חנוכה - חג האור והנס

הקשת הראשונה לאחר המבול נראתה בחודש כסלו.

הברית שבינינו לבין אלוקים, שבו אלוקים מבטיח שלא יהיה עוד מבול בעולם.

נח בנה מזבח והקריב קרבנות לאחר יציאתו מהתיבה.

בתחילת חודש כסלו, אלוקים ברך את נח והתיר לו לאכול בשר.

חודש חשון יכול להיות בן 29 או 30 יום, ולכן ראש חודש כסלו יכול להיות יום אחד או יומיים.

בעת החשמונאים, שליחי בית דין היו יוצאים להודיע על מועדי החגים במקומות מרוחקים מירושלים.

שליחי בית דין היו יוצאים רק למועדים, לא לחדשים שאין בהם מועדים.

חנוכה הוא חג שמונת ימים, שמתחיל ב-25 בחודש כסלו.

חג החנוכה הוא חג שמונה ימים שלא מתענים בהם, לזכר נס פך השמן.

חג החנוכה הוא חג שמונת ימים שנועדו להלל ולהודות על ניצחונם של החשמונאים על היוונים.

מי שהדלקה היא על ידי חצי שעה, צריכים לתת שמן שיספיק כדי הדלקה לחצי שעה. מי שמדליק עם שקיעת השמש, צריך לתת שמן כדי הדלקה לחמישים רגע לפחות, דהיינו חצי שעה אחרי צאת הכוכבים.

מדליקים נר אחד בלילה הראשון, ומוסיף בכל לילה נר אחד, עד בלילה השמיני שמדליקים שמונה נרות.

הנר הנוסף הוא חביב יותר כי הוא זכר להתגברות הנס, לכן מדליקים בו תחילה.

לילה הראשון מדליק נר אחד, ומוסיף בכל לילה נר אחד, ובלילה השמיני מדליק שמונה נרות.

הדליק הנרות ולא נתן בהם שמן כדי מחצית השעה, אפילו הוסיף שמן אחר ההדלקה - לא יצא ידי חובת מצותו. אלא מכבה ומדליק פעם שניה (ללא ברכה).

נר של חרס אינו כשר להדלקה אלא פעם אחת בעוד שהוא חדש. הדליק בו פעם אחת, נעשה מאוס ואינו כשר להדלקה למחרת.

נוהגים להדליק בכל לילה נר אחד נוסף על נרות חנוכה והוא הנקרא 'שמש', כלומר, נר זה מותר להשתמש בו, לראות לאורו, להדליק ממנו לאחרים וכיוצא באלה.

נר שכבה בתוך זמן שיעורו, ראוי להדליקו שנית. ואינו מברך עוד פעם. ואם לא חזר והדליקו - יצא ידי חובתו.

בערב שבת מדליקין תחילה נר חנוכה ואחר כך נר שבת, וצריך שיתן הרבה שמן בנרות כדי שידלקו חצי שעה לאחר צאת הכוכבים.

התקינו חכמים להניח נרות חנוכה בפתח ביתו הסמוך לרשות הרבים מבחוץ, ובצד שמאל של הפתח, מזוזה בימין ונר חנוכה בשמאל.

אסור לטלטל נר חנוכה כל עוד הוא דולק. אסור להשתמש באורה אלא מכבים אותו תחילה ואחר כך עושים בו שימושו.

מי שדירתו בקומה עליונה ומחלון ביתו עד לקרקע רשות הרבים יותר מעשרים אמות, טוב יותר להניח נרות חנוכה אצל פתח החדר בו משתמשים ביותר.

נאנס ולא הדליק עד שעה מאוחרת מאד, והכל ישנים, ואי אפשר להקיצם, וכבר אין פרסום הנס - מדליק ואינו מברך.

חצי שעה קודם זמן הדלקת הנר, אסור לאכול אכילת קבע ולשתות כל משקה משכר.

האור של נרות חנוכה והמנורה במקדש מסמל את השפע והשמחה שאנו מקבלים מהקב

האור של נרות חנוכה מגיע מהקב

הקב

האור של נרות חנוכה משקף את הדבקות שלנו בהקב

בית המקדש היה מקור אור לכל ישראל ודרכו נשלח אור לכל העולם ,

היה צריך להיות

כדי להראות שהם רק ,

הקב

הקב

הקב

הקב

הקב

הקב

הלכו ,

רצו ,

הנרות של חנוכה אינם מתקיימים כאשר בית המקדש נהרס, כי הקרבנות בטלים. אך, הדלקת נרות חנוכה נותרת כהלכה, אף לאחר חורבן בית המקדש.

הנרות של חנוכה הם רמז לנר חנוכה, שמתקיים בכ"ה.

חגו של חנוכה מציין חנוכת המזבח, חנוכת כלי שרת חדשים וחנוכת המנורה.

היהודים היו צריכים להמתין שמונה ימים כדי לטהר את עצמם לאחר המלחמה.

היהודים לא התאכזבו מהמחסור בשמן, כי הם ידעו שה' יעזור להם.

נס הנצחון במלחמה, שביום כ"ה נחו מאויביהם, נחגג ביום הראשון של חנוכה.

היהודים חילקו את השמן בכדי להאיר את המנורה זמן קצר בכל ערב, אך נעשה נס והיא נדלקה כל הלילה.

היהודים שמחו על חידוש ברית מילה לאחר ניצחון החשמונאים, והחג שמונה ימים כזכר לברית.

הדלקת המנורה שמונה ימים הייתה זכר לטיהור הלב והנשמה.

אמונת הלב ומחשבת טהורה יובילו לגאולה, אפילו בשעבוד.

חכמי הדורות שאחר התלמוד אמרו שהחשמונאים התמקדו בנס המלחמה בזמנם, אך הדורות לאחר מכן התמקדו בנס השמן.

נס השמן הוא זכר לחכמה ולמחשבות טהורות בלב.

הדלקת הנרות היא זכר למנורה שהיתה במקדש.

נס השמן נשאר לעד, בעוד שנס המלחמה אינו זמין לכל הדורות.

אנחנו מדליקים נרות חנוכה כזכר לטיהור הלב והנשמה.

התורה של היוונים נחשבה כ'שרש הטומאה' ו'עבודה זרה מתועבת', הרבה יותר מעץ ואבן.

זאת מכיוון שהיא גורמת לאדם להפוך לאליל, ולעשות את רצונו כ'אלוה'.

לפי הכתוב, עם ישראל יקבל את התפקיד המיוחד של 'ממלכת כהנים וגוי קדוש', ואחראי על קדושת כל העולם.

לפי חז"ל, אלוקים נתן לכל גוי סגולה וספציפיות ייחודית.

הסגולה של עם ישראל היא הדבקות בה' אלוקיו, שמאפשרת להם גם לינוק מכל הסגולות של הגויים.

תרגום התורה ליוונית אפשר ליוונים להיחשף לתורה וללמוד ממנה, אף על פי שלא קיבלו אותה באופן ישיר.

מלכי יון רצו להשתמש ב'זכות' להשתמש בתורה, כדי למנוע מיהודה להרגיש חזקה ולהתקומם.

מלכי יון ניסו להשתעבד את עם ישראל לא רק בגופו, אלא גם ברוחו, על ידי פגיעה בתורה.

שבת, חדש וברית מילה הן שלוש מצוות שהיונים רצו לבטל כי הן מבטאות חזקה רוחנית של יהודה.

בוטלו שלוש מצוות אלו, יהודה תהיה כפופה לחלוטין ליוונים.

השבת מזכירה לנו את חשיבותה של הסתמכות על הקדוש ברוך הוא, ושהוא שולט על הזמן.

החודש מזכיר לנו את חשיבות הקדושה בזמן, שאין קבעונם זמנים ומועדים על ידי בני אדם.

ברית מילה מזכירה את הקשר העמוק בין נשמה לגוף, והיא מזכירה לנו שאלוקים שולט בעולמות.

במקרה של יון וישראל, יון הייתה רוצה להשתמש ב'יופי' וב'חכמה' שלה כדי להשתעבד את ישראל.

'מתיונים' היו יהודים שהתחברו לתרבות היוונית ורצו להטמיע אותה בתרבות היהודית בלי כפייה שלא רצו להכריח את היהודים לקבל את התרבות היהודית.

המתיונים היו פוליטיקאים, כהנים, זקנים ושוטרים שהושפעו מהתרבות היוונית ורצו להכניס אותה לתוך יהדות.

המתיונים הסיתו את העם היהודי להזניח את התורה וללכת בדרכים של התרבות היוונית.

נר חנוכה מייצג את אור השכינה, אשר שוכנת בלב כל יהודי.

נר חנוכה הוא משל לאור התורה שמאיר את חיינו. כאשר אנו דולקים את נר חנוכה, אנו מדליקים את אור התורה בחיינו.

נר חנוכה הוא זכר לנס פך השמן, בו התגברנו על יון וחזרנו למצוות.

נר חנוכה מדליק את אור ה' ומוכיח כי יש לחיינו תוכן ומשמעות.

נר חנוכה הוא סמל של אור פנימי - אנו נושאים איתנו את אור התורה גם כאשר אנו בחוץ, בין הגויים.

נר חנוכה הוא סמל של התגברות - אנו מחזקים את עצמנו בניצחון מעל היוונים על ידי דלקת נרות אלו.

עלינו להדליק את נרות החנוכה תוך כדי חיפוש אחר נקודה אחת של אמת בלבנו.

עיקר התגברותנו צריך להיות בגבורת המלחמה למען אור ה'?

הנס בחנוכה היה שהנצחו את השליטה של היוונים, ,

חנוכה הוא חג שמזכיר את ניצחון החשמונאים על היוונים, שבו שוחררה ירושלים ואפשר היה לחדש את עבודת המקדש

על פי המקורות, בנות ישראל עברו קשיים רבים תחת שלטון היווני. גזרות קשות הוטלו עליהן בגלל שהנס נעשה על ידי אשה.

במהלך ימי חנוכה, נהוג לאכול מאכלים מטוגנים בשמן, כגון סופגניות ולביבות. המסורת הזו קשורה למסתור שמן הפך שהספיק להדלקת הנרות במשך שמונה ימים.

במהלך שמונת ימי חנוכה, נהוג להדליק נר בחצר בית הכנסת, ובכל מקום בו מתאספים אנשים באופן קבוע, כדי להפיץ את הבשורה על הנס

במהלך תפילת שחרית של חנוכה, ובהמשך בימי חנוכה, אומרים הללויה שלם ולאחר מכן 'ועל הנסים' כדרך כלל, ו'ועל הנסים' נאמר גם בתוך תפילת שמונה עשרה, בברכת המזון או בסוף התפילה

בבית הכנסת קוראים בתורה בפרשת הנשיאים - קטע הקשור לחנוכת המזבח, בו מוזכר אופן הצגת הקרבת הנשיאים בזמנו

מנהג אצל קהילות ספרד שבירושלים, שעורכים סעודות משותפות בימי חנוכה. סעודות אלו משמשות כפלטפורמה לאחדות בין בני אדם ופתרון סכסוכים

במהלך חנוכה נקראים ילדים וילדים לבנות משחק סביבון מיוחד שסובב בזמן של חג החנוכה. המשחק מסמל את הנס והקשר לתורה

בחנוכה אסור להספיד מת, אבל מותרים בעשיית מלאכה, למעט בחצי השעה של הדלקת הנרות. זו תקופת זמן ש מיועדת למאמץ רוחני לזכר הניצחון על האויבים

חנוכה הוא זמן של חינוך , דבר זה מתבטא ב התייחסות ל ילדים ב חג זה , ולפי הרבה רבנים, גם ל כל ה עם.

ב משך כל שמונת ימי חנוכה, ה עם מתארגן ל לימוד תורה , ו רבנים יוצאים ל ה קהילות ול ה ה ה כפריות ל חלק מ לימודי תורה

טבת هو الشهر الذي فيه חג חנוכה , و הוא מ חובר ל אירועים תורניים נוספים

ב מהלך חג חנוכה, נהוג ל תת מתנות ל ילדים , ומניחים ש זה מ סמל ל ה קשר בין ה ילד ל ה גזע ל בני ה עם ה יהודי

חנוכה נ חוגג ב משך 8 ימים , ו ה חג ה זה כ רוך ל ה נס ש ה ש קרה ב את ז מן ש ל ח ש מו נאים

מלכות יוון, השולטת בירושלים בימי החשמונאים, מנסה להעביר את עם ישראל מדתם ולחסל את התורה. יון רוצה להוציא את ישראל מחוקי ה' ולכבות את אורה, ורצון זה בא לידי ביטוי בניסיונות אכזריים להשמיד את היהדות.

בעקבות ניסיונותיה של מלכות יון, מתמרדים בני ישראל, וחמשת בניו של מתתיהו (החשמונאים) מנהיגים את המרד. בני ישראל נלחמים בעוז נגד הגויים, ומוכיחים את עוצמתם ונאמנותם לאלוקים.

מלכות יון ניסתה לחסל את דת היהודים, ביניהם קראו אותם מלפני העם, והרגום.

חג החנוכה נועד לזכור ניצחונם של היהודים - החשמונאים - על מלכי יון, ולקבוע את חירותם. זוהי הזדמנות לחגוג את הישועה ואת ניצחון האור על החושך.

עם ישראל, תחת עול יון, מצא את עצמו צריך לחשוב כיצד לשמור על התורה והאמונה, למרות הקשיים. השאלה העיקרית היא האם עדיף להסתתר מרובדי יון, או ללחום עבור אמונתם.

עם ישראל, שחי תחת עול יון, מתלבט האם להישאר אדישים לניסיונות המלכות, או לקום ולהילחם. התשובה היא ברורה - לתבוע את חירותם, ולהילחם עבור האמונה שלהם. יכולת המרד של עם ישראל, למרות קשיי השעבוד, מוכיחה את עוצמתם ונאמנותם לאלוקים.

המרד של בני ישראל נגד יון, והחגיגות של חנוכה, נובעות מרצון להוכיח את כוחם של אלוקים, ואת נאמנותם של עם ישראל. התרתם לחיות בהסכמות עם יון, וההכרה בחירותם, יכולים להוביל לשכחה ולנטישה של הדרך הנכונה.

המרד של בני ישראל נגד מלכות יון, וחג החנוכה, נועדו להזכיר לכולנו את החשיבות הגדולה של נאמנות ותשוקה לאמונה. גם בזמנים קשים, אנו חייבים להיות חזק ולהגן על האמונות שלנו.

המרד היהודי נגד יון, והחגיגות בחג החנוכה, נועדו להראות לכם את קיומו של כוח עליון, שהציל את עם ישראל מכלייה. לזכר כוחו הנצחי, אנחנו מציינים את חנוכה בחגיגות ותפילות.

המרד של בני ישראל נגד יון, וחג החנוכה, נועדו להראות לנו את חשיבות השמירה על התורה והאמונה. ההתמדה של היהודים במרד, חיזקה את אמונתם, והם ניצחו, למרות קשיים וסיכונים.

מלכות יון ניסתה לכבות את האור היהודי, ולשלוט בתשוקה. עם ישראל הצליחה לשמור על אמונתם, למרות הכאב ולהתנגדות קשה. הניצחון על יון, סימל את השמירה על האור היהודי, ואת הדבקות באמונה.

חג החנוכה נועד לחגוג את ניצחון העם היהודי על יון, ולחגוג את הדבקות באמונה, למרות הקשיים הרבים. החגיגות הן הזדמנות לזכור את המסע הארוך של העם, ולהביע תודה על היכולת להישאר נאמנים לעצמם.

בני ישראל לא רצו לקבל עליהם עול זרים, אלא רק את עול מלכות שמים.

ישועה שממשיכה להאיר ולפעול בכל דור ודור - עושים יום טוב קבוע לכבודה.

הנסים של חנוכה ופורים מאירים גם בימינו, כמו שפסח מאיר באור החרות.

חכמי הדור לא רצו לקבוע יום טוב קבוע לחנוכה, אלא רק לאחר שנראו השפעות של הנס.

הלל בחנוכה מסמל את השמחה והשירה שאנו מקבלים מהקב"ה.

הללוּ הוא ראשי תיבות לשם ה'. בכל מקום שיש אדנותו של הקב"ה - יש הלל.

הללוּ - מבטא את שמחת הנשמה והנפש, והודאה - מבטא הכנעת הגוף.

חנוכה מדבר על נס הנרות, שאין לו אחיזה בזמן - כלומר, רוחניות, ופורים - על נס המלחמה, שאחיזתו היא בגוף.

יום השמיני של חנוכה, כמו שמיני עצרת, מאחד בתוכו את כל ימי החג.

האור של חנוכה נובע מהאור של סוכות ושמיני עצרת, כמו שהאור של הירח נובע מהשמש.

כמו שהתורה מדברת על פסח, שבועות וסוכות, כך חכמים קבעו עוד שלושה חגים: חנוכה, פורים ויום העצמאות.

פורים נובע מהאור של חג השבועות, זמן קבלת התורה.

בעתיד, תהיה גאולה חדשה המבוססת על הגאולה של פסח.

חנוכה ופורים הן זכויות שאנו קיבלנו בזכות מעשיהם, משום שהן לא ניתנו לנו בחינם.

בגלל שישראל קיבלו את חנוכה ופורים בזכות עצמם - ניתן לעמוד בקדושת ימי טוב אלה בכל מקום בעולם.