פיקוח על בנקים בישראל

הבורסה לניירות ערך

• דרישת הבורסה לחברים שאינם בנקים: מינוי קציני ציות ואכיפה בדיני ניירות ערך
• חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך: מטרות:
  • הגברת סמכויות הפיקוח והאכיפה של רשות ני"ע
  • התאמת עוצמת הענישה לעוצמת ההפרה
  • קיצור משך הזמן שבין ביצוע ההפרה לבין הטלת העונש
  • ייעול אמצעי האכיפה של רשות ניירות ערך וחיזוק ההרתעה

פונקציית הציות בתאגיד בנקאי

• תפקידו של קצין הציות: בניית ויישום תוכנית להתמודדות עם אתגרים תוך הפעלת גישה מבוססת סיכון בגיבוי ההנהלה
• מינוי קציני ציות בדיני ניירות ערך: דרישה מחברי הבורסה שאינם בנקים
• תפקידו של קצין הציות: יישום תוכנית ציות לרגולציה ככלי לניהול תקין של הבנק וצמצום חשיפה משפטית

רגולציה ורגולטור

• תקנות ראשיות: חקיקה ראשית, תקנות, חוזרי רשות שוק ההון
• הרגולטור: הפיקוח על הבנקים (בנק ישראל) כולל צוות מוסדי שעובד מול כל בנק
• רקע: הוראת נב"ת 308 בנושא "קצין ציות" שפורסמה בשנת 2002

ניהול סיכוני ציות

• מטרה: ציות להוראות הדין ותרבות ציות הם תנאים הכרחיים לניהול תקין של הגוף ושמירת ענייני לקוחותיו
• האמצעים:
  • מינוי ממונה ציות ואכיפה פנימי
  • יישומה של התוכנית
  • וידוא אפקטיביות של התוכנית

תוכנית ציות

• תוכנית ציות: תוכנית שנועדה להתמודדות עם אתגרים תוך הפעלת גישה מבוססת סיכון בגיבוי ההנהלה
• תפקידו של דירקטוריון: קיום דיון בתוכנית שיבנה קצין הציות, קביעת מתכונתה ואופן יישומה
• תפקידו של קצין הציות: יישום תוכנית ציות לרגולציה ככלי לניהול תקין של הבנק וצמצום חשיפה משפטית

אתגרי דיני התחרות במציאות משתנה

• דיני תחרות נועדו להבטיח שוק חופשי ובריא, למנוע פגיעה בתחרות ולהגן על הצרכנים.
• הקורס מתמקד בהתמודדות המשפט עם המציאות המשתנה, בעיקר בתחום דיני התחרות, על רקע התפתחויות טכנולוגיות והמציאות הגלובלית.

השפעת האלגוריתמים על התחרות ומחירים

• התאמת מחירים מותרת, אך תיאום מחירים אסור.
• התאמת מחירים: עסק רשאי לשנות את מחיריו בהתאם למתחרים ללא תיאום מוקדם.
• שימוש באלגוריתמים לסריקה אוטומטית והתאמת מחירים בין מתחרים עלול להיחשב כהסדר כובל אסור.
• שימוש באתרי השוואת מחירים (כמו זאפ) חוקי, אך נדרש פיקוח משפטי כאשר האלגוריתם מבצע שינויים אוטומטיים במחירים מול המתחרים, ללא מעורבות אנושית.

קשיים באכיפה ופיקוח בעולם דיגיטלי וגלובלי

• עליית הרכישות באינטרנט (כ-50%-60% בישראל, בארה"ב אף יותר) יוצרת קושי לפקח על מחירים ועל התחרות.
• חברות בינלאומיות שפועלות בכמה מדינות יוצרות אתגר רגולטורי משפטי – קושי בפיקוח מקומי על פעולות גלובליות.

התפתחות דיני התחרות כתגובה למשברים כלכליים

• דיני תחרות התפתחו כתגובה למשברים כלכליים גדולים, לדוגמה המשבר הכלכלי העולמי ב-1929 לאחר מלחמת העולם הראשונה.
• תגובת המשפט למשבר הכלכלי הייתה תוכנית הניו-דיל (New Deal).
• המשבר בשנת 1929, הידוע כהשפל הגדול, נוצר צורך דחוף בהתערבות ממשלתית אפקטיבית כדי להתמודד עם הנזקים הכלכליים והחברתיים העצומים שנגרמו.
• תוכנית הניו דיל כללה שני מרכיבים מרכזיים: השקעה ממשלתית בתשתיות והתערבות משפטית ורגולטורית.
• השקעה ממשלתית בתשתיות: השקעה נרחבת בפרויקטים של תשתיות, במטרה לצמצם את האבטלה הגבוהה ולהניע את הכלכלה מחדש.

התערבות משפטית ורגולטורית

• התערבות משמעותית בדיני הכלכלה והתחרות, שהייתה נחוצה עקב ריכוזיות גבוהה בשווקים, כוח עודף של תאגידים ומונופולים ותחרות בלתי הוגנת.
• חיזוק חקיקת ההגבלים העסקיים (Antitrust Law) והגברת אכיפת חוקים נגד תאגידים גדולים שהיו בעלי כוח שוק משמעותי ופגעו בתחרות.
• הגברת האכיפה של חוקי ההגבלים העסקיים, בעיקר ה-Sherman Antitrust Act (1890) כדי לפרק מונופולים וקרטלים גדולים.
• יצירת מנגנוני פיקוח נוספים, כגון ה-Federal Trade Commission (FTC), שחוזקה במהלך התקופה, ונועדה לפקח על התחרות, לטפל בכוח שוק דומיננטי ולפקח על ההתנהלות העסקית באופן אקטיבי.
• המדיניות יצרה תקדים ברור במשפט הכלכלי המודרני לגבי תפקיד המדינה בהתערבות בשוק.
• הדגש היה על כך שרווחת הצרכנים (Consumer Welfare) היא המדד החשוב ביותר ליעילות השוק.
• המשבר הוביל להכרה בכך שריכוזיות ומונופולים מהווים סיכון מערכתי לכלכלה כולה.

גישות מרכזיות לדיני תחרות בעולם

• ארה"ב: מתמקדת בעיקר בפיקוח על מונופולים, פחות דגש על מיזוגים והסדרים כובלים.
• אירופה: מתמקדת במיזוגים ובהסדרים כובלים ובשימוש בדיני תחרות נגד חברות אמריקאיות כחלק ממאבק פוליטי-כלכלי.
• ישראל: שילוב בין השיטות עם דגש רב על רגולציה ומעקב אחר מיזוגים והסדרים כובלים.

מושגים מרכזיים בדיני התחרות

• הסדר כובל (קרטל): הסכמה בין מתחרים הפוגעת בתחרות – אסור משפטית ועשוי להוביל להליכים פליליים.
• מונופול: מצב שבו חברה אחת מחזיקה ביותר מ-50% מהשוק, או בכוח שוק משמעותי, עצם היותה מונופול אינו אסור, אך אסור לה לנצל מעמד זה לרעה.

שתי נקודות מרכזיות בממד הטכנולוגי של התחרות

1. כמות מידע בלתי מוגבלת (Abundance of Information)
   • הטכנולוגיה מאפשרת איסוף והפצה של מידע ללא גבולות.
   • בעבר, המידע עבר דרך גופים מבוקרים (מוציאים לאור), כיום כל אחד יכול לפרסם מידע באופן חופשי, אך עדיין קיימת השפעה של גופים בעלי אינטרסים.
2. פיקוח ובקרה על המידע (Supervision)
   • קיימים גורמים בעלי אינטרסים המעצבים ומשפיעים על המידע הציבורי הזמין, לדוגמה בפלטפורמות כמו טוויטר.

אינטליגנציה רגשית (EI) במערכות טכנולוגיות

• מערכות בינה מלאכותית (AI) כיום מתקדמות מאוד, אך אינן מסוגלות עדיין לאינטליגנציה רגשית מלאה.
• קיימת סכנה שמערכות AI יהיו "פסיכופתיות", ללא הבחנה מוסרית בין טוב לרע, ועלולות לבצע מניפולציות רגשיות.
• נדרשות רגולציות נוספות בתחום.

תפקידה של רשות התחרות

• אחת הבעיות בשוק התעופה בישראל כיום היא המחסור במתחרים, והיעדר כלים משפטיים אפקטיביים של רשות התחרות לשנות מצב זה.
• רשות התחרות אינה יכולה לקבוע מחירים.
• Compliance: תהליך פנימי בחברה להבטיח ציות לדיני התחרות
• ייעוץ משפטי מהותי: ייעוץ משפטי בנושא דיני התחרות בעסקאות
• עורכי הדין חייבים להיות מודעים להשלכות של אי-ציות לדיני התחרות.
• סעיף חוזי מומלץ בנושא דיני תחרות: עסקה מסחרית צריכה לכלול סעיף שמכיר בכך שהעסקה עשויה להידרש לאישור רשות התחרות.
• אי-הכנסת סעיף כזה עלולה להיחשב רשלנות מקצועית.

תפקיד הציבורי והתקשורתי בדיני התחרות

• השיח הציבורי בתחומים כמו טיסות ומזון מתאפיין בפופוליזם ובחוסר השפעה ממשית על התחרות.
• יכולתה של רשות התחרות להשפיע על מחירים מוגבלת, והיא אינה יכולה לקבוע את מחירי הטיסות או המזון.
• הפתרון לרוב הוא הוספת מתחרים חדשים לשוק.
• נקודת ההבדל בין מיזוגים בתחום דיני התחרות לבין מיזוגים ורכישות עסקיים (A&M): דיני התחרות מתמקדים בעיקר בצורך באישור מראש של רשות התחרות לפני השלמת העסקה, תוך דגש על ההשפעה התחרותית האפשרית של המיזוג.
• מיזוגים ורכישות (A&M) עוסקים בעיקר בהיבטים חוזיים ועסקיים.
• חוסר דיווח כנדרש עלול לגרור סנקציות מנהליות, אזרחיות ואף פליליות משמעותיות.
• סעיף דיני תחרות: כיום מקובל להוסיף בכל חוזה מסחרי "סעיף דיני תחרות" הקובע כי אם רשות התחרות תתערב או תתנה תנאים לאישור העסקה, הדבר לא יהווה הפרה חוזית.

גישות סותרות ביחס לטכנולוגיה והשפעותיה

• גישה חיובית (אופטימית) – הטכנולוגיה נתפסת כהזדמנות אדירה להתקדמות (לדוגמה: חזון "מסע בין כוכבים").
• גישה שלילית (פסימית) – הטכנולוגיה נתפסת כמסוכנת ואף הרסנית (לדוגמה: "הגולם מפראג", "מלחמת הכוכבים").

רגולציה ואסדרה של שווקים

• ב-17.01.2025 תתקיים הרצאת אורח של ד"ר שלומי פריזט, לשעבר הכלכלן הראשי של רשות התחרות, וכיום מומחה לניתוח כלכלי של תיקים תחרותיים מורכבים.

חשיבות הניתוח הכלכלי בדיני תחרות

• הניתוח הכלכלי מאפשר לרגולטור לקבוע אם קיימת פגיעה בתחרות בשוק מסוים, על סמך בדיקת מספר השחקנים בשוק, מידת הרווחיות שלהם, ומידת הריכוזיות.

מושגים מרכזיים בדיני תחרות – מחיר מופרז ומחיר טורפני

• מחיר מופרז (Excessive Pricing) – מצב שבו חברה קובעת מחיר גבוה משמעותית מהמחיר שהיה נקבע בתנאי תחרות חופשית.
• מחיר טורפני (Predatory Pricing) – מצב הפוך בו חברה חזקה מורידה את מחיר מוצר מתחת לעלותו, בכוונה לפגוע במתחרים קטנים שלא יכולים לעמוד בהפסדים.

האתגר הטכנולוגי והסינגולריות

• הטכנולוגיה המתקדמת יוצרת אתגרים חדשים בתחום דיני התחרות, במיוחד בנושא השימוש באלגוריתמים שעלולים ליצור תיאום מחירים סמוי.
• אתגר נוסף הוא הגעה עתידית לסינגולריות טכנולוגית – שלב שבו מערכות בינה מלאכותית (AI) מגיעות לרמת אינטליגנציה אנושית (HLMI) ואף עוברות אותה.

גישות רגולטוריות במזרח ובמערב

• הגישה המערבית – חשדנית כלפי הטכנולוגיה, נוטה לעודף רגולציה, ומניחה שטכנולוגיה עשויה להיות מסוכנת ויש לשלוט בה באופן קפדני.
• הגישה המזרחית (לדוגמה: יפן וסין) – חיובית ואופטימית, פתוחה יותר לחידושים טכנולוגיים, רואה בטכנולוגיה הזדמנות לצמיחה ופחות נוטה לפיקוח רגולטורי כבד.

הבדלים מרכזיים בין הגישה האמריקאית לאירופאית בדיני התחרות

1. הגישה האמריקאית לדיני התחרות מתמקדת בעיקר בפיקוח על מונופולים וניצול לרעה של כוח שוק, והיא פחות עוסקת במיזוגים והסדרים כובלים.
2. מנגד, הגישה האירופאית עושה שימוש בדיני התחרות ככלי אסטרטגי נרחב, בין היתר על מנת לפקח על מיזוגים והסדרים כובלים, ולעיתים אף לשמש ככלי מדיני-כלכלי מול ארה"ב.
3. מדינת ישראל אימצה גישה משולבת עם נטייה ברורה לכיוון הגישה האירופאית, תוך דגש על רגולציה נרחבת ואכיפה מחמירה בתחום המיזוגים וההסדרים הכובלים.

עודף רגולציה והתנגשות רגולטורים בישראל

• הבעיה נובעת מהרחבת כוחם של גורמי הרגולציה והיועץ המשפטי לממשלה (היועמ"ש), שמתערבים לעיתים יתר על המידה ויוצרים חוסר ודאות משפטית ועלויות חברתיות וכלכליות משמעותיות.
• הוצע פתרון לאיזון – כהונה קצובה ליועמ"ש (לדוגמה 6 שנים) כדי למנוע ריכוז יתר של כוח ולהבטיח יציבות רגולטורית ארוכת טווח.

השפעת הגלובליזציה על הרגולציה ואכיפת דיני התחרות

• הגלובליזציה מייצרת קושי נוסף באכיפת דיני התחרות, שכן פעילותן של חברות ענק גלובליות כמו אמזון ופייסבוק מתפרסת על פני מדינות רבות.
• הרגולטור המקומי נדרש להתמודד עם שאלות מורכבות, כגון האם השוק הדיגיטלי (E-commerce) הוא שוק עצמאי לצורך ניתוח תחרותי, ואיך למנוע ניצול כוח שוק של ענקיות טכנולוגיה בתחומים שבהם הן מחזיקות במונופול (לדוגמה, שירותי הענן של AWS).
• היועץ המשפטי לממשלה (היועמ"ש) במסגרת הרגולציה בישראל - תפקידו הורחב משמעותית בעשורים האחרונים והוא התערב בתחומים שונים עקב ואקום שלטוני או חוסר עשייה מצד השרים.

איזון בין רגולציה לשוק חופשי על פי מילטון פרידמן

• מילטון פרידמן טוען שרגולציה מינימלית ומדודה הכרחית לשם שמירת האיזון בין יציבות השוק לבין החופש הכלכלי של הפרט.

אתגרי הבינה המלאכותית (AI) והרגולציה העתידית

• מערכות AI מתקדמות מעוררות חששות נוספים מעבר לתיאום מחירים סמוי.
• תפקיד הרגולטור יהיה לייצר מנגנוני פיקוח מתאימים ולקבוע כללים שיגבילו ויפקחו על פעולות ה-AI, במיוחד בתחומים בהם הפגיעה בצרכן או בתחרות עלולה להיות משמעותית. לדוגמה, קביעת סטנדרטים של שקיפות ואחריות משפטית על פעולות האלגוריתמים.

רשות התחרות בישראל

• רשות התחרות הוקמה בשנת 1994 ומטרתה לאכוף את דיני התחרות בישראל ולשמור על השווקים חופשיים ותחרותיים.
• הרשות פועלת מכוח שלושה חוקים מרכזיים: חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988, חוק המזון וחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות.
• הרשות מתוקצבת בכ-62 מיליון ₪ בשנה ומעסיקה כ-130 עובדים.

המבנה הארגוני של רשות התחרות

• המחלקה המשפטית – עוסקת באכיפה מנהלית ופלילית של דיני התחרות.
• מחלקת חקירות ומודיעין – אחראית לאיסוף ראיות והכנת תיקי חקירה.
• חטיבת הריכוזיות – עוסקת במניעת ריכוזיות יתר במשק.
• מחלקת שווקים – מאשרת עסקאות גדולות ומיזוגים.
• המחלקה הכלכלית – מייעצת ומנתחת היבטים כלכליים של סוגיות משפטיות.

ארבעה תחומי פעילות מרכזיים של רשות התחרות

1. רישוי עסקאות ומיזוגים – מתן אישורים לעסקאות מיזוג או רכישה.
2. אכיפה פלילית ומנהלית – כנגד עבירות בתחום התחרות.
3. קידום התחרות – באמצעות יצירת תנאים המעודדים תחרות.
4. מחקרי שוק – ניתוח מגמות ונתונים בשווקים השונים.

תחום המיזוגים לפי חוק התחרות

• לפי חוק התחרות, "מיזוג" הוא מושג רחב הכולל רכישה ישירה או עקיפה של עיקר נכסי חברה, רכישת מניות המקנות יותר מרבע מזכויות ההצבעה או השתתפות של יותר מ-25% ברווחי החברה.
• קיימת חובת דיווח לרשות כאשר מתקיים סף מסוים. משך הבדיקה עד 150 יום וניתן להאריך תקופה זו בהסכמת הצדדים.
• לממונה יש שלוש אפשרויות: לאשר את המיזוג, לדחות את המיזוג, לאשר את המיזוג בכפוף לתנאים (למשל, מכירת נכסים לגורם שלישי).

הסדרים כובלים (קרטלים)

• הסדר כובל הוא הסדר בין שני גורמים עסקיים ומעלה, המגביל את התחרות החופשית בשוק באופן שעלול לפגוע בצרכנים.
• החוק מגדיר 4 חזקות חלוטות להסדר כובל: הסדר לגבי מחיר (החמור ביותר), הסדר לגבי רווח שיופק, חלוקת שוק בין המתחרים והסדר לגבי כמות, איכות או סוג המוצרים או השירותים.
• הטיפול בהסדרים כובלים מתבצע בעיקר באמצעות אכיפה פלילית כאשר העונש המקסימלי לעבירת קרטל הוא 5 שנות מאסר.

מונופולין והסדרתו

• לפי חוק התחרות, מונופולין מוגדר בשני תנאים חלופיים: מי שמחזיק מעל 50% מנתח השוק ומי שיש לו כוח שוק משמעותי, באופן שיכול להעלות מחירים ללא איבוד לקוחות.
• להיות מונופולין אינו עבירה; העבירה היא ניצול לרעה של מעמד המונופולין.

אכיפה מנהלית ועיצומים כספיים

• רשות התחרות יכולה להטיל עיצומים כספיים משמעותיים – עד 8% מהמחזור הכספי של התאגיד או עד תקרה של 111 מיליון ש"ח.
• חברת החשמל ביצעה פעולות הפוגעות בתחרות כשהפסיקה שירות ייחודי של "מנהל תיק לקוח" ללקוחות שעברו ליצרני חשמל פרטיים, ורשות התחרות הטילה עיצום של 13 מיליון ₪.

רפורמת שטרום

• רפורמה משמעותית שנועדה להגביר את התחרות במערכת הבנקאית והפיננסית בישראל, בעיקר בתחום האשראי.
• לאומי נדרש למכור את לאומי קארד (שכיום נקראת MAX) והפועלים נדרש למכור את ישראכרט.
• המטרה: למנוע ריכוזיות במערכת הפיננסית ולאפשר לחברות כרטיסי האשראי להתחרות בבנקים במתן אשראי, ולא להיות בשליטתם.
• הגברת התחרות באשראי הצרכני: פתיחת שוק האשראי הצרכני לתחרות מצד גופים חוץ-בנקאיים, כולל חברות כרטיסי אשראי וגופים נוספים.
• שיתוף במידע פיננסי: הקמת מערכת נתוני אשראי (באמצעות בנק ישראל), שתאפשר לגופים הפיננסיים גישה למידע על היסטוריית האשראי של לקוחות, כדי להגביר תחרות ולשפר תנאים ללקוחות (ריביות, תנאי החזר).
• מטרת הרפורמה*:
• צמצום ריכוזיות במערכת הבנקאית.
• הגדלת מגוון האפשרויות לצרכנים.
• הורדת מחירים והגברת שקיפות בשוק הפיננסי.

הגדרת מיזוג לפי חוק התחרות הכלכלית

• סעיף 1 לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 מגדיר "מיזוג חברות" באופן רחב: רכישת עיקר נכסי חברה בידי חברה אחרת או רכישת מניות בחברה אחרת המקנות לחברה הרוכשת יותר מרבע מהערך הנקוב של הון המניות המוצא, יותר מרבע מכוח ההצבעה באסיפה הכללית, כוח למנות יותר מרבע מהדירקטורים וזכות להשתתף ביותר מרבע מהרווחים. הערה: הרכישה יכולה להיות ישירה, עקיפה או באמצעות חוזה.
• בית המשפט העליון קבע פרשנות מרחיבה: גם רכישה של פחות מ-25% יכולה להיחשב כמיזוג, אם הרוכש מקבל שליטה מהותית או זכות וטו משמעותית בהחלטות החברה (למשל, זכות וטו על החלטות דירקטוריון או השפעה מהותית על ניהול החברה).

מיזוגים – היגיון כלכלי מול סיכון תחרותי

• בעולם דיני התחרות, מיזוג נחשב בדרך כלל לתופעה חיובית שמעודדת יעילות כלכלית וצמיחה, וזאת בניגוד להסדר כובל (קרטל) הנתפס כשלילי ופוגע בתחרות.

שלושת ה"מסננות" לבדיקת מיזוגים

• מסננת ראשונה – הגדרת מיזוג: הבדיקה הראשונית עוסקת בשאלה האם הפעולה נכנסת להגדרת "מיזוג חברות" לפי החוק.
• מסננת שנייה – חובת הדיווח לפי סעיף 17 לחוק התחרות: המיזוג מחייב דיווח לרשות התחרות כאשר מתקיימים אחד מהתנאים הבאים – כתוצאה מהמיזוג תיווצר חברה שתחזיק במעמד מונופול בשוק, מחזור המכירות המשותף של החברות הוא משמעותי ועולה על 361 מיליון ₪ בשנה ולפחות אחת מהחברות המתמזגות היא כבר מונופול בשוק הרלוונטי.
• מסגרת משפטית להתנגדות או אישור מיזוג (סעיף 21 לחוק התחרות): הממונה על התחרות רשאית להתנגד למיזוג או להתנותו בתנאים אם קיים חשש סביר לפגיעה משמעותית במחיר המוצר או השירות, איכות המוצר או השירות, וכמות וסדירות אספקה.
• החלטת הממונה מתפרסמת ברשומות ובעיתונות היומית. ניתן לערער על החלטת הממונה לבית הדין לתחרות בירושלים ומשם לבית המשפט העליון.

הבחנה בין מיזוג להסדר כובל (קרטל)

• ברמה התיאורטית, כל מיזוג אופקי בין מתחרים יכול להתפרש כהסדר כובל.
• הליך בדיקת המיזוג מתבצע על ידי עורכי דין ויועצים חיצוניים, הפועלים כצד שלישי ניטרלי, ולא על ידי הנהלת החברות.
• מיזוג אופקי = מיזוג בין מתחרים.
• מיזוג אנכי = מיזוג בין ספק ללקוח.
• הסדר כובל (קרטל) = תיאום לא חוקי בין חברות נפרדות, כדי למנוע תחרות.
• מיזוג חייב אישור הממונה על התחרות. קרטל = אסור תמיד.

השקעה פיננסית במתחרה והשפעתה על תחרות

• כאשר בעל שליטה משקיע או מלווה כסף לחברה שמתחרה בעסק אחר שבבעלותו, יש חשש אמיתי שייפגע בתחרות כדי להגן על ההשקעה שלו.
• אם בעל שליטה בבנק הוא גם בעל שליטה בחברת תקשורת, והבנק מעניק הלוואה למתחרה של החברה שבשליטתו, נוצרת בעיה פוטנציאלית של פגיעה בתחרות.

המתיחות בין ארה"ב לסין והשפעותיה

• היחסים הבינלאומיים בין ארצות הברית לסין, המאופיינים במתיחות הולכת וגוברת, מגדירים כיום את האופי של התחרות הטכנולוגית הגלובלית, כגון במקרים של חברות כמו אינווידיה (NVIDIA).
• ארה"ב מנסה למנוע העברת טכנולוגיות אלו לסין על מנת לשמר את יתרונה האסטרטגי.

סוגיית טאיוואן והשפעתה על שוק השבבים העולמי

• טאיוואן אחראית על כ-80% מייצור השבבים בעולם, ולכן כל שינוי במעמדה הפוליטי או הכלכלי עלול להוביל לזעזוע גלובלי.

כוחה של הכלכלה האמריקאית והשפעתה על שוק הטכנולוגיה

• היתרון המשמעותי של ארה"ב בשוק הטכנולוגיה נובע מהיותה כלכלת סיסטם, מה שמעניק לארה"ב מנוף לחץ רב עוצמה מול חברות רב-לאומיות.

השלכות של הגבלות בינלאומיות על חברות גלובליות

• חברות גלובליות נאלצות לפתח אסטרטגיות מורכבות מאוד לשם פעילות מקבילה בשני השווקים, כגון חברת אינווידיה (NVIDIA).

השפעת המתיחות הבינלאומית על דיני התחרות בישראל

• המסגרת הנורמטיבית העיקרית לדיני התחרות בישראל היא חוק התחרות הכלכלית, תשמ"ח-1988.
• לפי החוק והפסיקה, כדי שייקבע כי מדובר בהסדר כובל, צריכים להתקיים במצטבר ארבעה תנאים: הסדר בין בני אדם או תאגידים, ההסדר עלול לפגוע בתחרות, הגבלה עצמית של הצדדים להסדר והפגיעה עלולה להשפיע על השוק או על הציבור.
• דיני התחרות בישראל מתרחבים גם מעבר לתאגידים מסחריים וכוללים כיום גם גופים לא עסקיים לכאורה, כגון עמותות, מוסדות ציבוריים ואוניברסיטאות.

אתגרים חדשים בדיני התחרות כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית

• מונופולים טכנולוגיים ותמחור אלגוריתמי, למשל בשימוש באלגוריתמים לקביעת מחירים העלולים ליצור מניפולציות שוק אנטי-תחרותיות.
• קשיי האכיפה נגד מונופולים דיגיטליים, למשל כתוצאה משליטה במידע, תמחור מותאם-משתמש וחסמי כניסה משמעותיים.
• הערכת נזק לתחרות בכלכלה הדיגיטלית, למשל בשימוש באלגוריתמים ובמונופולים טכנולוגיים.

השפעת המתיחות הבינלאומית על דיני התחרות בישראל

• המתיחות בין המעצמות (ארה"ב וסין) יוצרת אילוצים גם על חברות ישראליות, אשר מוצאות עצמן נתונות ללחצים ודרישות רגולטוריות בינלאומיות סותרות.

שקיפות ודיאלוג עם השוק בישראל

• רשות התחרות מקיימת דיאלוג מתמשך עם השוק הישראלי במטרה להבהיר את הציפיות הרגולטוריות ולסייע לשחקנים בשוק להתאים את פעילותם לדרישות החוק, באופן שמגביר את יעילות האכיפה ומאפשר פעולה מיטבית של השוק.

חשיבות אסטרטגית של טאיוואן בתחרות הבינלאומית

• טאיוואן מייצרת כ-80% מהשבבים המתקדמים בעולם, מה שהופך אותה לאזור בעל חשיבות אסטרטגית גבוהה במיוחד.

אתגרי האכיפה של דיני התחרות בעידן הטכנולוגי

• קנוניה אלגוריתמית (Algorithmic Collusion) – מצב שבו תיאום מחירים נעשה על ידי אלגוריתמים ללא מגע ישיר בין בני אדם, מצב המקשה מאוד על ההוכחה המשפטית של "כוונה" או "הסכמה" הנדרשות להסדר כובל.

פסיקות מרכזיות בישראל

• פסק דין שופרסל נ' רשות ההגבלים העסקיים (2022) – עסק בשימוש בטכנ