פיזיולוגיה של המוח: הרדמה, שינה וחילוף חומרים

גזע המוח (Brainstem) ונוראפינפרין

• נוראפינפרין המופרש בגזע המוח אינו גורם לאמנזיה או ערנות, ואינו משפיע על שנת REM, אלא מאריך משך פעולתם של חומרי הרדמה.

מעבר מערנות לשינה ב-EEG

• המעבר מלווה בהופעת גלי אלפא. עם זאת, הוא לא גורם לעלייה או ירידה בפעילות גלי בטא, דעיכה של גלי תטא, או הופעת כישורי שינה.

חילוף חומרים מוחי וירידת חום גוף

• קצב חילוף החומרים המוחי פוחת ב-6-7% בעקבות ירידה של מעלת צלזיוס אחת בחום הגוף.

חומרים להעלאת זרימת דם מוחית

• תחמוצת חנקן מעלה זרימת דם מוחית, בשונה מאטומידאט, מידאזולם ופרופופול.

חומרים מעוררי פרכוס (Epileptogenesis)

• איזופלורן הינו בעל השפעה מעוררת פרכוס, בשונה מפרופופול, פנטניל וסבופלורן.

תרופות הגורמות לרגישות יתר של קולטנים ניקוטיניים

• פנטניל גורם לרגישות יתר של קולטנים ניקוטיניים בשריר, בשונה מפרופופול, אנלפריל ווראפאמיל.

סינפסות ביילוד

• סינפסות ביילוד מאופיינות בריבוי רצפטורים יחסית לנפח הסינפסה, בשונה מחוסר בשלות של הרצפטורים לאצטילכולין, היעדר קפלים סינפטיים וחלל סינפטי צר.

ריווי חמצן, המוגלובין ו-PaO2

• כאשר ריווי החמצן בדם עורקי הוא 95%, ההמוגלובין הוא 14 גר'/דצ"ל וה-PaO2 הוא 80 מ"מ כספית, תכולת החמצן בדם העורקי (CaO2) היא 18.06 מ"ל/ד"ל.

אפקט בוהר

• אפקט בוהר בא לידי ביטוי בעקומת הדיסוציאציה של המוגלובין-חמצן בקפילרות של הריאה כאשר העקומה מוסטת שמאלה כי ה-PCO2 גבוה מריכוזו בדם העורקי.

אזורים אפיקליים ובזאליים בריאה

• הלחץ הטרנס-פולמונרי באזורים האפיקליים גבוה יותר, וההיענות שלהם קטנה יותר, במבוגר בריא, עומד ובמנוחה.

עקומת C

• עקומה C היא פתולוגיה האופיינית לפיברוזיס.

מחלות ריאה חסימתיות ורסטרקטיביות

• קיבולת חיונית (VC) פוחתת גם במחלות ריאה חסימתיות (obstructive) וגם במחלות ריאה רסטריקטיבית (restrictive).

ניפוח חלל הצפק

• תמטים בריאות נוצרים בזמן ניפוח חלל הצפק, אך ה-Shunt קטן מהצפוי עקב פוטנציאציה של היצרות כלי דם ריאתיים היפוקסית.

שלבי דיאסטולה

• שלב התכווצות העליות בדיאסטולה תורם כ-5% מנפח הדם בחדר לב בריא.

חוק LaPlace

• כאשר עובי דופן החדר גדל, מתח הדופן יורד.

תרשים pressure-volume

• השטח המסומן באות X בתרשים pressure-volume של הלב משקף את ה-Stroke work.

נתונים לגבי צריכת חמצן

• בהנתן המוגלובין 14 גר'/דצ"ל, סטורציה בוורידי הריאה 100% עם לחץ חלקי של חמצן 200 mmHg, סטורציה בעורק הריאה 75% עם לחץ חלקי של חמצן 40 mmHg וצריכת חמצן 350ml/min, תפוקת הלב תהיה 5.2 ליטר/דקה.

פוטנציאל פעולה והגורמים המשפיעים

• יציאת אשלגן (potassium) מהתאים היא הגורם המשמעותי ביותר לשלב מספר 3 בפוטנציאל פעולה.

רפלקסים קרדיאליים והשפעתם

• רפלקס Bainbridge גורם לעלייה בקצב הלב כתוצאה מעלייה בלחצי המילוי של הלב הימני.

תרופות וספיגת נוזלים

• פרופופול גורם לעלייה בספיגת נוזלים ממערכת העיכול.

אפידורל

• החיסרון בשימוש באפידורל בניתוחי מעי הוא שמאריך את זמן חזרת המעי לתפקוד תקין.

שחמת כבד

• ישנוניות משנית לאנצפלופתיה היא קונטרה אינדיקציה להשתלת כבד.

כבד

• הוריד הכבדי האמצעי (Middle hepatic vein) מפריד בין סגמנט 5 לסגמנט 8 של הכבד.

GFR

• הורמון ADH גורם לעלייה ב-GFR.

כליה

• קראטינין מופרש כולו על ידי ה כליה ואינו עובר ספיגה מחדש.

גורמים המשפיעים על פינוי תרופות

• שינויים בזרימת הדם לכבד משפיעים על פינוי תרופות כדוגמת פרופופול.

terminal half-life

• משך הזמן החציוני הדרוש לירידת ריכוז התרופה ב-50% משעת המתן הוא ה-terminal half-life.

חישוב therapeutic index

• אם ה-LD50 הוא 400 מ"ג וה-ED50 הוא 100 מ"ג, אז ה-Therapeutic Index הוא 4.

נפח הגז במעיים

• לאחר מתן 75% N2O, צפויה הכפלה של נפח הגז במעיים כעבור 30 דקות.

מיכלי ספיחת גז

• אם מדידה של תכולת מיכל הסופח גזי הרדמה הראתה תכולה גבוהה של פחמן חד חמצני (Carbon monoxide), צפויה להיות תכולת המים במיכל 1%.

מעגלי הנשמה

• בזמן זרימה נמוכה במעגל ההנשמה, ריכוז גז הרדמה בזרוע האקספירטורית (Palv) משקף את ריכוז הגז שנמצא ב-Dead space הריאות.

שימוש בגזים נשאפים

• שימוש בדספלורן (desflurane) במקום איזופלורן (Isoflurane) יקצר את זמן ההתאוששות מהרדמה ארוכה תחת גזים נשאפים.

סיבות ל-Laryngospasm במבוגרים

• רגישות יתר בדרכי הנשימה גורמת ל-laryngospasm במבוגרים בריכוז נמוך של גזי הרדמה.

עמדת הרדמה ופריטים לבדיקה

• יש לבצע בדיקת תקינות (leak testing) למערכת הנשימה (breathing system) פעם אחת ביום.

השפעת פרופופול על הלב

• פרופופול מדכא משמעותית את ה-sinoatrial node.

אי-ספיקת כליות

• מידזולם בעל השפעה ארוכה יותר בחולה עם אי-ספיקת כליות כיוון שלמטבוליטים של מידזולם יש פעילות סדטיבית.

שימוש בקטמין

• יש להימנע ממתן קטמין למטופל עם סכיזופרניה.

השפעת מורפין על נשים וגברים

• מורפין אפקטיבי יותר בנשים.

מנגנון hyperalgesia

• המנגנון של hyper-algesia לאחר מתן אופיואידים הוא גירוי של קולטני NMDA.

אופיואידים ודיכוי נשימתי

• למטופל הנוטל קלונידין יש סיכון מוגבר לדיכוי נשימתי לאחר מתן אופיואידים.

תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות

• מטופל הלוקח תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות יחווה תסמונת הכוללת עצירות, תסיסה, רעד ולחץ דם גבוה עם מתן טרמדול.

תופעות לוואי של תרופות מעכבות COX-2

• יש להיזהר מאי ספיקת כליות במתן התרופות האלה.

זמן השפעה של תרופות

• זמן ההשפעה של מורפין ארוך יותר מרמיפנטניל, נידזלאם/מפדין ופנטיל.

סיום ניתוח ומתן נאוסטיגמין

• יש לתת מינון גבוה יותר של סוקסינילכולין לאחר מכן, במקום להמתין יותר מהדרוש לזמן ההשפעה שלו.

רוקורוניום

• אם יש צורך להשתמש ברוקורוניום לאחר אינטובציה ללא הרפיית שרירים, ואז המינון של 0.6 מ"ג לק"ג הוא המינון המינימלי.

היפרקלמיה וסוקסינילכולין

• לא צפויה היפרקלמיה לאחר מתן סוקסינילכולין במקרה של היפוולמיה, לעומת זיהום תוך בטני, אי ספיקת כליות וחמצת מטבולית.

סוגמדקס

• סוגמדקס אינו מסוכן או מומלץ בחולים עם רעלת שרירים (Myasthenia gravis), אך עלול לפגוע ביעילות גלולות למניעת הריון ויש לתת מינון נמוך מ-2 מ"ג/ק"ג בחולים עם פינוי קריאטינין הנמוך מ-30 מ"ל לדקה והוא גם אינו בעל פוטנציאל טרטוגני בהריון.

זמן תחילת ההשפעה

• כלורופרוקאין הינה בעלת זמן תגובה מהיר להרדמה אפידורלית בעוד שהשאר בעלי אותו הזמן.

סימנים להרעלת הרדמה מקומית

• הרעלת הרדמה מקומית תתחיל עם כאבים באזור הנבדק וטשטוש ראייה.

מצב טוני-קלוני

• מתן Rocuronium אינו מומלץ, היות שזה עלול להיות מסוכן לחולה.

מיתוסים לגבי תמותה מניתוח

• העדויות מצביעות על כך שהגיל אינו הגורם היחיד לכך ורמות ASA אינן הגורם היחיד

חולי COPD

• בדיקת גזים בדם עורקי יכולה להיות מאד מועילה.

גיל וצפיות בלידה

• אחוז המים בגוף יורד עם הגדילה בגיל

טיפול בנתרן

• נתרן מועבר כולו ע״י כליות בריאות ואינו נספג מחדש

ניתוח המותאם לאנשים סופניים

• צריכות להיות זהירות בניטור

חוסר יציבות כירורגית לאחר שימוש בטרמדול

• במצבים מסוימים חייבים לניטר את החולה

תוספת נתרן לחוסר איזון במערכת העצבים

• יכול להוסיף בעיות רצופות

הקפדה על חום גוף

• הקפדה על חום גוף תקין יכול להוות חלק ניכר בהתאוששות

עקומות של לחץ זמן

• אם תתרחשנה חסימות נחוצה התערבות