ספיגה חוזרת של נתרן: צינורית מפותלת פרוקסימלית

• בצינורית המפותלת הפרוקסימלית מתרחשת ספיגה חוזרת של רוב הנתרן בכליות.

צינורית מפותלת פרוקסימלית

• הצינורית המפותלת הפרוקסימלית היא המקום הפעיל ביותר לספיגה חוזרת של נתרן בכליות.
• בערך 65-70% מהנתרן המסונן נספג מחדש כאן.
• ספיגה חוזרת מתרחשת באמצעות מנגנונים שונים.
• הובלה פעילה של נתרן מחלל הצינוריות לתאים באמצעות Na⁺/K⁺-ATPase, הממוקם על הממברנה הבאזולטרלית של התאים.
• קו-טרנספורט של נתרן עם גלוקוז, חומצות אמינו, פוספטים וחומרים אחרים.
• חילופי נתרן ליוני מימן (אנטיפורטר Na⁺/H⁺), המקדמים ספיגה חוזרת של ביקרבונט.
• נתרן מלווה במים באופן פסיבי, מה שהופך את הצינורית הפרוקסימלית למקום העיקרי לספיגה חוזרת לא רק של נתרן אלא גם של מים (כ-65% מהמים המסוננים).

לולאת הנלה

• בלולאת הנלה נספגים מחדש כ-25-30% מהנתרן המסונן, שזה משמעותית פחות מאשר בצינורית הפרוקסימלית.
• ספיגה חוזרת של נתרן מתרחשת בעיקר בענף העולה העבה של הלולאה, דרך קו-טרנספורטר Na⁺-K⁺-2Cl⁻ (NKCC2).
• פלח נפרון זה אינו חדיר למים, ולכן ספיגה חוזרת של נתרן ללא ספיגה חוזרת נלווית של מים יוצרת היפרוסמולריות של מדולת הכליה, וזה חשוב לריכוז השתן.
• לולאת הנלה היא מקום הפעולה של משתנים לולאתיים כגון פורוסמיד.

צינורית איסוף

• רק כ-2-5% מהנתרן המסונן נספג מחדש בצינורית האיסוף.
• למרות אחוז קטן, פלח נפרון זה ממלא תפקיד חשוב בוויסות עדינה של הפרשת נתרן, ולכן נפח הנוזל החוץ תאי ולחץ הדם.
• ספיגה חוזרת של נתרן בצינורית האיסוף.
• מווסת על ידי אלדוסטרון, הממריץ את הביטוי של תעלות נתרן אפיתליאליות (ENaC) על הממברנה האפיקלית של התאים הראשיים.
• עולה עם עלייה בפעילות של מערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון.
• משמש כמטרה למשתנים משמרי אשלגן כגון ספירונולקטון ואמילוריד.

מנגנון ג'וקסטאגלומרולרי

• המנגנון הג'וקסטאגלומרולרי אינו חלק מהנפרון המעורב בספיגה חוזרת של נתרן.
• זהו מבנה מיוחד הממוקם במקום המגע של העורקיק האפרנטי עם הצינורית המפותלת הדיסטלית (באזור ה-macula densa).
• המכשיר הג'וקסטאגלומרולרי מבצע פונקציות סנסוריות ואנדוקריניות.
• תאי Macula densa קובעים את ריכוז ה-NaCl בצינורית הדיסטלית.
• תאים ג'וקסטאגלומרולריים בדופן העורקיק האפרנטי מפרישים רנין בתגובה לירידה בלחץ הדם או בריכוז ה-NaCl.
• מעורב בוויסות זרימת הדם הכלייתית, קצב הסינון הגלומרולרי ופעילות מערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון.