מודלים של תקשורת וביטחון לאומי

הגדרה לדמוקרטיה

• דמוקרטיה היא שיטת ממשל המעניקה לאזרחים את היכולת והזכות להשפיע באופן חוקי וממוסד על המדיניות הציבורית במדינה.
• הדמוקרטיה היא מושג דינמי, מתפתח ומשתנה, שמגלם בתוכו ערכים מתנגשים.

ערכי הדמוקרטיה

• חירות היא זכותו של אדם לנהל את חייו ולממש את עצמו כרצונו, כל עוד אינו פוגע בזולת.
• פלורליזם הוא הכרה בשונות של הפרטים והקבוצות במדינה, ומתן לגיטימציה לכל קבוצה לשמור על ייחודה ולפעול על פי השקפת עולמה.
• שוויון בעיני החוק אומר שכולם שווים בפני החוק, כולל בעלי תפקידים בכירים במדינה כמו נשיא, שרים, ח"כ ושופטים, וכל מי שעובר על החוק יועמד לדין.
• חופש הביטוי כולל את הזכות להביע דעה בכל דרך (מאמר, שיחה, הפגנה, יצירת אמנות) ואת הזכות לשמוע/לקרוא/לצפות בכל התבטאות של כל אחד.
• זכויות מיעוטים משמעותן הכרה של המדינה בקבוצות מיעוט, ומתן אפשרות לשמר את הייחוד והזהות שלהן (הגדרה עצמית, הכרה בשפה, תכניות לימודים ייחודיות).
• קבוצת מיעוט היא כל קבוצה שיש לה מרכיבים ייחודיים שמבדילים אותה מקבוצת הרוב במדינה (דת, שפה, תרבות, מוצא אתני או מורשת).

חופש הביטוי

• חופש הביטוי הוא הזכות להביע דעה בכל נושא, זמן ומקום ובכל מדיום (שיחה, מכתב, צורת לבוש, יצירה אמנותית, מאמר, שיר, הפגנה) והזכות לשמוע.
• הוא אבן יסוד במדינה דמוקרטית, אך מוגבל לעיתים בחקיקה כשהוא מתנגש בערכים אחרים, וגבולותיו נתונים תמיד בוויכוח.
• דיון חופשי מאפשר להשוות, לחקור ולבחור את הדעות המתאימות ביותר.
• חופש הביטוי מאפשר להשיג מטרות בדרך שכנוע ולא בכוח.
• חופש מידע הוא הזכות לקבל מידע על התנהלות השלטון ותפקודו.
• זרימת מידע מבטיחה פעילות יעילה של מוסדות ומגבירה את מעורבות האזרחים בפעילות הממשל ("זכות הציבור לדעת").

זכויות מתנגשות

• מצב בו שתי זכויות של פרטים שונים מתנגשות אחת עם השנייה.
• במצב זה יש לשקול את הפתרון הטוב ביותר כדי שתתאפשר הגנה מירבית על כל אחת מהזכויות, תוך פגיעה מועטת ככל האפשר בכל אחת מהן.
• דוגמאות לזכויות מתנגשות:
  • חופש הביטוי מול ביטחון המדינה
  • חופש הביטוי מול חוק איסור לשון הרע/הגנת הפרטיות
  • חופש הביטוי מול אתיקה מקצועית

"ענין לציבור" ו"ענין ציבורי"

• עניין ציבורי הוא עניין שבידיעתו יש תועלת לציבור.
• עניין לציבור הוא עניין שמספק סקרנות ויצר רכילותי שאינו מועיל לציבור.
• מקרה יכול "ליפול" לשתי הקטגוריות, כמו בעניין הגברת נתניהו.

מטאפורות בתקשורת

• אמצעי התקשורת הם כמו "כלב שמירה" שתפקידו לעקוב ולהתריע מפני פעולות השליטים והממסד, ולכן מרבה לפרסם פרסומים שליליים וביקורת על הממסד.
• ביקורת: ישנם משטרים בהם התקשורת כפופה לשלטון ולכן מפרסמת רק דברים ששומרים על היציבות השלטונית ומונעת ביקורת.
• אמצעי התקשורת הם כמו "מתווך" במרכז שמעביר מסרים בין חלקי החברה, מאפשר לפוליטיקאים להציג מדיניות לקהל ולאפשר לקהל לבטא ביקורת כלפי הפוליטיקאים.
• ביקורת: התקשורת יכולה להראות רק את הדברים הטובים כדי למכור ולהרוויח כסף ופוגעת באובייקטיביות.
• אמצעי התקשורת הם כמו "זירת עימותים" שאליה מתנקזות דעות שונות, מאפשר מקום להבעת דעות, אך גם זירה לקרבות בה כל יריב נאבק על דעתו.
• ביקורת: התקשורת יכולה להצניע/להעצים/להבליט/להסתיר עימותים ואירועים שונים, לפי שיקולים שאינם בהכרח אובייקטיבים.

בג"ץ קול העם – מבחן הוודאות הקרובה

• בשנת 1953 העיתון "קול העם" פרסם מאמר ביקורתי על הממשל.
• שר הפנים הורה על סגירת העיתון ובעקבות זאת העיתון עתר לבג"ץ בטענה שסגירתו פוגעת בחופש הביטוי.
• בית המשפט העליון קיבל את העתירה וקבע כי סגירת העיתון לא חוקית.
• פסק הדין חשוב כי הוא היה הפעם הראשונה שדנו בנושא חופש הביטוי.
• נקבע מבחן "הוודאות הקרובה" לפיו חופש הביטוי יכול להיות מוגבל רק כאשר קיימת וודאות קרובה לפגיעה ממשית בשלום הציבור/ביטחון המדינה/זכויות יסוד.

זירת החדשות - סדר יום

• התקשורת מייצרת סדר יום ומעצבת לקהל תמונה לגבי מהן הסוגיות החשובות, באמצעות בחירת הנושאים, הבלטה או התעלמות ומיסגור.
• התקשורת לא אומרת לקהל "מה לחשוב", אלא "על מה לחשוב".
• נושא שמצוי בתקשורת נתפש בציבור כחשוב יותר מאשר אלו שלא.
  • סדר יום תקשורתי=שנקבע על ידי התקשורת.
  • סדר יום פוליטי=שנקבע על ידי פוליטיקאים, אנשי אליטה ומקבלי ההחלטות.
  • סדר יום ציבורי=שמעוצב על ידי הציבור הרחב.
• שלושת הסוגים תלויים ומשפיעים בצורה הדוקה זה על זה, מי שקובעת בסופו של דבר איזה נושא יהיה על סדר היום היא התקשורת.

האמצעים לקביעת סדר היום

• בחירת הנושאים (מה נכנס ומה לא)
• הבלטת הנושאים
• מיקום הנושא - סדר הצגת הדברים במהדורת החדשות/ מיקומם בעיתון
• נפח הידיעה - הזמן / המקום המוקצב לכל נושא
• כותרות גדולות
• תמונות
• טיפול מתמשך לעומת אזכור קצר / חד פעמי

בולטות

• טכניקה או אמצעי לקביעת סדר היום.
• באמצעותו התקשורת מסבה את תשומת לב הציבור לסוגיות מסוימות.
• הנושאים הבולטים יותר נחרטים בזיכרון הנמענים, ומשפיע על תהליך ההערכה והשיפוט שהנמען מבצע ביחס לאיש ציבור או נושא.
  • קרוב
  • גדול
  • זווית אישית
  • בעל השפעה
  • יוצא דופן
  • צהוב

ששת הערכים החדשותיים

• רלוונטיות- מידת שייכותו ונגיעתו של האירוע לקהל היעד.
• עדכניות המידע- מידע חדש התורם להבנה של קהל היעד את המציאות ומסייע בקביעת עמדה
• ייחודיות- אירוע חריג, שונה ומפתיע.
• חשיבות- מובנים של התייחסות לחיי האדם ומצבו הקיומי.
• ידוען/אישיות מפורסמת- אירועים העוסקים בחייהם של אנשי ציבור וידוענים.
• עניין אנושי- אירוע הטעון ברגשות עזים או הגובל בהתרחשות נס.

חדשות קשות

• דיווחים עובדתיים בעניינים פוליטיים, כלכליים ופליליים/אסונות למיניהם שאופיינים באקטואליות ומידיות.

חדשות רכות

• סיפורים אישיים שמעניינים את הציבור, העוסקים באירועים דרמטיים בחייהם של בני אדם, בחולשות האנושיות ובמרקם החיים האנושיים.

ספין תקשורתי

• פעולה ליזומה שמטרתה היא להסיט את סדר היום מנושא שאינו נוח לפולטיקאים, חברות/עסקים/אנשי ציבור.
• נועדה למשוך את סדר היום לסוגיות המשרתת פוליטיקאים (ביטחוניות/חוץ/חברתיות כלכליות)
• הספין עושה שימוש: בציטוטות, שחרור עובדות, בהכחשות, בהכפשות.
• ננקטים לפרק זמן קצר, שמטרתם להסיט את תשומת הלב

עיתונאי שומר סף

• סבור שתפקידו הוא לאסוף מידע, לעבדו ולפרסמו עפ"י אמות מידה מקצועיים טהורים, בלי שדעותיו ישפיעו.
• נתפס ניטראלי, כמשקיף על המציאות, מבלי אפשרות לשיפוט מצד הציבור.
• העיתונאים משמשים "צינור", וישתמשו בכלים כמו מדען ויציג דיווח אובייקטיבי בדיבור בגוף שלישי ("ראש הממשלה נפגש עם שר החוץ"), ובציטוטים של אחרים.
• בתפיסתו הקהל כשופט, ויספק את הכלים והקהל יוכל להחליט בעצמו (הנחה כי הקהל רציונלי, חושב, יודע להסיק).
• משתמשים בשוערים שומרי סף לסנן את הידיעות, הוא מחליט מי נכנס ומי יוצא, ועל השוערים מופעלים לחצים ואילוצים כמו :מקורות מידע, לחצי שוק, מפרסמים, ממשלה.

מאפיינים של חדשות מצד השוער

• איזון - מאפשר הצגת שני הצדדים.
• עובדתיות - מציין עובדות ומידע מדויק- אובייקטיביות.
• ניטרליות לשונית - שפה ניטרלית, שאינה מסומנת לטובת צד אחד ובלי רמיזות להבעת עמדה של הכותב.
• עיתונאי פרקליט- מתייחס כאל נציג/דובר מטעם, אינו ניטרלי ומחויב לכתבותיו אלא כפרקליט של הנפגעים והחלשים.
• מאפיינים של חדשות הפרקליט:
  • טקסט לא מאוזן- סובייקטיביות, חוסר איזון.
  • דעת הכתב נשמעת ומדבר בשפה אישית.
  • קיים שיפוט ומסקנה עד לכפיית דעתו על הקוראים.

מסגור

• הצגת העובדות בתקשורת וההשפעה באמצעות ארגון מידע(הנעשה על ידי הכתב/העורך) באמצעות: כותרת ופרשנות, תמונה, צבעים ומוזיקה.
• מסגור זו דרך שממסגרת תופעה כלשהיא, לצורך התבוננות מסוימת על ידי שימוש בצילומים מסוימים.
• עצם הבחירה בנקודת מבט משפיעה על הדיווח על הסיפור.
• לכן צריך לבדוק תמיד ממה נובע אופי המסגור, ולבדוק האם קיים: שיקולים ארגוניים? אידיאולוגיה של עיתונאי/של העיתון?

סוגי מסגור

• מסגרת אירועית- הצגת הנושא על ידי אירוע תוך הצגת אמצעים לדוגמא בצילום (דוגמא: לצלם מקרר ריק כדי לדווח על עוני).
• מסגרת נושאית- מציגה את הנושא בצורה כללית ומופשטת, עם התמקדות ברקע, בנתונים ובפרשנויות ותפורט בעיה מזווית רחבה.

מסגור והבלטה יהיו על ידי

• מילים ותמונות לצידן
• כותרת בדגש על גודל, צורה, סיבוב, פונט
• מילים נבחרות בקפידה ע"י העורך
• כמות מילים בכתבה
• מספר עמוד

12 הקריטריונים לקביעת ערך חדשותי עפ"י גלטונג ורוגה:

• עדכניות התדירות- תואם לזמני התקשורת
• עוצמת האירוע(גורף הסף)
• בהירות
• רלוונטיות לקהל היעד
• התאמה לצפיות הנמען
• הפתעה
• המשכיות- ממשיך מאירוע קודם
• מבנה והרכב החדשות- חשיבות לתמהיל האירועים בדיווח
• אנשי אליטה
• מדינות אליטה
• גורם האנושיות המאפשר הזדהות
• גורם השליליות

קני המידה למיפוי, לבחון ולהגדיר את מקורות המידע:

• מקורות רשמיים לעומת מקורות לא רשמיים.
• מקורות מוסמכים לעומת מקורות שאינם מוסמכים לעשות זאת.
• מקורות קבועים לעומת מקורות לא קבועים, או מזדמנים.
• מקורות בעל פה לעומת מקורות בכתב.
• מקורות רשמיים-מקורות שמתוקף תפקידם יש להם נגישות למידע: חבר כנסת, מנכ"ל, דובר רשמי, תחנת המשטרה, מנהל בית החולים
• מקורות לא רישמיים- שפשוט יש להם מידע למשל תושבים ,עוברי אורח ,עדי ראייה ,משתתפים בהפגנה

ניתן לסווג את ספקי המידע שבהם נעזר הכתב בכתיבתו לשני סוגים:

• מקורות גלויים: יחסי ציבור, קבלן משנה של העיתון, שמעבירו למערכות העיתונים,פרסומים בכלי תקשורת אחרים, מפגשים עם אנשי ממסד שונים, אינטרנט ומאגרי מידע ממוחשבים.
• מקורות סמויים: הדלפות, נעזר הכתב באנשים השייכים לארגון אותו הוא מסקר או אנשים אשר קשורים לאירוע המחקר, נמנעים מוסרי מידע להיחשף ומשארים את שמם בעילום שם.
• חוק העיתונות מגן על העיתונאים מחשיפת המידע.
• ככל שהמקור יהיה יותר רשמי ומוסמך כך הידיעה תהיה יותר אמינהככל שהמקור לא יהיה רשמי ומוסמך כך הידיעה תהיה יותר מעניינת!

איך מגיעים הסיפורים לעיתון?

• דלת קדמית- אנשים בעלי סטטוס יכולים להיכנס כסיקור מכובד ובולט בתקשורת.כאן יהיה מדובר בדרך כלל בידיעה על פוליטיקאי
• דלת אחורית –פשוטי העם יכנסו באמצעות פעולות אלימות, שנועדו למשוך את תשומת הלב של התקשורת

מוסדות התקשורת בממשל דמוקרטי:

• הדגם הטוטליטרי
• הדגם האוטוריטרי
• דגם האחריות החברתית
• הדגם הליברלי

הדגם הטוטליטרי

• מתקיים במדינה טוטליטרית בעלת שלטון יחיד, והתקשורת כפופה לשלטון, ואין חופש ביטוי.
• השלטון מוצג באופן חיובי כל הזמן ומי שלא מאמין בשלטון נחשב אויב.
• דוגמה: התקשורת בתקופת גרמניה הנאצית בשליטתו של היטלר

דגם אוטוריטרי (סמכותי)

• מתקיים במדינות דיקטטוריות והמדינה מעל הכל, עם אינטרסים שקודמים לאלו של הפרט.
• לתקשורת חופש ביטוי מוגבל וכל עוד התקשורת לא מתנגדת לשלטון יש חופש ביטוי.
• בנושאים שקשורים לשליט, השליט מאשר מה מותר ומה אסור לפרסם ויכולים להטיל הגבלות כגון צנזורה.

דגם האחריות החברתית

• מתקיים במדינה דמוקרטית, התקשורת רוצים לפרסם הכל אך המדינה לא רוצה שיפרסמו כל מה שקורה בתקשורת לכן החליטו על הסכם.
• התקשורת יודעת שלא כל דבר היא יכולה לפרסם ולצנזר בעצמה כדי לא להתעמת עם הממשל.

דגם הליברלי

• מתקיים במדינה דמוקרטית, התקשורת היא כלב השמירה של הדמוקרטיה
• לתקשורת יש חופש ביטוי מוחלט, ללא הגבלות -דגם זה לא מתקיים בשום מקום וזהו דגם אידיאלי של התקשורת.

הדגם הישראלי המעורב

• משלב בין האחריות החברתית (מהיות מדינת ישראל מדינה דמוקרטית), לבין עקרונות מהדגם האוטוריטרי (התערבות השלטון באמצעי התקשורת).
• בנושאים של ביטחון המדינה – השלטון/הצבא/הצנזורה קובעים מה מותר ומה אסור
• בכל נושא שאינו קשור לביטחון המדינה – המדינה סומכת על התקשורת ומאפשרת לה חופש ביטוי (האחריות החברתית)

בחן את הידע שלך על מודלים שונים של תקשורת, כולל המאפיינים הייחודיים של כל מודל. בחנו את ההבדלים בין מודל טוטליטרי, ליברלי ואוטוריטרי. נסו לענות על שאלות שונות.