ניתוח מקורות חזותיים בהיסטוריה

המקורות החזותיים משמשים לחקירת ולימוד היסטוריה.

חשיבות המקורות החזותיים

• מקורות חזותיים כוללים תמונות, קריקטורות, כרזות, טבלאות וגרפים.
• מקורות אלה מאפשרים למידה מוחשית ומגוונת על העבר.

שאלות מפתח בניתוח מקור חזותי

• מי יצר את המקור?
• מתי הוא נוצר?
• האם יש כותרת?
• מה סוג המקור (תמונה, כרזה, קריקטורה, בול, טבלה, גרף)?
• מה התקופה שהמקור מתאר?

רכיבים בניתוח מקור חזותי

• דמויות:
  • כמה דמויות יש?
  • מה גודלן?
  • מה הן לובשות?
  • מה הבעת הפנים שלהן?
  • מה התנוחה שלהן?
  • מה המיקום של הדמות במקור?
  • איך הדמות מוצגת?
• חפצים ומבנים:
  • גודל
  • צורה
  • משמעות
  • מטרת השימוש
• כיתוב:
  • האם יש מילים מודגשות?
• צבעים:
  • האם הצבעים מסמלים נושא או רעיון מסוים?
  • האם יש ניגוד צבעים?
• ארגון החפצים:
  • אילו חפצים מושכים את העין?
  • פערים בגודל החפצים
  • מה נמצא בקדמת המקור לעומת מאחור?

פרשנות והסקת מסקנות

• מה מייצגים ומסמלים הרכיבים השונים במקור החזותי?
• מה האווירה הכללית העולה מהמקור?
• מה המסר העיקרי של המקור החזותי?
• איזו מציאות המקור מציג?
• אם מדובר בקריקטורה, האם יש ביקורת?
• מה המשמעות של הניגודים שזיהינו?

דוגמה לניתוח כרזה

• כרזה שפורסמה בשנותיה הראשונות של המדינה נועדה לעודד שימוש בעברית בתקופת העלייה הגדולה.
• הכרזה העבירה את המסר לדבר עברית.

רכיבים בכרזה לדוגמה

• המילה "עברית" מופיעה באותיות גדולות יותר משמות השפות האחרות.
• גודל האותיות מדגיש את חשיבות המסר.
• השלט של "עברית" פונה קדימה, בעוד ששלטי השפות האחרות פונים אחורה, דבר שמדגיש את המשמעות החיובית של העברית ואת המבט לעתיד.
• יש ניגוד צבעים.
• הצד של "עברית" בהיר, צבעוני ומקושר לנופי הארץ, המעניק תחושת שמחה, חיוניות ותקווה לעתיד טוב יותר.
• הצד של השפות האחרות כהה, בשחור-לבן, עם גדר תיל ברקע, דבר המצביע על יחס שלילי לשפות הגלות.

סיכום

• ניתוח מקור חזותי יכול לרענן, לחזק ולהשלים ידע קודם.