שינוי דיגיטלי בעסקים בבניין

השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית בארגונים על מנת לשפר תהליכים ויעילות.

היתרון היחסי שיש לארגון באמצעות הטמעת טכנולוגיה דיגיטלית בהשוואה למתחרים.

השפעת גורמים טכנולוגיים על תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית.

עלות הכרוכה בהחדרת טכנולוגיה דיגיטלית לארגון.

היכולת של הארגון להסתגל ולטמוע טכנולוגיה דיגיטלית.

אסטרטגיה ברורה להטמעת טכנולוגיה דיגיטלית לאורך זמן.

תמיכה של גורמים בכירים בהטמעת דיגיטציה.

השפעת הלחץ מהסביבה החיצונית (מתחרים, שותפים, מדיניות) על טרנספורמציה דיגיטלית.

השינוי הדיגיטלי הוא תהליך של שינוי יסודי בתהליכים עסקיים באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות, כמו בינה מלאכותית, ניתוח נתונים, ענן וחיישנים.

מחקר זה בודק את גורמי ההשפעה על שינוי דיגיטלי בחברות בנייה, תוך שימוש בשתי שיטות ניתוח.

מחקר זה משתמש בשתי שיטות סטטיסטיות: מודל מבני של משתנים חלקיים (PLS-SEM) וניתוח איכותי כמותי באמצעות קבוצות מעורפלות (fsQCA).

תמיכה מנהלית עליונה, תמיכה מדיניותית, תרבות ארגונית, תשתיות דיגיטליות, ידע דיגיטלי, תרבות חדשנות, ומנהיגות דיגיטלית.

מסלול אחד שמוביל לשינוי דיגיטלי ברמה גבוהה, ושלושה מסלולים שמובילים לשינוי דיגיטלי ברמה נמוכה.

מנהיגות דיגיטלית היא תמיכה משמעותית עבור שינוי דיגיטלי.

התוצאות של המחקר עשויות לתרום להבנה עמוקה יותר של שינוי דיגיטלי בחברות בנייה.

מחקר זה ייתן בסיס להתקדמות ויישום של שינוי דיגיטלי בחברות בנייה.

שינוי תהליכי בעסקי בנייה שנובע משילוב טכנולוגיה דיגיטלית בכל שלבי הייצור, הפעילות, תכנון הפרויקט, הבנייה והתחזוקה, תוך יצירת שינויים ארגוניים למען רווחיות ויתרון תחרותי.

מחקר קיים מתמקד בעיקר בהגדרת דיגיטציה מנקודת מבט של שינוי טכנולוגי וארגוני.

תהליך של טרנספורמציה דיגיטלית כולל אימוץ טכנולוגיה דיגיטלית ושינוי ארגוני כמרכיבים חיוניים.

שינויים בניהול הבנייה המושפעים מטכנולוגיה דיגיטלית.

שימוש בבינה מלאכותית (AI) לדגם, לחזות ולשפר בעיות לאורך כל תהליך הבנייה באמצעות ניתוח נתונים.

תהליך של התאמה ארגונית לטרנספורמציה דיגיטלית.

טכנולוגיה דיגיטלית גורמת לחדשנות פורצת דרך בתוך ארגונים, שיכולה להשפיע לטובה או לרעה על טרנספורמציה דיגיטלית.

טרנספורמציה דיגיטלית גורמת לשינויים ברמות שונות בארגונים.

טכנולוגיות דיגיטליות, כמו BIM, אינטרנט של הדברים, נתונים גדולים, מדיה חברתית וטכנולוגיית אבטחת רשת, משחקות תפקיד חשוב בקידום טרנספורמציה דיגיטלית בארגונים.

למרות חשיבותן, השימוש בטכנולוגיות דיגיטליות בתעשיית הבנייה עדיין נמוך יחסית. לא נוצר שינוי מהותי בדרך הייצור של פרויקטים הנדסיים.

חברות עם רמות גבוהות יותר של שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית הן בעלות בסיס טכנולוגי טוב יותר לטרנספורמציה דיגיטלית, והן נוטות יותר לקבל וליישם טכנולוגיות חדשות.

היתרון היחסי מתאר את היתרונות שיש לחברה מאמץ טכנולוגיה חדשנית, מעבר למצב הקיים.

מחקרים קודמים הראו כי טרנספורמציה דיגיטלית יכולה לשנות דגמי עסקיים ארגוניים, לעזור לחברות לחסוך בעלויות, לשפר את יעילות התפעול, להשיג ביצועים עסקיים משופרים וליצור יתרון תחרותי לחברות.

חברות זקוקות לשילוב עמוק של טכנולוגיית נתונים כדי לקדם חדשנות טכנולוגית דיגיטלית ולשפר את התחרותיות הליבה שלהן, ובכך לקדם טרנספורמציה דיגיטלית.

שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית הוא בעל השפעה חיובית על טרנספורמציה דיגיטלית של חברות בנייה.

חברות בנייה צריכות לשפר את היכולות שלהן להתאים לשינויים טכנולוגיים במהירות ולאמצן טכנולוגיות חדשות כדי להוביל את התפתחות התחום.

ההשקעה הכספית של עסק בהטמעת טכנולוגיות דיגיטליות. עלויות אלו כוללות את מחיר הטכנולוגיה עצמה, כמו גם עלויות תפעול ותחזוקה.

יכולתו של עסק להטמיע טכנולוגיות דיגיטליות בצורה יעילה. יכולת זו כוללת הבנה של הטכנולוגיה עצמה, יחד עם יכולות ניהוליות וידע טכני.

העובדים בחברה בעלי ידע מיומנויות וניסיון בתחום הטכנולוגיה הדיגיטלית. עובדים אלה יכולים להוביל את תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית.

תהליך של שינוי ארגוני במסגרת חברה, המתמקד בהטמעה של טכנולוגיות חדשות לשיפור הפעילות, השירותים או המוצרים. תהליך זה כולל את השינוי התרבותי בחברה, את שיפור התשתיות והמערכות, ואת הכשרת העובדים.

ההשפעה שיש לעובדים דיגיטליים על היכולת של חברה לעבור טרנספורמציה דיגיטלית. ההשפעה הזו יכולה להיות חיובית או שלילית, תלוי ביכולות של העובדים,

יכולות ייצור או ביצוע של משימות הקשורות לטכנולוגיה דיגיטלית. יכולות אלו כוללות את השליטה על תוכנות, ידע בניתוח נתונים, והבנת מערכות דיגיטלית.

עלות גבוהה של טכנולוגיה דיגיטלית יכולה לעכב את קבלת ההחלטות של עסק להשקיע בטכנולוגיה.

מערכת יחסים הדדית בין עלות דיגיטלית ליכולות הדיגיטליות של העובדים. עלות גבוהה יכולה לשנע מודעות לצורך בפיתוח יכולות דיגיטליות.

בדיקת התוקף המבחין בודקת האם משתנים נמדדים באופן ייחודי, ללא חפיפה מוגזמת עם משתנים אחרים. היא מבטיחה שכל משתנה מודד רעיון ספציפי ושונה משאר המשתנים.

בשיטה זו, שורש הריבוע הממוצע (AVE) של כל משתנה צריך להיות גדול יותר מהערך המוחלט של מקדם המתאם של פירסון בין המשתנה הזה למשתנים אחרים. בנוסף, טעינת המשתנה העיקרית צריכה להיות גבוהה יותר מזו של המשתנים האחרים. אם שני התנאים האלו מתקיימים, יש תוקף מבחין.

בדיקת תוקף המבחין היא חשובה כי היא מבטיחה שמחקר מודד את מה שהוא אמור למדוד, מבלי לבלבל בין משתנים שונים. היא מאפשרת להסיק מסקנות משמעותיות יותר מהמחקר.

R² מודד כמה מהשונות של משתנה תלוי מוסברת על ידי המשתנים הבלתי תלויים. ערך R² גבוה מצביע על כוח הסברתי גבוה של הדגם.

Q² מודד את יכולתו של הדגם לחזות ערכי משתנים תלויים חדשים. ערך Q² גבוה מייצג מודל מדויק וחזק יותר.

f² מודד את גודל האפקט של משתנה בלתי תלוי על משתנה תלוי. ערך f² גבוה מראה שמשתנה בלתי תלוי בעל אפקט משמעותי על המשתנה התלוי.

השיטה מבוססת על הנחות סטטיסטיות. היא רגישה לטעויות מדידה ופתוחה לפרשנויות שונות. חשוב להבין את מגבלות השיטה ולפרש את תוצאותיה בזהירות.

PLS-SEM היא שיטה סטטיסטית עבור מודלים מבניים. היא מתאימה למחקרים עם מספר רב של משתנים ועם נתונים לא נורמליים. שיטה זו נהוגה בעיקר בתחום ניהול ומדעי החברה.