סיכום פתולוגיה כללית למבחן בר PDF
Document Details
Uploaded by ThrivingIguana4996
Tel Aviv University
Tags
Summary
הסיכום מציג סקירה כללית של נושאים בפתולוגיה, כולל שיטות שונות בבדיקה של רקמות ותאים, כמו היסטולוגיה וציטולוגיה. הוא מתאר תהליכים כמו פיקסציה, צביעה, ושימושים נוספים בבדיקות פתולוגיות.
Full Transcript
פ ת ו ל וג י ה כ ל ל י ת – ס י כ ו ם ל מ ב ח ן ב ר פתוס = סבל ,לוגוס = תורה. בפתולוגיה מסתכלים על ביופסיות של אנשים חיים וקובעים אבחנות. ש י ט ו ת ב פ ת ול וג...
פ ת ו ל וג י ה כ ל ל י ת – ס י כ ו ם ל מ ב ח ן ב ר פתוס = סבל ,לוגוס = תורה. בפתולוגיה מסתכלים על ביופסיות של אנשים חיים וקובעים אבחנות. ש י ט ו ת ב פ ת ול וג י ה .1אנטומיה ובדיקה מאקרוסקופית של רקמות .2היסטולוגיה .3ציטולוגיה .4מיקרוסקופ אלקטרוני .5אוטופסיה )(PM Frozen Section.6 .7אימונוהיסטוכימיה Fish..8 PCR..9 .10בדיקות גנטיות KRAS - על מנת שנוכל לשמר את בדיקת הביופסיה של הנבדק ,נשים אותה ברגע החתיכה בצנצנת עם פורמלין )נוזל שקוף(.הפורמלין נכנס בדיפוזיה לרקמה בתהליך שנקרא פיקסציה.הוא יוצר קשרים צולבים שמגנים על בדיקת הביופסיה שתשאר כמו שהיא ,שום חיידק או עובש לא יכול לחיות בתוך זה. ת ה ל י ך ה ט יפ ו ל ב ד ג ימ ה הדגימה עוברת למכון לפתולוגיה לחדר קבלת חומר.שם כל דגימה מגיעה עם שם ופרטי המטופל ,היסטוריה רפואית ושנות קופסא )כמה שנים הוא עישן קופסא ביום(. לאחר מכן ,הביופסיה עוברת בדיקה ותיאור מאקרוסקופי – המתמחה איך החומר שקיבל נראה והוא מתאר את מה שהוא רואה בעין )מספר גלילי רקמה ,איזה צבע ,מה האורך(. ה י ס ט ול וג יה בדיקות שמתחילות מביופסיה של חתיכת רקמה.נראה את הארכיטקטורה של הרקמה - התאים במרכיבים אותה ,החומר שבין התאים ואיך הם יושבים ברקמה אחד ביחד לשני. המתמחה לוקח את החומר בפינצטה ומוציא אותו מהפורמלין אל צנצנת הקסטה )צנצנת עם חורים קטנים מאוד(.כל הצנצנות יושבות בסלסה עם הרבה קסטות שעטופות בנוזל פורמלין. בסוף כל יום נלקחות סלסלאות המתכת ונכנסות למכשיר שנקרא .VIP - VIPמעין אמבטיה עם נוזלים ,ממנה יש צינורות שמתחברים למחשב הנותן הוראות לכמות הפורמלין כשתכנס ותצא.מטרת המכשיר היא להוציא את המים מהרקמה ולהכניס לתוכה שעווה. טכנאי המעבדה מעבירים את הקסטות לפלטה עם קרח ,תופסים בפינצטה את הרקמה ושמים אותה בשבלונה קטנה ממתכת.הטכנאי שופך שעווה על הכל ומקרר אותה – מתקבל לנו מלבן שעווה עם הרקמה והקסטה שדבוקה לה ,בלוק. הלבורנטים במעבדה לוקחים את הבלוקים למכשיר מיקרוטום -מכשיר בעל זרוע שתופס את הבלוק וחותך אותו עם סכין לפרוסות דקות.הפרוסה הדקה עוברת לאמבטיה עם משטח זכוכית שנדבקת לשעווה – זה נקרא סלייד. בשלב הבא הסלייד עובר צביעה.חומר הצבע הסטנדרטי נקרא H&Eומי שצובע זה רובוט. זאת משפחה של צביעות שנקראת משפחה היסטוכימית ומה שמאפיין את הצביעות במשפחה הזאת היא שחומר הצבע נקשר למרכיבי הרקמה השונים כתלות באינטראקציה הכימית שבין מולקולות הצבע לבין המולקולות שברקמה. האמטוקסילין ) (Aקושר בעיקר את הגרעין בתא ,שהוא מעל מטען שלילי )צבע סגלגל כהה( והאאוזין ) (Eקשור לציטופלסמה שהיא חיובית )צבע ורוד בהיר(.הקישור של הצבע הוא בין הצבע לרקמה.האמטוקסילין יכול לצבוע חומרים נוספים מלבד לגרעין. קיימות לנו צביעות נוספות: צביעת – EASצביעה שקושרת שאריות סוכר ברקמה.היא טובה בביופסות עור לטובת מציאת פטריות. צביעת זיל-נילס צביעה שצובעת חיידקים מחיידק השחפת. – ן המעבדה מסדרת את הסלייד עם דף המידע שהגיע עם הביופסיה אל הפתולוג. הפתולוג שם את הסלייד במיקרוסקופ אור – מיקרוסקופ ששולח עור מלמטה ומאפשר לראות את החומרים שמרכיבים את הרקמה ואת החומר שבין התאים. לפעמים שלב זה כבר מספיק בשביל לראות את התשובה אבל ברוב המקרים צריך לעשות צביעה נוספת או בדיקות נוספות על הדגימה. העובדים במעבדה יחזרו לבלוק ,יחתכו סלייד נוסף ויצבעו מחדש או יבצעו בדיקות נוספות. כל נושא ה AI-עוזר לפתולוג לדלות מידע שהעין האנושית לא יכולה לעשות. לדוגמא ,תגובה אפשרית של חולה לתרופה שנחזית על ידי אמידת המרחק בין התאים או דפוסים אחרים שהעין לא תשים לב אליהם. א י מ ונ ו ה י ס ט ו כ י מ י ה ישנה קבוצה גדולה נוספת של צביעות שנקראת אימונוהיסטוכימיות. אלה צביעות בהם חומר הצבע מחובר לנוגדן שיודע להיקשר לחלבון אחד מסוים ברקמה. המעבדה לוקחת את הסלייד השקוף ומחברת אותו עם נוגדים שיודעים לקשור רק חלבון X ולכן רק אם יהיה לנו את החלבון הזה הסלייד יצבע. אלה משפחה של צביעות מאוד ספציפיות ,רק נגד חלבון מסוים. ישנם 2סיבות לשימוש בשיטה זו: .1אבחנתית – היא הסיבה העיקרית.לדוגמא ,יש לנו 2גידולי ריאה שנראים אותו דבר וההבדל בניהם הוא חלבון אחד.בעזרת הצביעה הזו נוכל לדעת איזה גידול זה. .2שימוש לצורך הכוונת טיפול -ישנן תרופות שמכוונות נגד חלבונים מסוימים בגידול.לכן, הצביעה הזאת יכולה לעזור לנו לדעת האם יש לחולה ביטוי של החלבון המסוים ואז התרופה תתאים לו. המשך שיטות בפתולוגיה לאחר שהפתולוג מזהה את הדגימה הוא כותב את האבחנה ומוציא דוח פתולוגי לרופא.כל דוח מקודד לפי ארגון הבריאות העולמי והדוחות של הפתולוגיה מופצים למטופל במערכות הישירות בדילאי כדי שהמטופל לא יצפה בזה בלי ההסבר של הרופא. לאחר האבחנה הרופא מזמן את המטופל כדי לתת המלצה לדרכי טיפול אפשריים. השיקול העיקרי אם להפנות את החולה לניתוח או לא זה האם יש גרורות. כדי לגלות אם יש גרורות עושים בדיקת PTCTואם יש גרורות אין טעם לנתח. לאחר הניתוח מביאים את החלק שהוצאנו במיכל פורמלין אל הפתולוג שוב.חשוב לעשות פיקסציה על כל החלק כי יש הרבה רקמות ואם לא נעשה הכל יתפרק כשנחתוך לסליידים. הפתולוג מוודא את האבחנה בעזרת הדגימה של אזורים גדולים ונוכל לאפיין טוב את הגידול. חשוב שנתייחס לגבול הכריתה -האם הוא נקי ושנכתוב אם יש כיבים ,חתיכה של נימים וכו׳. בסוף התהליך עושים התמנה לכל מה שנשאר באתר לפסולת כימיה. בבדיקה היסטולוגית אנחנו נראה את מרכיבי הרקמה. בדיקה ציטולוגית דגימה שמופרדת לתאים ,אנחנו לא נראה את כל הדגימה אלא רק את התאים. הדוגמה לכך היא שלפוחית השתן – ניקח שתן של חולה שאנחנו חושדים אצלו בגידול ונוכל להסתכל בתאים שנושרים. אנחנו נעשה על התאים את הצביעות הציטולוגיות ונוכל לראות את התאים. חשוב לזכור שאנחנו לא יודעים איך התאים היו נראים ברקמה והסדר שלהם נהיה שונה. בדיקת פאפ היא בדיקה ציטולוגית. בדיקת Frozen Section נמצאת תחת בדיקות היסטולוגיה.היא בדיקה שנעשית במהלך ניתוח ויש לה אינדיקציה אחת של החתך הקפוא – היא יכולה לשנות את מהלך הניתוח. ד וג מ א חולה שעובר ניתוח גידול בלבלב.במידה ויש שם גידול לא נרצה להוריד את כל הלבלב כי זה בעייתי ,אלא רק חלק מסוים.המנתח יודע איפה בערך הגידול והוא מוציא את החלק. את החלק שכרתנו שולחים בלי פורמלין לחדר קבלת חומר תוך זמן קצר מאוד )דרך תעלות לחץ אוויר בתקרת בית החולים(.המתמחה מקבל את הפרוסה ומחלק אותה למגשי מתחת קטנים ומעליהם גל של אולטרסאונד. את החתכים שמים במיקרוטום בטמפרטורה של מינוס 30מעלות והכל קופא.המתמחה חותך עם המיקרוטום את הקרח והרקמה לסליידים ועושים צביעות H&Eידני. האיכות אומנם לא הכי טובה אבל זה מהיר ומספיק טוב כדי לדעת אם יש או אין גידול. במידה והגבולות של החתיכה מלאים עדיין בגידול המנתח יצטרך לקרות עוד חתיכות עד שיהיה גבול נקי.גם בניתוח כריתת שד שולחים חתך קפוא. בדיקה במיקרוסקופ אלקטרוני מיקרוסקופ גדול שתופס חדר שלם ,הוא מגדיל מאוד את התא עד לרמת הגרעין.השימוש בכלי הזה הולך ופוחת ככל שהשימוש בבדיקות היסטוכימיות ואימונוהיסטוכימיות גדל. נשתמש בזה בעיקר במחלות עור או מחלות כליה. נתיחות שלאחר המוות נדיר מאוד אצל מבוגרים ,בדרך כלל בדיקות מהעבדה וסיטי מספיקות כדי לקבוע את סיבת המוות.האינדיקציות היחידות בהם נעשה נתיחה אחרי המוות בבתי חולים זה רק מקרים בהם אי אפשר להסביר את המוות בצורה הגיונית – מוות לאחר לידה או לאחר ניתוח פשוט. יש הרבה נתיחות של עוברים ,מדובר בהפלות של עוברים עם מומים נדירים. בדיקות מולקולריות הבדיקה החשובה ביותר היא – NGSהפקת DNAמהדגימה של החולה.תוך לילה אפשר לרצף את הגנים ואם מצאנו באחד מהם שינוי גנטי נוכל להתאים למטופל שינוי ספציפי. גם בדיקות FISH, PCR, KRASנכללות בבדיקות המולקולריות. פ ת ול וג י ה ת א י ת הומאוסטזיס Homeostasis שמירה על מצב פנימי קבוע מול תנאי סביבה משתנים.הומאוסטזיס יכול להתקיים ברמות שונות בגוף – איבר מסוים ,רקמה ,תא ,מערכת איברים או כל הגוף עצמו. בדרך כלל נדבר על ריכוז חומרים במקום מסוים או ריכוז של טמפרטורה. להומאוסטזיס יש גבולות – לדוגמא ,אם נהיה בתנאי קור/חום קיצוניים טמפרטורת הגוף תשתנה.לכל תכונה כזאת של הומאוסטזיס יש גבולות וזה לא סופי.אם נמתח את גבולות ההומאוסטזיס מעבר לטווח האפשרי ,בהתחלה תהיה פגיעה ולבסוף גם יכול להתרחש מוות. א ד פ ט צ יה נוכל להרחיב את טווח ההומאוסטזיס אם ניחשף באופן קבוע והדרגתי לתנאים הקיצוניים )כל עוד אנחנו לא בשלב הפגיעה(.דוגמא לכך היא ריצה כשחם בחוץ ,לאט לאט הגוף יתרגל גם כשהטמפרטורות יעלו.חשוב לזכור שהאדפטציה לא נמתחת עד האין סוף ,נוכל להרחיב מעט את הטווח אבל לא יותר מידי.אם נגזים באדפטציה נגיע שוב לשלב הפגיעה והמוות. במידה ונפסיק בחשיפה ,נחזור לטווחים הקודמים ,הגוף יאבד את הכושר. אדפטציה ופגיעה הם הפיכים אבל כשמדובר על תאים המוות לא הפיך. כשהנזק הנוצר גדול מידי ואי אפשר להשתקם התא יבחר למות וזה כבר תהליך לא הפיך. מופעל מנגנון של התחלת מוות תאי ולא נוכל לשנות את זה. ה ומ א ו ס ט ז י ס ת א י יש לנו תא ששומר על ריכוז של 100יוני נתרן בתוך הציטופלזמה ובחוץ יש ריכוז של 200 יוני נתרן.התא יכול לעשות תהליכים כמו הוצאת יונים מיותרים החוצה כדי לשמור על הריכוז של התא כל הזמן יציב.בטווח של 190-210נתרן בחוץ אנחנו עדיין בגבולות ההומאוסטזיס. אם נשים 500יוני נתרן בחוץ ,אנחנו נפגע בתא. אם נשים 212יוני נתרו בחוץ – יהיה לנו אדפטציה.התא יעבוד קצת יותר קשה אבל הוא ירחיב בסוף את הטווח ההומאוסטטי. בחתך של הלב נוכל לראות שבצד שמאל יש דופן עבה יותר.הסיבה לכך היא כי יש לנו מפל לחצים גדול יותר בצד שמאל – מזרים דם לכל הגוף. לאנשים עם יתר לחץ דם ,הלב יעבוד בלחצים גבוהים יותר.השריר של הלב יתנפח ויגדל ובעצם תיווצר לנו אדפטציה של יתר לחץ דם – הלב יגדל עד שבשלב מסוים הוא לא יקבל מספיק חמצן וחומרי מזון ,תהיה פגיעה תאית כי גבולות האדפטציה נמתחו יותר מידי ולבסוף פגיעה תאית. למעלה – לב גדול אמצע – נורמלי למטה -מצב של לב מת נגדיר ברמה התאית 4רמות אדפטציה עיקריות: Hyperplasia.1 Hypertrophy.2 Atrophy.3 Metaplasia.4 כל האדפטציות האלה הן הפיכות ,אם נסיר את מה שגרם להם הם יעברו. אלה לא נגעים טרום סרטניים אבל חלקם )בעיקר מטפלזיה וקצת היפרפלזיה( יכולות להגדיל את הסיכוי להתפתחות נגע טרום סרטי בתוכם. כדי שנוכל לראות את כל האדפטציה נצטרך שהשינוי יהיה ברקמות ולא בתאים בודדים. האדפטציה יכולה להיות פיזיולוגית )תגובה הורמונלית כמו שד בהנקה( או פתולוגית )התמודדות נגד פגיעה(. היפרפלזיה Hyperplasia עלייה במספר התאים ברקמה ,נראה עליה בנפח של הרקמה. פגיעה פיזיולוגית – הורמונלית )השד בסוף הריון ,הוא מוכן לכמות גדולה של חלב( או קומפנסטורית )כריתה חלקית של הכבד ,הוא מוכן לגדול חזרה למצב תקין(. פגיעה פתולוגית – תגובה של אפיתל ה Larynx-לגירוי ממושך.זה עלול להיות בסיס להתפתחות סרטן. אפיתל – שם כללי של תאים המצפים אזור בגוף הפונה לחלל החיצון ,כמו העור שלנו ,תעלת השמע והציפוי החיצוני של הנחיריים. בהיפרפלזיה כל התאים שגדלו ישארו זהים פחות או יותר לתאי המקור של הרקמה. היפרטרופיה Hypertrophy עליה בגודל התאים ולא במספר שלהם. הרבה פעמים היפרפלזיה והיפרטרופיה משלימות זו לזו – כמו בהשמנה. פגיעה פיזיולוגית -אחרי לידה הרחם עובר היפרטרופיה. פגיעה פתולוגית – שריר הלב. לכל רקמה יש הנטייה האם לגדול בהיפרפלזיה או היפרטרופיה.לרוב זה שני תהליכים שקורים במקביל.כשנגיד שמשהו גדל באחד מהם ,הכוונה היא שבאחד מהם יותר מהשני. שרירים משורטטים )שריר לב( לא יודעים לעשות היפרפלזיה בכלל אלא רק היפרטרופיה. אטרופיה Atrophy ירידה בגודל התא ע״י איבוד חומר תאי. פגיעה פיזיולוגית – ירידה בעומס העבודה ,הזדקנות וירידה בעצבוב. פגיעה פתולוגית – הקטנה של התאים במוח על רקע מחלות כמו אלצהיימר. מטפלזיה Metaplasia שינוי שבו סוג תא בוגר אחד מוחלף/רוכש מאפיינים של סוג תא בוגר אחר.הוא לא נמצא במקום בו סוג התא האחר אמור להיות אלא במקום שגוי. מצב זה יכול להיות בסיס להתפתחות סרטן. בתאי הגוף ,כל תא מכיל את כל הדנ״א.כל תא מבטא סט שונה של גנים ועושה זאת בתדירות שונה.כשעצם הביטוי שונה יהיו לנו חלבונים שונים ,כלומר יווצרו תאים שונים. במטפלזיה ,תא מסוג אחד יתחיל לבטא גנים שיוכלו להפוך אותו לתא מסוג אחר. בניגוד לאדפטציות הקודמות היכולות להיות על רקע של כל מיני דברים ,מטפלזיה נגרמת מכך שהסביבה בה התא נמצא הופכת לפחות נוחה לו.התא מנסה להתגונן על ידי הידמות לתאים שיכולים להתמודד עם הבעיה הזאת.נוכל לראות את זה בריאות של אדם מעשן – אפיתל עמודי הופך להיות אפיתל קשקשי בגלל החשיפה לעשן.אפיתל קשקשי מצפה את הוושט והוא יודע להתמודד עם דברים כמו עשן.גם אצל אנשים עם ריפלוקס נוכל לראות תאי וושט שעוברים אדפטציה לתאי הקיבה. מ וות ת א י תאים יכולים למות בשני דרכים עיקריות: .1אפופטוזיס – מוות תאי מתוכנן.התא מבין שכדאי לו למות כי הוא ספג יותר מידי נזקים, הוא מפעיל תוכנית מאורגנת ומסודרת של מוות התא.התא מת בשלבים -מפרק את האברונים שלו ,מתכנס לתוך בזיקולות ותאים של מערכת החיסונים באים ובולעים את הבזיקולות בלי לגרום נזק לסביבה או ליצור תגובה דלקתית משמעותית. זה יכול לקרות על רקע פתולוגיה או על רקע פיזיולוגי. .2נקרוזיס – מוות ״מלוכלך״.התאים מתפוצצים ומתים ,יש הרבה נזק שנגרם לסביבה ונראה תגובה דלקתית משמעותית.נקרוזיס הוא תמיד על רקע פתולוגי. כשנשרפים והעור מתקלף ,זה נובע ממוות תאי מתוכנן.אם התאים לא ימותו יתפתחו גידולים מסוכנים.בגלל שהתהליך התוכנן ,לוקח כמה ימים עד שהעור יתקלף. ה גור מ ים ל פ גיע ה ב ת א אפשר לחלק את הגורמים לפגיעה לשתיים: .1אנדוגניים – פגמים גנטיים ,המבנה של התא פגוע מבחינה גנטית – יש מוטציה בDNA- של אותו התא. .2אקסוגניים – גורמים חיצוניים לתאים.הכי שכיח אלה מצבים בהם לא מגיע חמצן לדם ולרקמה )הפוקסיה או איסכמיה(.בנוסף זה יכול להיות גורמים פיזיקליים ,כימים, זיהומיים ,אימונולוגיים ותזונתיים. – Coagulative necrosisנמק קרישתי נקרוזיס זה בעצם נמק.בעבר סוגי הנמק היו מתוארים לפי איך שהם היו נראים בעין ברקמה.זה מוות של כמה תאים ביחד. נמק קרישתי זה המוכר ביותר והוא מחולק לשתיים: .1נמק לבן – נראה את הנמק בצבע לבן חד. .2נמק שחור – ****** Necrosis Liquefactiveנמק התנזלותי מה שקורה בשבץ מוחי קרישתי.יש נמק שנחסם בגלל קריש דם ,הנמק מתחיל להתפרק והוא לא נראה קשיח.זה נמק שייחודי לרקמת המוח. אם מצליחים לשרוד את המצב יהיה עדיין סוג של צלקת )נקרא גליוזיס בגלל תאי הגליאה(. שבץ קרישתי לא נראה בשלבים הראשונים ב ,CT-אפשר לראות את זה רק אחרי כמה שבועות או חודשים שמתחיל להיות הגליוזיס.שבץ דימומי נראה ב CT-ישר. גנגרנה Gangrene נמק שקורה בגפיים התחתונות שאין בהם זרימת דם מספקת. זה מתחלק לגנגרנה יבשה -לא מזוהמת וגנגרנה רטובה – נמק שקיבל זיהום בתאים בעור. Caseous necrosisנמק גבינתי נמק ייחודי למחלת הריאה ,אופייני לשחפת.זה נמק שיש לו מראה גבינתי מתפורר – יש הרבה חורים.נראה רקמה גרנולרית חסרת צורה ומסביב לכך תאים דלקתיים מיוחדים. נ מ ק ש ומ ני נמק לרקמת השומן.קורה הרבה פעמים מחבלה בתאונת דרכים או במקרים של יציאת אנזימי לבלב – הם מפרקים את הלבלב עצמו כי הוא איבר שומני.בנוסף נראה את זה גם במקרי חבלה בשד או בשומן המעורב על ידי סרטן. נמק פיברנואידי Fibrinoid necrosis ייחודי לכלי דם ,זאת דלקת בדופן כלי הדם )וסקוליטיס(. ד לק ת כשאומרים דלקת אנשים חושבים שזה בדרך כלל זיהום ,אבל דלקת זה תגובה של הגוף לפגיעה ברקמה.הזיהום זה רק משהו שנלווה לעיתים. בתגובה הדלקתית הגוף מגייס תאים לבנים של המערכת החיסונית לרקמה.תאי הדלקת מכינים את הקרקע לתהליך הריפוי שיבוא לאחר הדלקת. גירוד של היד ואז יצירת עור אדום זה התחלה של תגובה דלקתית. חוקר בשם צלזיוס הגדיר סימנים קלאסיים לדלקת :אודם ,נפיחות ,חום מקומי וכאב.בהמשך חוקר בשם וירכהוף הוסיף את הסימן החמישי – פגיעה בתפקוד. יש הרבה מאוד משתתפים בתהליך הדלקת ,בעיקר תאי מערכת החיסון. ה ר כ ב ר ק מ ת ה ע ור הרקמה של העור מורכבת מקומפוננט תאי ומקומפוננט חוץ תאי )תאים וחומר חוץ תאי(. מ ר כ י ב ת א י: .1תאים ייחודיים לאותה רקמה. .2תאים אוניברסליים: פיברובלסטים -תא קטן ,ארוך ודק שמייצר מרכיבים מהחומר החוץ תאי.במצב מנוחה הם שקטים ולא נראה אותם אבל כשחומר חוץ תאי נהרס הפיברובלסט ייצר את החומר ויפריש אותו החוצה.בתהליך ריפוי הם יתרבו וייצרו הרבה חומר חוץ תאי שיחליף את כל מה שנהרס. תאי פיטום – תפקיד במערכת החיסון וביצירת חומר חוץ תאי. מקרופגים – פזורים ברקמות ,תאים של מערכת החיסון.באיברים שונים הם יקבלו שמות שונים.זה תא גדול עם גרעין בצורת פרסה. .3תאי הדם לבנים – מגויסים רק כשיש דלקת. לימפוציטים – מתחלקים לשני סוגים עיקריים.T, B : סוג Tמתחלק לשלושה סוגים עיקריים: .1עוזרים ) – (CD4יודעים להפריש הרבה חומרים שמתווכים את הפעילות של יתר התאים של מערכת החיסון.יגידו לתא אחר אם לבוא או ללכת.הם אלה שנפגעים במחלת האיידס. .2הורגים ) – (CD8תאים שיודעים להרוג תאי גידול או תאים שהודבקו על ידי נגיפים. .3מדכאים – תאים שיודעים לעצור ולדכא את התגובה הדלקתית. סוג Bאלה תאים שיודעים לייצר נוגדנים בתגובה לחשיפה לגורם זר או מזהם.החלבון מופרש לדם בכמות גדולה ,נקשר ומצפה את הגורם הזר ומתווך פגיעה בו. לכל תא Bיש קולטן שיכול לקשור גורם שקיים בטבע.כשניחשף לגורם זר ,תאי דנדריטים ברקמות ידעו לבלוע אותו ,לנדוד איתו לבלוטת לימפה שקרובה לאזור דרכו נחשפנו לגורם ושם התאים יציגו את הגורם הזר על הממברנה שלהם בשביל תאי הB- בלימפה.תאי ה B-ישמידו אותם.הם יתחלקו לתאי פלזמה שייצרו נוגדנים שיופשרו לזרם הדם ויעזרו לחיסול הגורם המזהם.לבסוף תאי הפלזמה ימותו ברובם וישארו מעט מהם שיקראו תאי הזיכרון.תאי הזיכרון ידעו לעשות את התהליך בפעם הבאה מהר יותר )זה הזיכרון החיסוני(. כשתאי Bמייצרים נוגדנים ,הראשון הוא IGMואז זה הופך ל –IGM -זה הראשון פועל במערכת החיסונים.יש גם את נוגדן IGAשהוא נוגדן שמופרש. מונוציטים – תאים שנמצאים בזרם הדם והם רוצים לצאת לרקמות.כשהם בזרם הדם אין להם תפקיד חשוב ,אבל ביציאה לרקמה הם מתחילים להיקרא מקרופגים והם יכולים לחיות ברקמה חודשים ואפילו שנים.אלה התאים שיודעים לבלוע שאריות חיידקים ורקמה שלנו שנהרסה – האוטו זבל של מערכת החיסון.יש להם בתאים חומר שמכיל הרכב כימי כמו של אקונומיקה.מקרופג פעיל מאוד יקרא אקסיוציט. אאוזינופיל – תא שאוהב אאוזין ,בציטופלזמה שלו יש הרבה אאוזין ולגרעין יש צורה של משקפיים )שתי אונות עם חיבור דק בניהם(.תפקידם לטפל בזיהומים שנגרמים על ידי טפילים ובנוסף אלה תאים חשובים ביחד עם תאי הפיטום בתגובות אלרגיות – במקרי אלרגיה יש פעילות יתר שלהם כי הם יגיבו נגד חלבונים שהם לא אמורים להגיב כנגדם. נויטרופיל – תא שנמצא בכמות הכי גדולה בזרם הדם.הוא מטפל טוב בחיידקים ופטריות והתגובה שלו לפגיעה ברקמה היא ראשונית – מגיע ומגיב מהר.הבעיה אצלו זה שהיא תגובה לא יעילה והוא עושה נזק לפעמים לתאים שלנו כי הוא מפריש חומרים דמויי אקונומיקה לסביבה.יש להם גרעין מכווץ ורב אונתי. בזופיל – לא ברור מה התפקיד שלהם.נמצאים בכמות קטנה בזרם הדם שלהם, לפעמים בספירת דם לא נזהה אותם בכלל. .4תאי כלי דם *** - ה ח ומ ר ה ח ו ץ ת א י .1סיבים חלבוניים – קולגן ואלסטין הם הגדולים ביותר. קולגן -החלבון שמתנגד למשיכה של העור ,הוא הנפוץ ביותר בגוף האדם והוא יוצר את מבנה הרקמה ונותן לה חוזק מכני – התנגדות למתיכה. אלסטין – מחזיר את הרקמה למקום ,זה כמו קפיץ. .2חומר הבסיס – חלבונים שבנויים בצורת מברשות ויודעים לספוח הרבה מולקולות מים. זה נותן לרקמה את הנפח והמימיות שלה.פרוטאוגליקנים לדוגמא זה חלק מחומר הבסיס.חשובים בתפקוד סחוסי כי הוא צריך הרבה מים להתנגד לפגיעות. אנדותל – תא שלא פונה לכיוון החוץ. כשיש דלקת קוטר כלי הדם גדל ולכן יהיו יותר תאי דם ונראה אודם.בנוסף תאי האנדותל יתכווצו ויהיו רווחים בניהם ודרכם יצאו נוזלים מהדם לרקמה – נראה בצקת. הדם שלנו מגיע ממרכז הגוף ושם יותר חם ,כשיצטבר במקום הפגיעה דם נראה חום מקומי. ד ל ק ת ח ר י פ ה ו כ ר ונ ית נחלק את הדלקת לשתיים: .1דלקת חריפה – מתחילה דקות אחרי הפגיעה ברקמה ונמשכת זמן קצר ותחום.היא מאופיינת בנויטרופילים ,הם היחידה שישתתפו בדלקת החריפה. .2דלקת כרונית – נמשכת זמן רב ,ימים או חדשים.מתאפיינת בלימפוציטים ,מקרופגים, כלי דם חדשים ופיברוזיס )הצטלקות הרקמה(. יש דלקות חריפות שמתחילות ככה ומסתיימות – כמו שפעת.לעומת זאת יש דלקות שמתחילות כחריפות ועוברות לדלקת כרונית.בהמשך לפעמים יש גם פיקים של דלקת חריפה על הדלקת הכרונית – כמו בקרהון כשיש התקפים של המחלה או במחלות פרקים. יש מצבים בהם דלקת תתחיל מראש ככרונית ויכולה להימשך ככה גם חודשים ושנים.לבסוף יהיה הרס של הרקמה בה זה קורה. תוספתן – צינור חלול שיוצא מההתחלה של המעי הגס ,בנקודת החיבור של המעי הגס למעי הדק.התוספתן סגור בקצה אחד וחלול.אם החלל נסתם – התוכן לא מתחלף וחיידקים גדלים בכמות גבוה.את דגימת התוספתן נשלח לפתולוג והוא יבדוק אם יש גידול או אם יש נויטרופילים שזה הדלקת החריפה בתוספתן. בצקת – כל מצב של הצטברות נוזלים מחוץ לכלי הדם.לא משנה לנו מה מהות הנוזל או מה ההרכב שלו. אקסודציה – הצטברות נוזלים שעשירה בחלבונים ותאים מחוץ לכלי הדם.מאפיינת בצקת של דלקת. מוגלה – אקסודט עשיר בנויטרופילים ,יש לו מרקם משחתי. טראנסודט – נוזל עני במרכיבים תאיים ,הוא נוזלי מאוד.לא מאפיין דלקת ,אלא מאפיין מחלות כמו אי ספיקת לב וכליות. בדלקת ,הלחץ בתוך כלי הדם נשאר זהה ותאי אנדותל מתכווצים ונוצרים רווחים דרכם. במצב כזה ,תאים ושברי תאים יכולים לעבור.לעומת זאת במצב של אי ספיקת לב ,דם כל הזמן נשאר במערכת הוורידים ,הלחץ עולה ורק הנוזלים יצליחו לצאת החוצה ללא התאים. ה ש פ ע ות ס י ס ט מ יות לדלקת יש השפעות כלל גופיות כמו חום ,בתהליך הדלקתי ישתחררו חומרים שמשנים את חום הגוף שלנו.מדובר על דלקת משמעותית ולא חום מקומי.בנוסף טמפרטורה גבוה מונעת מחיידקים להתרבות וזה חלק מהמנגנון האבולוציוני. גם כאב שרירים ,דיכוי תאבון וחולשה זה חלק מההשפעות הסיסטמיות ,הסיבה לכך היא הפרשת החומרים. ישנם מדדים שנוכל למדוד בדם המטופל בשביל למדוד את מצב הדלקת בגוף שלו.המדד הנפוץ ביותר נקרא CRPשהוא חלבון שמופרש ע״י הכבד בתגובה דלקתית ומסייע בהתמודדות עם זנים של חיידקים.מה שמעניין אותנו הוא שאנחנו משתמשים בו כמרקר כדי ללמוד על רמת הדלקת בגוף של החולה CRP.הוא מדד קצר טווח והוא נותן לנו הערכה של מצב הדלקת אצל החולה רק בזמן הקרוב. אפשר למדוד גם ,ESRשקיעת דם.זה מדד שפשוט מאוד לבדוק אותו ,אנחנו ניקח את הדם של החולה ונכניס כמות סטנדרטית וקבועה למבחנה ונחכה שעה לראות מה קורה.בסוף אנחנו נמדוד את הפרדת הדם לתאים אדומים ופלזמה צהבהבה ,כמה מילימטרים של פלזמה יש לנו למעלה.אצל אדם עם דלקת נראה את הפלזמה יותר גבוהה ) 10מ״מ בערך(. ESRזה מדד ארוך טווח ולוקח לזה זמן להשתנות מהרגע שמתחילה דלקת ועד שנראה שינוי ומרגע השינוי ועד הנרמול כשהדלקת נפסקת.נשתמש בזה בעיקר אצל חולים כרוניים שניתן להם תרופה חדשה ,נוכל להשוות את ה.ESR- בסופה של דלקת חריפה יכולים לקרות לנו מספר דברים: .1רזולוציה – הכל יחזור לקדמותו ולא נראה זכר לזה. .2הדלקת החריפה ממשיכה לדלקת כרונית – היא תעבור מפאזה אקוטית לדלקת כרונית. .3יצירת צלקת – הרקמה לא תעבור רזולוציה לגמרי וגם לא תיווצר דלקת כרונית ,אלא תשאר לנו צלקת. .4המערכת מתגברת על הדלקת אבל לא לגמרי – נשאר אזור קטן שמכיל חיידקים ומוקף בתאי מערכת החיסון שתוחמים אותו מהסביבה של הגוף.זה מאפיין הרבה פעמים דלקת על רקע זיהוי וזה נקרא אבצס. הרבה פעמים בזמן דלקת כרונית הגוף ינסה לרפא את החלק הפגוע.בגלל שזה קורה במקביל לדלקת זה יהיה ריפוי לא תקין שיגרום להצטלקות הרקמה ויצירת כלי דם לא תקינים בתוכה.לאורך זמן זה יכול לגרום לבעיות בתפקוד הרקמה. ד ל ק ת ג ר נ ול ו מ ט וט ית מקרה מיוחד של דלקת כרונית שמאופיינת בהיווצרות מבנים מיוחדים שנקראים גרנולומות. הגרנולומות נוצרות על ידי היסטיוציטים ,חלקם מתחברים ליצירת תא ענק עם גרעיני תאים. בנוסף יש הרבה פעמים תאים שיולוו את הגרנולומה. אפשר לראות את זה בקלות ולאבחן ואין הרבה גורמים שיכולים לגרום לגרנולומות.בניתוח עם תפרים אנחנו נראה הרבה פעמים תגובה כזאת.חיידקים רבים ממשפחת השחפת ומחלות אוטואימוניות יכולות ליצור גם גרנולומות. בתאי Bיש כל הזמן ניקוז לימפתי של הרקמה אל בלוטות הלימפה באזור. לימפדנופתיה -בלוטת לימפה גדלה על רקע הפעילות הביולוגית שלהם.יכולה להיות בכל מיני לימפומות. לימפדניתיס -יש מצבים שבהם הניקוז הלימפתי יכול להביא חיידקים אל בלוטת הלימפה, זה לא כדי להציג אותם לבלוטות אלא זה חיידקים חיים.הם מתחילים להתרבות ועושים לבלוטה עצמה דלקת.זה כואב מאוד ולפעמים יווצר סינוס )צינור שיוצא לאור( והוא מפריש החוצה נוזל.נראה את זה בדרך כלל אצל ילדים. כיב – מצב בו כל פני השטח של האיבר )האפיתל( מתקלף.אנחנו בעצם לא נראה את הכל השכבה העליונה ,יהיה אזור בו אין אפיתל.זה שכיח בפה ,בקיבה ,מעיין ,דרכי המין ובשתן. אם רק חלק יתקלף זה עדיין לא כיב וזה נקרא ארוזיה. ר יפ וי תהליך המשכי לתהליך הדלקת.לאחר הפגיעה ברקמה הופעל התהליך הדלקתי ,תאי החיסון בלעו את כל שאריות החיידקים שמתו ועכשיו יכול להתחיל תהליך הריפוי. רקמה יכולה לעבור ריפוי באחת משני דרכים: .1רגנרציה – הרקמה חוזרת להיות מה שהייתה מבחינת הרכב ותכונות לפני הדלקת. .2פיברוזיס -הרקמה לא חוזרת להיות מה שהיא הייתה לפני הדלקת.נוצרת רקמה פיברוטית )צלקת(.הצלקת תשמור על ההמשכיות הפיזית של הרקמה ותשפר את התפקוד שהיה בזמן הדלקת אבל זה לא יחזור להיות כמו מה שהיה לפני. מה שיקבע איזה מתהליכי הריפוי יקרו זה 2פרמטרים: .1תכונות הרקמה – יש בגוף רקמות שיודעות לעשות רגנרציה מצוין ויש כאלה שלא ואז הן יעברו ריפוי על ידי פיברוזיס. .2מידת הנזק לרקמה – ככל שהנזק גדול יותר ,הסיכוי לעבור רגנרציה נמוך יותר. מחזור התא -סכמה שמציגה לנו איפה התא נמצא מבחינת היחס לשו לחלוקה. ישנם 4פאזות: שלב ה DNA– S-עובר שכפול. שלב ה – M-התא עובר מיטוזה )מסתדרים לקו האמצע( ובסוף נחתך לשני תאים. בין 2השלבים יש רווחים שנקראים .G1, G2 כשתא לא מתכוון להתחלק בקרוב הוא נמצא בשלב G1ארוך מאוד ,ואז נקרא לזה .G0אצל תא כבד זה הולך ככה ,הוא מתחלק רק פעם בשנה. בין שלב G1לשלב Sיש בקרה חשובה ,זו הנקודה בה התא שואל את עצמו ע״י מנגנונים מולקולריים אם הוא צריך להתחלק.בגידולים סרטניים השלב הזה לא קורה ,התאים מתחלקים כל הזמן.ברגע ההחלטה לחלוקה ,התא צריך להשלים את כל מסלול המחזור ואין אופציה להפסיק. מה שיקבע אם תא יודע לעשות רגנרציה טוב או לא היא האם התאים יודעים להתגייס לחלוקה טובה וכמה שיותר מהר.ככל שהם ידעו לעשות את זה יותר טוב ,יש יותר סיכוי שיהיה לנו ריפוי של רגנרציה.תאי שריר לדוגמא לא יודעים לעשות את זה טוב בכלל אבל רקמות אפיתל יודעות לעשות את זה טוב מאוד כי תאי עור כל הזמן מתחלקים ונושרים. בין שלב Sלשלב ,G2אחרי שכפול DNAיש נקודת בקרה נוספת.התא בודק אם הוא עשה טעויות ואפשר לחזור אחורה ולתקן. נחלק את התא ל 3-קטגוריות: .1תאים המתחלקים באופן מתמשך )תאים לאבילים( – תאים שכל הזמן בתנועה במחזור הדם.כל הזמן יש ברקמה תאים שמתים ונושרים וצריך להחליף אותם.לדוגמא – עור, ריריות וכל מה שעוטף את האף ,מערכת העיכול ועוד.הם תאים שמתגייסים מהר ,נעים במחזור הדם ועושים רגנרציה טובה. .2תאים סטביליים )שקטים( -מתאפיינים בקצב חלוקה נמוך אבל אם הרקמה תעבור ריפוי הם יתרכזו למחזור התא ויפעלו.תאי כבד הם כאלה ,הם מתחדשים רק פעם בשנה. .3תאים פרמננטיים – תאים לא שלא יודעים להתגייס בכלל למחזור החלוקה חוץ מהשלב העוברי של החיים.לדוגמא -שרירי משורטטים ,שרירי לב.אם זה עובר ריפוי ,זה כמעט תמיד רק בדרך של פיברוזיס. א ית ות ב ין ת א יים כדי שתאים ידעו מה לעשות )לא רק בריפוי( ,הם צריכים לדעת לדבר בניהם. תאים מתקשרים אחד עם השני וגורמים לתאים אחרים לעשות דברים אחרים לפי הצורך הפיזיולוגי.ישנם 4דרכי איתות עיקריות: .1פאראקריני – תקשורת שנעשית ע״י כימיקל שהתאים מפרישים.מולקולה של איתות מתפשטת באזור ואז היא מגיעה לקולטן שמתאים לה בדיוק.הקישור עושה שינוי מבני לצד התוך תאי של הקולטן ועכשיו הוא יכול לקשור מולקולות מתוך הציטופלזמה – לעשות את הפעולה שצריך.זה איתות למרחקים קצרים ,קורה בדיפוזיה. .2אוטוקריני – התא מאותת לעצמו ,מפריש מולקולת איתות וקולט אותה בעצמו בקולטן. .3ג׳וסטקריני -חשוב להתפתחות עוברית ,ככה אברים נוצרים.מולקולת האיתות לא מתפשטת בדיפוזיה במרחב אלא היא קשורה לתא שמבטא אותה.זה קורה בין תאים צמודים. .4אנדוקריני – איתות הורמונלי.מולקולה מופרשת לדם וגם תא בגוף שיש לו קולטן לאותה מולקולה בגוף ,יוכל לקשור אותה ולהגיב לה.זה איתות שטוב למרחקים ארוכים. מולקולה כזאת היא ההורמונים.התאים שמייצרים את ההורמון )מולקולת האיתות( הם תאים שנמצאים בבלוטות הורמונליות ולכן ההפרשה היא מבלוטות שמתמחות בזה. – VEGFמולקולת איתות חשובה.היא משרה צמיחה של כלי דם.כשאזור עובר ריפוי הוא שכלי דם קטנים יצמחו לתוכו וכלי הדם האלה יביאו חמצן וחומרי מזון שיאפשרו לכל התאים להתרפא.יש הפרשה של החומר הזה ,הוא מתפשט בדיפוזיה עד שהוא מגיע לכלי דם גדול באזור שעובר ריפוי ,מצמיח פיצולים קטנים עד לריפוי.בעצם המולקולה עוזרת לתאי הדם לצמוח. ק ול גן חומר חוץ תאי.החלבון הכי נפוץ בגוף ,יש הרבה סוגים שלו בגוף -ה 3-הראשונים הם תאים פיברילארים והשאר הם לא פיברילארים.התמהיל קולגנים ברקמה המסוימת זה מה שיתן לה את התכונות שלה.אחד התפקידים העיקריים של ויטמין סי בגוף זה לייצר קולגן ובלי זה יכול להיות ספדינה )מחלה מסכנת חיים(. הקולגן הבשל הוא מולקולה מאוד גדולה והוא מיוצר ע״י הפיברובלסט.אם הוא היה מיוצר בצורה שלמה בתא זה היה מפוצץ אותו ולכן הוא מפוצל ליחידות קטנות – פרוקולגן והן עוברות הרכבה מחוץ לתא ליצירת הקולגן השלם. ש ל ב י ר י פ וי ר ק מ ת ח יב ו ר יצירת כלי דם חדשים – נקרא אנגיוגנזה.כדי לעשות את שאר התהליך נצטרך חמצן ומזון שיפעילו את שאר התאים. ניוד ושגשוג פיברובלסטים -בהמשך פיברובלסטים שנמצאים ברקמה מתחילים להתרבות ,מקבלים צורה הרבה יותר בולטת.שנראה רקמה עם כלי דם ופיברוטיים – רקמת גירום. שקיעת חומר בין תאי רקמת גרעון הבשלה וארגון .re modeling -יכול לקחת גם שנה כי הבשלת קולגן ועיצובו בזויות שונות לוקח הרבה זמן. ג ו ר מ י מ א כ ס ן ה מ ש פ י ע ים ע ל ד ל ק ת ו ר י פ וי תזונה סטרואידים זיהום גורמים מכניים אספקת דם ר י פ וי פ ת ו ל ו ג י ריפוי שהוא לא תקין.יש כמה אפשרויות: מצב של אי יצירת צלקת מספקת – יכול לגרום לביקוע הפצע או התכייבות. התכווצות הפצע – אם זה קורה מעל למפרק זה יכול להגביל את התנועה שלו. יצירת צלקת בעודף – יכול לצאת צלקת היפרטרופית שהיא גדולה ומורמת כזאת אבל היא עדיין בגבולות הפצע המקורי.נראה את זה בפגיעות בפלג גוף עליון. יכול להיות גם צלקת קלואיד ,זאת צלקת שכל הזמן גודלת ,נראה אותה בקבוצות של אפרו-אמריקאיים וזה מצב קשה מאוד לטיפול.ההבדל בניהן הוא קליני בלבד ובמיקרוסקופ לא נדע איזה צלקת יש לנו. מ ח ל ות זיה ומ יות מחלות זיהומיות הם גורם מוות עיקרי בהרבה מדינות.הרבה פעמים מבוגרים שמתאשפזים ימותו ממחלה זיהומית שהם נדבקו בה בבית החולים – דלקת ריאות ועוד. יש לנו מחלות ישנות שקיימות אלפי שנים כמו צרעת ומחלות חדשות שהגיעו בעשורים האחרונים כמו הקורונה ,איידס ,שפעת העופות ועוד. יש גם מחלה שראינו אותה מתחילה ונגמרת – כמו נגיף .Sarsזה התחיל בשנות ה2000- ואז נעלם.כשהתחילה הקורונה חששו שזה יחזור שוב פעם.נגיף זה קרוב למשפחה של הקורונה ולכן הרבה מהמחקרים של הקורונה קשורים גם ל.Sars- גם מחלת השפעת היא מחלה שמתחילה ונעלמת.כל שנה נראה שפעת מעט שונה ובאזורים שונים בעולם יש שפעת בתקופות אחרות – חצי כדור צפוני וחצי כדור דרומי.זה נגיף שהגנום שלו מחולק לכמה חתיכות וזני השפעת יודעים להחליף בניהם חתיכות – כל שנה נוצרת קומבינציה חדשה של גנומים של שפעת.את החיסונים לשפעת בודקים לפי מה שיש כרגע בחצי כדור אחד ואז חוזים איזה זנים יהיו בחצי הכדור השני. פ ק ט ור י ק ש ר מ זה ם – מ א כסן .1סימביוזה – שניהם משתתפים בקשר ,נהנים ממנו.כמו חזזית )פטריות סלעים(. .2קומנסל – אחד המשתתפים בקשר נהנה ממנו והשני לא נפגע ולא נהנה ,אדיש לקשר. יש הרבה פטריות שחיות על העור שלנו ובמצב רגיל הם לא עושים לנו נזק.הן נהנות מלאכול את העור המת שלנו והן לא עושות לנו נזק או תורמות משהו מיוחד. .3פרזיט – אחד מהמשתתפים נהנה מהקשר והשני נפגע.רוב המחלות הזיהומיות כאלה. מ א פ ייני מ ז ה ם הם מגוונים מאוד מבחינת הגודל ,המיקום וסוג הזיהום. הם יכולים להתחיל מגודל של חלבון קטן ועד 10מטרים ,יכולים להיות בתוך או מחוץ לתא, והם מתחלקים למזהים אמיתיים ומזהים אופורטוניסטים. מזהם אמיתי – יצור שמתמחה בגרימת מחלה.כמו קורונה ,איידס ,סטרפטוקוק. מזהם אופורטוניסטי – יצור שלא מתמחה בגרימת מחלה אבל אם יהיה בדרכו מאכסן עם מערכת חיסונית מוחלשת ,הוא יוכל לגרום בו למחלה זיהום.יש פטריה שחיה בשיבולי חיטה ואם מישהו עם מערכת חיסונית חלשה יתקרב לשדה חיטה הוא יוכל להידבק בה ואפילו למות ממנה. טרופיזם – היכולת של גורם מזהם להדביק סוג רקמה או סוג תאים מסוימים בגוף. בדרך כלל שאנחנו נדבקים במחלה זיהומית ,לא כל הגוף נדבק אלא זה רק תאים מסוימים.דוגמא לכך זה השפעת ,רק מערכת הנשימה נדבקת )בדר״כ העליונה(. מ ש וו א ת ה ח ש י פ ה תנגודת המאחסן +אלימות הפרזיט = תוצאת החשיפה מתאר לנו מה תהיה תוצאת החשיפה של מאחסן מסוים במידה והוא נחשף לגורם מסוים. תנגודת המאחסן – הסטטוס הרפואי של המאחסן.מושפע מהגיל )תינוקות וקשישים זה משמעותית פחות טוב מאנשים באמצע החיים( ,מחלות כרוניות )סכרת ,תת תזונה ועוד(, חסרים חיסוניים מולדים ואנשים עם איידס. ככל שהגורם המזהם אלים יותר ,ככה גם מאחסנים עם תנגודת טובה יפגעו.אם הוא עם אלימות נמוכה ,המחלה תהיה רק במאחסן מוחלש. ק ב וצ ות ה מ ז ה מ ים מסודר מהקטן לגדול: פריונים – חלבונים שגורמים למחלה זיהומית ,זה מדבק. וירוסים )נגיפים( – לא יצורים חיים ,אלה חלקיקים שיכול לגרום למחלה זיהומית. חיידקים )בקטריה( פטריות פרוטוזואה – טפילים חד תאיים ששייכים לקבוצת פרודיסטה )כל היצורים בטבע שהם בין צמח לפטרייה או בעל חיים(. תולעים )הלמינטים( – טפילים רב תאיים ששייכים לקבוצת בעלי החיים. אוקטופרזיטים – טפילים רב תאיים ששייכים לקבוצת החרקים/תולעים בקבוצת בעלי החיים.הם חיים על העור שלנו ,כמו כינים או סקביאס. פ ר י ונ י ם יש מחלה גנטית בשם ) (Creutzfeldt-Jakob's diseaseשמאפיינים אנשים שבאו בדרך כלל מדרום אפריקה.מה שמאפיין אותה זה שבאזור גיל ,50-60החולים במחלה מתחילים לפתח תסמינים נוירולוגים ותוך שנה מתים.בסקירה של המוח ,רואים שיש במוח הרבה חולים. בסוף שנות ה 90-הגיעו דיווחים באנגליה על חולים במחלה הזאת אבל בגילאים צעירים. לאחר שהיו עשרות ויותר של מקרים עשו חקירה אפידמיולוגית וגילוי שהחולים האלה פיתחו את המחלה לא על רקע גנטי ,אלא על רקע של צריכת בשר בקר שהיה נגוע בחלבון שנקרא פריון.זאת בעצם מחלת הפרה המשוגעת. יש לנו בגוף חלבונים שנקראים פריונים והם מתפקדים במוח פיזיולוגית.פריונים תקינים נמצא בצורה של אלפא-הליקס ואז הוא מסיס טוב בציטופלזמה ואין איתו שום בעיה.במחלת הפרה המשוגעת ,הפריונים מקבלים קיפול בצורה של משטח בטא ואם הוא יפגוש פריון תקין הוא ישנה לו את הצורה.כשיש הצטברות של הצורה הזאת זה יעשה צבר של חלבונים שישקע בציטופלזמה ויהרוג את התא במוח. אם המחלה גנטית זה הקורצפלר יעקב ואם היא מצריכת פריון זה הפרה המשוגעת. וי ר ו ס ים הגורמים המזהמים השכיחים ביותר. צורות התבטאות ההדבקה: א-סימפטומטי – אנחנו לא יודעים בכלל שנדבקנו. זיהום חד )אקוטי( – מחלה שנמשכת כמה ימים ועוברת ,הנגיף לא נשאר אחרי.כמו שפעת. ראקטיבציה – נדביק בנגיף ולא בהכרח מפתחים מחלה מבחינה קלינית אבל הנגיף נשאר רדום בגוף ומידי פעם מתעורר ,לא תמיד אותו ביטוי.לדוגמא הרפס. כרוני – הנגיפים כל הזמן פעילים בגוף ולא עוברים.לדוגמא ,הפטיטיס בי. בשביל שוירוס יוכל להשתכפל הוא חייב להיות בתוך תא ,מחוץ לתאים הוא לא יכול לעשות את זה כי הוא צריך את המנגנונים של התאים כדי לייצר חלבונים וליצור פונקציות שכפול. לכן ,וירוס לא נחשב חי ,כי אין לו תא שידביק אותו.יש כ 400-מינים שפוגעים בבני אדם ויש וירוסים שמדביקים פטריות ,בעלי חיים ואפילו חיידקים. ניתן לחלק אותם לפי סוג חומצת הגרעין שלהם. נגיפים בנויים מקופסית חלבונית בשם קפסיד ובתוכה יש את החומר התורשתי שלהם.לחלק מהנגיפים יש מחוץ לקפסיד גם מעטפת שומנית ולחלק אין.החומר התורשתי לא חייב להיות DNAאלא זה יכול להיות RNAכי הגנומים שלהם מאוד קטנים.חומצות הגרעין יכולה להיות מאורגנת בצורות שונות – מעגלית ,לינארית )כמו אצל בני אדם( ,רק חתיכה אחת ועוד. המעטפת השומנית תלויה בצורת היציאה של הנגיף מהתא אותו הוא הדביק.הנגיף נכנס לתא ויוצרים הרבה וירוסים קטנים בשם ויריונים.הויריונים יוצאים מהתא בשני דרכים: .1הדבקה ליטית -התרבות בתא שהדביקו עד להתפוצצות ,אין מעטפת שומנית. .2הדבקה ליזוגנית -יציאה בהנצה דרך וזיקולות ,אקסוציטוזה ,יש מעטפת שומנית.חלק מהממברנה של התא מודבק והוירוס לוקח את זה איתו. מ ש פ ח ת נ גיפ י ה ה ר פ ס יש יותר מוירוס אחד של הרפס. – HSV1 נגיף שנדבקים בו בגן הילדים כשמכניסים צעצועים לפה עם רוק.לרוב לא נראה קליניקה בהדבקה הראשונית אבל הוא נשאר רדום באזור הפנים ונכנס לתאי עצב.בהמשך החיים אצל חלק מהאנשים הוא יעשה ראקטיבציה ויתרבה – ינדוד מהעצבים לאזור העור לשפה ויצור שלפוחיות קטנות שמלאות בנוזל צלול וחלקי וירוסים.הן יתגלדו ויווצר גלד שנרפא והופך לרדום.הנוזל הוא מה שמדבק הכי הרבה ,בשלב הגלד זה כבר לא כל כך מדבק. הטיפול הוא בשימוש במשחת זובירקס.ההרכב של זה דומה לתרופות אנטיויראליות רבות ,הן מכילות אנלוגיים של נוקלאוטידים שמבלבלים את האנזים של הוירוס – זה תוקע לוירוס את השכפול.הגוף יודע שזה נוקלאוטיד לא נכון אז הוא לא משתמש בו, אבל הוירוס לא יודע אז הוא ישתמש בזה לשרשרת ואז לא יוכל לחבר את השרשרת הבאה.לכן ,חשוב לשים את המשחה בתחילת המחלה כשהווירוסים משתכפלים. יש אנשים שחשיפה למזג אוויר קר ויבש גורמת להתפרצות של הוירוס ואז זה נקרא פצע קור.לעומת זאת יש אנשים שהחשיפה למחלות חום או יום שלם בים יוציא להם את זה ואז זה פצע חום.גם אצל אנשים בלחץ ההרפס מתפרץ. -HSV2 נגיף שדומה לסוג 1אבל הוא עושה את זה ההתפרצות יותר באזור אברי המין.לא באמת יודעים להבדיל בין הסוגים כי אין לזה משמעות קלינית.הרפס 2משמעותי רק בזמן לידה ,אם יש הרפס פעיל בזמן לידה רגילה זה מסוכן ,הילוד יכול להיחשף לנגיף ולגרום לאנצפילטיס ולעיתים למוות של התינוק.ילודים יכולים להיחשף גם להרפסים במידה ולמוהל בברית מילה יש הרפס. וריצלה – הנגיף שעושה אבעבועות רוח.בחשיפה הראשונה לוריצלה אנחנו נקבל אבעבועות רוח כמו שאנחנו מכירים ,זו מחלת ילדות.יש דגירה של 20יום מרגע ההידבקות למחלה. לאחר שהמחלה עוברת זה נשאר רדום בגנגליונים בגב למשך הרבה מאוד שנים. כשאנשים מתבגרים או כשיש מחלה ברקע הוירוס יכול להתעורר ולנדוד לכיוון העור – נוצרים פצעים בצורת קו הנקראים שלבקת חוגרת או הרפס זוסטר. יש חיסון שמיועד לאנשים מעל גיל 50שמעלה את הנוגדנים ומוריד את התסמינים. המחלה הזאת נחשבת אחת המדבקות ,מדבקת דרך האוויר.לפעמים הנדידה על העצבים יכולה להביא לנזק עצבי ולגרום לכאבים קשים אצל המטופל גם כשהפצעים כבר עוברים.נראה את זה בעיקר אצל מדוכאי חיסון.יש אנשים עם פיזור מורחב עד לעיניים או למקומות שונים בגוף. קיים חיסון לזה – החיסון המרובע.הוא לא נותן הגנה מוחלטת אבל זאת תהיה מחלה בצורה קלה.יהיו מעט פצעים וחום נמוך. HHV 6+7 שני הרפסים שהולכים ביחד.בעיקר הרפס 6אשם אבל לפעמים גם .7 אלה וירוסים שנדבק בהם בגן ולאחר ההידבקות יש תקופת דגירה מסוימת כמו הווירוסים האחרים.לאחר הדגירה הילד יפתח חום מאוד גבוה )מעל 40מעלות( אבל נראה יחסית בסדר – הילד יעלה חום אבל יתנהג כרגיל.החום נמשך כמה ימים ואז הוא יורד בבת אחת ומופיעה פריחה ,זה נקרא אדמדמת.ההורים ילכו עם הילד לרופא פעמיים – כשהילד מעלה חום וכשמופיעה פריחה.יש לעיתים גם פרכוסי חום כי מהירות עליית החום תעלה סיכון לפרכוסי חום. אחרי המחלה הנגיף נשאר בגוף בתאים של מערכת החיסון שמייצרים נוגדנים – לימפוציטים בי.אצל מבוגרים הוא יכול לעשות ראקטיבציה כפדיראסיז רוזיאה ,זה פריחה בגב בצורת עץ חג מולד בתוספת של מחלת חום. הרפס - 8 נגיף שמדביק בדרך כלל אנשים קשישים וגורם לגידול ממאיר בכלי דם בעור הנקרא קרפושי סרקומה.המחלה מתקדמת לאט ולא גורמת לרוב למוות ,כנראה שהקשיש ימות לפני שזה יתפתח.בזכות מחלה לו גילו את נגיף ה.HIV- – EBV נגיף שנדבק בו לרוב בגן.יש מחלת חום עם כאב גרון שעובר תוך מספר ימים אבל אם נדבקים בה בגיל גדול )עד גיל (35-40זה יהיה מחלת הנשיקה -מחלה זו מאופיינת בדגירה ארוכה ובפוגרום של שבוע פלוס ובסופו יש עליית חום ,כאבי גרון חזקים ותפליטים לבנים.יש הגדלה של בלוטות הלימפה בצוואר. הדבקה רסנטית – הדבקה אחרונה באיידס.כשאדם נדבק בזה הוא מפתח מחלת חום עם דלקת גרון שמזכירה את מחלת הנשיקה.מה שמבדיל אותה זה פריחה ,כאבי בטן ושלשולים מה שאין במחלת הנשיקה. לפעמים חושבים מהתסמינים שזה דלקת גרון ואז נותנים מוקסיפן.מחלת הנשיקה עם מוקסיפן יכולה לייצר פריחה ואז יחשבו שהחולה אלרגי לפניצילין למרות שזה לא נכון. אחרי שהמחלה עוברת יש תקופת עייפות וחשוב לבצע פעילות גופנית מתונה. הנגיף עושה הגדלה של הכבד והטחול ולכן צריך להיזהר לא לקבל מכות באזור הזה. הנגיף נשאר רדום ויכול לבצע ראקאטיבציות שכמעט ולא יעשו קליניקה.ברגע הראקטיבציה הבן אדם יהיה מדבק על ידי הרוק שלו.לכן ,רובנו כנראה נדבקנו פה. הנגיף יכול לגרום לממאירויות מסוגים שונים באזור חלל האף ,הריאות ועוד.הממאירות הכי חשוב היא לימפומה על שם הוצקין.כל מי שיפתח ממאירות כזאת חלה ב.EBV- - CMV הקליניקה דומה ל EBV-אבל מחלקת הנשיקה שהוא עושה נקראת בשם אחר באנגלית אבל היא אותו דבר.מה ששונה בוירוס זה שהוא יכול לעשות הרבה זיהומים במערכת העיכול אצל אנשים עם קוליטיס וקרהון או כיבים במעיים. משפחת וירוסים arbovirus קדחת הנילוס המערבית מחלות שנגרמות מאינטראקציה בין המאגר של הנגיפים בטבע לבין בני האדם בתיווך של יצור נוסף.זה קיים אצל חיה בשם יאורית הנילוס וכשיתושה עוקצת את החיה היא נושאת את הנגיף ומדביקה אותו לבני אדם. המאגר של הגורם המזהם )בכל מזהמים שהם לא וירוסים( נקרא רזוואר והחרק שמעביר נקרא וקטור.העקיצה שבה היתושה נדבקת בנגיף נקראת הזנת רכישה והאכילה מהדם נקראת הזנת הדבקה. ברוב ההדבקות זה א-סימפטומטי ,חלק יפתחו מחלה קלה ואחוז קטן של מדוכאי חיסון יפתחו דלקת של המוח או קרום המוח ופגיעות נוירולוגיות או מוות. נ ג י ף ה פ פ יל ו מ ה יש לו מאות זנים שמתחלקים לשתי קבוצות: – High riskסיכון לחלות בסרטן צוואר הרחם או גידולים בעור ששכיח אצל מבוגרים. – Low riskיעשה בליטות על העור ,בעין יבלות. קיים חיסון לנגיף שמחסן כנגד הזנים השכיחים.אצל הגברים הוא גורם לגידולי עור ולפצעים. א ד נ ו -וי ר ו ס קבוצת וירוסים שגורמים למחלות חום עם כאבי גרון ,שלשולים ,דלקת עיניים. מדובר בוירוס מאוד מדבק ואפשר להידבק בכל אחד מהזנים כל פעם מחדש. RSV נגיף שתוקף ילדים בגיל שנה או פחות.מבוגר שידבק יהיה עם נזלת או קצת חום אבל אצל חלק מהילדים מתחת לגיל שנה תהיה מחלה קשה עם קוצר נשימה וסטורציות. עד הקורונה זו הייתה מחלה רק של החורף אבל לאחר הקורונה והמסיכות בקיץ שאחרי היו הרבה תינוקות שנדבקו בזה.לא יודעים להסביר למה זה קרה. סינסיציום – מספר דברים שמתחברים אחד לשני ויוצרים שרשרת. התאים באפיתל של מערכת הנשימה מתחברים אחד לשני ויוצרים סינסיציום. וירוסים לא רואים במיקרוסקופ אור אלא רק באלקטרוני.באור נוכל לראות אפקטים שהוירוס משרה בתאים שאותם הוא הדביק – צבע שונה או גרעין שמתנפח.אלה שינויים שנקראים אפקטים ציתופתים.אפשר לעשות צביעה אימונוהיסטוכימית לוירוס שאנחנו מחפשים ולמצוא אותו. חיידקים בנויים מתאים ,אלה יצורים חיים עם דופן תא שעשוי מחומר בשם פפטידוגילקן. יש קרום לממברנה וציטופלזמה שבתוכה הריבוזומים והחומר התורשתי – לא נמצא בתוך גרעין מוגדר. החיידקים מחולקים לתוך תאיים וחוץ תאיים – הרוב חוץ תאיים.חיידק שחפת הוא פנימי. אפשר גם לחלק לפי הצורה ,צריכת חמצן ועוד.החלוקה הכי חשובה היא לפי צביעת גרהם )אפשר לעשות על ביופסיות בפתולוגיה אבל זה לא משמעותי(.זו צביעה שמבדילה בין חיידקים עם דופן עבה או דקה )פפטידוגילקן(.לוקחים צבע סגול שנקשר לפפטידוגליקן, שמים על החיידקים ושוטפים.אחר כך לוקחים חומר ורוד שנדבק לכולם ושוטפים.אם זה יתערבב נקבל צבע סגול אבל אם יש דופן דקה הסגול ישטף וזה יצבע בורוד הלא ספציפי. זה חשוב כי לפני שהמעבדה למיקרוביולוגיה מביאה את החומר לפתולוג. טיפול אמפירי – טיפול שניתן על סמך המאפיינים האפידמיולוגים של החולה בלי לבדוק מה המחולל של המחלה. יש לנו אנטיביוטיקות טובות לצביעת גרהם חיובית או שלילית וזה החשיבות של הצביעה. GAS סטרפטוקוק איי ,עושה בעיקר דלקות גרון.יכול לעשות גם אימפטיגו -ילדים עם גלדים צהובים באזור הפנים אבל לא רק. ניתן לו אנטיביוטיקה לו כדי להשפיע על מהלך המחלה של דלקת הגרון כי זה יעבור לבד אחרי שבוע גם בלי טיפול אבל זה כי החיידק מכיל חלבונים שדומים לחלבון שלנו בגוף.אם החיידק יתרבה מערכת החיסון תחשף לחלבונים האלה ותפתח נוגדים שיכולים להיות נגד החלבונים שלנו – פגיעה בלב או במפרקים אוטואימונית.צריך לקחת 10ימים כי זה מפחית את הסיכון להתפתחות התופעות האוטואימוניות בהמשך. GBS סטרפטוקוק בי ,פחות חשוב קליני אבל בעיקר לפני לידה. אם תינוק יחשף לזה בתעלת הלידה הוא יכול לפתח מחלה קשה ,היום זה חלק מבדיקות הסקר לקראת הלידה ואם האישה נשאית היא מקבלת אנטיביוטיקה בתחילת הלידה וזה יפחית סיכון לילוד. ס ל מ ונ ל ה חיידק שגורם לזיהומים קשים על רקע של מזון.זה קיים בבערך 60-70%ממוצרי העוף וזה לא טוב בכלל ולכן חשוב לשטוף ידיים עם סבון אחרי שעושים חביתה. זה מסוכן במיוחד לקשישים ,נשים בהריון וילדים. סלמונלה הוא גם חיידק שחי בזוחלים ,אצל צבים ,אז חייב לשטוף ידיים אחרי שנוגעים בו. ח יי ד ק י ק ל ו ס ט ר י ד ים קלוסטרידיום בוטוליניום ,חי בקופסאות שימורים. אם הקופסת שימורים נפוחה או עושה רעש תסיסה לא לאכול! זה יכול לגרום למוות כי זה מייצר את החומר של הבוטוקס וזה ישתק את השרירים!!!! אצל חולי פרקינסון אפשר להשתמש בטוקסין. קלוסטרידיום טטני – החיידק שחי בחלודה.בשביל זה נותנים חיסון טטנוס.הוא עושה הפוך ממה שעושה הבוטוליניום ,הוא מכווץ שרירים. קלוסטרידיום דיפיצילה – חיידק שחי במערכת העיכול אבל אם ניקח אנטיביוטיקה הוא יתרבה יותר מידי ויעשה זיהומים קשים במערכת העיכול עד למוות.