סיכום פתולוגיה כללית למבחן בר PDF

‫פ ת ו ל וג י ה כ ל ל י ת – ס י כ ו ם ל מ ב ח ן ב ר‬ ‫פתוס = סבל‪ ,‬לוגוס = תורה‪.‬‬ ‫בפתולוגיה מסתכלים על ביופסיות של אנשים חיים וקובעים אבחנות‪.‬‬ ‫ש י ט ו ת ב פ ת ול וג...

‫פ ת ו ל וג י ה כ ל ל י ת – ס י כ ו ם ל מ ב ח ן ב ר‬ ‫פתוס = סבל‪ ,‬לוגוס = תורה‪.‬‬ ‫בפתולוגיה מסתכלים על ביופסיות של אנשים חיים וקובעים אבחנות‪.‬‬ ‫ש י ט ו ת ב פ ת ול וג י ה‬ ‫‪.1‬אנטומיה ובדיקה מאקרוסקופית של רקמות‬ ‫‪.2‬היסטולוגיה‬ ‫‪.3‬ציטולוגיה‬ ‫‪.4‬מיקרוסקופ אלקטרוני‬ ‫‪.5‬אוטופסיה )‪(PM‬‬ ‫‪Frozen Section.6‬‬ ‫‪.7‬אימונוהיסטוכימיה‬ ‫‪Fish..8‬‬ ‫‪PCR..9‬‬ ‫‪.10‬בדיקות גנטיות ‪KRAS -‬‬ ‫על מנת שנוכל לשמר את בדיקת הביופסיה של הנבדק‪ ,‬נשים אותה ברגע החתיכה בצנצנת‬ ‫עם פורמלין )נוזל שקוף(‪.‬הפורמלין נכנס בדיפוזיה לרקמה בתהליך שנקרא פיקסציה‪.‬הוא‬ ‫יוצר קשרים צולבים שמגנים על בדיקת הביופסיה שתשאר כמו שהיא‪ ,‬שום חיידק או עובש‬ ‫לא יכול לחיות בתוך זה‪.‬‬ ‫ת ה ל י ך ה ט יפ ו ל ב ד ג ימ ה‬ ‫הדגימה עוברת למכון לפתולוגיה לחדר קבלת חומר‪.‬שם כל דגימה מגיעה עם שם ופרטי‬ ‫המטופל‪ ,‬היסטוריה רפואית ושנות קופסא )כמה שנים הוא עישן קופסא ביום(‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬הביופסיה עוברת בדיקה ותיאור מאקרוסקופי – המתמחה איך החומר שקיבל‬ ‫נראה והוא מתאר את מה שהוא רואה בעין )מספר גלילי רקמה‪ ,‬איזה צבע‪ ,‬מה האורך(‪.‬‬ ‫ה י ס ט ול וג יה‬ ‫בדיקות שמתחילות מביופסיה של חתיכת רקמה‪.‬נראה את הארכיטקטורה של הרקמה ‪-‬‬ ‫התאים במרכיבים אותה‪ ,‬החומר שבין התאים ואיך הם יושבים ברקמה אחד ביחד לשני‪.‬‬ ‫המתמחה לוקח את החומר בפינצטה ומוציא אותו מהפורמלין אל צנצנת הקסטה )צנצנת עם‬ ‫חורים קטנים מאוד(‪.‬כל הצנצנות יושבות בסלסה עם הרבה קסטות שעטופות בנוזל פורמלין‪.‬‬ ‫בסוף כל יום נלקחות סלסלאות המתכת ונכנסות למכשיר שנקרא ‪.VIP‬‬ ‫‪ - VIP‬מעין אמבטיה עם נוזלים‪ ,‬ממנה יש צינורות שמתחברים למחשב הנותן הוראות‬ ‫ ‬ ‫לכמות הפורמלין כשתכנס ותצא‪.‬מטרת המכשיר היא להוציא את המים מהרקמה‬ ‫ולהכניס לתוכה שעווה‪.‬‬ ‫טכנאי המעבדה מעבירים את הקסטות לפלטה עם קרח‪ ,‬תופסים בפינצטה את הרקמה‬ ‫ושמים אותה בשבלונה קטנה ממתכת‪.‬הטכנאי שופך שעווה על הכל ומקרר אותה – מתקבל‬ ‫לנו מלבן שעווה עם הרקמה והקסטה שדבוקה לה‪ ,‬בלוק‪.‬‬ ‫הלבורנטים במעבדה לוקחים את הבלוקים למכשיר מיקרוטום ‪ -‬מכשיר בעל זרוע שתופס את‬ ‫הבלוק וחותך אותו עם סכין לפרוסות דקות‪.‬הפרוסה הדקה עוברת לאמבטיה עם משטח‬ ‫זכוכית שנדבקת לשעווה – זה נקרא סלייד‪.‬‬  ‫בשלב הבא הסלייד עובר צביעה‪.‬חומר הצבע הסטנדרטי נקרא ‪ H&E‬ומי שצובע זה רובוט‪.‬‬ ‫זאת משפחה של צביעות שנקראת משפחה היסטוכימית ומה שמאפיין את הצביעות‬ ‫במשפחה הזאת היא שחומר הצבע נקשר למרכיבי הרקמה השונים כתלות באינטראקציה‬ ‫הכימית שבין מולקולות הצבע לבין המולקולות שברקמה‪.‬‬ ‫האמטוקסילין )‪ (A‬קושר בעיקר את הגרעין בתא‪ ,‬שהוא מעל מטען שלילי )צבע סגלגל כהה(‬ ‫והאאוזין )‪ (E‬קשור לציטופלסמה שהיא חיובית )צבע ורוד בהיר(‪.‬הקישור של הצבע הוא בין‬ ‫הצבע לרקמה‪.‬האמטוקסילין יכול לצבוע חומרים נוספים מלבד לגרעין‪.‬‬ ‫קיימות לנו צביעות נוספות‪:‬‬ ‫ צביעת ‪ – EAS‬צביעה שקושרת שאריות סוכר ברקמה‪.‬היא טובה בביופסות עור לטובת‬ ‫מציאת פטריות‪.‬‬ ‫ צביעת זיל‪-‬נילס צביעה שצובעת חיידקים מחיידק השחפת‪.‬‬ ‫–‬ ‫ן‬ ‫המעבדה מסדרת את הסלייד עם דף המידע שהגיע עם הביופסיה אל הפתולוג‪.‬‬ ‫הפתולוג שם את הסלייד במיקרוסקופ אור – מיקרוסקופ ששולח עור מלמטה ומאפשר‬ ‫לראות את החומרים שמרכיבים את הרקמה ואת החומר שבין התאים‪.‬‬ ‫לפעמים שלב זה כבר מספיק בשביל לראות את התשובה אבל ברוב המקרים צריך לעשות‬ ‫צביעה נוספת או בדיקות נוספות על הדגימה‪.‬‬ ‫העובדים במעבדה יחזרו לבלוק‪ ,‬יחתכו סלייד נוסף ויצבעו מחדש או יבצעו בדיקות נוספות‪.‬‬ ‫כל נושא ה‪ AI-‬עוזר לפתולוג לדלות מידע שהעין האנושית לא יכולה לעשות‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬תגובה אפשרית של חולה לתרופה שנחזית על ידי אמידת המרחק בין התאים או‬ ‫דפוסים אחרים שהעין לא תשים לב אליהם‪.‬‬ ‫א י מ ונ ו ה י ס ט ו כ י מ י ה‬ ‫ישנה קבוצה גדולה נוספת של צביעות שנקראת אימונוהיסטוכימיות‪.‬‬ ‫אלה צביעות בהם חומר הצבע מחובר לנוגדן שיודע להיקשר לחלבון אחד מסוים ברקמה‪.‬‬ ‫המעבדה לוקחת את הסלייד השקוף ומחברת אותו עם נוגדים שיודעים לקשור רק חלבון ‪X‬‬ ‫ולכן רק אם יהיה לנו את החלבון הזה הסלייד יצבע‪.‬‬ ‫אלה משפחה של צביעות מאוד ספציפיות‪ ,‬רק נגד חלבון מסוים‪.‬‬ ‫ישנם ‪ 2‬סיבות לשימוש בשיטה זו‪:‬‬ ‫‪.1‬אבחנתית – היא הסיבה העיקרית‪.‬לדוגמא‪ ,‬יש לנו ‪ 2‬גידולי ריאה שנראים אותו דבר‬ ‫וההבדל בניהם הוא חלבון אחד‪.‬בעזרת הצביעה הזו נוכל לדעת איזה גידול זה‪.‬‬ ‫‪.2‬שימוש לצורך הכוונת טיפול ‪ -‬ישנן תרופות שמכוונות נגד חלבונים מסוימים בגידול‪.‬לכן‪,‬‬ ‫הצביעה הזאת יכולה לעזור לנו לדעת האם יש לחולה ביטוי של החלבון המסוים ואז התרופה‬ ‫תתאים לו‪.‬‬ ‫המשך שיטות בפתולוגיה‬ ‫לאחר שהפתולוג מזהה את הדגימה הוא כותב את האבחנה ומוציא דוח פתולוגי לרופא‪.‬כל‬ ‫דוח מקודד לפי ארגון הבריאות העולמי והדוחות של הפתולוגיה מופצים למטופל במערכות‬ ‫הישירות בדילאי כדי שהמטופל לא יצפה בזה בלי ההסבר של הרופא‪.‬‬ ‫לאחר האבחנה הרופא מזמן את המטופל כדי לתת המלצה לדרכי טיפול אפשריים‪.‬‬ ‫השיקול העיקרי אם להפנות את החולה לניתוח או לא זה האם יש גרורות‪.‬‬ ‫כדי לגלות אם יש גרורות עושים בדיקת ‪ PTCT‬ואם יש גרורות אין טעם לנתח‪.‬‬ ‫לאחר הניתוח מביאים את החלק שהוצאנו במיכל פורמלין אל הפתולוג שוב‪.‬חשוב לעשות‬ ‫פיקסציה על כל החלק כי יש הרבה רקמות ואם לא נעשה הכל יתפרק כשנחתוך לסליידים‪.‬‬ ‫הפתולוג מוודא את האבחנה בעזרת הדגימה של אזורים גדולים ונוכל לאפיין טוב את הגידול‪.‬‬ ‫חשוב שנתייחס לגבול הכריתה ‪ -‬האם הוא נקי ושנכתוב אם יש כיבים‪ ,‬חתיכה של נימים וכו׳‪.‬‬ ‫בסוף התהליך עושים התמנה לכל מה שנשאר באתר לפסולת כימיה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫בבדיקה היסטולוגית אנחנו נראה את מרכיבי הרקמה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫בדיקה ציטולוגית‬ ‫דגימה שמופרדת לתאים‪ ,‬אנחנו לא נראה את כל הדגימה אלא רק את התאים‪.‬‬ ‫הדוגמה לכך היא שלפוחית השתן – ניקח שתן של חולה שאנחנו חושדים אצלו בגידול ונוכל‬ ‫להסתכל בתאים שנושרים‪.‬‬ ‫אנחנו נעשה על התאים את הצביעות הציטולוגיות ונוכל לראות את התאים‪.‬‬ ‫ חשוב לזכור שאנחנו לא יודעים איך התאים היו נראים ברקמה והסדר שלהם נהיה שונה‪.‬‬ ‫ בדיקת פאפ היא בדיקה ציטולוגית‪.‬‬ ‫בדיקת ‪Frozen Section‬‬ ‫נמצאת תחת בדיקות היסטולוגיה‪.‬היא בדיקה שנעשית במהלך ניתוח ויש לה אינדיקציה‬ ‫אחת של החתך הקפוא – היא יכולה לשנות את מהלך הניתוח‪.‬‬ ‫ד וג מ א‬ ‫חולה שעובר ניתוח גידול בלבלב‪.‬במידה ויש שם גידול לא נרצה להוריד את כל הלבלב כי זה‬ ‫בעייתי‪ ,‬אלא רק חלק מסוים‪.‬המנתח יודע איפה בערך הגידול והוא מוציא את החלק‪.‬‬ ‫את החלק שכרתנו שולחים בלי פורמלין לחדר קבלת חומר תוך זמן קצר מאוד )דרך תעלות‬ ‫לחץ אוויר בתקרת בית החולים(‪.‬המתמחה מקבל את הפרוסה ומחלק אותה למגשי מתחת‬ ‫קטנים ומעליהם גל של אולטרסאונד‪.‬‬ ‫את החתכים שמים במיקרוטום בטמפרטורה של מינוס ‪ 30‬מעלות והכל קופא‪.‬המתמחה‬ ‫חותך עם המיקרוטום את הקרח והרקמה לסליידים ועושים צביעות ‪ H&E‬ידני‪.‬‬ ‫האיכות אומנם לא הכי טובה אבל זה מהיר ומספיק טוב כדי לדעת אם יש או אין גידול‪.‬‬ ‫במידה והגבולות של החתיכה מלאים עדיין בגידול המנתח יצטרך לקרות עוד חתיכות עד‬ ‫שיהיה גבול נקי‪.‬גם בניתוח כריתת שד שולחים חתך קפוא‪.‬‬ ‫בדיקה במיקרוסקופ אלקטרוני‬ ‫מיקרוסקופ גדול שתופס חדר שלם‪ ,‬הוא מגדיל מאוד את התא עד לרמת הגרעין‪.‬השימוש‬ ‫בכלי הזה הולך ופוחת ככל שהשימוש בבדיקות היסטוכימיות ואימונוהיסטוכימיות גדל‪.‬‬ ‫נשתמש בזה בעיקר במחלות עור או מחלות כליה‪.‬‬ ‫נתיחות שלאחר המוות‬ ‫נדיר מאוד אצל מבוגרים‪ ,‬בדרך כלל בדיקות מהעבדה וסיטי מספיקות כדי לקבוע את סיבת‬ ‫המוות‪.‬האינדיקציות היחידות בהם נעשה נתיחה אחרי המוות בבתי חולים זה רק מקרים‬ ‫בהם אי אפשר להסביר את המוות בצורה הגיונית – מוות לאחר לידה או לאחר ניתוח פשוט‪.‬‬ ‫יש הרבה נתיחות של עוברים‪ ,‬מדובר בהפלות של עוברים עם מומים נדירים‪.‬‬ ‫בדיקות מולקולריות‬ ‫הבדיקה החשובה ביותר היא ‪ – NGS‬הפקת ‪ DNA‬מהדגימה של החולה‪.‬תוך לילה אפשר‬ ‫לרצף את הגנים ואם מצאנו באחד מהם שינוי גנטי נוכל להתאים למטופל שינוי ספציפי‪.‬‬ ‫גם בדיקות ‪ FISH, PCR, KRAS‬נכללות בבדיקות המולקולריות‪.‬‬ ‫ ‬  ‫פ ת ול וג י ה ת א י ת‬ ‫הומאוסטזיס ‪Homeostasis‬‬ ‫שמירה על מצב פנימי קבוע מול תנאי סביבה משתנים‪.‬הומאוסטזיס יכול להתקיים ברמות‬ ‫שונות בגוף – איבר מסוים‪ ,‬רקמה‪ ,‬תא‪ ,‬מערכת איברים או כל הגוף עצמו‪.‬‬ ‫בדרך כלל נדבר על ריכוז חומרים במקום מסוים או ריכוז של טמפרטורה‪.‬‬ ‫להומאוסטזיס יש גבולות – לדוגמא‪ ,‬אם נהיה בתנאי קור‪/‬חום קיצוניים טמפרטורת הגוף‬ ‫תשתנה‪.‬לכל תכונה כזאת של הומאוסטזיס יש גבולות וזה לא סופי‪.‬אם נמתח את גבולות‬ ‫ההומאוסטזיס מעבר לטווח האפשרי‪ ,‬בהתחלה תהיה פגיעה ולבסוף גם יכול להתרחש מוות‪.‬‬ ‫א ד פ ט צ יה‬ ‫נוכל להרחיב את טווח ההומאוסטזיס אם ניחשף באופן קבוע והדרגתי לתנאים הקיצוניים )כל‬ ‫עוד אנחנו לא בשלב הפגיעה(‪.‬דוגמא לכך היא ריצה כשחם בחוץ‪ ,‬לאט לאט הגוף יתרגל גם‬ ‫כשהטמפרטורות יעלו‪.‬חשוב לזכור שהאדפטציה לא נמתחת עד האין סוף‪ ,‬נוכל להרחיב‬ ‫מעט את הטווח אבל לא יותר מידי‪.‬אם נגזים באדפטציה נגיע שוב לשלב הפגיעה והמוות‪.‬‬ ‫במידה ונפסיק בחשיפה‪ ,‬נחזור לטווחים הקודמים‪ ,‬הגוף יאבד את הכושר‪.‬‬ ‫אדפטציה ופגיעה הם הפיכים אבל כשמדובר על תאים המוות לא הפיך‪.‬‬ ‫כשהנזק הנוצר גדול מידי ואי אפשר להשתקם התא יבחר למות וזה כבר תהליך לא הפיך‪.‬‬ ‫מופעל מנגנון של התחלת מוות תאי ולא נוכל לשנות את זה‪.‬‬ ‫ה ומ א ו ס ט ז י ס ת א י‬ ‫יש לנו תא ששומר על ריכוז של ‪ 100‬יוני נתרן בתוך הציטופלזמה ובחוץ יש ריכוז של ‪200‬‬ ‫יוני נתרן‪.‬התא יכול לעשות תהליכים כמו הוצאת יונים מיותרים החוצה כדי לשמור על הריכוז‬ ‫של התא כל הזמן יציב‪.‬בטווח של ‪ 190-210‬נתרן בחוץ אנחנו עדיין בגבולות ההומאוסטזיס‪.‬‬ ‫אם נשים ‪ 500‬יוני נתרן בחוץ‪ ,‬אנחנו נפגע בתא‪.‬‬ ‫אם נשים ‪ 212‬יוני נתרו בחוץ – יהיה לנו אדפטציה‪.‬התא יעבוד קצת יותר קשה אבל‬ ‫הוא ירחיב בסוף את הטווח ההומאוסטטי‪.‬‬ ‫בחתך של הלב נוכל לראות שבצד שמאל יש דופן עבה יותר‪.‬הסיבה לכך היא כי יש‬ ‫לנו מפל לחצים גדול יותר בצד שמאל – מזרים דם לכל הגוף‪.‬‬ ‫לאנשים עם יתר לחץ דם‪ ,‬הלב יעבוד בלחצים גבוהים יותר‪.‬השריר של הלב יתנפח‬ ‫ויגדל ובעצם תיווצר לנו אדפטציה של יתר לחץ דם – הלב יגדל עד שבשלב מסוים‬ ‫הוא לא יקבל מספיק חמצן וחומרי מזון‪ ,‬תהיה פגיעה תאית כי גבולות האדפטציה‬ ‫נמתחו יותר מידי ולבסוף פגיעה תאית‪.‬‬ ‫למעלה – לב גדול‬ ‫אמצע – נורמלי‬ ‫למטה ‪ -‬מצב של לב מת‬ ‫נגדיר ברמה התאית ‪ 4‬רמות אדפטציה עיקריות‪:‬‬ ‫‪Hyperplasia.1‬‬ ‫‪Hypertrophy.2‬‬ ‫‪Atrophy.3‬‬ ‫‪Metaplasia.4‬‬ ‫כל האדפטציות האלה הן הפיכות‪ ,‬אם נסיר את מה שגרם להם הם יעברו‪.‬‬ ‫אלה לא נגעים טרום סרטניים אבל חלקם )בעיקר מטפלזיה וקצת היפרפלזיה( יכולות להגדיל‬ ‫את הסיכוי להתפתחות נגע טרום סרטי בתוכם‪.‬‬ ‫כדי שנוכל לראות את כל האדפטציה נצטרך שהשינוי יהיה ברקמות ולא בתאים בודדים‪.‬‬ ‫האדפטציה יכולה להיות פיזיולוגית )תגובה הורמונלית כמו שד בהנקה( או פתולוגית‬ ‫)התמודדות נגד פגיעה(‪.‬‬  ‫היפרפלזיה ‪Hyperplasia‬‬ ‫עלייה במספר התאים ברקמה‪ ,‬נראה עליה בנפח של הרקמה‪.‬‬ ‫ פגיעה פיזיולוגית – הורמונלית )השד בסוף הריון‪ ,‬הוא מוכן לכמות גדולה של חלב( או‬ ‫קומפנסטורית )כריתה חלקית של הכבד‪ ,‬הוא מוכן לגדול חזרה למצב תקין(‪.‬‬ ‫ פגיעה פתולוגית – תגובה של אפיתל ה‪ Larynx-‬לגירוי ממושך‪.‬זה עלול להיות בסיס‬ ‫להתפתחות סרטן‪.‬‬ ‫אפיתל – שם כללי של תאים המצפים אזור בגוף הפונה לחלל החיצון‪ ,‬כמו העור שלנו‪ ,‬תעלת‬ ‫השמע והציפוי החיצוני של הנחיריים‪.‬‬ ‫בהיפרפלזיה כל התאים שגדלו ישארו זהים פחות או יותר לתאי המקור של הרקמה‪.‬‬ ‫היפרטרופיה ‪Hypertrophy‬‬ ‫עליה בגודל התאים ולא במספר שלהם‪.‬‬ ‫הרבה פעמים היפרפלזיה והיפרטרופיה משלימות זו לזו – כמו בהשמנה‪.‬‬ ‫ פגיעה פיזיולוגית ‪ -‬אחרי לידה הרחם עובר היפרטרופיה‪.‬‬ ‫ פגיעה פתולוגית – שריר הלב‪.‬‬ ‫לכל רקמה יש הנטייה האם לגדול בהיפרפלזיה או היפרטרופיה‪.‬לרוב זה שני תהליכים‬ ‫שקורים במקביל‪.‬כשנגיד שמשהו גדל באחד מהם‪ ,‬הכוונה היא שבאחד מהם יותר מהשני‪.‬‬ ‫שרירים משורטטים )שריר לב( לא יודעים לעשות היפרפלזיה בכלל אלא רק היפרטרופיה‪.‬‬ ‫אטרופיה ‪Atrophy‬‬ ‫ירידה בגודל התא ע״י איבוד חומר תאי‪.‬‬ ‫ פגיעה פיזיולוגית – ירידה בעומס העבודה‪ ,‬הזדקנות וירידה בעצבוב‪.‬‬ ‫ פגיעה פתולוגית – הקטנה של התאים במוח על רקע מחלות כמו אלצהיימר‪.‬‬ ‫מטפלזיה ‪Metaplasia‬‬ ‫שינוי שבו סוג תא בוגר אחד מוחלף‪/‬רוכש מאפיינים של סוג תא בוגר אחר‪.‬הוא לא נמצא‬ ‫במקום בו סוג התא האחר אמור להיות אלא במקום שגוי‪.‬‬ ‫מצב זה יכול להיות בסיס להתפתחות סרטן‪.‬‬ ‫בתאי הגוף‪ ,‬כל תא מכיל את כל הדנ״א‪.‬כל תא מבטא סט שונה של גנים ועושה זאת‬ ‫בתדירות שונה‪.‬כשעצם הביטוי שונה יהיו לנו חלבונים שונים‪ ,‬כלומר יווצרו תאים שונים‪.‬‬ ‫במטפלזיה‪ ,‬תא מסוג אחד יתחיל לבטא גנים שיוכלו להפוך אותו לתא מסוג אחר‪.‬‬ ‫בניגוד לאדפטציות הקודמות היכולות להיות על רקע של כל מיני דברים‪ ,‬מטפלזיה נגרמת‬ ‫מכך שהסביבה בה התא נמצא הופכת לפחות נוחה לו‪.‬התא מנסה להתגונן על ידי הידמות‬ ‫לתאים שיכולים להתמודד עם הבעיה הזאת‪.‬נוכל לראות את זה בריאות של אדם מעשן –‬ ‫אפיתל עמודי הופך להיות אפיתל קשקשי בגלל החשיפה לעשן‪.‬אפיתל קשקשי מצפה את‬ ‫הוושט והוא יודע להתמודד עם דברים כמו עשן‪.‬גם אצל אנשים עם ריפלוקס נוכל לראות‬ ‫תאי וושט שעוברים אדפטציה לתאי הקיבה‪.‬‬ ‫מ וות ת א י‬ ‫תאים יכולים למות בשני דרכים עיקריות‪:‬‬ ‫‪.1‬אפופטוזיס – מוות תאי מתוכנן‪.‬התא מבין שכדאי לו למות כי הוא ספג יותר מידי נזקים‪,‬‬ ‫הוא מפעיל תוכנית מאורגנת ומסודרת של מוות התא‪.‬התא מת בשלבים ‪ -‬מפרק את‬ ‫האברונים שלו‪ ,‬מתכנס לתוך בזיקולות ותאים של מערכת החיסונים באים ובולעים את‬ ‫הבזיקולות בלי לגרום נזק לסביבה או ליצור תגובה דלקתית משמעותית‪.‬‬  ‫זה יכול לקרות על רקע פתולוגיה או על רקע פיזיולוגי‪.‬‬ ‫‪.2‬נקרוזיס – מוות ״מלוכלך״‪.‬התאים מתפוצצים ומתים‪ ,‬יש הרבה נזק שנגרם לסביבה‬ ‫ונראה תגובה דלקתית משמעותית‪.‬נקרוזיס הוא תמיד על רקע פתולוגי‪.‬‬ ‫כשנשרפים והעור מתקלף‪ ,‬זה נובע ממוות תאי מתוכנן‪.‬אם התאים לא ימותו יתפתחו‬ ‫גידולים מסוכנים‪.‬בגלל שהתהליך התוכנן‪ ,‬לוקח כמה ימים עד שהעור יתקלף‪.‬‬ ‫ה גור מ ים ל פ גיע ה ב ת א‬ ‫אפשר לחלק את הגורמים לפגיעה לשתיים‪:‬‬ ‫‪.1‬אנדוגניים – פגמים גנטיים‪ ,‬המבנה של התא פגוע מבחינה גנטית – יש מוטציה ב‪DNA-‬‬ ‫של אותו התא‪.‬‬ ‫‪.2‬אקסוגניים – גורמים חיצוניים לתאים‪.‬הכי שכיח אלה מצבים בהם לא מגיע חמצן לדם‬ ‫ולרקמה )הפוקסיה או איסכמיה(‪.‬בנוסף זה יכול להיות גורמים פיזיקליים‪ ,‬כימים‪,‬‬ ‫זיהומיים‪ ,‬אימונולוגיים ותזונתיים‪.‬‬ ‫‪ – Coagulative necrosis‬נמק קרישתי‬ ‫נקרוזיס זה בעצם נמק‪.‬בעבר סוגי הנמק היו מתוארים לפי איך שהם היו נראים בעין‬ ‫ברקמה‪.‬זה מוות של כמה תאים ביחד‪.‬‬ ‫נמק קרישתי זה המוכר ביותר והוא מחולק לשתיים‪:‬‬ ‫‪.1‬נמק לבן – נראה את הנמק בצבע לבן חד‪.‬‬ ‫‪.2‬נמק שחור – ******‬ ‫‪ Necrosis Liquefactive‬נמק התנזלותי‬ ‫מה שקורה בשבץ מוחי קרישתי‪.‬יש נמק שנחסם בגלל קריש דם‪ ,‬הנמק מתחיל להתפרק‬ ‫והוא לא נראה קשיח‪.‬זה נמק שייחודי לרקמת המוח‪.‬‬ ‫אם מצליחים לשרוד את המצב יהיה עדיין סוג של צלקת )נקרא גליוזיס בגלל תאי הגליאה(‪.‬‬ ‫שבץ קרישתי לא נראה בשלבים הראשונים ב‪ ,CT-‬אפשר לראות את זה רק אחרי כמה‬ ‫שבועות או חודשים שמתחיל להיות הגליוזיס‪.‬שבץ דימומי נראה ב‪ CT-‬ישר‪.‬‬ ‫גנגרנה ‪Gangrene‬‬ ‫נמק שקורה בגפיים התחתונות שאין בהם זרימת דם מספקת‪.‬‬ ‫זה מתחלק לגנגרנה יבשה ‪ -‬לא מזוהמת וגנגרנה רטובה – נמק שקיבל זיהום בתאים בעור‪.‬‬ ‫‪ Caseous necrosis‬נמק גבינתי‬ ‫נמק ייחודי למחלת הריאה‪ ,‬אופייני לשחפת‪.‬זה נמק שיש לו מראה גבינתי מתפורר – יש‬ ‫הרבה חורים‪.‬נראה רקמה גרנולרית חסרת צורה ומסביב לכך תאים דלקתיים מיוחדים‪.‬‬ ‫נ מ ק ש ומ ני‬ ‫נמק לרקמת השומן‪.‬קורה הרבה פעמים מחבלה בתאונת דרכים או במקרים של יציאת‬ ‫אנזימי לבלב – הם מפרקים את הלבלב עצמו כי הוא איבר שומני‪.‬בנוסף נראה את זה גם‬ ‫במקרי חבלה בשד או בשומן המעורב על ידי סרטן‪.‬‬ ‫נמק פיברנואידי ‪Fibrinoid necrosis‬‬ ‫ייחודי לכלי דם‪ ,‬זאת דלקת בדופן כלי הדם )וסקוליטיס(‪.‬‬  ‫ד לק ת‬ ‫כשאומרים דלקת אנשים חושבים שזה בדרך כלל זיהום‪ ,‬אבל דלקת זה תגובה של הגוף‬ ‫לפגיעה ברקמה‪.‬הזיהום זה רק משהו שנלווה לעיתים‪.‬‬ ‫בתגובה הדלקתית הגוף מגייס תאים לבנים של המערכת החיסונית לרקמה‪.‬תאי הדלקת‬ ‫מכינים את הקרקע לתהליך הריפוי שיבוא לאחר הדלקת‪.‬‬ ‫גירוד של היד ואז יצירת עור אדום זה התחלה של תגובה דלקתית‪.‬‬ ‫חוקר בשם צלזיוס הגדיר סימנים קלאסיים לדלקת‪ :‬אודם‪ ,‬נפיחות‪ ,‬חום מקומי וכאב‪.‬בהמשך‬ ‫חוקר בשם וירכהוף הוסיף את הסימן החמישי – פגיעה בתפקוד‪.‬‬ ‫יש הרבה מאוד משתתפים בתהליך הדלקת‪ ,‬בעיקר תאי מערכת החיסון‪.‬‬ ‫ה ר כ ב ר ק מ ת ה ע ור‬ ‫הרקמה של העור מורכבת מקומפוננט תאי ומקומפוננט חוץ תאי )תאים וחומר חוץ תאי(‪.‬‬ ‫מ ר כ י ב ת א י‪:‬‬ ‫‪.1‬תאים ייחודיים לאותה רקמה‪.‬‬ ‫‪.2‬תאים אוניברסליים‪:‬‬ ‫ פיברובלסטים ‪ -‬תא קטן‪ ,‬ארוך ודק שמייצר מרכיבים מהחומר החוץ תאי‪.‬במצב מנוחה‬ ‫הם שקטים ולא נראה אותם אבל כשחומר חוץ תאי נהרס הפיברובלסט ייצר את החומר‬ ‫ויפריש אותו החוצה‪.‬בתהליך ריפוי הם יתרבו וייצרו הרבה חומר חוץ תאי שיחליף את כל‬ ‫מה שנהרס‪.‬‬ ‫ תאי פיטום – תפקיד במערכת החיסון וביצירת חומר חוץ תאי‪.‬‬ ‫ מקרופגים – פזורים ברקמות‪ ,‬תאים של מערכת החיסון‪.‬באיברים שונים הם יקבלו שמות‬ ‫שונים‪.‬זה תא גדול עם גרעין בצורת פרסה‪.‬‬ ‫‪.3‬תאי הדם לבנים – מגויסים רק כשיש דלקת‪.‬‬ ‫ לימפוציטים – מתחלקים לשני סוגים עיקריים‪.T, B :‬‬ ‫סוג ‪ T‬מתחלק לשלושה סוגים עיקריים‪:‬‬ ‫‪.1‬עוזרים )‪ – (CD4‬יודעים להפריש הרבה חומרים שמתווכים את הפעילות של יתר‬ ‫התאים של מערכת החיסון‪.‬יגידו לתא אחר אם לבוא או ללכת‪.‬הם אלה שנפגעים‬ ‫במחלת האיידס‪.‬‬ ‫‪.2‬הורגים )‪ – (CD8‬תאים שיודעים להרוג תאי גידול או תאים שהודבקו על ידי נגיפים‪.‬‬ ‫‪.3‬מדכאים – תאים שיודעים לעצור ולדכא את התגובה הדלקתית‪.‬‬ ‫סוג ‪ B‬אלה תאים שיודעים לייצר נוגדנים בתגובה לחשיפה לגורם זר או מזהם‪.‬החלבון‬ ‫מופרש לדם בכמות גדולה‪ ,‬נקשר ומצפה את הגורם הזר ומתווך פגיעה בו‪.‬‬ ‫לכל תא ‪ B‬יש קולטן שיכול לקשור גורם שקיים בטבע‪.‬כשניחשף לגורם זר‪ ,‬תאי‬ ‫דנדריטים ברקמות ידעו לבלוע אותו‪ ,‬לנדוד איתו לבלוטת לימפה שקרובה לאזור דרכו‬ ‫נחשפנו לגורם ושם התאים יציגו את הגורם הזר על הממברנה שלהם בשביל תאי ה‪B-‬‬ ‫בלימפה‪.‬תאי ה‪ B-‬ישמידו אותם‪.‬הם יתחלקו לתאי פלזמה שייצרו נוגדנים שיופשרו‬ ‫לזרם הדם ויעזרו לחיסול הגורם המזהם‪.‬לבסוף תאי הפלזמה ימותו ברובם וישארו מעט‬ ‫מהם שיקראו תאי הזיכרון‪.‬תאי הזיכרון ידעו לעשות את התהליך בפעם הבאה מהר יותר‬ ‫)זה הזיכרון החיסוני(‪.‬‬ ‫כשתאי ‪ B‬מייצרים נוגדנים‪ ,‬הראשון הוא ‪ IGM‬ואז זה הופך ל‪ –IGM -‬זה הראשון פועל‬ ‫במערכת החיסונים‪.‬יש גם את נוגדן ‪ IGA‬שהוא נוגדן שמופרש‪.‬‬ ‫מונוציטים – תאים שנמצאים בזרם הדם והם רוצים לצאת לרקמות‪.‬כשהם בזרם הדם‬ ‫ ‬ ‫אין להם תפקיד חשוב‪ ,‬אבל ביציאה לרקמה הם מתחילים להיקרא מקרופגים והם יכולים‬  ‫לחיות ברקמה חודשים ואפילו שנים‪.‬אלה התאים שיודעים לבלוע שאריות חיידקים‬ ‫ורקמה שלנו שנהרסה – האוטו זבל של מערכת החיסון‪.‬יש להם בתאים חומר שמכיל‬ ‫הרכב כימי כמו של אקונומיקה‪.‬מקרופג פעיל מאוד יקרא אקסיוציט‪.‬‬ ‫אאוזינופיל – תא שאוהב אאוזין‪ ,‬בציטופלזמה שלו יש הרבה אאוזין ולגרעין יש צורה של‬ ‫ ‬ ‫משקפיים )שתי אונות עם חיבור דק בניהם(‪.‬תפקידם לטפל בזיהומים שנגרמים על ידי‬ ‫טפילים ובנוסף אלה תאים חשובים ביחד עם תאי הפיטום בתגובות אלרגיות – במקרי‬ ‫אלרגיה יש פעילות יתר שלהם כי הם יגיבו נגד חלבונים שהם לא אמורים להגיב כנגדם‪.‬‬ ‫נויטרופיל – תא שנמצא בכמות הכי גדולה בזרם הדם‪.‬הוא מטפל טוב בחיידקים ופטריות‬ ‫ ‬ ‫והתגובה שלו לפגיעה ברקמה היא ראשונית – מגיע ומגיב מהר‪.‬הבעיה אצלו זה שהיא‬ ‫תגובה לא יעילה והוא עושה נזק לפעמים לתאים שלנו כי הוא מפריש חומרים דמויי‬ ‫אקונומיקה לסביבה‪.‬יש להם גרעין מכווץ ורב אונתי‪.‬‬ ‫בזופיל – לא ברור מה התפקיד שלהם‪.‬נמצאים בכמות קטנה בזרם הדם שלהם‪,‬‬ ‫ ‬ ‫לפעמים בספירת דם לא נזהה אותם בכלל‪.‬‬ ‫‪.4‬תאי כלי דם ‪*** -‬‬ ‫ה ח ומ ר ה ח ו ץ ת א י‬ ‫‪.1‬סיבים חלבוניים – קולגן ואלסטין הם הגדולים ביותר‪.‬‬ ‫ קולגן ‪ -‬החלבון שמתנגד למשיכה של העור‪ ,‬הוא הנפוץ ביותר בגוף האדם והוא יוצר את‬ ‫מבנה הרקמה ונותן לה חוזק מכני – התנגדות למתיכה‪.‬‬ ‫ אלסטין – מחזיר את הרקמה למקום‪ ,‬זה כמו קפיץ‪.‬‬ ‫‪.2‬חומר הבסיס – חלבונים שבנויים בצורת מברשות ויודעים לספוח הרבה מולקולות מים‪.‬‬ ‫זה נותן לרקמה את הנפח והמימיות שלה‪.‬פרוטאוגליקנים לדוגמא זה חלק מחומר‬ ‫הבסיס‪.‬חשובים בתפקוד סחוסי כי הוא צריך הרבה מים להתנגד לפגיעות‪.‬‬ ‫אנדותל – תא שלא פונה לכיוון החוץ‪.‬‬ ‫ ‬ ‫כשיש דלקת קוטר כלי הדם גדל ולכן יהיו יותר תאי דם ונראה אודם‪.‬בנוסף תאי האנדותל‬ ‫יתכווצו ויהיו רווחים בניהם ודרכם יצאו נוזלים מהדם לרקמה – נראה בצקת‪.‬‬ ‫הדם שלנו מגיע ממרכז הגוף ושם יותר חם‪ ,‬כשיצטבר במקום הפגיעה דם נראה חום מקומי‪.‬‬ ‫ד ל ק ת ח ר י פ ה ו כ ר ונ ית‬ ‫נחלק את הדלקת לשתיים‪:‬‬ ‫‪.1‬דלקת חריפה – מתחילה דקות אחרי הפגיעה ברקמה ונמשכת זמן קצר ותחום‪.‬היא‬ ‫מאופיינת בנויטרופילים‪ ,‬הם היחידה שישתתפו בדלקת החריפה‪.‬‬ ‫‪.2‬דלקת כרונית – נמשכת זמן רב‪ ,‬ימים או חדשים‪.‬מתאפיינת בלימפוציטים‪ ,‬מקרופגים‪,‬‬ ‫כלי דם חדשים ופיברוזיס )הצטלקות הרקמה(‪.‬‬ ‫יש דלקות חריפות שמתחילות ככה ומסתיימות – כמו שפעת‪.‬לעומת זאת יש דלקות‬ ‫שמתחילות כחריפות ועוברות לדלקת כרונית‪.‬בהמשך לפעמים יש גם פיקים של דלקת‬ ‫חריפה על הדלקת הכרונית – כמו בקרהון כשיש התקפים של המחלה או במחלות פרקים‪.‬‬ ‫יש מצבים בהם דלקת תתחיל מראש ככרונית ויכולה להימשך ככה גם חודשים ושנים‪.‬לבסוף‬ ‫יהיה הרס של הרקמה בה זה קורה‪.‬‬ ‫תוספתן – צינור חלול שיוצא מההתחלה של המעי הגס‪ ,‬בנקודת החיבור של המעי הגס‬ ‫ ‬ ‫למעי הדק‪.‬התוספתן סגור בקצה אחד וחלול‪.‬אם החלל נסתם – התוכן לא מתחלף‬ ‫וחיידקים גדלים בכמות גבוה‪.‬את דגימת התוספתן נשלח לפתולוג והוא יבדוק אם יש‬ ‫גידול או אם יש נויטרופילים שזה הדלקת החריפה בתוספתן‪.‬‬ ‫בצקת – כל מצב של הצטברות נוזלים מחוץ לכלי הדם‪.‬לא משנה לנו מה מהות הנוזל או‬ ‫ ‬ ‫מה ההרכב שלו‪.‬‬ ‫אקסודציה – הצטברות נוזלים שעשירה בחלבונים ותאים מחוץ לכלי הדם‪.‬מאפיינת‬ ‫ ‬ ‫בצקת של דלקת‪.‬‬ ‫מוגלה – אקסודט עשיר בנויטרופילים‪ ,‬יש לו מרקם משחתי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫טראנסודט – נוזל עני במרכיבים תאיים‪ ,‬הוא נוזלי מאוד‪.‬לא מאפיין דלקת‪ ,‬אלא מאפיין‬ ‫ ‬ ‫מחלות כמו אי ספיקת לב וכליות‪.‬‬ ‫בדלקת‪ ,‬הלחץ בתוך כלי הדם נשאר זהה ותאי אנדותל מתכווצים ונוצרים רווחים דרכם‪.‬‬ ‫במצב כזה‪ ,‬תאים ושברי תאים יכולים לעבור‪.‬לעומת זאת במצב של אי ספיקת לב‪ ,‬דם כל‬ ‫הזמן נשאר במערכת הוורידים‪ ,‬הלחץ עולה ורק הנוזלים יצליחו לצאת החוצה ללא התאים‪.‬‬ ‫ה ש פ ע ות ס י ס ט מ יות‬ ‫לדלקת יש השפעות כלל גופיות כמו חום‪ ,‬בתהליך הדלקתי ישתחררו חומרים שמשנים את‬ ‫חום הגוף שלנו‪.‬מדובר על דלקת משמעותית ולא חום מקומי‪.‬בנוסף טמפרטורה גבוה מונעת‬ ‫מחיידקים להתרבות וזה חלק מהמנגנון האבולוציוני‪.‬‬ ‫גם כאב שרירים‪ ,‬דיכוי תאבון וחולשה זה חלק מההשפעות הסיסטמיות‪ ,‬הסיבה לכך היא‬ ‫הפרשת החומרים‪.‬‬ ‫ישנם מדדים שנוכל למדוד בדם המטופל בשביל למדוד את מצב הדלקת בגוף שלו‪.‬המדד‬ ‫הנפוץ ביותר נקרא ‪ CRP‬שהוא חלבון שמופרש ע״י הכבד בתגובה דלקתית ומסייע‬ ‫בהתמודדות עם זנים של חיידקים‪.‬מה שמעניין אותנו הוא שאנחנו משתמשים בו כמרקר כדי‬ ‫ללמוד על רמת הדלקת בגוף של החולה‪ CRP.‬הוא מדד קצר טווח והוא נותן לנו הערכה של‬ ‫מצב הדלקת אצל החולה רק בזמן הקרוב‪.‬‬ ‫אפשר למדוד גם ‪ ,ESR‬שקיעת דם‪.‬זה מדד שפשוט מאוד לבדוק אותו‪ ,‬אנחנו ניקח את הדם‬ ‫של החולה ונכניס כמות סטנדרטית וקבועה למבחנה ונחכה שעה לראות מה קורה‪.‬בסוף‬ ‫אנחנו נמדוד את הפרדת הדם לתאים אדומים ופלזמה צהבהבה‪ ,‬כמה מילימטרים של‬ ‫פלזמה יש לנו למעלה‪.‬אצל אדם עם דלקת נראה את הפלזמה יותר גבוהה )‪ 10‬מ״מ בערך(‪.‬‬ ‫‪ ESR‬זה מדד ארוך טווח ולוקח לזה זמן להשתנות מהרגע שמתחילה דלקת ועד שנראה‬ ‫שינוי ומרגע השינוי ועד הנרמול כשהדלקת נפסקת‪.‬נשתמש בזה בעיקר אצל חולים כרוניים‬ ‫שניתן להם תרופה חדשה‪ ,‬נוכל להשוות את ה‪.ESR-‬‬ ‫בסופה של דלקת חריפה יכולים לקרות לנו מספר דברים‪:‬‬ ‫‪.1‬רזולוציה – הכל יחזור לקדמותו ולא נראה זכר לזה‪.‬‬ ‫‪.2‬הדלקת החריפה ממשיכה לדלקת כרונית – היא תעבור מפאזה אקוטית לדלקת‬ ‫כרונית‪.‬‬ ‫‪.3‬יצירת צלקת – הרקמה לא תעבור רזולוציה לגמרי וגם לא תיווצר דלקת כרונית‪ ,‬אלא‬ ‫תשאר לנו צלקת‪.‬‬ ‫‪.4‬המערכת מתגברת על הדלקת אבל לא לגמרי – נשאר אזור קטן שמכיל חיידקים ומוקף‬ ‫בתאי מערכת החיסון שתוחמים אותו מהסביבה של הגוף‪.‬זה מאפיין הרבה פעמים‬ ‫דלקת על רקע זיהוי וזה נקרא אבצס‪.‬‬ ‫הרבה פעמים בזמן דלקת כרונית הגוף ינסה לרפא את החלק הפגוע‪.‬בגלל שזה קורה‬ ‫במקביל לדלקת זה יהיה ריפוי לא תקין שיגרום להצטלקות הרקמה ויצירת כלי דם לא תקינים‬ ‫בתוכה‪.‬לאורך זמן זה יכול לגרום לבעיות בתפקוד הרקמה‪.‬‬  ‫ד ל ק ת ג ר נ ול ו מ ט וט ית‬ ‫מקרה מיוחד של דלקת כרונית שמאופיינת בהיווצרות מבנים מיוחדים שנקראים גרנולומות‪.‬‬ ‫הגרנולומות נוצרות על ידי היסטיוציטים‪ ,‬חלקם מתחברים ליצירת תא ענק עם גרעיני תאים‪.‬‬ ‫בנוסף יש הרבה פעמים תאים שיולוו את הגרנולומה‪.‬‬ ‫אפשר לראות את זה בקלות ולאבחן ואין הרבה גורמים שיכולים לגרום לגרנולומות‪.‬בניתוח‬ ‫עם תפרים אנחנו נראה הרבה פעמים תגובה כזאת‪.‬חיידקים רבים ממשפחת השחפת‬ ‫ומחלות אוטואימוניות יכולות ליצור גם גרנולומות‪.‬‬ ‫בתאי ‪ B‬יש כל הזמן ניקוז לימפתי של הרקמה אל בלוטות הלימפה באזור‪.‬‬ ‫לימפדנופתיה ‪ -‬בלוטת לימפה גדלה על רקע הפעילות הביולוגית שלהם‪.‬יכולה להיות בכל‬ ‫מיני לימפומות‪.‬‬ ‫לימפדניתיס ‪ -‬יש מצבים שבהם הניקוז הלימפתי יכול להביא חיידקים אל בלוטת הלימפה‪,‬‬ ‫זה לא כדי להציג אותם לבלוטות אלא זה חיידקים חיים‪.‬הם מתחילים להתרבות ועושים‬ ‫לבלוטה עצמה דלקת‪.‬זה כואב מאוד ולפעמים יווצר סינוס )צינור שיוצא לאור( והוא מפריש‬ ‫החוצה נוזל‪.‬נראה את זה בדרך כלל אצל ילדים‪.‬‬ ‫כיב – מצב בו כל פני השטח של האיבר )האפיתל( מתקלף‪.‬אנחנו בעצם לא נראה את הכל‬ ‫השכבה העליונה‪ ,‬יהיה אזור בו אין אפיתל‪.‬זה שכיח בפה‪ ,‬בקיבה‪ ,‬מעיין‪ ,‬דרכי המין ובשתן‪.‬‬ ‫אם רק חלק יתקלף זה עדיין לא כיב וזה נקרא ארוזיה‪.‬‬ ‫ר יפ וי‬ ‫תהליך המשכי לתהליך הדלקת‪.‬לאחר הפגיעה ברקמה הופעל התהליך הדלקתי‪ ,‬תאי‬ ‫החיסון בלעו את כל שאריות החיידקים שמתו ועכשיו יכול להתחיל תהליך הריפוי‪.‬‬ ‫רקמה יכולה לעבור ריפוי באחת משני דרכים‪:‬‬ ‫‪.1‬רגנרציה – הרקמה חוזרת להיות מה שהייתה מבחינת הרכב ותכונות לפני הדלקת‪.‬‬ ‫‪.2‬פיברוזיס ‪ -‬הרקמה לא חוזרת להיות מה שהיא הייתה לפני הדלקת‪.‬נוצרת רקמה‬ ‫פיברוטית )צלקת(‪.‬הצלקת תשמור על ההמשכיות הפיזית של הרקמה ותשפר את‬ ‫התפקוד שהיה בזמן הדלקת אבל זה לא יחזור להיות כמו מה שהיה לפני‪.‬‬ ‫מה שיקבע איזה מתהליכי הריפוי יקרו זה ‪ 2‬פרמטרים‪:‬‬ ‫‪.1‬תכונות הרקמה – יש בגוף רקמות שיודעות לעשות רגנרציה מצוין ויש כאלה שלא ואז הן‬ ‫יעברו ריפוי על ידי פיברוזיס‪.‬‬ ‫‪.2‬מידת הנזק לרקמה – ככל שהנזק גדול יותר‪ ,‬הסיכוי לעבור רגנרציה נמוך יותר‪.‬‬ ‫מחזור התא ‪ -‬סכמה שמציגה לנו איפה התא נמצא מבחינת היחס לשו לחלוקה‪.‬‬ ‫ישנם ‪ 4‬פאזות‪:‬‬ ‫ שלב ה‪ DNA– S-‬עובר שכפול‪.‬‬ ‫ שלב ה‪ – M-‬התא עובר מיטוזה )מסתדרים לקו האמצע( ובסוף נחתך לשני תאים‪.‬‬ ‫בין ‪ 2‬השלבים יש רווחים שנקראים ‪.G1, G2‬‬ ‫כשתא לא מתכוון להתחלק בקרוב הוא נמצא בשלב ‪ G1‬ארוך מאוד‪ ,‬ואז נקרא לזה ‪.G0‬אצל‬ ‫תא כבד זה הולך ככה‪ ,‬הוא מתחלק רק פעם בשנה‪.‬‬ ‫בין שלב ‪ G1‬לשלב ‪ S‬יש בקרה חשובה‪ ,‬זו הנקודה בה התא שואל את עצמו ע״י מנגנונים‬ ‫מולקולריים אם הוא צריך להתחלק‪.‬בגידולים סרטניים השלב הזה לא קורה‪ ,‬התאים‬ ‫מתחלקים כל הזמן‪.‬ברגע ההחלטה לחלוקה‪ ,‬התא צריך להשלים את כל מסלול המחזור ואין‬ ‫אופציה להפסיק‪.‬‬  ‫מה שיקבע אם תא יודע לעשות רגנרציה טוב או לא היא האם התאים יודעים להתגייס‬ ‫לחלוקה טובה וכמה שיותר מהר‪.‬ככל שהם ידעו לעשות את זה יותר טוב‪ ,‬יש יותר סיכוי‬ ‫שיהיה לנו ריפוי של רגנרציה‪.‬תאי שריר לדוגמא לא יודעים לעשות את זה טוב בכלל אבל‬ ‫רקמות אפיתל יודעות לעשות את זה טוב מאוד כי תאי עור כל הזמן מתחלקים ונושרים‪.‬‬ ‫בין שלב ‪ S‬לשלב ‪ ,G2‬אחרי שכפול ‪ DNA‬יש נקודת בקרה נוספת‪.‬התא בודק אם הוא עשה‬ ‫טעויות ואפשר לחזור אחורה ולתקן‪.‬‬ ‫נחלק את התא ל‪ 3-‬קטגוריות‪:‬‬ ‫‪.1‬תאים המתחלקים באופן מתמשך )תאים לאבילים( – תאים שכל הזמן בתנועה במחזור‬ ‫הדם‪.‬כל הזמן יש ברקמה תאים שמתים ונושרים וצריך להחליף אותם‪.‬לדוגמא – עור‪,‬‬ ‫ריריות וכל מה שעוטף את האף‪ ,‬מערכת העיכול ועוד‪.‬הם תאים שמתגייסים מהר‪ ,‬נעים‬ ‫במחזור הדם ועושים רגנרציה טובה‪.‬‬ ‫‪.2‬תאים סטביליים )שקטים( ‪ -‬מתאפיינים בקצב חלוקה נמוך אבל אם הרקמה תעבור‬ ‫ריפוי הם יתרכזו למחזור התא ויפעלו‪.‬תאי כבד הם כאלה‪ ,‬הם מתחדשים רק פעם‬ ‫בשנה‪.‬‬ ‫‪.3‬תאים פרמננטיים – תאים לא שלא יודעים להתגייס בכלל למחזור החלוקה חוץ מהשלב‬ ‫העוברי של החיים‪.‬לדוגמא‪ -‬שרירי משורטטים‪ ,‬שרירי לב‪.‬אם זה עובר ריפוי‪ ,‬זה כמעט‬ ‫תמיד רק בדרך של פיברוזיס‪.‬‬ ‫א ית ות ב ין ת א יים‬ ‫כדי שתאים ידעו מה לעשות )לא רק בריפוי(‪ ,‬הם צריכים לדעת לדבר בניהם‪.‬‬ ‫תאים מתקשרים אחד עם השני וגורמים לתאים אחרים לעשות דברים אחרים לפי הצורך‬ ‫הפיזיולוגי‪.‬ישנם ‪ 4‬דרכי איתות עיקריות‪:‬‬ ‫‪.1‬פאראקריני – תקשורת שנעשית ע״י כימיקל שהתאים מפרישים‪.‬מולקולה של איתות‬ ‫מתפשטת באזור ואז היא מגיעה לקולטן שמתאים לה בדיוק‪.‬הקישור עושה שינוי מבני‬ ‫לצד התוך תאי של הקולטן ועכשיו הוא יכול לקשור מולקולות מתוך הציטופלזמה –‬ ‫לעשות את הפעולה שצריך‪.‬זה איתות למרחקים קצרים‪ ,‬קורה בדיפוזיה‪.‬‬ ‫‪.2‬אוטוקריני – התא מאותת לעצמו‪ ,‬מפריש מולקולת איתות וקולט אותה בעצמו בקולטן‪.‬‬ ‫‪.3‬ג׳וסטקריני ‪ -‬חשוב להתפתחות עוברית‪ ,‬ככה אברים נוצרים‪.‬מולקולת האיתות לא‬ ‫מתפשטת בדיפוזיה במרחב אלא היא קשורה לתא שמבטא אותה‪.‬זה קורה בין תאים‬ ‫צמודים‪.‬‬ ‫‪.4‬אנדוקריני – איתות הורמונלי‪.‬מולקולה מופרשת לדם וגם תא בגוף שיש לו קולטן לאותה‬ ‫מולקולה בגוף‪ ,‬יוכל לקשור אותה ולהגיב לה‪.‬זה איתות שטוב למרחקים ארוכים‪.‬‬ ‫מולקולה כזאת היא ההורמונים‪.‬התאים שמייצרים את ההורמון )מולקולת האיתות( הם‬ ‫תאים שנמצאים בבלוטות הורמונליות ולכן ההפרשה היא מבלוטות שמתמחות בזה‪.‬‬ ‫‪ – VEGF‬מולקולת איתות חשובה‪.‬היא משרה צמיחה של‬ ‫ ‬ ‫כלי דם‪.‬כשאזור עובר ריפוי הוא שכלי דם קטנים יצמחו‬ ‫לתוכו וכלי הדם האלה יביאו חמצן וחומרי מזון שיאפשרו‬ ‫לכל התאים להתרפא‪.‬יש הפרשה של החומר הזה‪ ,‬הוא‬ ‫מתפשט בדיפוזיה עד שהוא מגיע לכלי דם גדול באזור‬ ‫שעובר ריפוי‪ ,‬מצמיח פיצולים קטנים עד לריפוי‪.‬בעצם‬ ‫המולקולה עוזרת לתאי הדם לצמוח‪.‬‬ ‫ק ול גן‬ ‫חומר חוץ תאי‪.‬החלבון הכי נפוץ בגוף‪ ,‬יש הרבה סוגים שלו בגוף ‪ -‬ה‪ 3-‬הראשונים הם תאים‬ ‫פיברילארים והשאר הם לא פיברילארים‪.‬התמהיל קולגנים ברקמה המסוימת זה מה שיתן‬ ‫לה את התכונות שלה‪.‬אחד התפקידים העיקריים של ויטמין סי בגוף זה לייצר קולגן ובלי‬ ‫זה יכול להיות ספדינה )מחלה מסכנת חיים(‪.‬‬  ‫הקולגן הבשל הוא מולקולה מאוד גדולה והוא מיוצר ע״י הפיברובלסט‪.‬אם הוא היה מיוצר‬ ‫בצורה שלמה בתא זה היה מפוצץ אותו ולכן הוא מפוצל ליחידות קטנות – פרוקולגן והן‬ ‫עוברות הרכבה מחוץ לתא ליצירת הקולגן השלם‪.‬‬ ‫ש ל ב י ר י פ וי ר ק מ ת ח יב ו ר‬ ‫יצירת כלי דם חדשים – נקרא אנגיוגנזה‪.‬כדי לעשות את שאר התהליך נצטרך חמצן‬ ‫ ‬ ‫ומזון שיפעילו את שאר התאים‪.‬‬ ‫ניוד ושגשוג פיברובלסטים ‪ -‬בהמשך פיברובלסטים שנמצאים ברקמה מתחילים‬ ‫ ‬ ‫להתרבות‪ ,‬מקבלים צורה הרבה יותר בולטת‪.‬שנראה רקמה עם כלי דם ופיברוטיים –‬ ‫רקמת גירום‪.‬‬ ‫שקיעת חומר בין תאי‬ ‫ ‬ ‫רקמת גרעון‬ ‫ ‬ ‫הבשלה וארגון ‪.re modeling -‬יכול לקחת גם שנה כי הבשלת קולגן ועיצובו בזויות‬ ‫ ‬ ‫שונות לוקח הרבה זמן‪.‬‬ ‫ג ו ר מ י מ א כ ס ן ה מ ש פ י ע ים ע ל ד ל ק ת ו ר י פ וי‬ ‫תזונה‬ ‫ ‬ ‫סטרואידים‬ ‫ ‬ ‫זיהום‬ ‫ ‬ ‫גורמים מכניים‬ ‫ ‬ ‫אספקת דם‬ ‫ ‬ ‫ר י פ וי פ ת ו ל ו ג י‬ ‫ריפוי שהוא לא תקין‪.‬יש כמה אפשרויות‪:‬‬ ‫ מצב של אי יצירת צלקת מספקת – יכול לגרום לביקוע הפצע או התכייבות‪.‬‬ ‫ התכווצות הפצע – אם זה קורה מעל למפרק זה יכול להגביל את התנועה שלו‪.‬‬ ‫ יצירת צלקת בעודף – יכול לצאת צלקת היפרטרופית שהיא גדולה ומורמת כזאת אבל‬ ‫היא עדיין בגבולות הפצע המקורי‪.‬נראה את זה בפגיעות בפלג גוף עליון‪.‬‬ ‫יכול להיות גם צלקת קלואיד‪ ,‬זאת צלקת שכל הזמן גודלת‪ ,‬נראה אותה בקבוצות של‬ ‫אפרו‪-‬אמריקאיים וזה מצב קשה מאוד לטיפול‪.‬ההבדל בניהן הוא קליני בלבד‬ ‫ובמיקרוסקופ לא נדע איזה צלקת יש לנו‪.‬‬ ‫מ ח ל ות זיה ומ יות‬ ‫מחלות זיהומיות הם גורם מוות עיקרי בהרבה מדינות‪.‬הרבה פעמים מבוגרים שמתאשפזים‬ ‫ימותו ממחלה זיהומית שהם נדבקו בה בבית החולים – דלקת ריאות ועוד‪.‬‬ ‫יש לנו מחלות ישנות שקיימות אלפי שנים כמו צרעת ומחלות חדשות שהגיעו בעשורים‬ ‫האחרונים כמו הקורונה‪ ,‬איידס‪ ,‬שפעת העופות ועוד‪.‬‬ ‫יש גם מחלה שראינו אותה מתחילה ונגמרת – כמו נגיף ‪.Sars‬זה התחיל בשנות ה‪2000-‬‬ ‫ואז נעלם‪.‬כשהתחילה הקורונה חששו שזה יחזור שוב פעם‪.‬נגיף זה קרוב למשפחה של‬ ‫הקורונה ולכן הרבה מהמחקרים של הקורונה קשורים גם ל‪.Sars-‬‬ ‫גם מחלת השפעת היא מחלה שמתחילה ונעלמת‪.‬כל שנה נראה שפעת מעט שונה ובאזורים‬ ‫שונים בעולם יש שפעת בתקופות אחרות – חצי כדור צפוני וחצי כדור דרומי‪.‬זה נגיף‬ ‫שהגנום שלו מחולק לכמה חתיכות וזני השפעת יודעים להחליף בניהם חתיכות – כל שנה‬ ‫נוצרת קומבינציה חדשה של גנומים של שפעת‪.‬את החיסונים לשפעת בודקים לפי מה שיש‬ ‫כרגע בחצי כדור אחד ואז חוזים איזה זנים יהיו בחצי הכדור השני‪.‬‬  ‫פ ק ט ור י ק ש ר מ זה ם – מ א כסן‬ ‫‪.1‬סימביוזה – שניהם משתתפים בקשר‪ ,‬נהנים ממנו‪.‬כמו חזזית )פטריות סלעים(‪.‬‬ ‫‪.2‬קומנסל – אחד המשתתפים בקשר נהנה ממנו והשני לא נפגע ולא נהנה‪ ,‬אדיש לקשר‪.‬‬ ‫יש הרבה פטריות שחיות על העור שלנו ובמצב רגיל הם לא עושים לנו נזק‪.‬הן נהנות‬ ‫מלאכול את העור המת שלנו והן לא עושות לנו נזק או תורמות משהו מיוחד‪.‬‬ ‫‪.3‬פרזיט – אחד מהמשתתפים נהנה מהקשר והשני נפגע‪.‬רוב המחלות הזיהומיות כאלה‪.‬‬ ‫מ א פ ייני מ ז ה ם‬ ‫הם מגוונים מאוד מבחינת הגודל‪ ,‬המיקום וסוג הזיהום‪.‬‬ ‫הם יכולים להתחיל מגודל של חלבון קטן ועד ‪ 10‬מטרים‪ ,‬יכולים להיות בתוך או מחוץ לתא‪,‬‬ ‫והם מתחלקים למזהים אמיתיים ומזהים אופורטוניסטים‪.‬‬ ‫מזהם אמיתי – יצור שמתמחה בגרימת מחלה‪.‬כמו קורונה‪ ,‬איידס‪ ,‬סטרפטוקוק‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מזהם אופורטוניסטי – יצור שלא מתמחה בגרימת מחלה אבל אם יהיה בדרכו מאכסן‬ ‫ ‬ ‫עם מערכת חיסונית מוחלשת‪ ,‬הוא יוכל לגרום בו למחלה זיהום‪.‬יש פטריה שחיה‬ ‫בשיבולי חיטה ואם מישהו עם מערכת חיסונית חלשה יתקרב לשדה חיטה הוא יוכל‬ ‫להידבק בה ואפילו למות ממנה‪.‬‬ ‫טרופיזם – היכולת של גורם מזהם להדביק סוג רקמה או סוג תאים מסוימים בגוף‪.‬‬ ‫ ‬ ‫בדרך כלל שאנחנו נדבקים במחלה זיהומית‪ ,‬לא כל הגוף נדבק אלא זה רק תאים‬ ‫מסוימים‪.‬דוגמא לכך זה השפעת‪ ,‬רק מערכת הנשימה נדבקת )בדר״כ העליונה(‪.‬‬ ‫מ ש וו א ת ה ח ש י פ ה‬ ‫תנגודת המאחסן ‪ +‬אלימות הפרזיט = תוצאת החשיפה‬ ‫מתאר לנו מה תהיה תוצאת החשיפה של מאחסן מסוים במידה והוא נחשף לגורם מסוים‪.‬‬ ‫תנגודת המאחסן – הסטטוס הרפואי של המאחסן‪.‬מושפע מהגיל )תינוקות וקשישים זה‬ ‫משמעותית פחות טוב מאנשים באמצע החיים(‪ ,‬מחלות כרוניות )סכרת‪ ,‬תת תזונה ועוד(‪,‬‬ ‫חסרים חיסוניים מולדים ואנשים עם איידס‪.‬‬ ‫ככל שהגורם המזהם אלים יותר‪ ,‬ככה גם מאחסנים עם תנגודת טובה יפגעו‪.‬אם הוא עם‬ ‫אלימות נמוכה‪ ,‬המחלה תהיה רק במאחסן מוחלש‪.‬‬ ‫ק ב וצ ות ה מ ז ה מ ים‬ ‫מסודר מהקטן לגדול‪:‬‬ ‫ פריונים – חלבונים שגורמים למחלה זיהומית‪ ,‬זה מדבק‪.‬‬ ‫ וירוסים )נגיפים( – לא יצורים חיים‪ ,‬אלה חלקיקים שיכול לגרום למחלה זיהומית‪.‬‬ ‫ חיידקים )בקטריה(‬ ‫ פטריות‬ ‫ פרוטוזואה – טפילים חד תאיים ששייכים לקבוצת פרודיסטה )כל היצורים בטבע שהם‬ ‫בין צמח לפטרייה או בעל חיים(‪.‬‬ ‫ תולעים )הלמינטים( – טפילים רב תאיים ששייכים לקבוצת בעלי החיים‪.‬‬ ‫ אוקטופרזיטים – טפילים רב תאיים ששייכים לקבוצת החרקים‪/‬תולעים בקבוצת בעלי‬ ‫החיים‪.‬הם חיים על העור שלנו‪ ,‬כמו כינים או סקביאס‪.‬‬ ‫פ ר י ונ י ם‬ ‫יש מחלה גנטית בשם )‪ (Creutzfeldt-Jakob's disease‬שמאפיינים אנשים שבאו בדרך‬ ‫כלל מדרום אפריקה‪.‬מה שמאפיין אותה זה שבאזור גיל ‪ ,50-60‬החולים במחלה מתחילים‬ ‫לפתח תסמינים נוירולוגים ותוך שנה מתים‪.‬בסקירה של המוח‪ ,‬רואים שיש במוח הרבה‬ ‫חולים‪.‬‬  ‫בסוף שנות ה‪ 90-‬הגיעו דיווחים באנגליה על חולים במחלה הזאת אבל בגילאים צעירים‪.‬‬ ‫לאחר שהיו עשרות ויותר של מקרים עשו חקירה אפידמיולוגית וגילוי שהחולים האלה פיתחו‬ ‫את המחלה לא על רקע גנטי‪ ,‬אלא על רקע של צריכת בשר בקר שהיה נגוע בחלבון שנקרא‬ ‫פריון‪.‬זאת בעצם מחלת הפרה המשוגעת‪.‬‬ ‫יש לנו בגוף חלבונים שנקראים פריונים והם מתפקדים במוח פיזיולוגית‪.‬פריונים תקינים‬ ‫נמצא בצורה של אלפא‪-‬הליקס ואז הוא מסיס טוב בציטופלזמה ואין איתו שום בעיה‪.‬במחלת‬ ‫הפרה המשוגעת‪ ,‬הפריונים מקבלים קיפול בצורה של משטח בטא ואם הוא יפגוש פריון תקין‬ ‫הוא ישנה לו את הצורה‪.‬כשיש הצטברות של הצורה הזאת זה יעשה צבר של חלבונים‬ ‫שישקע בציטופלזמה ויהרוג את התא במוח‪.‬‬ ‫אם המחלה גנטית זה הקורצפלר יעקב ואם היא מצריכת פריון זה הפרה המשוגעת‪.‬‬ ‫וי ר ו ס ים‬ ‫הגורמים המזהמים השכיחים ביותר‪.‬‬ ‫צורות התבטאות ההדבקה‪:‬‬ ‫ א‪-‬סימפטומטי – אנחנו לא יודעים בכלל שנדבקנו‪.‬‬ ‫ זיהום חד )אקוטי( – מחלה שנמשכת כמה ימים ועוברת‪ ,‬הנגיף לא נשאר אחרי‪.‬כמו‬ ‫שפעת‪.‬‬ ‫ ראקטיבציה – נדביק בנגיף ולא בהכרח מפתחים מחלה מבחינה קלינית אבל הנגיף‬ ‫נשאר רדום בגוף ומידי פעם מתעורר‪ ,‬לא תמיד אותו ביטוי‪.‬לדוגמא הרפס‪.‬‬ ‫ כרוני – הנגיפים כל הזמן פעילים בגוף ולא עוברים‪.‬לדוגמא‪ ,‬הפטיטיס בי‪.‬‬ ‫בשביל שוירוס יוכל להשתכפל הוא חייב להיות בתוך תא‪ ,‬מחוץ לתאים הוא לא יכול לעשות‬ ‫את זה כי הוא צריך את המנגנונים של התאים כדי לייצר חלבונים וליצור פונקציות שכפול‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬וירוס לא נחשב חי‪ ,‬כי אין לו תא שידביק אותו‪.‬יש כ‪ 400-‬מינים שפוגעים בבני אדם ויש‬ ‫וירוסים שמדביקים פטריות‪ ,‬בעלי חיים ואפילו חיידקים‪.‬‬ ‫ניתן לחלק אותם לפי סוג חומצת הגרעין שלהם‪.‬‬ ‫נגיפים בנויים מקופסית חלבונית בשם קפסיד ובתוכה יש את החומר התורשתי שלהם‪.‬לחלק‬ ‫מהנגיפים יש מחוץ לקפסיד גם מעטפת שומנית ולחלק אין‪.‬החומר התורשתי לא חייב להיות‬ ‫‪ DNA‬אלא זה יכול להיות ‪ RNA‬כי הגנומים שלהם מאוד קטנים‪.‬חומצות הגרעין יכולה להיות‬ ‫מאורגנת בצורות שונות – מעגלית‪ ,‬לינארית )כמו אצל בני אדם(‪ ,‬רק חתיכה אחת ועוד‪.‬‬ ‫המעטפת השומנית תלויה בצורת היציאה של הנגיף מהתא אותו הוא הדביק‪.‬הנגיף נכנס‬ ‫לתא ויוצרים הרבה וירוסים קטנים בשם ויריונים‪.‬הויריונים יוצאים מהתא בשני דרכים‪:‬‬ ‫‪.1‬הדבקה ליטית ‪ -‬התרבות בתא שהדביקו עד להתפוצצות‪ ,‬אין מעטפת שומנית‪.‬‬ ‫‪.2‬הדבקה ליזוגנית ‪ -‬יציאה בהנצה דרך וזיקולות‪ ,‬אקסוציטוזה‪ ,‬יש מעטפת שומנית‪.‬חלק‬ ‫מהממברנה של התא מודבק והוירוס לוקח את זה איתו‪.‬‬ ‫מ ש פ ח ת נ גיפ י ה ה ר פ ס‬ ‫יש יותר מוירוס אחד של הרפס‪.‬‬ ‫ ‪– HSV1‬‬ ‫נגיף שנדבקים בו בגן הילדים כשמכניסים צעצועים לפה עם רוק‪.‬לרוב לא נראה קליניקה‬ ‫בהדבקה הראשונית אבל הוא נשאר רדום באזור הפנים ונכנס לתאי עצב‪.‬בהמשך החיים‬ ‫אצל חלק מהאנשים הוא יעשה ראקטיבציה ויתרבה – ינדוד מהעצבים לאזור העור לשפה‬ ‫ויצור שלפוחיות קטנות שמלאות בנוזל צלול וחלקי וירוסים‪.‬הן יתגלדו ויווצר גלד שנרפא‬ ‫והופך לרדום‪.‬הנוזל הוא מה שמדבק הכי הרבה‪ ,‬בשלב הגלד זה כבר לא כל כך מדבק‪.‬‬ ‫הטיפול הוא בשימוש במשחת זובירקס‪.‬ההרכב של זה דומה לתרופות אנטיויראליות‬  ‫רבות‪ ,‬הן מכילות אנלוגיים של נוקלאוטידים שמבלבלים את האנזים של הוירוס – זה‬ ‫תוקע לוירוס את השכפול‪.‬הגוף יודע שזה נוקלאוטיד לא נכון אז הוא לא משתמש בו‪,‬‬ ‫אבל הוירוס לא יודע אז הוא ישתמש בזה לשרשרת ואז לא יוכל לחבר את השרשרת‬ ‫הבאה‪.‬לכן‪ ,‬חשוב לשים את המשחה בתחילת המחלה כשהווירוסים משתכפלים‪.‬‬ ‫יש אנשים שחשיפה למזג אוויר קר ויבש גורמת להתפרצות של הוירוס ואז זה נקרא פצע‬ ‫קור‪.‬לעומת זאת יש אנשים שהחשיפה למחלות חום או יום שלם בים יוציא להם את זה‬ ‫ואז זה פצע חום‪.‬גם אצל אנשים בלחץ ההרפס מתפרץ‪.‬‬ ‫‪-HSV2‬‬ ‫ ‬ ‫נגיף שדומה לסוג ‪ 1‬אבל הוא עושה את זה ההתפרצות יותר באזור אברי המין‪.‬לא‬ ‫באמת יודעים להבדיל בין הסוגים כי אין לזה משמעות קלינית‪.‬הרפס ‪ 2‬משמעותי רק‬ ‫בזמן לידה‪ ,‬אם יש הרפס פעיל בזמן לידה רגילה זה מסוכן‪ ,‬הילוד יכול להיחשף לנגיף‬ ‫ולגרום לאנצפילטיס ולעיתים למוות של התינוק‪.‬ילודים יכולים להיחשף גם להרפסים‬ ‫במידה ולמוהל בברית מילה יש הרפס‪.‬‬ ‫וריצלה –‬ ‫ ‬ ‫הנגיף שעושה אבעבועות רוח‪.‬בחשיפה הראשונה לוריצלה אנחנו נקבל אבעבועות רוח‬ ‫כמו שאנחנו מכירים‪ ,‬זו מחלת ילדות‪.‬יש דגירה של ‪ 20‬יום מרגע ההידבקות למחלה‪.‬‬ ‫לאחר שהמחלה עוברת זה נשאר רדום בגנגליונים בגב למשך הרבה מאוד שנים‪.‬‬ ‫כשאנשים מתבגרים או כשיש מחלה ברקע הוירוס יכול להתעורר ולנדוד לכיוון העור –‬ ‫נוצרים פצעים בצורת קו הנקראים שלבקת חוגרת או הרפס זוסטר‪.‬‬ ‫יש חיסון שמיועד לאנשים מעל גיל ‪ 50‬שמעלה את הנוגדנים ומוריד את התסמינים‪.‬‬ ‫המחלה הזאת נחשבת אחת המדבקות‪ ,‬מדבקת דרך האוויר‪.‬לפעמים הנדידה על‬ ‫העצבים יכולה להביא לנזק עצבי ולגרום לכאבים קשים אצל המטופל גם כשהפצעים כבר‬ ‫עוברים‪.‬נראה את זה בעיקר אצל מדוכאי חיסון‪.‬יש אנשים עם פיזור מורחב עד לעיניים‬ ‫או למקומות שונים בגוף‪.‬‬ ‫קיים חיסון לזה – החיסון המרובע‪.‬הוא לא נותן הגנה מוחלטת אבל זאת תהיה מחלה‬ ‫בצורה קלה‪.‬יהיו מעט פצעים וחום נמוך‪.‬‬ ‫‪HHV 6+7‬‬ ‫ ‬ ‫שני הרפסים שהולכים ביחד‪.‬בעיקר הרפס ‪ 6‬אשם אבל לפעמים גם ‪.7‬‬ ‫אלה וירוסים שנדבק בהם בגן ולאחר ההידבקות יש תקופת דגירה מסוימת כמו הווירוסים‬ ‫האחרים‪.‬לאחר הדגירה הילד יפתח חום מאוד גבוה )מעל ‪ 40‬מעלות( אבל נראה יחסית‬ ‫בסדר – הילד יעלה חום אבל יתנהג כרגיל‪.‬החום נמשך כמה ימים ואז הוא יורד בבת‬ ‫אחת ומופיעה פריחה‪ ,‬זה נקרא אדמדמת‪.‬ההורים ילכו עם הילד לרופא פעמיים –‬ ‫כשהילד מעלה חום וכשמופיעה פריחה‪.‬יש לעיתים גם פרכוסי חום כי מהירות עליית‬ ‫החום תעלה סיכון לפרכוסי חום‪.‬‬ ‫אחרי המחלה הנגיף נשאר בגוף בתאים של מערכת החיסון שמייצרים נוגדנים –‬ ‫לימפוציטים בי‪.‬אצל מבוגרים הוא יכול לעשות ראקטיבציה כפדיראסיז רוזיאה‪ ,‬זה‬ ‫פריחה בגב בצורת עץ חג מולד בתוספת של מחלת חום‪.‬‬ ‫הרפס ‪- 8‬‬ ‫ ‬ ‫נגיף שמדביק בדרך כלל אנשים קשישים וגורם לגידול ממאיר בכלי דם בעור הנקרא‬ ‫קרפושי סרקומה‪.‬המחלה מתקדמת לאט ולא גורמת לרוב למוות‪ ,‬כנראה שהקשיש ימות‬ ‫לפני שזה יתפתח‪.‬בזכות מחלה לו גילו את נגיף ה‪.HIV-‬‬  ‫‪– EBV‬‬ ‫ ‬ ‫נגיף שנדבק בו לרוב בגן‪.‬יש מחלת חום עם כאב גרון שעובר תוך מספר ימים אבל אם‬ ‫נדבקים בה בגיל גדול )עד גיל ‪ (35-40‬זה יהיה מחלת הנשיקה ‪ -‬מחלה זו מאופיינת‬ ‫בדגירה ארוכה ובפוגרום של שבוע פלוס ובסופו יש עליית חום‪ ,‬כאבי גרון חזקים‬ ‫ותפליטים לבנים‪.‬יש הגדלה של בלוטות הלימפה בצוואר‪.‬‬ ‫הדבקה רסנטית – הדבקה אחרונה באיידס‪.‬כשאדם נדבק בזה הוא מפתח מחלת חום‬ ‫עם דלקת גרון שמזכירה את מחלת הנשיקה‪.‬מה שמבדיל אותה זה פריחה‪ ,‬כאבי בטן‬ ‫ושלשולים מה שאין במחלת הנשיקה‪.‬‬ ‫לפעמים חושבים מהתסמינים שזה דלקת גרון ואז נותנים מוקסיפן‪.‬מחלת הנשיקה עם‬ ‫מוקסיפן יכולה לייצר פריחה ואז יחשבו שהחולה אלרגי לפניצילין למרות שזה לא נכון‪.‬‬ ‫אחרי שהמחלה עוברת יש תקופת עייפות וחשוב לבצע פעילות גופנית מתונה‪.‬‬ ‫הנגיף עושה הגדלה של הכבד והטחול ולכן צריך להיזהר לא לקבל מכות באזור הזה‪.‬‬ ‫הנגיף נשאר רדום ויכול לבצע ראקאטיבציות שכמעט ולא יעשו קליניקה‪.‬ברגע‬ ‫הראקטיבציה הבן אדם יהיה מדבק על ידי הרוק שלו‪.‬לכן‪ ,‬רובנו כנראה נדבקנו פה‪.‬‬ ‫הנגיף יכול לגרום לממאירויות מסוגים שונים באזור חלל האף‪ ,‬הריאות ועוד‪.‬הממאירות‬ ‫הכי חשוב היא לימפומה על שם הוצקין‪.‬כל מי שיפתח ממאירות כזאת חלה ב‪.EBV-‬‬ ‫‪- CMV‬‬ ‫ ‬ ‫הקליניקה דומה ל‪ EBV-‬אבל מחלקת הנשיקה שהוא עושה נקראת בשם אחר באנגלית‬ ‫אבל היא אותו דבר‪.‬מה ששונה בוירוס זה שהוא יכול לעשות הרבה זיהומים במערכת‬ ‫העיכול אצל אנשים עם קוליטיס וקרהון או כיבים במעיים‪.‬‬ ‫משפחת וירוסים ‪arbovirus‬‬ ‫קדחת הנילוס המערבית‬ ‫מחלות שנגרמות מאינטראקציה בין המאגר של הנגיפים בטבע לבין בני האדם בתיווך של‬ ‫יצור נוסף‪.‬זה קיים אצל חיה בשם יאורית הנילוס וכשיתושה עוקצת את החיה היא נושאת‬ ‫את הנגיף ומדביקה אותו לבני אדם‪.‬‬ ‫המאגר של הגורם המזהם )בכל מזהמים שהם לא וירוסים( נקרא רזוואר והחרק שמעביר‬ ‫נקרא וקטור‪.‬העקיצה שבה היתושה נדבקת בנגיף נקראת הזנת רכישה והאכילה מהדם‬ ‫נקראת הזנת הדבקה‪.‬‬ ‫ברוב ההדבקות זה א‪-‬סימפטומטי‪ ,‬חלק יפתחו מחלה קלה ואחוז קטן של מדוכאי חיסון‬ ‫יפתחו דלקת של המוח או קרום המוח ופגיעות נוירולוגיות או מוות‪.‬‬ ‫נ ג י ף ה פ פ יל ו מ ה‬ ‫יש לו מאות זנים שמתחלקים לשתי קבוצות‪:‬‬ ‫ ‪ – High risk‬סיכון לחלות בסרטן צוואר הרחם או גידולים בעור ששכיח אצל מבוגרים‪.‬‬ ‫ ‪ – Low risk‬יעשה בליטות על העור‪ ,‬בעין יבלות‪.‬‬ ‫קיים חיסון לנגיף שמחסן כנגד הזנים השכיחים‪.‬אצל הגברים הוא גורם לגידולי עור ולפצעים‪.‬‬ ‫א ד נ ו ‪ -‬וי ר ו ס‬ ‫קבוצת וירוסים שגורמים למחלות חום עם כאבי גרון‪ ,‬שלשולים‪ ,‬דלקת עיניים‪.‬‬ ‫מדובר בוירוס מאוד מדבק ואפשר להידבק בכל אחד מהזנים כל פעם מחדש‪.‬‬  ‫‪RSV‬‬ ‫נגיף שתוקף ילדים בגיל שנה או פחות‪.‬מבוגר שידבק יהיה עם נזלת או קצת חום אבל אצל‬ ‫חלק מהילדים מתחת לגיל שנה תהיה מחלה קשה עם קוצר נשימה וסטורציות‪.‬‬ ‫עד הקורונה זו הייתה מחלה רק של החורף אבל לאחר הקורונה והמסיכות בקיץ שאחרי היו‬ ‫הרבה תינוקות שנדבקו בזה‪.‬לא יודעים להסביר למה זה קרה‪.‬‬ ‫סינסיציום – מספר דברים שמתחברים אחד לשני ויוצרים שרשרת‪.‬‬ ‫התאים באפיתל של מערכת הנשימה מתחברים אחד לשני ויוצרים סינסיציום‪.‬‬ ‫וירוסים לא רואים במיקרוסקופ אור אלא רק באלקטרוני‪.‬באור נוכל לראות אפקטים שהוירוס‬ ‫משרה בתאים שאותם הוא הדביק – צבע שונה או גרעין שמתנפח‪.‬אלה שינויים שנקראים‬ ‫אפקטים ציתופתים‪.‬אפשר לעשות צביעה אימונוהיסטוכימית לוירוס שאנחנו מחפשים‬ ‫ולמצוא אותו‪.‬‬ ‫חיידקים‬ ‫בנויים מתאים‪ ,‬אלה יצורים חיים עם דופן תא שעשוי מחומר בשם פפטידוגילקן‪.‬‬ ‫יש קרום לממברנה וציטופלזמה שבתוכה הריבוזומים והחומר התורשתי – לא נמצא בתוך‬ ‫גרעין מוגדר‪.‬‬ ‫החיידקים מחולקים לתוך תאיים וחוץ תאיים – הרוב חוץ תאיים‪.‬חיידק שחפת הוא פנימי‪.‬‬ ‫אפשר גם לחלק לפי הצורה‪ ,‬צריכת חמצן ועוד‪.‬החלוקה הכי חשובה היא לפי צביעת גרהם‬ ‫)אפשר לעשות על ביופסיות בפתולוגיה אבל זה לא משמעותי(‪.‬זו צביעה שמבדילה בין‬ ‫חיידקים עם דופן עבה או דקה )פפטידוגילקן(‪.‬לוקחים צבע סגול שנקשר לפפטידוגליקן‪,‬‬ ‫שמים על החיידקים ושוטפים‪.‬אחר כך לוקחים חומר ורוד שנדבק לכולם ושוטפים‪.‬אם זה‬ ‫יתערבב נקבל צבע סגול אבל אם יש דופן דקה הסגול ישטף וזה יצבע בורוד הלא ספציפי‪.‬‬ ‫זה חשוב כי לפני שהמעבדה למיקרוביולוגיה מביאה את החומר לפתולוג‪.‬‬ ‫טיפול אמפירי – טיפול שניתן על סמך המאפיינים האפידמיולוגים של החולה בלי לבדוק מה‬ ‫המחולל של המחלה‪.‬‬ ‫יש לנו אנטיביוטיקות טובות לצביעת גרהם חיובית או שלילית וזה החשיבות של הצביעה‪.‬‬ ‫‪GAS‬‬ ‫סטרפטוקוק איי‪ ,‬עושה בעיקר דלקות גרון‪.‬יכול לעשות גם אימפטיגו ‪ -‬ילדים עם גלדים‬ ‫צהובים באזור הפנים אבל לא רק‪.‬‬ ‫ניתן לו אנטיביוטיקה לו כדי להשפיע על מהלך המחלה של דלקת הגרון כי זה יעבור לבד‬ ‫אחרי שבוע גם בלי טיפול אבל זה כי החיידק מכיל חלבונים שדומים לחלבון שלנו בגוף‪.‬אם‬ ‫החיידק יתרבה מערכת החיסון תחשף לחלבונים האלה ותפתח נוגדים שיכולים להיות נגד‬ ‫החלבונים שלנו – פגיעה בלב או במפרקים אוטואימונית‪.‬צריך לקחת ‪ 10‬ימים כי זה מפחית‬ ‫את הסיכון להתפתחות התופעות האוטואימוניות בהמשך‪.‬‬ ‫‪GBS‬‬ ‫סטרפטוקוק בי‪ ,‬פחות חשוב קליני אבל בעיקר לפני לידה‪.‬‬ ‫אם תינוק יחשף לזה בתעלת הלידה הוא יכול לפתח מחלה קשה‪ ,‬היום זה חלק מבדיקות‬ ‫הסקר לקראת הלידה ואם האישה נשאית היא מקבלת אנטיביוטיקה בתחילת הלידה וזה‬ ‫יפחית סיכון לילוד‪.‬‬  ‫ס ל מ ונ ל ה‬ ‫חיידק שגורם לזיהומים קשים על רקע של מזון‪.‬זה קיים בבערך ‪ 60-70%‬ממוצרי העוף וזה‬ ‫לא טוב בכלל ולכן חשוב לשטוף ידיים עם סבון אחרי שעושים חביתה‪.‬‬ ‫זה מסוכן במיוחד לקשישים‪ ,‬נשים בהריון וילדים‪.‬‬ ‫סלמונלה הוא גם חיידק שחי בזוחלים‪ ,‬אצל צבים‪ ,‬אז חייב לשטוף ידיים אחרי שנוגעים בו‪.‬‬ ‫ח יי ד ק י ק ל ו ס ט ר י ד ים‬ ‫קלוסטרידיום בוטוליניום‪ ,‬חי בקופסאות שימורים‪.‬‬ ‫אם הקופסת שימורים נפוחה או עושה רעש תסיסה לא לאכול! זה יכול לגרום למוות כי זה‬ ‫מייצר את החומר של הבוטוקס וזה ישתק את השרירים!!!!‬ ‫אצל חולי פרקינסון אפשר להשתמש בטוקסין‪.‬‬ ‫קלוסטרידיום טטני – החיידק שחי בחלודה‪.‬בשביל זה נותנים חיסון טטנוס‪.‬הוא עושה הפוך‬ ‫ממה שעושה הבוטוליניום‪ ,‬הוא מכווץ שרירים‪.‬‬ ‫קלוסטרידיום דיפיצילה – חיידק שחי במערכת העיכול אבל אם ניקח אנטיביוטיקה הוא‬ ‫יתרבה יותר מידי ויעשה זיהומים קשים במערכת העיכול עד למוות‪.‬‬