התערבות ממשלתית, כוח שוק ופדיון שולי

בטח, הנה הערות למידה מפורטת של הטקסט שספקת:

• הטקסט עוסק בדיני תחרות, עקומת הביקוש, עקומת ההיצע, התערבות ,מונופולים וכד'.

עקומת ביקוש

• העדפות אישיות שונות משפיעות על הסכום שאנשים מוכנים לשלם עבור מוצר.
• עקומת הביקוש ממפה את ההעדפות הללו.
• באופן אינטואיטיבי הכמות נתפסת כפונקציה של המחיר, אבל בפועל המחיר מושפע מהכמות.
• עקומת הביקוש יורדת משמאל לימין, ציר ה-X מייצג את הכמות וציר ה-Y את המחיר.
• קיים יחס הפוך בין כמות המוצר למחירו.

גמישות

• מודדת את הרגישות של המחיר לשינויים בכמות.
• גמישות הביקוש משפיעה על ההחלטה של מונופול לתמחר גבוה או נמוך מהמחיר התחרותי.
• ביקוש גמיש יגרום לעליית מחיר זניחה, וביקוש קשיח מאפשר תיאורטית להעלות את המחיר עד אין סוף.
• עקומת ביקוש קשיחה לחלוטין אינה קיימת, אלא רק עקומות קשיחות ברמה מסוימת, גם למוצר מציל חיים יש גבול ביקוש בכמות, או בשל מחסור בכסף.
• עקומת ביקוש גמישה לחלוטין מייצגת מוצר בעל מחיר קבוע עבור כולם, כמו שטר, אבל גם היא לא קיימת במציאות.
• צורת העקומה יכולה להשתנות, והירידה אינה בהכרח אחידה.

עקומת היצע

• מתארת את עלות הייצור של יחידה נוספת, זהה לעקומת העלות השולית.
• העלות השולית עולה עם כל יחידה נוספת, כי משתמשים באמצעי ייצור פחות יעילים.
• עקומת ההיצע עולה כי כל שדה שנבחר הוא פחות טוב מקודמו (קרקע, מזג אוויר וכו).
• לעיתים יש חלק יורד בהתחלה, עקב עלויות קודמות שלא משתנות, אך בסוף היעילות יורדת.
• כשייצור יחידה עולה פחות מערכה עבור קונה, הרווחה החברתית גדלה. מעבר לנקודה זו, הייצור אינו יעיל.
• ייצור מתחת לכמות האופטימלית מבזבז פוטנציאל חברתי, ומעליה יש בזבוז חברתי.
• מנגנון תכנון מרכזי אינו יעיל בגלל בעיות כמו אמינות המידע, עלות מנגנון, שינויים ובעיות של "בחירה ציבורית".
• התחרות מביאה לתוצאה האופטימלית באופן ספונטני.
• יצרן בודד בתחרות רואה עקומת ביקוש גמישה, ולכן לא יכול לנצל את הביקוש באמת.
• מחיר המוצר ירד בתחרות עד ל1000 דולר.
• בתחרות מיוצר מספר יחידות אופטימליות, והמחיר יהיה המחיר של הצרכן האחרון.
• הצרכנים מרוויחים מהתחרות (עודף הצרכנים) וגם היצרנים.

תחרות משוכללת: תנאים

• ריבוי צרכנים ויצרנים כך שאף אחד לא משפיע על השוק.
• הומוגניות: הצרכנים אדישים בין הספקים.
• מידע מלא ומושלם (אך יש מגנונים שמפצים על חוסר מידע, כמו ארביטראז').
• אין חסמי כניסה ויציאה (במיוחד הוצאות שקועות).
• תחרות משוכללת לא מתקיימת לעולם.

איומים אפשריים על פעולת תחרות משוכללת

החצנת עלויות (הטל מעלויות המוצר על אחרים).

• החצנת תועלות (אנשים נהנים ממוצר ולא משלמים).
• התנהגות לא רציונלית של פרטים.
• כוח שוק: היכולת להשפיע על כמות או מחיר (מוביל ל"כשל שוק").

כוח שוק

• יכולת לשלוט ולהשפיע על כמות ומחיר, יצרן הופך לprice setter
• מחלוקת בין כלכלנים שהפגיעה בעסקאות היא בעיה
• עסקאות מגדילות את רוווחות היצרנים

דרכים לרכישת כוח שוק

• תחרות: אדם צובר כוח שוק כי הוא טוב יותר ממתחריו
• חבירה למתחרים = קרטל (הסדר כובל)
• מניעת כניסת מתחרים באמצעים לגיטימיים ולא לגיטימיים.
• איחוד עם מתחרים = מיזוג חברות

מונופול - דרכי טיפול אפשריות

• איסור על אדם להיות מונופולין
• *בעד **לא הוגן כלפי מי שרכש את המעמד בזכות כישורים תחרותיים, דיכוי תחרות, והדבר ישלול את התמריץ הכלכלי להנות מהפירות של ההשקעה
• *נגד **פרישת מתחרה שגורמת להגדלת נתח, או תאונה, אובדן יתרונות לגודל
• הימנעות מהתערבות. על פניו זה נשמע מוזר, כי אנחנו מבינים את הקושי החברתי במונופולין
• *בעד ** היפוך הטיעון נגד איסור ex ante. יכול להיות שאם אתה בעל מונופולין, התחרת כמו שצריך, זכותך להנות מהמעמד שלך, תיקון עצמי של השוק
• *נגד **לא תמיד יש ודאות שהפתרון המבני יקרה מאליו, ה"ביניים מוגבלת

טקטיקות ספציפיות בין מונופולים

כוח שוק - כשל שוק דוגמא מייקרוסופט

קרטל – חבירה למתחרים (הסדר כובל)

• הגדרה: חבירה של מתחרים לתוך "קבוצה" אחת בהסדר לצמצום תפוקה.
• בניגוד למונופולים, בהם התנהגויות מסוימות אסורות כאן, עצם קרטלים אסורים. למה?

1. אין צידוק תמנעי להתיר, כוחו של הקרטל מלאכותי ולא תוצאה של תחרות או כישורים תחרותיים. להפך, יש דיכוי של תחרות
2. אין יתרונות לגודל, אין יתרונות להסדר הכובל של המתחרים לחברה או לצרכנים
4. אין כניסה "בטעות" לקרטל, או לפחות כמעט ואין. עצם ההרשעה או הענישה חורה
5. לאנשים נורמטיביים תמריצי התשובה מקלים

סוגי קרטלים + הקשיים

• שימי – רק אם מתאמים זה קרטל, אם עושים פעולה מסוימת והאחר עוקבים אחרי אבל לא תיאמנו קיימים כמה סוגי קרטלים. הקשיים בקטל הם שלום בית/מחיר, שימנע להגיע למצב חסכוני חוקים של קרטלים/קנסות/מחירי יבוא

רגולציה

• רגולציה של דיני מכרזים גורמת למצב בו אם נמתאם את התנאים שלנו בנינו לאחר מכן • אם נזכה נקבל את אותו מחיר קבוע לחמש שנים • יותר מזה, אם ונתאם וונשלם למתחרים שלנו אם מצאד להציא מחיר גבוה אנו יוריווים

הגבלים עסקיים / הגבלים בין החברות

ניתן להתערב אך בהרבה תנאים שהשופטים הציבו אפש לקצוץ אם טרפדות טבלה להרחבה

• זכור:* סקירה זו נועדה לספק סקירה כללית מקיפה של המושגים והרעיונות המרכזיים שנדונו בטקסט. לניתוח מעמיק יותר, מומלץ לעיין בחומר המקור.

סקירה של התערבות ממשלתית בשוק, כוח שוק, פדיון שולי והשפעת יצרן מונופוליסטי על המחיר. הדיון כולל גם השוואה בין יצרן מונופוליסטי ליצרן בתחרות משוכללת, והסבר על עקומת הפדיון השולי.