמתקבלת בפני ביהמ״ש‪.‬השאיפה היא שהאמת העובדתית תהיה זהה‬ ‫למשפטית‪ ,‬אך כיוון שישנן מגבלות במסגרת דיני הראיות שמונעות את הצגת מלוא הראיות‪/‬העדים ייתכן פער‬ ‫בין האמת המשפטית לעובדתית‪.‬מדוע דיני הראיות מעדיפים את האמת המשפטית?‬ ‫א‪.‬הגנה על ערכים חברתיים‪ :‬כבוד האדם‪ ,‬פרטיות‪ ,‬הזכות להליך הוגן‪ ,‬שלמות התא המשפחתי‪.‬לדוג׳‪ :‬ס׳ ‪13‬‬ ‫לחוק האזנות סתר )האזנה לשיחה ללא צו בימ״ש(‪ ,‬הגבלות על העדת קרובי משפחה‪.‬‬ ‫ב‪.‬היעדר נגישות למציאות העובדתית‪ :‬המציאות שמתוארת בפני ביהמ״ש הינה ״מציאות מדומה״‪ ,‬כפי שנקלטה‬ ‫בחושי העדים‪.‬כלומר המידע כפי שנקלט אצל העד בזמן אמת עובר תהליך עיבוד ולכן עדיין קיים פער‪.‬‬ ‫לדוג׳‪ :‬פרשת שלופים‪/‬שלוכים של קובי פרץ‪.‬‬ ‫שורה תחתונה‪ :‬דיני הראיות ושיטת המשפט מעדיפים את האמת העובדתית‪ ,‬אך לעיתים נדרשים להסתפק באמת‬ ‫המשפטית‪.‬‬ ‫‪ 1.5‬התפתחות דיני הראיות במשפט הישראלי‪:‬‬ ‫)‪ (1‬התקופה העות׳מאנית )‪ :(1917-1922‬הדין שחל הוא הדין המוסלמי‪ 3.‬קודקסים עיקריים‪ :‬המג׳לה‪ ,‬קוד‬ ‫הפרוצדורה הפלילית וקוד הפרוצדורה האזרחית‪.‬‬ ‫)‪ (2‬התקופה המנדטורית )‪ :(1922-1948‬מכוח סימן ‪ 46‬לדבר המלך ומועצתו ‪ -‬הדין העות׳מאני המשיך לחול‪.‬ב‪1924‬‬ ‫חוקקה פקודת העדות ‪ -‬הייתה לקונית‪.‬לכן הופנו למשפט האנגלי להשלמת החוסרים ‪ -‬לכן נקלטו הסדרים‬ ‫מדיני הראיות האנגליים ללא עיגון סטטוטורי בחוק‪.‬‬ ‫)‪ (3‬התקופה הישראלית )‪ -1948‬היום(‪ :‬המשיכו לחול הלכות המשפט האנגלי‪ ,‬פקודת העדות המנדטורית‪ ,‬היה צורך‬ ‫לבצע התאמה לשיטה הישראלית )ללא מושבעים(‪.‬ב‪ 1971‬חוקקה פקודת הראיות‪.‬דיני הראיות כיום מורכבים‬ ‫מ‪ 3‬מקורות‪ :‬פקודת הראיות‪ ,‬פסיקת ביהמ״שׁ העליון )הלכות( וחקיקה ספציפית )לדוג׳‪ :‬חוק הגנת ילדים(‪.‬קיימת‬ ‫פקודת ראיות אחת לדין האזרחי והפלילי‪.‬‬ ‫המבנה הכללי של דיני הראיות‪:‬‬ ‫כוללים ‪ 4‬סוגים של הוראות דין ‪ /‬כללים ‪ -‬כל אחת מהראיות צריכה לעבור את כל אחת מהמשוכות‪:‬‬ ‫)‪ (1‬כשרות‪ :‬מי כשר למסור עדות‪ ,‬כללים בינאריים כשר‪/‬לא‪.‬‬ ‫)‪ (2‬רלוונטיות‪ :‬איזה ראיה עשויה לסייע לביהמ״ש בחקר האמת )לא רלוונטי=לא נכנס(‪.‬‬ ‫‪1‬‬  ‫מגהפלצת ‪ -‬דיני ראיות‬ ‫ד״ר גיא בן דוד‬ ‫רון גבע ‪2019 -‬‬ ‫)‪ (3‬קבילות‪ :‬בחינת התאמת הראיות לכללי הפסילה ‪ -‬בוחנים את תוכן הראיה‪ ,‬ייתכן שראיה תהיה כשרה‬ ‫ורלוונטית אך לא קבילה‪.‬‬ ‫)‪ (4‬משקל‪ :‬לאחר שראיה עברה את כל המשוכות בוחנים את משקלה‪ ,‬נע בין ‪ ,100-0‬אינו בינארי‪ ,‬תלוי במהימנותה‪.‬‬ ‫תחולה רטרואקטיבית של דיני הראיות‪ :‬ככלל תחולה דיני הראיות תהיה רטרואקטיבית‪ ,‬כלומר אין לאדם זכות‬ ‫קנויה שביהמ״ש ידון בעניינו לפי דיני הראיות בעת קרות האירוע‪.‬חריגים לרטרואקטיביות‪ (1) :‬ערעור; )‪(2‬‬ ‫הכרעת דין‪.‬‬ ‫‪ 1.6‬מונחי מפתח בדיני ראיות‪:‬‬ ‫)‪ (1‬רלוונטיות‪ :‬ראיה רלוונטית היא כל ראיה שיש בכוחה לסייע לביהמ״ש להכריע בשאלה ששנויה במחלוקת‪.‬עדות‬ ‫לא רלוונטית אסור שתישמע בביהמ״ש‪ ,‬יש לשים לב מהי הנסיבה השנויה במחלוקת‪ ,‬ורק ראיות שנוגעות‬ ‫לשאלה הזו יהיו רלוונטיות‪.‬‬ ‫)‪ (2‬קבילות‪ :‬״כרטיס הכניסה״ של ראיה לביהמ״ש‪.‬דיני הראיות קובעים כללי קבילות וכללי פסלות‪ ,‬ראיות לא‬ ‫קבילות לא ישמעו בביהמ״ש ואסור לביהמ״ש לעשות בהן שימוש‪.‬קבילות נתונה לשק״ד ביהמ״ש‪ ,‬אמנם רוב‬ ‫הכללים קבועים בחוק‪.‬ראיה יכולה להיות רלוונטית אך בלתי קבילה‪.‬הרציונלים בבסיס פסילת ראיות‪:‬‬ ‫א‪.‬פגיעה בערכים‪ :‬לדוג׳‪ :‬ס׳ ‪ 32‬לחוק להגנת פרטיות‪ ,‬ראיה שהושגה בניגוד לחוק בלתי קבילה‪ ,‬הלכת יששכרוב‪.‬‬ ‫ב‪.‬מהימנות הראיה‪ :‬כאשר אמיתות המידע ואמינותו מוטלים בספק‪ ,‬הראיה לא תהיה קבילה‪ ,‬לדוג׳‪ :‬פוליגרף‬ ‫)לא מכשיר מהימן(‪ DNA ,‬בעבר לא היה קביל‪ ,‬לאור מחקרים שנערכו ‪ -‬כיום זהו ממצא מהימן וקביל‪.‬‬ ‫דינה של ראיה בלתי קבילה‪:‬‬ ‫מה קורה אם נכנסת ראיה בלתי קבילה למשפט בטעות ‪ /‬בהיסח דעת?‬ ‫א‪.‬בהליך הפלילי )ס׳ ‪ 56‬לפקודה(‪ :‬היחשפות השופט לראיה הבלתי קבילה לא תפסול את פסק הדין ‪ /‬את השופט‬ ‫מלנהל את התיק‪.‬מדוע? ביהמ״ש קובע ‪ 2‬חזקות‪:‬‬ ‫‪.1‬חזקה היא שביהמ״ש מתעלם מראיות פסולות )הוא מכיר את הדין ונשמר שלא להשתמש בראיה הפסולה(‪.‬‬ ‫‪.2‬החזקה חלה גם אם הראיה הפסולה הוזכרה במפורש בפסק הדין )ולא רק נשמעה או נראתה(‪.‬‬ ‫אם הורשע נאשם ובערעור מוצאים כי נסתננה ראיה לא קבילה‪ ,‬יבחן ביהמ״ש ‪ 2‬מבחנים )המהווים חריג לחזקה‬ ‫לעיל( כלומר שבהתקיימם יפסלו את פסק הדין‪:‬‬ ‫‪.1‬המבחן הסובייקטיבי‪ :‬בוחנים האם הראיה הפסולה שנסתננה השפיעה על הכרעת הדין‪.‬אם כן ‪ -‬ההכרעה‬ ‫פסולה‪ ,‬אך אין פירושה שהנאשם זוכה‪.‬‬ ‫‪.2‬המבחן האובייקטיבי‪ :‬בוחנים האם יש די בראיות הקבילות כדי לבסס הרשעה‪.‬אם אין די ‪ -‬הנאשם יזוכה‪.‬‬ ‫אם יש די ‪ -‬יוכל ביהמ״ש לבחור אם לאשר את ההרשעה ‪ /‬להחזיר דיון לביהמ״ש קמא ‪ /‬לזכות —< הכל‬ ‫בכפוף לשאלת ״עיוות הדין״ שעלול להיגרם לנאשם‪/‬לציבור‪.‬‬ ‫שורה תחתונה‪ :‬אם נסתננה ראיה בלתי קבילה —< לא פוסלים את פסה״ד‪ ,‬החריג‪ :‬אם הורשע בהתקיים אותה‬ ‫ראיה בלתי קבילה —< בוחנים את ‪ 2‬המבחנים סובייקטיבי‪+‬אובייקטיבי ע״מ לבחון האם קיומה השפיעה על‬ ‫ההכרעה ואם כן —< פוסלים את פסה״ד )אין המשמעות זיכוי(‪.‬‬ ‫ב‪.‬בהליך אזרחי )פס״ד ביאזי(‪ :‬דינה של ראיה בלתי קבילה תלוי בהתנהגות הצדדים‪.‬אם הוצגה ראיה בלתי קבילה‬ ‫והצד שכנגד לא התנגד להצגתה = הראיה קבילה ‪ +‬לא ניתן יהיה לערער על קבילותה‪.‬‬ ‫‪ -‬האם הצדדים יכולים להסכים שביהמ״ש יכריע בניגוד לדיני הראיות )שימוש בראיית פוליגרף(? בהליך אזרחי‬ ‫הצדדים יכולים להתנות על דיני הראיות ולהכשיר ראיות פסולות ‪ -‬״אמת והסכם ‪ -‬הסכם עדיף״‪.‬עם זאת‬ ‫ביהמ״ש יפעיל שק״ד ‪ -‬ויכול הוא לא להסכים לעריכת בדיקת פוליגרף אם הוא מצא כי ניתן לבסס את‬ ‫ההחלטה על העדויות והמסמכים שהובאו לפניו ‪ /‬חשיבות הפוליגרף שולית להכרעה‪.‬‬ ‫קבילות ראיית פוליגרף‪ :‬במשפט הפלילי ‪ -‬לא קבילה במשפט עצמו )קבילה בהליכי ביניים(‪ ,‬במשפט אזרחי ‪-‬‬ ‫בכפוף להסכמת הצדדים‪.‬‬ ‫)‪ (3‬משקל‪ :‬לאחר שנבחנה רלוונטיות וקבילות הראיה ביהמ״ש יבחן את משקלה‪ ,‬עד כמה ניתן לבסס על הראיה‬ ‫ממצאים‪.‬ככל שראיה מהימנה יותר משקלה יהיה גבוה יותר ולהפך‪.‬מאפייניה‪:‬‬ ‫‪ -‬משקל הראיה יבחן לפני הכרעת הדין‪.‬‬ ‫‪ -‬יבחן על רקע משקלן של סך הראיות ‪ -‬יכול לנוע בין ‪ ,100-0‬משקל אינו בינארי )הכל או כלום( בניגוד‬ ‫לקבילות‪.‬‬ ‫‪2‬‬  ‫מגהפלצת ‪ -‬דיני ראיות‬ ‫ד״ר גיא בן דוד‬ ‫רון גבע ‪2019 -‬‬ ‫‪ -‬כל צד במשפט ינסה לקעקע את אמינות הראיות של הצד שכנגד כדי להפחית ממשקלן‪.‬‬ ‫‪ -‬ס׳ ‪ 53‬לפקודת הראיות‪ :‬משקל של עדות נתון לשק״ד ביהמ״ש בהתחשב‪ :‬בהתנהגות‪ ,‬נסיבות העניין ואותות‬ ‫האמת‪.‬לכן יש חשיבות גבוהה לפרוטוקול המשפט‪.‬‬ ‫‪ -‬חשיבות הערכאה הדיונית‪ :‬משקל הראיה נתון כולו לשק״ד והתרשמות השופט בערכאה הדיונית )הראשונה(‪-‬‬ ‫מדוע? כיוון ששבפניה נשמעים העדים ומוצגות הראיות )יש לערכאה כוח רב(‪.‬‬ ‫‪ -‬כלל אי התערבות ערכאת הערעור‪ :‬לא תתערב בקביעת ממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה הדיונית‪.‬‬ ‫חריגים‪:‬‬ ‫א‪.‬ראיות בכתב ולא התנהגות עדים‪ :‬כאשר ממצאי הערכאה הדיונית מתבססים על ראיות כתובות‬ ‫)חוזים(‪ ,‬קלטות וכו׳‪.‬‬ ‫ב‪.‬שיקולים שבהיגיון‪ :‬ראיות פורנזיות‪ ,‬ראיות נסיבתיות )טביעת נעל‪ ,‬טביעת אצבע וכו(‪.‬‬ ‫ג‪.‬טעויות מהותיות בהערכת מהימנות‪ :‬עדה שמשקרת‪ ,‬סתירות בגרסאות או עובדות ממשיות לפיהן לא‬ ‫היה באפשרותה של הערכאה הדיונית לקבוע את הממצאים אותם קבעה‪.‬‬ ‫משקל ‪ vs‬קבילות‪ :‬החל משנות ה‪ 80-‬ישנה מגמה של מעבר מכללי קבילות כללי משקל‪.‬המשמעות‪ :‬צמצום כללי‬ ‫הפסילה )קבלת יותר ראיות במשפט ‪ -‬התקרבות לאמת העובדתית(‪ ,‬בעייתיות בראיה תבוא לידי ביטוי במשקלה‬ ‫)תהיה בעלת משקל נמוך ולא תהיה פסולה(‪.‬‬ ‫)‪ (4‬דיות הראיות )במשפט פלילי בלבד(‪ :‬הכוונה היא לשימוש בתוספות ראייתיות שמטרתן לאשש מהימנות‬ ‫עדויות שיש לגביהן ספק‪.‬ככלל‪ ,‬ניתן להרשיע נאשם על סמך עדות יחידה‪.‬אולם לעיתים הדין ידרוש תוספת‬ ‫ראייתית‪.‬התוספות מתחלקות ל‪ 2‬קבוצות‪:‬‬ ‫א‪.‬תוספת מסבכת )סיוע(‪ :‬ראיה המסבכת את הנאשם בביצוע העבירה‪.‬צריכה לעמוד בתנאים הבאים‪ (1) :‬הראיה‬ ‫הנוספת מקורה במקור נפרד ועצמאי מהראיה הטעונה סיוע; )‪ (2‬חייבת להתייחס לאותה נקודה ממשית השנויה‬ ‫במחלוקת‪.‬ראיות‪/‬עדויות הטעונות סיוע‪:‬‬ ‫‪.1‬עד מדינה )ס׳ ‪)54‬א( לפקודה(‪.‬‬ ‫‪.2‬עדות ילד מתחת לגיל ‪ 14‬שניתנה בפני חוקר ילדים )והילד לא מעיד(‪.‬‬ ‫‪.3‬עבירה של עדות שקר )לא יספיק עד אחד(‪.‬‬ ‫‪.4‬עבירה של המרדה )לא יספיק עד אחד(‪.‬‬ ‫‪.5‬עדות אדם עם מוגבלות שכלית‪/‬נפשית‪ ,‬כאשר חוקר מעיד במקומו )האדם לא מעיד(‪.‬‬ ‫ב‪.‬תוספות מאמתות‪ :‬מצביעות על אמיתות העדות‪.‬מתחלקות ל‪:2‬‬ ‫‪.1‬דבר לחיזוק‪ :‬תוספת ראייתית שמחזקת את הראיה הקיימת‪.‬עדויות הטעונות חיזוק‪:‬‬ ‫‪ -‬עדות ילד מתחת לגיל ‪ 12‬ס׳‪)55‬ב( לפקודה‪.‬‬ ‫‪ -‬עדות שותף לעבירה ס׳ ‪54‬א)א(‪.‬‬ ‫‪ -‬אמרת חוץ בכתב של עד ס׳ ‪10‬א‪.‬‬ ‫‪.2‬דבר מה נוסף‪ :‬תוספת ראייתית פסיקתית‪ ,‬רק כאשר יסתמכו על הודאת חוץ של נאשם )שניתנה מחוץ לכותלי‬ ‫ביהמ״ש ‪ -‬כגון הודאה במשטרה(‪.‬נועדה למנוע הרשעה על סמך הודאה שניתנה כתוצאה מלחץ חיצוני‪/‬פנימי‬ ‫על הנאשם‪.‬‬ ‫ג‪.‬חובת הנמקה‪ :‬היא לא תוספת ראייתית‪.‬החובה היא חובת ביהמ״ש לנמק מה הביאו לפסוק בהליך פלילי‪/‬אזרחי‬ ‫עפ״י עדות יחידה ‪/‬מדוע הרשיע על סמך ראיה מסוימת‪.‬‬ ‫‪.1‬בהליך פלילי‪ :‬ס׳ ‪54‬א)ב( לפק״ר‪ ,‬הרשעה בעבירות מין על פי עדות יחידה במשפט פלילי; ס׳ ‪10‬א)ג( הכרעה‬ ‫ע״ב אמרת עד מחוץ לביהמ״ש‪.‬‬ ‫‪.2‬בהליך האזרחי‪ :‬ס׳ ‪ 54‬לפק״ר‪ :‬מחיל ‪ 5‬מקרים בהם ביהמ״ש פסק על סמך עדות יחידה ולכן קיימת חובת‬ ‫הנמקה‪) :‬א( עדות של קטין )מתחת ל‪) ;(14‬ב( עדות התא המשפחתי הגרעיני )בן זוג‪ ,‬הורים‪ ,‬ילדים(; )ג( עדות‬ ‫אדם בעל אינטרס בתוצאות המשפט )עובד‪-‬מעביד(; )ד( תובענה נגד עזבון‪ ,‬קטין‪ ,‬חולה נפש או נעדר‪.‬‬ ‫שורה תחתונה‪ (1) :‬תוספות ראייתיות קיימות רק במשפט הפלילי‪ (2).‬יש צורך בתוספת ראייתית רק כשיש עדות‬ ‫יחידה‪ (3).‬רשימת המקרים בהם יש דרישה לתוספת ראייתית היא רשימה סגורה‪.‬‬ ‫‪3‬‬  ‫מגהפלצת ‪ -‬דיני ראיות‬ ‫ד״ר גיא בן דוד‬ ‫רון גבע ‪2019 -‬‬ ‫‪ 1.7‬שאלת ההוכחה‪:‬‬ ‫מהי? שכנוע של ביהמ״ש בדבר קיומה של עובדה באמצעות הראיות‪ ,‬צריך להוכיח את העובדות השנויות במחלוקת‬ ‫)במשפט אזרחי ‪ -‬פלוגתא עובדתית(‪.‬מהם אמצעי ההוכחה?‬ ‫)‪ (1‬עדויות‪ :‬עדות מומחה ‪ /‬רגילה‪.‬אלו הראיות המסובכות ביותר‪ ,‬כיוון שעדים שוכחים‪ ,‬לא זוכרים‪ ,‬בעלי מניעים‪,‬‬ ‫שותקים לכן ההתמודדות עם ראיה מסוג עדות היא הקשה ביותר‪.‬‬ ‫)‪ (2‬מסמכים‪ :‬חוזים‪ ,‬צ׳קים‪ ,‬מיילים ועוד‪.‬‬ ‫)‪ (3‬חפצים‪ :‬סכין מגואלת בדם ועוד‪.‬‬ ‫מה אינו טעון הוכחה במשפט?‬ ‫)‪ (1‬הדין )ס׳ ‪ 57‬לפקודה(‪ :‬גם אם הוא שנוי במחלוקת לא צריך להוכיחו‪.‬יש להבחין בין הדינים הבאים‪:‬‬ ‫א‪.‬הדין הישראלי )ס׳ ‪ 3‬לחוק הפרשנות(‪ :‬דין כולל חיקוק ודינים דתיים בעל פה‪/‬בכתב‪.‬מה בנוגע לפסיקה?‬ ‫פסיקה המסתמכת על הדין הקיים אינה טעונת הוכחה )בג״צ קריית גת(‪.‬‬ ‫ב‪.‬דין זר‪ :‬טעון הוכחה כמו כל עובדה השנויה במחלוקת‪.‬לרוב ע״י העדת מומחה על הדין הזר‪.‬‬ ‫)‪ (2‬ידיעה שיפוטית‪ :‬יכולה להיות שנויה במחלוקת אך מכיוון שזו עובדה שידועה לכל שופט ולאדם הסביר היא‬ ‫אינה טעונה הוכחה )לדוג׳‪ :‬חפץ נופל מלמעלה למטה בגלל כוח הכבידה(‪.‬לעומת זאת ידיעה של שופט בדבר‬ ‫מומחיות שיש לו‪ ,‬תהיה טעונה הוכחה כיוון שאין זו ידיעה שהאדם הסביר מבין בה‪.‬‬ ‫‪ -‬מה ייחשב ידיעה שיפוטית? )א( עובדות הברורות לכל אדם )השמש זורחת בבוקר(; )ב( עובדות הניתנות‬ ‫לבירור ע״י היזקקות מהירה ונוחה אל מקורות שאינם שנויים במחלוקת‪.‬‬ ‫‪ -‬ידיעה פרטית‪ :‬כל מידע אשר ידוע לשופט באורח אישי מכוח התמחות או עניין אישי‪ ,‬זהו מידע הטעון הוכחה‪.‬‬ ‫לכן אסור לעשות שימוש בידיעה פרטית במשפט‪ ,‬למעט ‪ 2‬מקרים‪) :‬א( שני מומחים אומרים דברים שונים‪:‬‬ ‫כפות אוזניים מאוינות; )ב( בתי דין מקצועיים‪ :‬זהו תפקיד השופט להיות מומחה בעניין‪.‬‬ ‫פרק ‪ - 2‬החובה והכשרות להעיד‬ ‫‪ 2.1‬הכשרות להעיד‪:‬‬ ‫ס׳ ‪ 2‬לפק״ר‪ :‬כולם כשרים להעיד בכל משפט‪ ,‬אדם לא יהיה פסול להעיד גם אם הוא‪ :‬בעל דין בתובענה אזרחית‪,‬‬ ‫מתלונן‪ ,‬נאשם‪ ,‬מעבידו‪/‬עובדו‪ ,‬קרובו או מפני שהורשע או נושא עונש‪.‬הסעיף מונה רשימה של עדים שלכאורה‬ ‫נגועים באינטרס אישי‪ ,‬אך עדותם כשירה‪ ,‬והעובדה שהם בעלי עניין בתוצאות המשפט תבוא לידי ביטוי במשקל‬ ‫עדותם‪.‬אם כולם כשרים ‪ -‬האם ניתן לזמן את כולם? לא‪.‬יש לעמוד במבחן הרלוונטיות ‪ +‬הקבילות‪.‬‬ ‫‪ -‬ס׳ ‪ 1‬לפק״ר‪ :‬ביהמ״ש רשאי לפי שק״ד שלא לזמן עד אם אין צורך ‪ /‬המטרה איננה גילוי האמת )למשל‪ :‬מטרה‬ ‫למשוך זמן שיפוטי(‪.‬‬ ‫‪ -‬ס׳ ‪ 109‬לחסד״פ‪ :‬ביהמ״ש רשאי לזמן עדים מיוזמתו )סמכות אינקוויזטורית ‪ -‬מערער את הגישה האדברסרית(‪.‬‬ ‫ניתן לזמן בכתב או בע״פ‪ ,‬בע״פ יעשה רק כאשר העד נוכח בדיון‪.‬‬ ‫‪ 2.2‬החובה להעיד‪:‬‬ ‫עדות שקר )ס׳ ‪ 237‬לחוק העונשין(‪ :‬מי שכשר להעיד‪ ,‬חייב להעיד אמת‪.‬מי שמעיד עדות שקר דינו מאסר ‪ 7‬שנים‪,‬‬ ‫אם ניתנה לו טובת הנאה בעבור השקר‪ 9 -‬שנים‪.‬‬ ‫האם נאשם חייב להעיד? לנאשמים ישנה זכות שתיקה מוחלטת‪ ,‬אולם מהרגע שבחרו להעיד ‪ -‬חובה להעיד עדות‬ ‫אמת‪.‬‬ ‫סיבות לאי‪-‬העדה והסנקציות‪:‬‬ ‫)‪ (1‬סירוב עדים להתייצב בביהמ״ש )ס׳ ‪ 73‬לחוק ביהמ״ש(‪ :‬עד שקיבל זימון להעיד מחויב להגיע למשפט‪.‬‬ ‫א‪.‬מי שלא התייצב חשוף לסנקציות הבאות‪) :‬א( צו הבאה; )ב( תשלום קנס; )ג( אי התייצבות פעם נוספת ‪-‬‬ ‫מאסר עד ‪ 30‬ימים‪.‬‬ ‫ב‪.‬מי שביהמ״ש חושש שלא יתייצב‪) :‬א( מתן ערובה ‪ /‬מעצר; )ב( כל צו להבטחת התייצבות‪.‬‬ ‫)‪ (2‬עד שותק‪ :‬ישנם ‪ 2‬חוקים בגינם ניתן יהיה להטיל סנקציה על עד ששותק במשפט‪:‬‬ ‫א‪.‬ס׳ ‪ 5‬לפקודת ביזיון ביהמ״ש )סנקציה כפייתית(‪ :‬קובע סנקציה של מאסר עד ‪ 30‬ימים לעד שמסרב להשיב על‬ ‫שאלות בלא טעם צודק‪ ,‬זוהי סנקציה מיידית‪ ,‬ללא הליך משפטי‪.‬‬ ‫‪4‬‬  ‫מגהפלצת ‪ -‬דיני ראיות‬ ‫ד״ר גיא בן דוד‬ ‫רון גבע ‪2019 -‬‬ ‫‪ -‬דרך הפעלת הס׳ )פס״ד קורקוס(‪ :‬הפעלות תעשה בכפוף למידתיות ולאור זכותו החוקתית של העד‬ ‫לחירות‪ (1).‬בוחנים האם קיים טעם צודק לסירוב )לדוג׳‪ :‬פחד מפגיעה( —< )‪ (2‬האם בנסיבות העניין‬ ‫צודק לאסור את העד בשל שתיקתו )אולי יש עד אחר שיכול לענות על השאלה‪ /‬מה מידת חשיבותה( —