פסיכולוגיה חברתית אחרי מלחמת העולם השנייה

מבוא לפסיכולוגיה של התקשורת

• פסיכולוגיה היא מדע העוסק בחקר התנהגות ותהליכים מנטליים.
• תחומי פסיכולוגיה שונים, כמו פסיכולוגיה קוגניטיבית (זיכרון, קשב), חברתית (חברה ואנשים), התפתחותית ועוד.
• פסיכולוגיה ביולוגית/פיזיולוגית חוקרת את הקשר בין תהליכים ביולוגיים להתנהגות (כמו חלומות).
• פסיכולוגיה התפתחותית חוקרת את התפתחות האדם מלידה ועד זקנה.
• פסיכולוגיה חברתית חוקרת את יחסי הגומלין בין הפרט לסביבתו.
• פסיכולוגיה של האישיות חוקרת את המחשבות, הרגשות וההתנהגות המגדירים את סגנון האישיות של אדם.
• פסיכולוגיה אבנורמלית חוקרת הפרעות נפשיות וסטיות מהנורמה.
• הפסיכולוגיה התפתחה מתורת הפילוסופיה לאורך השנים.
• פרויד עסק בתת מודע והשפעתו על החיים המודעים.
• הגישה הביהביוריסטית (התנהגותית) התמקדה בחקר התנהגות ניתנת לצפייה.

פסיכולוגיה של התקשורת (החיבור בין פסיכולוגיה לתקשורת)

• תקשורת היא העברת מסרים בין אנשים בעלי משמעות משותפת.
• מחקרים בולטים בפסיכולוגיה החברתית השפיעו על שדות מחקר רבים, כולל תקשורת.
• ניסוי אש (1951): בדק קונפורמיות, הדגיש את השפעת הרוב.
• ניסוי מילגרם (1961): בדק ציות לסמכות, וזיהה את גודל השפעת הסמכות על ההתנהגות.
• ניסוי זימברדו (1971): גילה את תפקיד הסיטואציה בהתנהגות אנושית.
• נוכחות אחרים יכולה להשפיע על נכונות לעזור (אפקט הצופה מהצד).

פסיכולוגיה של השפעה חברתית

• קונפורמיות: עמידה בתלם דורות, התאמת התנהגות לחשיבה או התנהגות הרוב.
• ציות לסמכות: עשיית מה שאומרים לך לעשות, גם אם זה לא נראה לך נכון.
• השפעת סיטואציה: ההתנהגות של אדם מושפעת מאוד מהסיטואציה בה הוא נמצא.

ניסויי שפעה

• ניסוי אש (1951) חִקר את תופעת הקונפורמיות ומה גורם לה.
• ניסוי מילגרם (1961) בדק כיצד אנשים מצייתים לסמכות, גם כאשר זה מוביל לתוצאות לא אתיות.
• ניסוי זימברדו (1971) חקר כיצד סיטואציות מסוימות משפיעות על התנהגות אנושית, כולל את השפעתם של סמלים על התנהגות (כמו מדי אסיר או סוהר).

תיאוריות/מודלים/הסברים בפסיכולוגיה של התקשורת המתבססים על פסיכולוגיה

• תיאוריית השימושים והסיפוקים - אנשים בוחרים את מקורות המידע המתאימים לצרכיהם.
• תיאוריית הצרכים של מאסלו - אנשים מונעים על ידי צרכים בסיסיים, צרכים חברתיים וצרכים של הגשמה עצמית.
• תיאוריית אישיות הומניסטית (קרל רוג'רס) - אנשים בוחרים את אופציות המדיה כדי לספק את צרכיהם.
• תיאוריית ניהול מצב הרוח - אנשים בוחרים צריכת מידע בהתאם למצב רוחם.
• הבניית המציאות – תהליך שבו אנשים בונים את תפיסת המציאות שלהם על סמך התנהגויות ומידע קבלו.
• הבנת תפקידם של סוכנים שונים, ערוצים, קהל יעד, מידע וכו.

שכנוע ושינוי עמדות

• 3 רכיבים לעמדה: רכיב קוגניטיבי, רכיב רגשי, רכיב התנהגותי.
• 3 סוגי עמדות שאנשים מאמצים מתוך רצון לספק מישהו:
  • התרצות
  • הזדהות
  • הפנמה
• טקטיקות שכנוע, למשל:
  • הסחה (מניפולציה)
  • רגל בדלת (בקשה מדורגת)
  • דלת בפרצוף (עקרון הדדיות)
  • כדור נמוך להמשך
• גורמים משפיעים על שכנוע:
  • אמינות
  • סמכות
  • סגנון דיבור
  • עמדות נגדיות לאינטרס אישי
  • אטרקטיביות
  • מסר (היגיון/רגש, חד/דו-צדדי)
  • אווירה נעימה/מאיימת
  • זמינות מידע

עמדות והתנהגות

• האם עמדות מנבאות התנהגות? מחקרים מראים כי פערים רבים בין עמדות והתנהגויות.
• 3 גורמים חשובים כדי שיהיה קשר בין עמדות והתנהגויות:
  • עוצמת העמדה.
  • מספר תנאים חיצוניים.
  • התנהגויות ספציפיות.

סכמות והיוריסטיקות

• איך אנחנו מסננים וארגונים מידע:
• סכמה: מכלול ידע על אדם או אובייקט.
• סכמות אישיות, על העצמי, סטריאוטיפים וסכמות קוגניטיביות (כללי אצבע).
• יוריסטיקות ניתנות לשימוש להחלטות מהירות (יציגות, זמינות, הדמיה).

פסיכולוגיה קיברנטית

• תחום פסיכולוגי העוסק בהשפעות הטכנולוגיה, ובייחוד האינטרנט, על נפש האדם.
• תופעות רלוונטיות: FOMO, מניפולציות, הפרעות שינה, דימוי עצמי נמוך, בידוד חברתי.
• טיפולי בינה מלאכותית, כמו Woebot, מספקות אפשרויות חדשות לטיפול נפשי.
• חשוב לנטרל את השפעת הסביבה על העמדות ושיפוטים, ולבחון את עוצמתם, ודרך העברתן.

מושג העצמי

• מושג העצמי כולל את המידע שהאדם יודע, מביר, חושב ומאמין על עצמו.
• מושג העצמי מורכב מזהות אישית (תכונות) וזהות חברתית (קבוצות חברתיות).
• גורמים משפיעים על מושג העצמי:
  • יחסים עם בני אדם אחרים.
  • הקשר התרבותי (אינדיבידואליזם לקולקטיביזם).
  • הקשר החברתי המיידי.
• מורכבות העצמי - מספר ההיבטים שהאדם רואה בעצמו, וקישור ביניהם.
• פערים בעצמי – פער בין עצמי ממשי לעצמי אידאלי, נדרש, מסוגל ועתידי.

מודעות עצמית

• מודעות עצמית גבוהה - אנשים עסוקים בעצמם, בדימוי שלהם.
• מודעות עצמית גבוהה ציבורית - אנשים עסוקים כיצד אחרים רואים אותם.
• מודעות עצמית נמוכה - אנשים פחות עסוקים בעצמם.
• צרכים קשורים לעצמי:
  • מידע מדויק על העצמי.
  • האדרת העצמי.
  • הימנעות מעמימות.
  • ייחודיות.

צפייה בטלוויזיה

• השפעות שליליות של צפייה בטלוויזיה: -אלימות (למידה, עוררות, קתרזיס).
• פרסום (מניפולציות, עיוות תפיסת מציאות).
• מיניות (חשיפה, עיוות תפיסת מציאות).
• השפעות חיוביות (תכנים חינוכיים, יחסים פארה-חברתיים).

יחסים פארה חברתיים

• יחסים חד צדדיים עם דמויות בתקשורת ללא קשר מציאותי.
• יכול ליצור תחושת חיבור, אבל יכול גם להחליף קשרים אנושיים אמיתיים.
• עוצמת היחסים משפיעה על עוצמת פרידה מדמות בדיונית.